מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב קיום הסכם מכר דירה והשארת המצב על כנו

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בה"פ 43309-04-16 (השופטת א' נחליאלי חיאט) מיום 25.3.2018, בגדריו דחה בית המשפט את תובענת המבקשים למתן סעד הצהרתי, לפיו הסכמי המכר שנחתמו בינם לבין המשיבה תקפים, וכי ביטול ההסכם על-ידה נעשה שלא כדין.
עוד טוענים המבקשים 2-1 כי נזקקו לקחת הלוואה לצורך מימון הרכישה, והמבקשים 4-3 טוענים כי מכרו זה מכבר את דירת המגורים הקודמת שלהם, לצורך מימון רכישת בית המגורים מאת המשיבה, וכי אין באפשרותם לרכוש כיום דירה הדומה בגודלה ומיקומה לדירה אותה מכרו.
לבסוף, טוענים המבקשים, כי הותרת המצב על כנו עד להכרעה בעירעור לא תיפגע במשיבה, שכן, ככל שהערעור יידחה, תוכל המשיבה למכור את המקרקעין בהתאם לשווי השוק שלהם.
בין הנזקים שנגרמו לה, ויגרמו לה בעתיד, מנתה המשיבה סך של 73,506 ש"ח ששילמה, כך על פי הנטען, לרשות מקרקעין ישראל בגין הארכת חוזה הפיתוח בקשר למקרקעין; את קיומו של סיכון לסיכול עיסקאות חלופיות למכירת המקרקעין, בעוד, לטענתה, קיימת מגמה של ירידת מחירי הדיור; ועלויות הלוואה שנטלה לצורך רכישת המקרקעין, בעוד כספי התמורה ששולמו עד כה על-ידי המבקשים הופקדו ברובם המכריע בחשבון נאמנות ולא שולמו לה. בכל הנוגע לנזק הנטען על-ידי המבקשים, לטענת המשיבה, המבקשים הם אלה המסרבים לקבל בחזרה את כספי התמורה ששולמו על ידם בגין בתי המגורים.
...
מנגד, עמדת המשיבה היא כי דין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להתקבל, מהטעמים המפורטים להלן.
במקרה דנן, על אך שהמקרקעין אינם משמשים למגורי המבקשים, אני סבור כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובת המבקשים, שכן הימנעות ממתן צו המניעה עלולה להסב להם נזק חמור מזה העשוי להיגרם למשיבה, ככל שיינתן הסעד המבוקש.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מוסיפים המבקשים, שהשדרה הירוקה חייבת, נוכח המצב המשפטי הקיים, להצהיר בהסכם מכר דירותיה על קיומו של הליך המתנהל בבית משפט קמא ועל קיום העיקולים, וכן על-כך שבקשה להגדלת קרן החוב לכדי 1,800,000 ₪ תלויה ועומדת, ולכן אין אף לא רוכש אחד או מייצג אחד שיאפשר היתקשרות עם השידרה הירוקה בהסכם למכירת דירה.
המבקשים מוסיפים וטוענים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ומדגישים, כמצוין בפיסקה 32 של החלטת בית משפט קמא, כי לא נסתרה טענתם שהותרת העיקולים על כנם עלולה להביא להפרת מערכת ההסכמים בין השידרה הירוקה לבין הדיירים והרוכשים, להביא לכשלון של מכירת דירות פוטנציאלית, ולהניע את חברת קמה, לממש את השיעבוד בדרגה ראשונה שיש לה על זכויות השידרה הירוקה.
אוסיף, שמדובר בפרויקט גדול של תמ"א 38 לחזוק שישה בנייני מגורים בחולון, שבהם 96 דירות, לפי הנטען בסעיף 51 של הבקשה לעיכוב ביצוע ולביטול עיקולים שהגישו המבקשים לבית משפט קמא: "אך למען נסבר את האוזן, הקפו של הפרויקט הנו כ-130,000,000 ₪ והוא מלווה על-ידי משרד שמאים המוכר על ידי בנקים בישראל". לפיכך, וככל שיציעו המבקשים ערובות ראויות להבטחת החזר החוב הכספי המגיע למשיבה (בסכום קרן של כ-1.5 מיליון ₪ ובכפוף לבקשה להגדלת החוב), יוכלו הם להגיש בקשה בפני בית משפט קמא אשר ישקול, לאחר קיום דיון, האם אכן מוצעות ערובות מתאימות שיש בהן כדי לאפשר את ביטול העיקולים.
...
התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני דוחה את בקשת רשות הערעור, כפוף להערה שציינתי לעיל, דהיינו, כי באפשרות המבקשים להגיש בפני בית משפט קמא בקשה להמרת העיקולים בבטוחות ראויות להבטחת החזר החוב הכספי, וככל שתוגש בקשה כזו, תידון היא בפני בית משפט קמא.
לא שוכנעתי כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא.
נוכח האמור לעיל אני מורה שלא יהא צו להוצאות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בקשת הנאמנת – ביום 15.05.2020 הגישה הנאמנת את הבקשה מושא דיוננו שבה נתבקש בית המשפט להורות למר ביטון לקיים את ההחלטה מיום 09.12.19, ולהעביר החזקה בדירה לידי הנאמנת, וכן להעביר דמי השכירות בגין הדירה ממועד ההחלטה מיום 09.12.2019 ועד העברת החזקה בפועל.
לטענתו לאחר שהוגשה מטעם מר ביטון בקשה למימוש הזכות הקניינית, ביקשה הנאמנת לעכב ההחלטה בבית המשפט העליון, ולדבריו 28.10.20 הוציא בימ"ש העליון כסעד זמני צו של איסור דיספוזיציה בנכס.
בכל הנוגע להסכם מיום 13.9.11 קבעתי כי: "אני דוחה את הבקשה הנוגעת לביטול הסכם התוספת להסכם ההלוואה מיום 13.9.11 וקובע כי הסכם התוספת עצמו יוותר על כנו (לרבות הסכום של 3,050,000 ₪ שנקבע בהסכם כסכום ששולם ממר ביטון לחב' ישראמארין) בכפוף לכך שכל ההוראות הנוגעות לריבית בהסכם זה יבוטלו, ויוותרו על כנן הוראות הריבית שסוכמו בהסכם ההלוואה מיום 9.1.11". מתוך החלטתי זו עולה כי הסכם המכר מיום 15.09.11 הנוגע לדירה בוטל והדירה נותרה בבעלות החייב.
המשמעות העולה מכך שגובה החוב עולה בהרבה על שווי הדירה כפי שצוין לעיל משמעותה של החלטת בית המשפט העליון מיום 28.10.20 בע.א 577/20 הנו בפועל הקפאת מצב.
...
כפי שצוין לעיל, בעקבות החלטתי מיום 09.12.19 הגישה הנאמנת לבית המשפט העליון בקשה למתן סעד זמני, בדמות איסור דיספוזיציה בנכסים, וזאת לאחר שבא כוחו של מר ביטון, עו"ד כהן, ביקש לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש הדירה.
העובדה שסך החוב לו זכאי מר ביטון עולה בהרבה על שווי הדירה, תחייב מסקנה שלפיה, אם לא תינתן החלטה אחרת ביחס להסכם השעבוד, על הדירה להישאר בידי מר ביטון (שיהיה זכאי להיפרע את חובו מהנכס).
לאור זאת איני מקבל הבקשה להעברת הדירה לידי הנאמנת.
לאור זאת אני מורה כדלקמן: מר ביטון יפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום, סך של 9,000 ₪ עבור כל חודש שעבר מיום הגשת הבקשה, (קרי מיום 1.5.21) ועד תחילת חודש זה (סך הכל 72,000 ₪).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 28.11.19 ניתן צו אירעי לעיכוב ביצוע ההחלטה, וביום 2.12.19 (ולאחר דיון במעמד הצדדים) נקבע כי הצוו הארעי יהפוך לצוו זמני אשר יישאר על כנו עד להכרעה בבקשת רשות העירעור.
בד בבד עם הגשת התביעה קמא, הוגשה בקשה בהולה לצוו עשה זמני, במעמד צד אחד, המורה למבקש לפנות את הדירה לאלתר וזאת נוכח הסכם למכירת הדירה ומימושה- הסכם שנכרת בין המשיבות לבין הנאמן על נכסי מרדכי ספיר ז"ל בתיק פשיטת רגל ולפיו על המשיבות לפנות את הדירה ולהעביר לנאמן את החזקה בדירה עד ליום 17.11.19.
בשלב המקדמי בו מצוי ההליך קמא, מאחר שמדובר בשינוי מצב קיים- פינויו של המבקש מהדירה, כאשר נראה שהצדדים אף חלוקים באשר למועד כניסת המבקש לדירה (שנת 2015 כטענת המבקש או שנת 2017 כעולה מ"הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה" שצורפה לתגובת המשיבות)- לא הוכח כי מתן הצוו הזמני נידרש למניעת "תוצאה קשה ביותר" וכאשר הנזק העלול להגרם מאי מתן הצוו הזמני אינו בר תיקון, וממילא לא ניתנה כל היתייחסות לכך במסגרת ההחלטה קמא.
...
סבורני, כי העניין שבפני הינו חריג ומצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטה קמא.
בית משפט קמא לא הכריע בטענות קוטביות אלו (ולא בכדי, נוכח השלב המקדמי בו מצוי הליך קמא), למעט קביעתו כי המבקש הינו "בר-רשות" בדירה, ונוכח ההודעה הסבירה שניתנה לו בדבר פינויו מהדירה- קבע ביהמ"ש כי יש להיעתר לבקשת המשיבות ולהורות על פינויו.
ואולם, טרם בירור טענותיהם הקוטביות של הצדדים והכרעה בסוגיות לגופן, ובהעדר הסכם בכתב החתום ע"י שני הצדדים, ומאחר שמדובר בסעד זמני החופף לסעד הנתבע בהליך העיקרי, לא היה מקום להיעתר למתן צו הפינוי כסעד זמני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפני בקשת המבקשת אסתר (אתי) צברי (להלן: "המבקשת" ו/או "התובעת") למתן צו לעיכוב קיום הסכם מכר דירה והשארת המצב על כנו עד למתן החלטה אחרת או פסק דין בתובענה שהוגשה לביטול הסכם מכר (להלן: "הבקשה").
...
נוכח כל האמור לעיל, אני סבור, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ויש מקום לדחותה ולו מטעם זה בלבד.
ולחוסר תום לב 5129371 לסיום 6783 נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
המבקשת תשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו