בקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בהליך מקביל

בקדם המשפט הראשון מיום 3.12.2020 שהתקיים לפני כב' השופטת פנינה נויבירט דנו הצדדים בבקשת הנתבעת 2 לעיכוב הליכים עד להכרעה בהליך המקביל – שהוא תביעת הנתבעת 2 שהוגשה בת"א 36068-08-17.

...

מכאן, שדין טענת התובעת כי הנתבעת 2 ידעה אודות התחזותו של פרוינד – להידחות.

מכאן, שהתובעת לא הוכיחה כי קמה לנתבעים חובת זהירות כלשהי כלפי שירלי, וכי הם הפרו אותה ואף לא הוכח כי הנתבעים התרשלו במעשיהם או כי היה קשר סיבתי בין מעשיהם לנזק שנגרם לשירלי - כך שדין טענת התובעת בעניין "מעוול אחר" להידחות.

סוף דבר הפועל היוצא הוא כי דין התביעה כולה להידחות.

טענות המבקשים בבקשה שבפניי טוענים המבקשים כאמור, כי יש לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בהליך המקביל, תוך שהוסכם מצידם כי העיכוב יותנה בתנאים הבאים: התנאי הראשון – המבקשים ישלמו למשיבים דמי שכירות חודשיים בסך 6,000 ₪ החל מיום 1.1.23 ועד למתן הכרעה בתביעה במחוזי; התנאי השני – המבקשים יפנו את הדירה אם תדחה התביעה במחוזי בתוך 180 ימים מיום קבלת פסק הדין.

...

טענות המבקשים בבקשה שבפניי טוענים המבקשים כאמור, כי יש לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בהליך המקביל, תוך שהוסכם מצדם כי העיכוב יותנה בתנאים הבאים: התנאי הראשון – המבקשים ישלמו למשיבים דמי שכירות חודשיים בסך 6,000 ₪ החל מיום 1.1.23 ועד למתן הכרעה בתביעה במחוזי; התנאי השני – המבקשים יפנו את הדירה אם תידחה התביעה במחוזי בתוך 180 ימים מיום קבלת פסק הדין.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובחנתי את טענות הצדדים בראי בדין והפסיקה – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

מכאן ששוכנעתי כי בנסיבות העניין אין הצדקה עניינית בבירור התביעה שהוגשה בתיק דנן במקביל להליך בבית המשפט המחוזי ועל כן יש לקבל את הבקשה לעיכוב ההליכים בתיק.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתיק זה עד להכרעה בהליך שמתנהל בפניי בית המשפט המחוזי.

ביום 16.12.2022 הגישו המשיבים 1-5 והמשיבה 6 את תשובותיהם לבקשת האישור, זאת לאחר שבקשה להורות על עיכוב ההליך עד להכרעה בשני הליכים מקבילים המתנהלים, בין היתר כנגד המשיבה 6, ובקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור מחמת היתיישנות, נדחו בהחלטות מיום 13.9.2022.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות המשיבים לה אני סבורה כי דין הבקשה לביטול ההחלטה או לעיון מחדש בה, על שני טעמיה, להידחות.

את עתירתו הראשונה לזימונו של אייזנברג, נושא ההחלטה, ביסס על הצורך להתמודד עם טענה שלא הועלתה במפורש מצד המשיבים, הגם שהוא "סבור ועדיין סבור כי די בכך שהצביע על העובדות הנוגעות לאייזנברג... בכדי להניח את דעתו של בית המשפט כי דין הבקשה דנן להתקבל על יסוד המונח לפניו כבר עתה" וכי "לאור העדר גרסה של המשיבים ביחס לחלקים מהותיים של מידע הפנים ואי-הבאתו של אייזנברג לעדות מטעמם, לא התעורר לכתחילה צורך מצד המבקש לזמן לעדות את אייזנברג". המבקש מציין כעת ש"לאייזנברג ידיעה אישית לגבי הפעולות שביצע", וכי "העובדות המקצועיות שהיו בידיעת אייזנברג וההערכה המקצועית שלו לגבי אותן עובדות מקצועיות, בכל אחד מהמועדים שבהם נעשה שימוש במידע פנים, מהווים את ליבת מידע הפנים", כי "כל מידע שהיה בידיעתו נחשב כמידע שהיה בידיעת המשיבות 5-6", כי "...הינו הגורם היחיד שפעל בשם המשיבה 6 בצד המקצוע-גיאולוגי", זאת בעוד שבחקירתו של משיב 1 "כיכבה התשובה 'לא יודע' ו'לא זוכר', ביחס לרוב מכריע של השאלות בנוגע לפעולות שבוצעו על-ידי רציו". אלא שהיותו של אייזנברג בעל מקצוע בעל ידיעות ייחודיות באשר לפעולות שבוצעו או לא בוצעו בתקופה הרלוונטית ע"י המשיבים או מי מהם, כמו גם האפשרות לתקשורת שבינו לבין מי מהמשיבים באותה תקופה, בכתב או בעל פה, שתוכנה לא היה בידיעת המבקש, כמו גם הטענה בדבר "העדר גרסה" בתצהיר משיב 1 היו ידועות ברובן עובר להגשת בקשת האישור ומקצתן, לכל המאוחר, במחצית חודש דצמבר 2022, מועד הגשת תשובות המשיבים לבקשת האישור.

הבקשה לעיון מחדש בהחלטה שלא לזמן את אייזנברג לעדות נדחית אפוא.

לפניי בקשת הנתבעות 3-6 (להלן: הנתבעות) לסילוק על הסף של התובענה, מחמת שימוש לרעה של התובע בהליכי משפט ולחלופין בקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בתובענות מקבילות שהוגשו.

...

על אף האמור, ועל אף שכעקרון ומאחר שמדובר בסעד הצהרתי שלילי שנדון למעשה בתביעות מקבילות וניתן היה להורות מטעמים אלו לדחיית התביעה על הסף, ועל אף שרובן המכריע של הבקשות לסעד הצהרתי שלילי נדחות, ופעמים רבות גם על הסף (ראו רק כדוגמה ת"א (מחוזי מרכז) 54035-03-21 קומטק בע"מ נ' אינספוקוס סיסטמס בע"מ (9.12.2022) והאזכורים שם), מצאתי שלא להורות כן בענייננו, מאחר שעל פי ההלכה בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו לסילוק על הסף רק במקרים יוצאי דופן, בהם ברור כי התובע אינו יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש (ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן, לז(4) 721 (1983); רע"א 359/06 עו"ד חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' (2006) ועוד) או אם מדובר במקרה נדיר שבו קיים שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב (ע"א 6953/16 אבו חסן נ' מדינת ישראל - פקיד הסדר המקרקעין חיפה (10.5.2018)).

מצאתי כי אין בידי לקבוע כבר עתה כי בסופו של יום, וככל שלא היו מתנהלים הליכים אחרים על ידי הנתבעות 3-6, לא היה התובע מקבל מבוקשו, גם אם הסיכוי לכך אינו רב. עם זאת, נוכח כלל השיקולים האמורים, והעובדה כי מתנהלים דיונים מקבילים שאף החלו קודם להגשת תובענה זו, מצאתי להורות על עיכוב הליכים בגין "הליך אחר תלוי ועומד". ואבאר.

אף שבהחלטה מיום 13.8.2023 דחה בית משפט קמא גם את יתר הבקשות לסילוק על הסף, בקשת רשות העירעור דנן מכוונת רק כנגד ההחלטה שלא לעכב את בירור התביעה בישראל עד להכרעה בהליכים המקבילים בדרום אפריקה.

...

משעה שהפורום הישראלי הוא פורום נאות לדון בסכסוך בין הצדדים, המסקנה לפיה בית המשפט בישראל הוא זה שידון בכל רכיבי הסכסוך, היא כאמור מסקנה שעולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות, וההחלטה לדון בכל הרכיבים הללו היא אפוא החלטה סבירה שאין מקום להתערב בה. יוער בהקשר זה כי בית משפט קמא ציין את האפשרות כי תוגש על ידי המבקשים בקשה לעיכוב הליכים בדרום אפריקה.

במקרה דנן, ולאור כל מה שצוין לעיל, שיקולי היעילות מצדיקים כאמור את המסקנה לפיה ההליך שיתברר הוא תביעת המשיב בישראל.

אולם, בהינתן כל האמור לעיל, המסקנה לפיה בית המשפט בישראל, שהוא פורום מתאים לדון בסכסוך בין הצדדים, ידון במכלול השאלות השנויות ביניהם במחלוקת ובכלל זה בשאלת זכויותיו הנטענות של המשיב בדרום אפריקה, היא כאמור מסקנה שאינני סבורה כי יש מקום להתערב בה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.