בקשה לעיקול כספים שהופקדו להבטחת תביעה למימוש שעבוד ימי

בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המבקש בקשה להטלת עיקולים זמניים על כספים, נכסים וזכויות לרבות בבנקים, מקרקעין ורכבים על מלוא סכום התביעה, הכל כמפורט בבקשה.

עוד נטען כי המבקש הצביע על עילת תביעה ואילו המשיב מצידו לא טען בכלל במסגרת בקשתו לביטול צו העיקול כל טענה באשר לכך, לא העמיד כל גרסה משלו ולא היתייחס כלל וכלל לסכויי התביעה, אלא הסתפק בהבטחה "לשלם לתובע כל אשר ייפסק". לפיכך, אין בבקשתו זו בכדי "לטעת ספק" בצדקת התביעה באופן אשר יצדיק הענות לבקשתו לביטול הצוו.

בכל הנוגע לעיקולים שהוטלו על הרכבים טען המבקש כי מעיון בדו"ח המקוון מירשם המשכונות, עולה כי הרכבים האמורים כבר משועבדים על ידי המשיב לטובת בנקים או חברות אשראי, ואין בהשארת צו העיקול על הרכבים לבדם בכדי להבטיח את זכויות המבקש לבצוע פסק הדין ככל שיינתן לטובתו, שכן הרכבים משועבדים זה מכבר.

אינני מביע עמדה באשר לסכויי הצלחת התביעה, אלא יש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, כאשר מעיון בתלושי השכר עולה בבירור כי המשיב לא שילם עבור חופשה שנתית, דמי הבראה (וככל ששולם באופן חלקי מאוד) והפקדות לפנסיה, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.

ככלל, ההכבדה על ביצוע פסק הדין נבחנת על רקע נסיבותיו של כל מקרה, בהיתחשב בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של המשיב ובחשש מהברחת נכסים מצדו או עשיית פעולה אחרת שתכביד על מימוש פסק הדין.

...

אין בידי לקבל טענה זו של המשיב שכן ראשית, בהחלטה מיום 03.11.119 נקבע באופן מפורש כי העיקול הזמני לא יחול על כספים הנמצאים בחשבונות עו"ש דביטורי ו/או חח"ד. שנית, בהתאם להודעת המחזיק 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ, מיום 03.12.19 צוין כי העיקול נרשם בספרי הבנק עוד ביום 21.11.19, כלומר לפני מעל ל- 4 חודשים ממועד הגשת הבקשה לביטול צווי העיקול שהוגשה ביום 02.04.20, והמדובר על לא פחות מ- 4 מועדים של תשלום שכר לעובדים, דבר אשר משמיט את הקרקע מתחת לטיעון כי צו העיקול מונע מהמשיב תשלום שכר לעובדיו.

ושלישית, בהודעת המחזיק בנק מזרחי טפחות צוין כי "קיימים עיקולים נוספים ע"ש החייב". די באמור לעיל כדי להוביל למסקנה שמתקיים בענייננו יסוד ההכבדה.

סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל הגעתי למסקנה שיש להטיל עיקול זמני עד לסך של 72,477.22 ₪ , הכל כמפורט בהחלטות מיום 03.11.19 ומיום 22.12.19.

עוד צוין בהחלטה זו, כי משום שצו העיקול ניתן על מנת למנוע מצב של פקיעת הערבות מחד (אשר פקעה אותה שעה, וחילוטה אינה אפשרית עוד) ומשיכת הכספים ששמשו להבטחת קיום הערבות אצל המחזיק מאידך, על התובעים לתקן את כתב תביעתם תוך הפיכת התובענה לתובענה כספית אשר הסעד הזמני ישרתה כפי דרישת הדין.

עוד נטען בכתב התביעה, כי הוצגו להם מצגי שוא והוצבו תנאים שאין להם יד ורגל בהסכם; כי החברה הקבלנית התרשלה – כאמור – בבצוע עבודות הבנייה, תוך שאלה נעשו עם ליקויים; כי החברה הקבלנית הבריחה נכסים תוך שיעבוד נכסיה, דבר הסותר את הוראות ההסכם ומהוה הפרה יסודית שלו; כי עוה"ד צוקרמן נימצאת בנגוד אינטרסים חמור, ושעה שמשמשת חברת וועדת הפיקוח וסרבה לצרף הסמכתה לחילוט הערבות, היא משמשת יחד עם אחיה (עוה"ד אהוד ברזילי) כיועציה המשפטיים של הקבוצה, בעוד עוה"ד ברזילי הוא אח המבקש.

לטענת המבקשים, משפקעה הערבות, לא עומדים עוד הכספים שהופקדו אצל המחזיק לשם הבטחתה קיום הערבות, ולא היה ניתן לעקלם בהתאם לבקשת המשיבים.

לטענת המבקשים, על מנת לתת סעד זמני – עליו לשרת ולהקל על מימוש הסעד העקרי, אם וכאשר המשיבים יזכו בתביעתם.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי דין בקשת ביטול העיקול להתקבל, ויש להורות על ביטול העיקול שהוטל.

יוצא אפוא, כי העיקול שהוטל, בפועל, כפי שעולה מהודעת המחזיק, הוטל על כספי המבקש, במקום על כספי המבקשת (ככל שהיו כאלה), וזאת חרף העובדה כי הבקשה עתרה לסעד אחר, ואף ההחלטה – ובמיוחד החלטת ההבהרה מיום 18.3.2021 – ציינו זאת מפורשות.

במועד חתימת הסכם ההלוואה, נחתם בנוסף הסכם שיעבוד אשר מסדיר את התחייבותו של יחזקאל לשעבד את הנכס ואת תנאי מימוש השיעבוד (נספח 15 לבקשה).

בנסיבות אלה המלצתי לנאמן שלא לעמוד על הבקשה לביטול המכר, אלא להסתפק בדרישה כספית לקבלת תמורת המכר לטובת נושיו של החייב, במקום שהכספים יועברו לקופת הפרוק של רוביקון, ודומה היה אותה שעה שהנאמן אכן קיבל המלצה זו. לפיכך, בתום דיון ממושך ניתנה החלטתי בגדרה ציינתי את הצהרתו של כונס הנכסים כי לא יחלק את יתרת תמורת מימוש הנכס עד להודעה חדשה.

כך, קיים קושי ממשי לחייב את הנאמן להפקיד ערובה להבטחת הוצאות כונס הנכסים, שכן קופת פשיטת הרגל ריקה ומשמעות החיוב משולה בנסיבות אלו לדחיית בקשת הנאמן ללא בירורה לגופה.

זאת ועוד, קבלת עמדתו של הנאמן עלולה לחשוף את יחזקאל לתביעה של מפרק רוביקון, בגין מלוא כספי ההלוואה שהועמדה ליחזקאל, כך שקיבלת בקשתו של הנאמן עלולה לפגוע קשות ביחזקאל, בלא שקולו נשמע.

כך למשל בהסכם הלוואה ושיעבוד, כספי ההלוואה משולמים ישירות למעקלים כנגד הסרת העיקולים, ולאחר מכן נרשמת משכנתא כדבעי.

...

בנסיבות אלה המלצתי לנאמן שלא לעמוד על הבקשה לביטול המכר, אלא להסתפק בדרישה כספית לקבלת תמורת המכר לטובת נושיו של החייב, במקום שהכספים יועברו לקופת הפירוק של רוביקון, ודומה היה אותה שעה שהנאמן אכן קיבל המלצה זו. לפיכך, בתום דיון ממושך ניתנה החלטתי בגדרה ציינתי את הצהרתו של כונס הנכסים כי לא יחלק את יתרת תמורת מימוש הנכס עד להודעה חדשה.

נקבע שם כי המשכון השני בטל אך ורק כלפי הנושה בעל המשכון המוקדם, אך לא בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב שם (ראה גם החלטתי בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 6438-11-17 עו"ד מור נרדיה, כונס נכסים לאכיפת שעבודים קבועים על נכסי מיצויוסי בדרך שלך בע"מ נ' יהודה אריה פרלמן (נבו 13.03.2018)).

סיכום נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

כונס הנכסים יעדכן את רשם ההוצאה לפועל בדבר החלטתי זו ויפעל בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

המבקשת עותרת לחיוב המשיבה בהוצאותיה בהליך וכן לחילוט הערבון שהופקד על ידי המשיבה במסגרת צו העיקול הזמני שניתן לבקשתה ולמימוש הערובה שהפקידה המשיבה בתיק זה להבטחת הוצאותיה.

המבקשת טוענת שבשל העיקול הזמני ולצמצום נזקיה היא נאלצה להעביר את עיקר פעילותה לבנק אחר (בנק איגוד) וכי על מנת לקבל אשראי מהבנק האחר נדרשה המבקשת, בין היתר, להסיר השיעבוד השוטף שהיה לבנק הפועלים ולהעבירו לבנק אחר ולצורך כך לשלם סך של 6,500 ₪ עמלת הלוואה, לשלם לחשב סך של 12,000 ₪ בצרוף מע"מ ושכר טירחה של אלפי שקלים לעורך דין לטפול בסוגיה.

אשר לבקשת המבקשת להורות על מימוש הערבון בסך של 15,000 ₪ שהפקידה המשיבה במסגרת הליך העיקול הזמני; תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת: "פקע הצוו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר היזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצוו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצוו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט הערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שניגרם". על פי תקנה 371(ד) לתקנות: "הופקד ערבון ולא חולט או חולט מקצתו - תוחזר יתרת הערבון למבקש בתוך שישים ימים מהמועד שפקע הצוו הזמני או בתוך 60 ימים ממועד המצאת ההחלטה לנתבע ולמחזיק - אם ישנו; הוגשה בתוך שישים הימים בקשה לחילוט הערבון, רשאי בית המשפט לעכב את החזרת הערבון עד למתן החלטה בבקשה". בהתאם לתקנה 371(א) בשילוב עם תקנה 371(ד) לתקנות, כאשר עסקינן בעירבון כספי שניתן במסגרת צו זמני (להבדיל מערבות), ניתן לממש את הערבון, בדרך של הגשת בקשת חילוט לבית המשפט שנתן את הצוו הזמני, בתוך 60 יום מפקיעת הסעד הזמני (ראו; ע"א 954/15 י.ע. דן סנטר ב.ב. שותפות מוגבלת נ' עלרונט דן בע"מ (30.3.2016) (להלן: "עניין י.ע. דן סנטר").

...

המבקשים הסבירו שבמסגרת הסדר שבין הבנק לבין הנתבעים שנחתם עוד טרם הטלת העיקול הזמני, סוכם שבהתקיים תנאים מסוימים שכבר היתקיימו יבוטל השיעבוד על כל מניות הנתבעת בחברת קווינקו ועל חלק ממניות הנתבע-1 בחברת קווינקו כך שהשעבוד יוותר על סך של 3,325,685 מניות קווינקו ועל מניות הנתבע-1 בבזק.

הבנק הסביר שהסכים להשהות את העמדת חוב הנתבעים לפרעון מיידי וניתן לנתבעים פרק זמן נוסף להסדיר את עניינם בנוגע לצוו העיקול הזמני וחובם כלפי הבנק תוך שמירת מלוא טענות וזכויות הבנק, פרק זמן אשר תם. נכון למועד הבקשה נטען שחוב הנתבעים לבנק עומד על סך של 81,000,000 ₪ וככל שחוב לא זה לא יפרע, יהא הבנק רשאי לפעול למימוש המניות כל הנתבע בחברת קווינקו ובחברת בזק, בהתאם לדין.

הנתבעים מציעים להקיש מן ההלכה הפסוקה לעניין המרת בטוחות במסגרת עיקול, בהתאם לה נקבע כי מטרת העיקול היא להבטיח יכולתו של המבקש להפרע היה ויזכה בתביעה.

מכאן, במצב הדברים הרגיל בית המשפט ידחה בקשה להמיר עיקול על כספים בנכס, אך ייעתר לבקשה להמיר עיקול על נכס בהפקדה כספית.

...

סוף דבר מן המקובץ לעיל אני קובעת שהבקשה להעברת העיקולים מידי המחזיק בנק לאומי לידי מחזיקים אחרים מתקבלת בכפוף להתחייבויות המבקשים כולם ביחד וכל אחד לחוד, אשר יחייבו אותם כלפי התובע או בכלל בכל פורום או הליך משפטי אחר, כמפורט להלן - בית המשפט לא אישר ולא התבקש לאשר את ההסכמים בין המבקשים ואף לא עיין בהם לנוכח התנגדות המבקשים לחשוף אותם לעיני התובע ואולם המבקשים התחייבו והצהירו שההסכמים, הינם הסכמים מסחריים לגיטימיים, המותירים את המצב מבחינת העיקולים על כנו ואינם פוגעים ואף לא יפגעו בעתיד בזכויותיו של התובע הנובעות מן העיקול.

החלטה זו כפופה להצהרת הרוכשים והתחייבותם שמימוש המניות ככל שיבקשו לעשות כן יעשה בהליך שיפוטי שהמבקש יהא צד לו. החלטתי ניתנת בהעדר הצדדים והיא תיכנס לתוקף בתוך 4 ימים.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.