בקשה לעיכוב תשלום קנס: בקשה לעיכוב תשלום קנס כספי

בגזר הדין מיום 14.4.19, הטיל בית הדין האיזורי על החברה קנס כספי בסכום של 28,800 ש"ח, ועל המבקש קנס כספי בסך של 58,800 ₪, שישולמו ב- 60 תשלומים רצופים ושווים החל מיום 2.6.19 (החברה 480 ₪ והמבקש 980 ₪ בכל תשלום).

עוד מציין המשיב כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלומי הקנסות מעבר לאלף שקלים לחודש, בשים לב לכך שהוא מישתכר כ- 5,000 ש"ח לחודש, וכי דחיית הבקשה תגזור עליו "חרפת רעב, ואני בסכנה להמשיך פעילותי העסקית". בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, יש הצדקה להעתר לבקשה ולעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בעירעור.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר המצוי בפניי, לא מצאתי בשלב זה טעם המצדיק את עיכוב תשלום הקנס שהושת על המבקשים.

בנסיבות אלה ובשים לב למועד דיון בערעור קרוב (16.9.19), לא מצאנו מקום לחרוג מן הכלל ולעכב את ביצוע גזר הדין.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע תשלומי הקנסות נדחית.

בגזר הדין מיום 14.4.19, הטיל בית הדין האיזורי על החברה קנס כספי בסכום של 28,800 ש"ח, ועל המבקש קנס כספי בסך של 58,800 ₪, שישולמו ב- 60 תשלומים רצופים ושווים החל מיום 2.6.19 (החברה 480 ₪ והמבקש 980 ₪ בכל תשלום).

יחד עם זאת, בית המשפט ישקול בחיוב לעכב תשלום קנס מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו המבקש לעמוד בתשלום (ע"פ 3468/12 שורפי נ' מדינת ישראל (12.7.2012); ע"פ 29/13 בירנבוים נ' מדינת ישראל, (13.1.2013); ע"פ 4074/16 אלמקייס נ' מדינת ישראל (15.6.2016)).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר המצוי בפניי, לא מצאתי טעם המצדיק את עיכוב תשלום הקנס שהושת על המבקשים.

בנסיבות אלו ובשים לב למועד דיון בערעור קרוב (16.9.19), לא מצאנו מקום לחרוג מן הכלל ולעכב את ביצוע גזר הדין.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס נדחית.

בגזר הדין מיום 28.7.19, הטיל בית הדין האיזורי על המבקשת קנס כספי בסכום של 216,000 ש"ח (18,000 ש"ח בגין כל עובד), ועל המבקש קנס כספי בסך 18,000 ש"ח (1,500 ש"ח בגין כל עובד), שישולמו ב - 10 תשלומים רצופים ושווים, החל מיום 9.9.19 (המבקשת 21,600 ש"ח והמבקש 1,800 ש"ח בכל תשלום).

כן נטען כי המבקשים לא הציגו נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע גזר הדין, וכי הקנס שנפסק נגדם אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת, בשים לב למספר העובדים לגביהם נקבע שהועסקו שלא כדין המסגרת "העסק". עוד צוין כי מדובר בקנס המשולם לקופת המדינה, וככל שהמדינה תחויב בהשבה לא יהא כל קושי להפרע ממנה.

...

בנסיבות אלה כך לטענת המבקשים, ובשים לב לסיכויי הערעור טובים, יש הצדקה להיעתר לבקשתם לעכב את ביצוע תשלום הקנסות עד להכרעה בערעור.

לגופם של דברים טוענת המשיבה, כי לא די בטענה כי מדובר ב"עונשי קנס כבדים ומשמעותיים" וכי אלה "יגרמו לשיבוש בתזרים הכספים לעסק", וכי בהעדר תצהיר ופירוט תשתית עובדתית שיוכיח שתשלום הקנס יגרום להם לנזק בלתי הפיך או כי אין ביכולתם לעמוד בו, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה בהיעדר התייחסות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה לעיכוב הביצוע על בסיס מכלול החומר שבתיק בית הדין, ללא דיון במעמד הצדדים (ע"פ 1318/07 אלטורי נ' מדינת ישראל (31.12.2007); ע"פ 9043/12 דהן נ' מדינת ישראל (23.4.2013).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר המצוי בפניי, לא מצאתי בשלב זה טעם המצדיק את עיכוב תשלום הקנס שהושת על המבקשים ונחה דעתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות אך נכון יהיה בשלב זה להפחית את התשלום החודשי.

יחד עם זאת, ומשטענו המבקשים כי גובה התשלום יעיק על תזרים המזומנים ועל פעילות החברה, אני סבור שיש מקום להפחית את התשלום החודשי ולהעמידו על 10.000 ₪ וזאת עד להכרעה בערעור.

הטעם לכך הוא, כי בנגוד לעונש מאסר, תשלום הקנס אינו גורם, במרבית המקרים, לנזק בלתי הפיך למערער, במובן זה שאם יתקבל העירעור והקנס יופחת או אף יבוטל, יהיה ניתן להחזיר למערער את הכספים ששילם ולהשיב את המצב לקדמותו ("פ 2707/12 קלמרו נ' מדינת ישראל (5.2.2013); ע"פ 5957/12 רביזדה נ' מדינת ישראל (27.5.2013). יחד עם זאת, בית המשפט ישקול בחיוב לעכב תשלום קנס מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו המבקש לעמוד בתשלום ע"פ 3468/12 שורפי נ' מדינת ישראל (12.7.2012); ע"פ 29/13 בירנבוים נ' מדינת ישראל, (13.1.2013); ע"פ 4074/16 אלמקייס נ' מדינת ישראל (15.6.2016)). במסגרת בחינה זו על בית המשפט להביא בחשבון את גובה הקנס, את מצבו הכלכלי של המבקש ואת יכולתו לשלם את הקנס בטרם ישמע הליך העירעור.

...

לגופם של דברים טוענת המשיבה, כי בהיבט של סיכויי הערעור אין מקום להיעתר לבקשת המבקש.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר המצוי בפניי, לא מצאתי טעם המצדיק את עיכוב תשלום הקנס שהושת על המבקש.

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי אין הצדקה מספקת להורות על עיכוב ביצוע.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס נדחית.

] לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום קנס על סך 750,000 ש"ח שנפסק לחובתו של המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ט' חיימוביץ) במסגרת גזר דינו בת"פ 26065-07-14 מיום 8.10.2018.

בגין עבירות אלה בית המשפט המחוזי גזר על המבקש 66 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו, קנס כספי בסך של 750,000 ש"ח או 750 ימי מאסר תמורתו וחילוט הרכוש שפורט בכתב האישום עד לסך של 8,000,000 ש"ח. בנוסף נגזרו על המבקש עונשי מאסר על תנאי.

...

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקיים דיון.

הבקשה נדחית אפוא.