בקשה לעיכוב חלקי של פסק דין בתביעת חכירה במרכז שלום באילת

בבית המשפט העליון ע"א 832/18 - א' לפני: כבוד השופטת י' וילנר המערערות: 1. מלון שלום אילת בע"מ 2. משאשא מרכז שלום (אילת) שירותים בע"מ 3. שמש שירותי מרכז שלום בע"מ 4. נס איטליה ישראל (השקעות) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. נדבך לנדל"ן והשקעות בע"מ ו69 אח' 71. חברה לבנין ופיתוח אילת בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע חלקי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופטת ג' לוין, בת"א 26901-12-12, שניתן ביום 13.12.2017 בשם המערערות: עו"ד ישראל בכר; עו"ד נחום מיטלמן בשם המשיבים 70-1 : עו"ד גד קינן בשם המשיבה 71 : עו"ד שמעון כהן; עו"ד יהושע ננר החלטה

עניינו של פסק הדין בתביעה שהגישו המשיבים 70-1 (להלן: המשיבים), נגד המשיבה 71 (להלן: המשיבה) אשר חכרה מרשות מקרקעי ישראל מיגרש באילת עליו ניבנה לאורך השנים מבנה שמחולק לשני אגפים, צפוני ודרומי, המשלב מסחר ומלונאות (להלן: המבנה).

בנוסף, עתרו לקבלת סעד הצהרתי לפיו חלקים מסוימים במרכז שלום וכן אחוזי בנייה שאושרו למבנה הם רכוש משותף השייך לכלל בעלי זכויות החכירה במבנה.

...

יישום אמות המידה שאוזכרו לעיל על עניינו מוליך למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור.

לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשות להוכיח כי קיימת הצדקה לחרוג בעניינן מהכלל.

סוף דבר: אני דוחה את הבקשה.

היתערבות כזו תיעשה אך במקרים נדירים (בג"ץ 4395/12 כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז, פס' 10 (15.11.2012)).

כל אלה מביאים למסקנה כי בית הדין לא יורה כדבר שבשיגרה על ביטול כתב אישום בשלב המקדמי של ההליך המשפטי, שכן עומדים לרשות בית הדין כלים אחרים להתחשבות בפגמים בהתנהלות רשויות התביעה – ככל שנפלו פגמים כאלה – כגון היתחשבות בהם בשלב גזירת העונש (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 806-808 (2005)).

אשר לטענה כי כתב האישום הוגש בשיהוי ושלא בהתאם להוראת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1202 שבה נקבע, כך נטען, כי משך זמן הטיפול עד להגשת כתב אישום בעבירה מסוג עוון יהיה 12 חודשים (סעיף 44 לבקשה) – הרי הנאשמת לא טירחה לצרף את אותה הנחייה בנוסחה במועד בו הוגש כתב האישום.

המאשימה מאשרת כי התיק היתקבל אצל התובע בחודש 1/17, וכתב האישום הוגש ב- 10/18, עיכוב של 10 חודשים בטיפול בתיק בהשוואה להנחייה (סעיף 4 לתשובה).

אקבע כי פרק הזמן שחלף בין המועד הנטען של ביצוע העבירה לבין מועד הגשת כתב האישום – אינו משמעותי; ואין פגיעה ממשית ומוחשית בהגנת הנאשמת בשל מועד הגשת כתב האישום – ויש לדחות, כפי שיפורט להלן, את הטענה שניתן היה לנקוט באכיפה מינהלית (רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי, פס' 108 לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר (31.10.2018)).

בנסיבות בהן קיימים באתר סיכונים לחיי אדם, לא ניתן לומר – בשלב מקדמי זה של ההליך – כי נוכחותם של שני פועלים סינים העובדים באתר, אין בה ולו פגיעה מזערית בערך החברתי של הגנה על שלום העובדים והמבקרים באתר הבניה.

זאת מאחר ואכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה בררנית.

...

סיכום הבקשה נדחית.

הטענה כי בכתב האישום נפלו פגמים וכן הטענה בדבר הגנה מן הצדק – נדחות.

אני קובע דיון ליום 25.4.21 בשעה 10:30, בו תישמע תשובת הנאשמת לכתב האישום.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 1294-02-21 סימון ואח' נ' פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט יונתן אברהם בקשה 28 המבקשת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה (נתבעת 9) ע"י עו"ד יעל קוטיק ממשרד המשפטים נ ג ד המשיבים המשיבים פורמאליים 1. אברהם סימון 2. בת ציון סימון ע"י עוה"ד ע.הוכהאוזר 3. פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי 4. מדינת ישראל 5. אילת שלו עו"ד 6. נציבות מזרחי טפחות בע"מ 7. משרד המשפטים/הנהלת בתי משפט/חשב 8. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות 9. נציבות הבקורת על מערך התביעה 10. סארי ג'יוסי שופט ביהמ"ש המחוזי חיפה 11. עפרה צ'רניאק שופטת ביהמ"ש המחוזי תל אב 12. דורון חסדאי שופט ביהמ'ש המחוזי תל אבי 13. מיכאל תמיר שופט ביהמ"ש השלום תל אביב 14. משטרת ישראל. 15. כורש ברנור ראש היחידה הארצית לחקירות 16. היועץ המשפטי לממשלה 17. משרד המשפטים/ לישכת השר 18. מבקר המדינה/המשרד הראשי 19. אסתר חיות נשיאת ביהמ"ש העליון 20. פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי 21. יואל פולגמן עו"ד פרקליטות מחוז ירושלז 22. שלמה פרינדלנדר שופט ביהמ"ש המחוזי באר שבע 23. נעם סולברג שופט ביהמ"ש העליון 24. יעל וילנר שופטת ביהמ"ש העליון 25. אלכס שטיין שופט ביהמ"ש העליון 26. טלי מרקוס עו"ד מהפרקליטות 27. פרקליטות מחוז צפון אזרחי פסק דין חלקי – בעיניין הנתבעת 9

כן נתבקש סעד של עיכוב הליכים וסעדים נוספים רבים אחרים (סך הכל נתבקשו 73 סעדים).

כמו כן, נדחתה שם התביעה להצהרת בטלותו של פסק הדין שניתן על ידי כב' הש' צ'רניאק בתיק 7401/02/10 כנגד כל המשיבים הפורמאליים בשל התיישנותה.

...

בהיעדר סמכות עניינית לבתי המשפט המחוזיים, אני נעתר לבקשה למחיקה על הסף ומורה על מחיקת הנציבות/הנתבעת 9 מכתב התביעה .

בבית המשפט העליון ע"א 1137/23 ע"א 1163/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש בע"א 1137/23 והמשיב 5 בע"א 1163/23: אליהו דרעי נ ג ד המשיבות 2-1 בע"א 1137/23 ובע"א 1163/23: קרן קיימת לישראל הימנותא בע"מ המשיב 3 בע"א 1137/23 והמבקש בע"א 1163/23: משה דבוש המשיבים 5-4 בע"א 1137/23 והמשיבים 4-3 בע"א 1163/23: סער את רותם אחזקות (2002) בע"מ יורם מועלם בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.12.2022 בת"א 44266-12-19 שניתן על-ידי כבוד השופט צ' דותן בשם המבקש בע"א 1137/23 והמשיב 5 בע"א 1163/23: עו"ד בנימין לבנטל, עו"ד שירין זחאלקה בשם המשיבות 2-1 בע"א 1137/23 ובע"א 1163/23: עו"ד לירן בר-שלום, עו"ד יוסי אטינגר, עו"ד מור האזרחי בשם המשיב 3 בע"א 1137/23 והמבקש בע"א 1163/23: עו"ד דוד חמו, עו"ד נעמה זר-כבוד, עו"ד לידור שלוש בשם המשיבים 5-4 בע"א 1137/23 והמשיבים 4-3 בע"א 1163/23: עו"ד דורון טאובמן, עו"ד יעל גל ][]החלטה

בפני בקשות לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 14.12.2022 (ת"א 44266-12-19, השופט צ' דותן).

בפסק הדין הנזכר בפתח הדברים קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה בעיקרה ביחס לדרעי ודבוש.

אשר לדבוש עמדתן היא כי טענתו שלפיה הוא אינו מחזיק בנכסים פרטיים שגויה ומטעה, ואף בכתב אישום שהוגש נגדו לאחרונה (ת"פ 66463-01-23) צוין כי לו ולאישתו בית פרטי בישוב שוהם הרשום על שם אישתו, וכן זכויות חכירה בנכס בעיר אילת.

בנוסף, משיבות קק"ל מציינות כי דבוש הציג בבקשתו מידע חלקי באשר לשווי הנכס שבו הוא מחזיק באמצעות חברה שבבעלותו, כמו גם ביחס לשעור התמורה שקבלו חברות שבבעלותו בעבור מכירת שני נכסי מקרקעין בשנה האחרונה.

...

מנגד, כלל הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה.

באשר לנזק הכלכלי הצפוי להיגרם למבקשים, לא שוכנעתי כי אלו עמדו בנטל ההוכחה להראות כי מימוש פסק הדין כבר כעת יביא לקריסתם הכלכלית.

לא למותר לציין, כי קשה להסתפק בטענותיו של דרעי באשר לכך שהחברות שבבעלותו אינן פעילות, משלא צורפה כל אסמכתה מתאימה לכך, מה גם שבדו"חות רשם החברות צוין לגביהן כי הן שתיהן בסטטוס חברה "פעילה". מכל מקום, ממכלול הנתונים שהוצגו, התרשמתי כי רב הנסתר על הנגלה בכל הנוגע למצבת הנכסים של המבקשים, וממילא לא שוכנעתי כי ביצוע פסק הדין יוביל לפגיעה כלכלית חריגה בהם.

סוף דבר: הבקשות נדחות.