בקשה לעיקול כספי גמלה של נכי צה"ל

לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובשים לב להחלטתי מיום 7.3.18 לפיה נקצבו מזונות הקטין (באמצעות המשיבה 2) בסך 1,000 ₪ החל ממועד מתן צו הכנוס ובשים לב לשאר נתוני החייב ונתוני ההליך, החלטתי לקצוב את מזונות שיר לסך 574 של ₪ לחודש- החל ממועד צו הכנוס ועד לסיום ההליך או סיום שרותה הצבאי הסדיר,לפי המוקדם.

הבקשה להשבת כספים- בקשה מס' 7: בבקשה זו החייב כאמור מבקש להשיב לידיו סך של 15,650 ₪ שנטען כי נגבה ממנו ביתר, לאחר מתן צו הכנוס בגין מזונות הבת שיר, במסגרת תיק ההוצאה לפועל "מזונות" שפתחה כנגדו המשיבה 1 , ולהורות למוסד לביטוח לאומי לחדול מלעקל את קצבת הנכות של החייב בגין חוב מזונותיו בתיק ההוצאה לפועל מזונות ולהעבירה במלואה לידיו.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בבקשה זו החלטתי להעתר עקרונית לבקשת החייב לביטול העיקול על כספי קצבת הנכות ועל השבת כספים שנגבו מהחייב לתיק ההוצאה לפועל עבור התקופה המתחילה ממועד מתן צו הכנוס ועד היום, מעבר לסך 574 ₪ לחודש שנקצב על ידי.

...

כך שבהתייחס לחוב המזונות השוטף שמועד פרעונו חל לאחר מתן צו הכינוס, אין אפשרות לגבות את המזונות במסגרת הליכי הוצאה לפועל אלא רק מזונות שבית המשפט לפשיטת רגל הורה על קציבתם לפי סעיף 128 לפקודה או לאחר שהנושה –בענייננו המשיבה 1- פעלה לפי הוראת סעיף 20(א) לפקודה ועתרה לבית המשפט לפשיטת רגל לקבלת אישור להמשיך את גביית המזונות במסגרת ההוצאה לפועל, ובעניינו היא לא עשתה כן. לאור האמור, אני מורה על ביטול העיקול שהוטל על קצבת הנכות של החייב אצל המוסד לביטוח לאומי במסגרת תיק ההוצאה לפועל מזונות שפרטיו צוינו לעיל וכפועל יוצא מכך המוסד לביטוח לאומי יעביר לידי החייב את קצבת הנכות לה הוא זכאי ללא ניכוי כלשהו בגין תיק ההוצל"פ, וזאת החל מחודש יוני 2018, וככל שהמוסד לביטוח לאומי כבר העביר את סכום העיקול החודשי לחודש יוני, תחול הוראתי בדבר ביטול העיקול החל מחודש יולי 2018.

על ב"כ החייב לדאוג להמצאת החלטתי בדבר ביטול העיקול ללשכת ההוצאה לפועל ולמוסד לביטוח לאומי , ולהגיש אישור מסירה עד ליום 25.6.2018 .

בהתאם אני מורה למנהלת המיוחדת להגיש עד ליום 30.6.2018 תחשיב בו יפורט סכום הכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ החל ממועד צו הכינוס, סכום הכספים המעוכב בתיק ההוצל"פ וסכום הכספים אותו קיבלו שיר או המשיבה 1 מתיק ההוצל"פ ממועד צו הכינוס ואילך, ופסיקתא לחתימתי למתן הוראות על בסיס העקרונות כדלקמן: 13.1 מתוך הכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ שיר זכאית לסך של 574 ₪ מחודש אוגוסט 2017 (מועד צו הכינוס) ולפיכך ככל שהמשיבה 1 או שיר קיבלו כבר לידיהן כספים מתיק ההוצאה לפועל החל ממועד צו הכינוס בסכום העולה על סך של 574 ₪ לחודש ואילך עליהם להשיב את הכספים העודפים ששולמו להם וזאת יעשו עד ליום 15.7.18.

לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובשים לב להחלטתי מיום 7.3.18 לפיה נקצבו מזונות הקטין (באמצעות המשיבה 2) בסך 1,000 ₪ החל ממועד מתן צו הכנוס ובשים לב לשאר נתוני החייב ונתוני ההליך, החלטתי לקצוב את מזונות שיר לסך 574 של ₪ לחודש- החל ממועד צו הכנוס ועד לסיום ההליך או סיום שרותה הצבאי הסדיר,לפי המוקדם.

הבקשה להשבת כספים- בקשה מס' 7: בבקשה זו החייב כאמור מבקש להשיב לידיו סך של 15,650 ₪ שנטען כי נגבה ממנו ביתר, לאחר מתן צו הכנוס בגין מזונות הבת שיר, במסגרת תיק ההוצאה לפועל "מזונות" שפתחה כנגדו המשיבה 1 , ולהורות למוסד לביטוח לאומי לחדול מלעקל את קצבת הנכות של החייב בגין חוב מזונותיו בתיק ההוצאה לפועל מזונות ולהעבירה במלואה לידיו.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בבקשה זו החלטתי להעתר עקרונית לבקשת החייב לביטול העיקול על כספי קצבת הנכות ועל השבת כספים שנגבו מהחייב לתיק ההוצאה לפועל עבור התקופה המתחילה ממועד מתן צו הכנוס ועד היום, מעבר לסך 574 ₪ לחודש שנקצב על ידי.

...

כך שבהתייחס לחוב המזונות השוטף שמועד פרעונו חל לאחר מתן צו הכינוס, אין אפשרות לגבות את המזונות במסגרת הליכי הוצאה לפועל אלא רק מזונות שבית המשפט לפשיטת רגל הורה על קציבתם לפי סעיף 128 לפקודה או לאחר שהנושה –בענייננו המשיבה 1- פעלה לפי הוראת סעיף 20(א) לפקודה ועתרה לבית המשפט לפשיטת רגל לקבלת אישור להמשיך את גביית המזונות במסגרת ההוצאה לפועל, ובעניינו היא לא עשתה כן. לאור האמור, אני מורה על ביטול העיקול שהוטל על קצבת הנכות של החייב אצל המוסד לביטוח לאומי במסגרת תיק ההוצאה לפועל מזונות שפרטיו צוינו לעיל וכפועל יוצא מכך המוסד לביטוח לאומי יעביר לידי החייב את קצבת הנכות לה הוא זכאי ללא ניכוי כלשהו בגין תיק ההוצל"פ, וזאת החל מחודש יוני 2018, וככל שהמוסד לביטוח לאומי כבר העביר את סכום העיקול החודשי לחודש יוני, תחול הוראתי בדבר ביטול העיקול החל מחודש יולי 2018.

על ב"כ החייב לדאוג להמצאת החלטתי בדבר ביטול העיקול ללשכת ההוצאה לפועל ולמוסד לביטוח לאומי , ולהגיש אישור מסירה עד ליום 25.6.2018 .

בהתאם אני מורה למנהלת המיוחדת להגיש עד ליום 30.6.2018 תחשיב בו יפורט סכום הכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ החל ממועד צו הכינוס, סכום הכספים המעוכב בתיק ההוצל"פ וסכום הכספים אותו קיבלו שיר או המשיבה 1 מתיק ההוצל"פ ממועד צו הכינוס ואילך, ופסיקתא לחתימתי למתן הוראות על בסיס העקרונות כדלקמן: 13.1 מתוך הכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ שיר זכאית לסך של 574 ₪ מחודש אוגוסט 2017 (מועד צו הכינוס) ולפיכך ככל שהמשיבה 1 או שיר קיבלו כבר לידיהן כספים מתיק ההוצאה לפועל החל ממועד צו הכינוס בסכום העולה על סך של 574 ₪ לחודש ואילך עליהם להשיב את הכספים העודפים ששולמו להם וזאת יעשו עד ליום 15.7.18.

לפניי בקשה לפטור מאגרה שהוגשה במסגרת תביעה כספית ע"ס 892,996 ₪ שעניינה השבת כספי גמלה צבאית וגמלת נכות צבאית אשר לטענת התובע עוקלו שלא כדין על ידי הנתבע ו/או לא הוסרו מעליהן שלא כדין העיקולים שהוטלו ומתוכן הנתבע אף שילם שלא כדין סך של 155,841 ₪ לנושים שונים.

...

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובאיזון הראוי של נסיבות העניין, מצאתי להיעתר לבקשה בחלקה ולפטור את המבקש מתשלום חלק מהאגרה.

בענייננו, בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המבקש, סבורני כי מצבו בכי רע. מדובר בתובע שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים ולא נטען וממילא לא הוכח כי הכרזה זו בוטלה.

איזון בין כל השיקולים לעיל, מוביל למסקנה כי יש לפטור את המבקש מתשלום האגרה בגין סכום התביעה של עד 342,997₪ כאשר בגין יתרת סכום התביעה, בסך של 550,000 ₪ נוספים, המבקש ישלם את אגרת התביעה בתוך 30 ימים מהיום.

החייב העלה בבקשתו לביטול העיקול שהוגשה לרשמת שני נימוקים עקריים: האחד, כי פצויי הפיטורין, אינם ניתנים לעיקול, לאור הוראות סעיף 26 לחוק פצויי פיטורין, תשכ"ג – 1963; והשני – החלופי – כי בשל מצבו הרפואי הנטען, ובהיותו נכה צה"ל, הוא זקוק לכספים אלו לצורך מימון טיפוליו הרפואיים שאינם ניתנים בסל הבריאות ו/או קופת חולים ו/או במסגרת בטוחי בריאות משלימים ולו גם לפנים משורת הדין ומשורת הצדק.

ביחס לטענה החלופית של החייב – כי המדובר בכספים הדרושים לו לטיפולים, ציינה הרשמת הנכבדה, כי אין המדובר בטיפול הדחוף ומציל החיים, כי אז היה מקום, לשיטתה, לשקול את בקשת החייב לפנים משורת הדין, אלא כל שמדובר הוא בהסדרת טפול שוטף, כאשר המבקש לא מבהיר מדוע הכספים נדרשים לו מעבר לאלו אותם הוא מקבל במסגרת הקיצבאות ובמסגרת הטיפולים המוענקים בקופת חולים ובמסגרת בטוחי הבריאות המשלימים.

המלומד, פרופיסור פבלו לרנר, בספרו נכסים פטורים מעיקול (בורסי התשע"ג, 2013), סבור שיש לתת פרשנות שונה ליחסיות, ומציע למחוקק לאמץ נוסחה ביחס לשעור הסכומים המוגנים, ואלה שיועברו לטובת החובות, כפי שהדבר נעשה במקרה של גמלה לעובדי המדינה כאמור בסעיף 58 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970, ועמדתו זו מקובלת ונכונה בעיני.

...

נדמה שאין זה המקרה המצדיק כי כספים יועברו לידי החייב תחת העברתם לידי המשיבות, במסגרת חובותיו אליהן ואני סבור שראוי שהכספים יועברו כולם על חשבון חובותיו.

לסיכום- לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבות בגין הליך זה בסכום כולל של 6,000 ₪.

בחקירה הנגדית שנערכה למצהיר התברר, כי על פי המסמכים שצורפו לבקשה לביטול עיקול ולפיהם רק ביום 2/1/13 הפך חשבונה של חנה בלוי לחשבון משותף עם בעלה משה בלוי, אזי כל העברות הכספים הללו בוצעו רק מחשבונה של חנה בלוי לחשבון נכדה נעם בלוי.

אביו מקבל גמלה ממשרד בטחון כנכה צה"ל. הבנק מודה כי מדובר בעיקר בכספים במט"ח. אלו הם כספים שקבלו הוריו כפיצויים מאוסטריה.

...

כמו כן הסביר, מדוע החברה חייבת לו כספים וכי העובדה שבמאזן בוחן (מש/1) החברה רשמה כי החוב האישי כלפיו הוא נמוך יותר, אין בה כדי לשנות את העובדה שהחברה חייבת לו סכום גבוה יותר בגין משכנתא שנטל עבור החברה, לא שוכנעתי כי הבנק עמד בנטל המוטל עליו כדי להוכיח שאותו פקדון המצוי בחשבון המשותף לו ולאשתו אשר עוקל, מקורו בכספים של החברה או של משה בלוי.

יש לבצע בדיקה מדוקדקת יותר מזו שיש לערוך כאשר הנתבע הוא זה אשר מבקש את ביטול העיקול על כספים השייכים לו. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, ומשלא שוכנעתי, כי הכספים המעוקלים שייכים למי מהנתבעים, יש להורות על ביטול העיקול.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין צו העיקול הזמני - להתבטל.