בקשה לעיכוב הליכים לצורך הסדר חוב לחברה זרה שהנפיקה אג"ח בישראל

] לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברון) שהורה למבקשת לשלם למשיבה סך של כ-11.6 מיליון ש"ח. תמצית העובדות וההליכים המשיבה, חברה פרטית שמקום מושבה בספרד, הגישה תביעה נגד המבקשת, חברה שעיסוקה ברכישה ובבנייה של נכסי נדל"ן, לתשלום עמלת תיווך בגין סיוע באיתורם של נכסי נדל"ן בגרמניה.

בכלל זה טוענת המבקשת כי היא הייתה אמורה לפרוע בחודש ספטמבר 2012 תשלומים למחזיקי כמה סדרות של אגרות חוב שהנפיקה, והיא אמורה לפרוע תשלומים נוספים בחודש נובמבר 2012.

לטענת המבקשת, בימים אלה מיתנהל משא ומתן בינה לבין מחזיקי האג"ח בניסיון לשכנעם להגיע להסדר לדחיית מועדי התשלום.

המבקשת טוענת כי מחזיקי האג"ח מתנגדים לתשלום סכום כלשהוא למשיבה עד לפרעון התשלומים שבפיגור, וככל שייעשה כן הם מאיימים בנקיטת הליכי גבייה קולקטיביים.

עם זאת, "השכל הישר והפרקטיקה השיפוטית נותנים, כי שיקול דעת זה ניבנה תוך שמובאות בחשבון החלטותיהן של הערכאות הקודמות והנמקותיהן, נדבך על גבי נדבך" (רע"א 1914/05 חאבני נ' אסטבלישמנט ניהול חברה זרה רשומה בישראל, פסקה ג(1) (לא פורסם, 21.8.2005)).

לשיטת המבקשת, אם לא יעוכב הבצוע ישנו חשש לכך שמחזיקי אגרות החוב שלה ינקטו צעדים משפטיים שיביאו להליכי גבייה קולקטיבים, שתוצאתם קשה.

...

בנסיבות אלו, סבורני שהכף נוטה לעכב את ביצוע פסק הדין לפרק זמן מוגבל בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

אשר על כן, ועל רקע האיזון בין השיקולים שמניתי לעיל, אני מחליט כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב בכפוף למילוי התנאים שלהלן, במצטבר: (א) המבקשת תפקיד ערבות בנקאית בסך של 3,516,000 ש"ח (סעיפים 2 ו-5 להודעת המבקשת) בקופת בית משפט זה עד ליום 31.10.2012 בשעה 16:00; (ב) המבקשת תפקיד ערבות בנקאית בסך של 2,877,000 ש"ח בקופת בית משפט זה לא יאוחר מיום 20.11.2012 בשעה 16:00; (ג) העיקולים שהוטלו על הסכומים המפורטים בסעיפים 1 ו-4 להודעת המשיבה (הנחתי היא שהסכום הנקוב בסעיף 4 להודעה זו עוקל במסגרת תיק זה) ימשיכו לעמוד בתוקפם עד להכרעה בערעור.

בשולי הדברים אציין כי הואיל והמבקשת לא עדכנה את בית המשפט על הדיווח המיידי שנמסר היום לבורסה ועל הנסיבות העומדות בבסיסו, לא ראיתי לתת לו משקל במסגרת החלטתי זו. ] ניתנה היום, ‏ח' בחשון התשע"ג (‏24.10.2012).

אדרי שימש, בין השנים 2009-2007, מנהל מחלקת ברוקראז' בפסגות ניירות ערך בע"מ (להלן: פסגות ני"ע), חברה פרטית בבעלות מלאה של פסגות בית השקעות בע"מ. בן דוד שימש בתקופה הרלוואנטית מנהל חדר מסחר ברוקראז' בפסגות ני"ע והיה יד ימינו של אדרי.

למען הסדר הטוב יצוין כי נבון ווינטראוב עבדו בתקופה הרלוואנטית בדויטשה ניירות ערך ישראל בע"מ (להלן: דויטשה בנק), האחד כמנהל חדר מסחר והשני כסוחר בניירות ערך בחדר המסחר.

לפי הנטען באישום הראשון, ביום 29.8.2007 פירסמה יחידת ניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר, בין היתר, "מיכרז החלף" שנקבע ליום 4.9.2007 בשעה 15:30, במסגרתו הנפיקה המדינה את ניירות הערך הבאים: ממצ"מ 610; ממש"ק 217; ממש"ק 1026 וממשל משתנה 817 (להלן: ניירות הערך המונפקים) וכנגדם אסף משרד האוצר את נייר הערך גליל 5501 (להלן: נייר הערך הנאסף).

בית המשפט זיכה את המבקשים מבצוע עבירת תרמית בניירות ערך ביחס לאג"ח 217 והרשיע אותם בחמש עבירות תרמית בניירות ערך לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (ביצוע בצוותא).

נפסק כי המבקשים לא הציגו ראיות לכך ששיקול זה לקה בחוסר סבירות קצוני או שנבע ממניעים זרים, ולפיכך, נדחתה הטענה לאכיפה בררנית.

שני המבקשים הפנו בבקשותיהם למקרים אחרים בהם בית משפט זה עיכב ביצוע של עונשי מאסר, אף ארוכים מאלה שנגזרו בעניינינו (כגון: ע"פ 3372/11 קצב נ' מדינת ישראל (18.5.2011); ע"פ 8465/15 בן זקן נ' מדינת ישראל (2.2.2016); ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (15.9.2014); בנוסף, בן דוד הפנה להחלטה שניתנה לאחרונה בע"פ 220/17 דנקנר נ' מדינת ישראל (9.1.2017), שם עוכב – בהסכמה –ביצועו של עונש מאסר של שנתיים).

בנוסף, עומדת המשיבה על כך שהליכים ארוכים בעבירות כלכליות הם פעמים רבות בבחינת הכרח בל יגונה, אולם מתן עיכוב ביצוע אך בשל התמשכות ההליכים סופו יהיה שעיכוב הבצוע יהיה לכלל בעבירות כלכליות.

...

סיכום לאחר ששקלתי את כל השיקולים דלעיל, אני סבור כי הכף נוטה לכיוון עיכוב ביצוע עונש המאסר של המבקשים.

בנוסף, אני סבור, כי אפקט ההרתעה – הפרטני והציבורי כאחד – יושג בנסיבות העניין גם אם יידחה עונש המאסר.

נוכח כל האמור, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה, גוברים השיקולים המטים את הכף לטובת עיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל שהוטלו על המבקשים, עד להכרעה בערעורים, וכך אני מורה.

יצוין כי בפסקת "והואיל" השנייה במבוא להסכמי ההמרה נכתב כך: "ובמסגרת הליך הנפקת אג"ח בבורסה לניירות ערך בת"א אשר מבצעת אפריל בימים אלו...נוצר הצורך אצל אפריל לשנות את מבנה ההון המושקע במיזם, באופן בו הון המשקיע יועמד לאפריל כהלוואה ויוזרם למיזם כהון אפריל, מחד, ומאידך, תהפוך אפריל את מעמד המשקיע ממשקיע בעל תשואה מועדפת, שהנה תלויה בתוצאות המיזם, למשקיע בעל תשואה מובטחת..." (ההדגשה שלי – א.כ.).

בסעיף 19 לכתב התביעה המתוקן נרשם לגבי נתבעות נוספות אלה כך: "הנתבעות 6 עד 8 הנן חברות אחזקה ישראליות, באמצעותן החזיקו הנתבעים 3 עד 5 במניותיהם בשותף הכללי" (הנתבעת 2 – א.כ.).

נטען בבקשה להיעדר עילה ולהעדר יריבות מול הנתבעים 4-1, גם בהתבסס על פס"ד מיום 23.12.20 שמחק תביעה דומה נטענת ע"ס 7,300,000 ש"ח שהוגשה ע"י 12 תובעים (שאינם התובעים שלנו), באמצעות ב"כ התובעים שלנו, נגד 16 נתבעים שונים, ביניהם הנתבעים שלנו, בת"א (מחוזי ת"א – המחלקה הכלכלית) 15684-07-19 [התביעה נמחקה שם נוכח קביעה שם כי עילת התביעה שם נבלעת בהסדר נושים לחברת ברוקלנד שאושר ביום 4.8.20 ע"י ביהמ"ש של חידלות פרעון בתיק פר"ק (מחוזי ת"א) 10906-12-18].

לחילופין, נתבקש עיכוב הליכים נוכח קיומו והתנהלותו של הליך רלוואנטי בתיק ת"א (מחוזי ת"א – המחלקה הכלכלית) 29520-08-20, שבו הוגשה תביעה עיקרית ע"ס 100,000,000 ₪ נגד 13 נתבעים שונים, שהנתבעים 5-3 שלנו ביניהם.

סעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי המשפט קובע חלופה של "עניין כלכלי" כ"עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר" (ההדגשה שלי – א.כ.).

אלא שחוק החברות, תשנ"ט - 1999 אינו חל עפ"י לשון הגדרת הביטוי "חברה" שבסעיף 1 שבו על תאגידים זרים, כגון הנתבעות 2+1, כאשר עילת התביעה נגד הנתבעות 8-6 נוגעת להרמת מיסמך ההיתאגדות, ונושא הרמת המסמך לפי סעיף 6 לחוק החברות הוצא מפורשות מגדר עניין כלכלי נוכח לשון סעיף 40(5) לחוק בתי המשפט, אליו מפנה סעיף 42ב(1)(ד) רישא לחוק בתי המשפט.

...

איני מקבל את הטענה.

סיכום בקשת ההעברה – נדחית.

המבקשים ישלמו לתובעים הוצאות הליך זה בסך 10,000 ₪.

לפניי בקשתה של All Year Holdings Limited (להלן: "החברה"), בהסכמתם של מנהל ההסדר ושל הנאמן למחזיקי אגרות החוב של החברה, לכנוס אספות נושים לאישור הסדר חוב מכח סעיפים 321 ו- 322 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק"), ובקשה דחופה להארכת הצוו לעיכוב הליכים נגד החברה עד ליום 23.7.2021.

נזכיר כי מדובר בחברה זרה שהנפיקה אג"ח בישראל, אשר פועלת בתחום הנדל"ן המניב למגורים, בעיקר ברובע ברוקלין שבעיר ניו יורק.

מכל מקום, ככל שתהיה לממונה או לרשות היתנגדות לאישורו של ההסדר בשל היבט זה או אחר, ככל שזה אכן יאושר באספות, אזיי יהיה מקום להידרש לכך באותה העת.

...

לאחר עיון בבקשה, בהסתייגותם של הרשות ושל הממונה ובתשובתה של החברה, אני נעתר לבקשה, מן הטעמים שיפורטו להלן.

יחד עם זאת, שוכנעתי בנסיבות הענין כי מינויו של מומחה כזה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי אגרות החוב מהסיבות שתפורטנה כעת.

סיכומו של דבר ומכל הטעמים אשר פורטו לעיל, ניתנים צווים כמבוקש.

לפניי בקשה דחופה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב בהתאם להוראות חלק י' לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק").

המבקשת, All Year Holdings Limited, הנה חברה זרה שהנפיקה אג"ח בישראל.

מכאן הבקשה שלפניי, בה עותרת המבקשת לעיכוב הליכים למשך שלושה חודשים לצורך גיבוש הסדר חוב ואישורו, וכן למינויו של מנהל הסדר, הוא רו"ח יצחק עידן, אשר משמש החל מחודש ינואר 2021 בתפקיד יועץ כלכלי לנאמן האג"ח ולנציגות המשותפת של מחזיקי האג"ח. לדברי המבקשת, אם לא יינתנו סעדים כמבוקש, אזיי הנאמן לסדרות האג"ח ב' ו- ד' יהיה אנוס על פי הוראות הדין (סעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968), להגיש בקשה לצוו פתיחה בהליכים נגד המבקשת, משום שלאסיפת מחזיקי האג"ח מסדרות ב' ו- ד' לא התייצבו מספיק מחזיקים על מנת להיתנגד לצעד שכזה, ובררת המחדל היא שבהיעדר הוראה אחרת מצד המחזיקים, שומה על נאמן האג"ח לבקש צו פתיחה בהליכים נגד המבקשת.

...