מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לענישה מרתיעה על נהיגה בשכרות

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בפרט, צוין כי המבקש ניכשל בבדיקת ה"נשיפון"; העיד כי התבקש שלא לאכול ולשתות, בהתאם לנהלים לבצוע בדיקת "ינשוף"; נימק בחקירתו את סרובו לבדיקת "ינשוף" במילים: "עשיתי בדיקת ינשוף הבדיקה ניכשלה על ידי חנוך", כלומר, לא הכחיש כי סרב לעבור את הבדיקה; חתם בכתב ידו על דוח הפעולה של המישטרה שבו נכתב כי הוסבר לו שבעקבות סרובו לתת דגימת "ינשוף" לבדיקה יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשיכרות, והוסיף בכתב ידו: "עשיתי בדיקה והיא ניכשלה". בבואו לגזור עונש למבקש, עמד בית המשפט לתעבורה על עברו ה"מכביד" הכולל 58 הרשעות קודמות, מתוכן שתיים על נהיגה בשיכרות.
בשל כך ומטעמים של הרתעה והגנה על שלום הציבור, נדחתה המלצת שירות המבחן להסתפק בהטלת צו מבחן למשך שנה לצד הארכת מאסר מותנה והטלת שירות לתועלת הציבור.
...
דין הבקשה להידחות.
אזכיר כי בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המבקש בהתייחס לתקופת הפסילה שנקבעה לו, וודאי שאין לומר כי העונש הכולל חמור מהראוי, גם בהתחשב בנסיבות האישיות במקרה זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

המאשימה הפניתה לעברו של הנאשם, הכולל הרשעות דומות, משנת 2019 ועבירות נוספות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה בשיכרות, לעברו הפלילי של הנאשם ולכך שמדובר בנאשם המזלזל ברשויות החוק והמשפט, שחרף פקיעת הרישיון רבת השנים, לא חידש את רישיונו ולאור העבירות החמורות, יש להטיל עליו עונש ממשי בדמות מאסר.
וכבר קבע ביהמ"ש ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י: "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת היתייחסות של ביזוי החוק וצוי בית המשפט". משנאשם פועל בצורה המלמדת כי עונש הפסילה אינו אפקטיבי עבורו, על בית המשפט להטיל עליו עונש ממשי מרתיע אחר.
...
לאור כל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במסגרת ההסדר, הגבילה המאשימה עתירתה העונשית לעונש מאסר בפועל בן 12 חדשים, בתוספת מאסר מותנה; קנס; פיצוי לנפגעת העבירה; פסילת רשיון נהיגה בפועל ופסילת רשיון נהיגה על תנאי.
בדברו האחרון, הביע הנאשם צער על מעשיו ובקש להמנע מהשתת עונש מאסר בפועל.
אשר לעבירה, שעניינה מסירת הודעה כוזבת בנוגע לגניבת רכב או לתאונת דרכים או לזהות הנוהג ברכב – נקבע, לא פעם, כי המדובר בעבירות המחייבות מאסר בפועל, בכליאה ממשית, וזאת על מנת להציב רף ענישה ברור וחד משמעי, אשר הולם את העבירות, ואף להרתיע עבריינים בכוח.
קביעת הענישה הספציפית בעיניינו של הנאשם אשר לקביעת הענישה הספציפית בעיניינו של הנאשם במסגרת המיתחם – לחובת הנאשם כאמור, יש לזקוף הן את עברו הפלילי, המעיד על פעילות עבריינית מגוונת, וכן מעיד, ביחד עם הסתבכותו דנן, על יחסו לשלטון החוק ולנציגיו (שכן, גם בעבר, הורשע הנאשם בעבירה כנגד אנשי מרות); הן את עברו התעבורתי, הכולל, בין היתר, הרשעה בעבירה של נהיגה בשיכרות; הן את היתרשמות שירות המבחן, אשר אינו מוצא, כי הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו ורק לאחר שהשתלב בקבוצה טיפולית – החלה התבוננות ראשונית על אופן היתנהגותו, כאשר שירות המבחן התרשם, כאמור, כי המניע המרכזי להשתלבותו זו בטיפול הוא משפטי.
...
לאור כל האמור, דן בית המשפט את הנאשם לעונשים כדלקמן: 10 חדשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, בהתאם לרישומי שב"ס; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירה בניגוד לסעיפים 64א' או 67 לפקודה; 9 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירה בניגוד לסעיפים 10, 62 לפקודה וכן עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז-1977, פרק ט' סימן א'; קנס בסך 5,000 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתו; פיצוי בסך 20,000 ₪ לנפגעת העבירה.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

" ורע"פ 2508/11 רומן סמולנסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.03.2011) - "נדמה כי אין צורך להכביר מילים על חומרת העבירה שביצע המבקש ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה בעבירה של נהיגה בשיכרות. כידוע, נהיגה במצב של שיכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהוה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשיכרות" מדיניות הענישה בית המשפט העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישתם של אלו הנוהגים תחת השפעת משקאות משכרים ובעיקר אלו הנוהגים בשיכרות, משום הסכנה הרבה שנשקפת מהם, לא רק לנהגים עצמם, אלא גם לנוסעים עמם ולמשתמשים בדרך ולכלי הרכב שבקרבתם הם נוסעים - ראו למשל רע"פ 2073/08 חיים ברבי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 9/3/08).
המחוקק קבע בסעיף 39א. עונש מינימום על נהיגה בשיכרות - תקופת פסילה בת שנתיים.
...
וראו לעניין זה: רע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.04.2013): "מן הראוי לחזור על דברים שנאמרו על-ידי לא אחת, כי נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא (ראו, לעניין זה, רע"פ 861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.2.2013); רע"פ 3343/04 נפתז'י נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.5.2004)). ... תיקון 106 לפקודת התעבורה, אשר נכנס לתוקפו ב-1.1.2012, שונה מהנוסח הנזכר בתזכיר הצעת החוק (אליו הפנה כב' השופט א' טננבוים בבית-המשפט לתעבורה), והוא אינו כולל כל הוראה או התייחסות לעונשי המינימום הקבועים בפקודה (ראו, חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 106), התשע"ב-2012, ס"ח 2363). מכך ניתן להסיק, כי המחוקק נתן דעתו לאפשרות של קביעת עונשי מינימום דיפרנציאליים, בהינתן רמות אלכוהול שונות בגופם של נהגים המורשעים בעבירה של נהיגה בשכרות, אך פסל אפשרות זו.". עפ"ת (מחוזי מרכז) 44803-05-15 אבי בן לולו נ' מדינת ישראל (נבו 01.10.2015) – "...תקופת הפסילה בפועל היא למשך שנתיים ובפסיקה ענפה קבעו בתי המשפט כי אין לסטות מפסילה מתקופת המינימום אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן שאינן נשמעות בפי כל. מקום שאין בו אותן נסיבות מיוחדות כאמור לעיל, חובה על בית המשפט לקבוע פסילת המינימום בת 24 חודש בכל נהיגה בשכרות. בית משפט קמא מפנה לפסיקה ולא מצאתי מקום לחזור עליה.
מהמקובץ עולה שבנסיבות העניין סיוג עונש הפסילה כפי שקבע בימ"ש לתעבורה, רוקן מתוכן את האפקטיביות של רכיב ענישתי זה ובוודאי את אפקט ההרתעה שבעונש זה ומשנה תוקף יש לכך כשהסיוג חל על מרבית שעות היממה.
לסיכום לאחר ששמעתי טעוני הצדדים, ולאחר ששקלתי את השיקולים הרלבנטים, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירה של נהיגה בשכרות, או נהיגה תחת השפעה או נהיגה בשכרות מחמת סירוב או נהיגה בפסילה.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

טיעוני המאשימה לעונש המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים, מאסר מותנה של 8 חודשים למשך 3 שנים, פסילה לתקופה של 5 שנים וקנס מרתיע.
על חומרת נהיגה בשיכרות ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל, 31.3.11 קבע בית המשפט העליון: "כידוע, נהיגה במצב של שיכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהוה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשיכרות". מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") הכלל המנחה הנו, הלימה בין חומרת המעשה לבין העונש, תוך היתחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוען של העבירות ובמידת הפגיעה בהם.
תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.
...
בעפ"ת (י-ם) 1547-05-17 פרץ נ' מדינת ישראל, 13.7.17 נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה אי ציות להוראות שוטר וללא ביטוח, ונדון למאסר למשך 10 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים, פסילה למשך 40 חודשים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.
אני סבורה כי הסיכון הנשקף מהמשיב נוכח הצורך שלו בנהיגה וכל זאת ללא שהוציא עד כה רישיון וללא טיפול משמעותי מחייב ענישה מרתיעה.
לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 12 חודשים שיימנו מיום מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו