רקע כללי ותמצית טענות הצדדים
התובעת מס' 1, חברת ש.פ. 775 פיננסים בע"מ (להלן: "ש.פ.") הלוותה כספים לנתבעים 3 ו- 4, מר רפאל מיכה דיוק (להלן: "דיוק") ורעייתו, גב' שירה שנדל דיוק (להלן ביחד: "ה"ה דיוק").
לפי ההלכה הפסוקה, רמת ההוכחה הנדרשת של יסוד ההכבדה במסגרת בקשה לעיקול זמני נמוכה לעומת רמת ההוכחה הנדרשת בבקשות לסעדים זמניים אחרים.
על רקע האמור, אני מתרשמת כי הוכח יסוד ההכבדה, במובן בו הסרת צו העיקול, שתאפשר לה"ה גלפנד לעשות בדירה כרצונם, ולהעבירה לצדדים שלישיים, חרף המשכונות הרשומים על הדירה, תכביד על ש.פ. וש.פ. נדל"ן באופן ממשי במימוש זכויותיהן, שהובטחו על ידי המשכונות כאמור, במידה שתביעתן תיתקבל
בהתאם לתקנה 95(ד)(1) לתקנות, ככל שמוכח יסוד ההכבדה, נידרשת בדיקת הנזק הצפוי לנתבע כתוצאה מהטלת העיקול הזמני.
...
על רקע האמור, אני מתרשמת כי הוכח יסוד ההכבדה, במובן בו הסרת צו העיקול, שתאפשר לה"ה גלפנד לעשות בדירה כרצונם, ולהעבירה לצדדים שלישיים, חרף המשכונות הרשומים על הדירה, תכביד על ש.פ. וש.פ. נדל"ן באופן ממשי במימוש זכויותיהן, שהובטחו על ידי המשכונות כאמור, במידה שתביעתן תתקבל
בהתאם לתקנה 95(ד)(1) לתקנות, ככל שמוכח יסוד ההכבדה, נדרשת בדיקת הנזק הצפוי לנתבע כתוצאה מהטלת העיקול הזמני.
אין בידי לקבל טענה זו. ה"ה גלפנד לא הכחישו, כי לא יידעו את ש.פ. וש.פ. נדל"ן בדבר העברת הזכויות בדירה.
סוף דבר
דין הבקשה לביטול צו העיקול הזמני להידחות.