מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב הליכים והעברת סכסוך לבוררות לפי חוק הבוררות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לכן אין מקום בשלב זה לקבל בקשה לעיכוב הליכים לצורך העברת הסיכסוך להכרעה בבוררות.
הלכה זו חלה ביתר שאת במקרים בהם מדובר בהחלטות בבקשות לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, בהן תתערב ערכאת העירעור במקרים נדירים בלבד בהם נפלה טעות של ממש בהחלטה (רע"א 2259/23 איזנטל נ' כ.ז. משכנות יצחק בע"מ, פסקה 10 (13.4.2023); רע"א 8120/22 פלטינום קפיטל 38 אחזקות בע"מ נ' בן יהודה, פסקה 8 (27.2.2023); רע"א 5489/22 שאר נ' יהודה (18.8.2022)).
...
לאחר עיון בבקשה על נספחיה, אני סבורה כי דינה להידחות, וזאת אף ללא צורך בתשובת המשיב.
יתרה מכך, אני סבורה כי טענות המבקשים אף לא מגלות עילה להתערבות משיקולי צדק או מחשש לעיוות דין.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

יתר על כן, עיון בעמדת ההתאחדות שהוגשה לבית הדין האיזורי מעלה כי במסגרתה כלל לא הוגשה בקשה לעיכוב הליכים בהתייחס להליך זה. נציין כי סוגיית העברת סיכסוך לבוררות לפי תקנון ההתאחדות מוזכרת בסעיף 79 לנספח א' לעמדה העקרונית של ההתאחדות - עמדה אשר הוגשה במסגרת הליך אחר שהיה תלוי ועומד בבית הדין לעבודה (וצורפה לתיק זה).
לפיכך ומטעמי זהירות נציין שגם אם נבחן את ההיבטים הדיוניים הנוגעים לבקשה לעיכוב הליכים שלא במשקפיים של סעיף 5 לחוק (ואיננו קובעים כך, ודאי לאור הוראת סעיף 8(א) לתקנון הבוררות), נגיע לתוצאה זהה, ונסביר: סעיף 5(ב) לחוק משקף כללים בסיסיים של הגינות דיונית שיש לפעול על פיהם אף בנסיבות שבהן חוק הבוררות לא חל. אין להלום מצב שלפיו בקשה לעיכוב הליכים בשל בוררות שאליה יש להפנות את הסיכסוך לא תועלה לפני בית הדין על ידי בעל הדין עצמו ובהזדמנות הראשונה בהליך.
...
בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
למסקנה זו אנו מגיעים לאור ההיבטים הדיוניים שעליהם מצביעים המבקשים, ומשכך אין לנו צורך להידרש לשאלות לגופו של עניין שנדונו בהחלטת העיכוב ובמסגרת טיעוני הצדדים, לרבות השאלה אם "בשלה העת" לשנות מההלכה הפסוקה בסוגיות שלפנינו.
הוא הדין לטעמנו בבקשות לעיכוב הליכים בשל בוררות שהחוק אינו חל עליה והיא מוסדרת באופן אחר.
אין בידינו לקבל את טענת החברה כאילו טענות המבקשים בנוגע להיבטים הדיוניים הועלו לראשונה בערעור, שכן כבר בעת הדיון מיום 5.5.2019 טען ב"כ המבקשים כך: "אני סבור שהענין כבר הוכרע בהחלטת ביה"ד מיום 10.1.19. ואין צורך במקום לדון בענין שנית. ההתאחדות צורפה לא לענין זה כמפורט בהחלטה מיום 10.1.19...". אין בכך שהמבקשים לא הגישו בקשת רשות ערעור נגד החלטת בית הדין האזורי לשוב ולברר את סוגיית עיכוב ההליכים חרף התנגדותם האמורה כדי למנוע מהם להשיג על ההחלטה גופה.
לאור התוצאה לא מצאנו צורך להידרש לשאלת צירוף המינהלת להליך.
סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שהחלטת בית הדין האזורי מיום 17.2.2020 מבוטלת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי מונחת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) בת"ט 815-02-21 מיום 30.5.21, אשר במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת ליתן פסק דין בהיעדר ייצוג כדין של המשיבה וכן דחה את בקשת המבקשת להעביר את ההליך לבירור במסגרת של בוררות.
ברע"א 300/13 זמי קרדו נ' כלל יהלומים סוכנות לביטוח (1988) בע"מ, ניתן ביום 18.2.13 (להלן: "עניין זמי קרדו") היתייחס כבוד השופט דנציגר לעניין המדיניות השיפוטית בבקשות רשות ערעור על החלטות לפי חוק הבוררות וקבע: "אם ברגיל, מידת ההתערבות בבקשות רשות ערעור על החלטות לפי חוק הבוררות הנה מצומצמת, הרי שבכל הנוגע לבקשות לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק – ההתערבות מצומצמת אף יותר, ובגדרה, רק במקרים נדירים תתערב ערכאת העירעור בשקול דעתה של הערכאה הראשונה [ראו: החלטתו של השופט נ' הנדל ברע"א 4464/12 Minter Properties Limited נ' הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים [פורסם בנבו] (25.11.2012), פסקה 4 והאסמכתאות הנזכרות שם; כן ראו: פסק הדין ברע"א 8613/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES [פורסם בנבו] (11.10.2012), פסקה 23]. ..
גם לא ברור לי מהיכן שאבה המבקשת את הטענה כי בית משפט קמא אינו מוסמך לידון בטענה האם יש מקום להעביר את הסיכסוך לבוררות אם לאו.
...
באשר לטענה כי יש ליתן פסק דין כנגד המשיבה, מן הטעם כי בקשת הרשות להתגונן הוגשה שלא על ידי מי שמורשה מטעמה של המשיבה להגיב, אין בידי לקבל את הטענה.
יתרה מכך, מקובלת עליי טענת המשיבה כי במסגרת החלטת בית משפט קמא לא נשללה מהמבקשת זכותה המהותית לנהל את בירורה של התביעה במסגרת בוררות, ולכן גם מטעם זה לא מצאתי להתערב בהחלטת בית משפט קמא.
סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

מעבר לכך, סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) מקנה לבית המשפט שיקול דעת להחליט שלא לעכב הליך המתנהל לפניו בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות "אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". החלטת בית המשפט שלא להעביר את התובענה לבוררות היא החלטה שבשיקול דעת שאין כל הצדקה להתערב בה. זאת בין היתר בהיתחשב בשאלות המשפטיות העומדות על הפרק שהן בעלות השפעה כללית מעבר למקרה קונקריטי זה. יתר על כן, סעיף הבוררות הקיים בתקנון האגודה כלל אינו חל במקרה זה מפני שאין המדובר בנושא הנובע "מעסקי האגודה", המחייב הכרעה בבוררות על פי הוראת הסעיף.
כאשר מדובר בסכסוך בעיניין חוקתי "במובנו הרחב" של הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות, היינו עניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות, לבית המשפט אין שיקול דעת בהכריעו בבקשה לעיכוב ההליכים לצורך העברת הדיון בסכסוך לבוררות ועליו לדחות כל בקשה כאמור, ללא צורך בקיומו של טעם מיוחד.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
על כן, מכוח הסמכות הנתונה בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.
זאת שעה שבית המשפט המחוזי, אשר אמנם לא נדרש להכריע בשאלה נוכח התוצאה אליה הגיע, ציין כי נטייתו היא לקבל את עמדת האגודה בהקשר זה. סוף דבר: אמליץ לחבריי לקבל את הערעור באופן שההליך בבית המשפט המחוזי יעוכב לצורך העברתו לבוררות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסק דינו של כב' השופט יוסף יוספי בתאריך 29/1/2012 נקבע: "בפנינו בקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות, אותה הגישה הנתבעת... הבקשה נסמכת על הסכם העבודה בין הצדדים, אשר בו נקבע כי סכסוכים בין הצדדים הקשורים להסכם העבודה יועברו לבוררות. אקדים אחרית לראשית, ונציין כי דין הבקשה להדחות, מן הנימוקים אשר יפורטו להלן;
...
כב' השופטת (בתוארה דאז) ורדה וירט ליבנה ונציגי העובדים הצטרפו לדעתו: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". אנו סבורים, כי יפים דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) אדלר גם לענייננו.
לטעמנו, לא יתכן שתניות אשר מוסכמות במסגרת חוזים, אשר נערכו בין צדדים שקיבלו על עצמם את ההוראות וההסכמים אשר נהוגים ו/או נחתמו בארגון בהם הם מועסקים ובפרט כאשר מדובר בעובד בכיר, המודע היטב לזכויותיו וחובותיו ואף מייצג את הנהלת הארגון כבענייננו – יוכלו לפנות לבית הדין לעבודה ולבטל באחת את המוסכם.
סוף דבר: הבקשה לעיכוב הליכים לפי ס' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 168 – מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו