מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב הליכים בתביעת הפרת פטנט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אס טכנולוגיות שתלים בע"מ (פורסם בנבו,17.1.2017) נקבע, כי בנסיבות בהן בעת הגשת תביעה בגין הפרת פטנט תלויה ועומדת בפני רשם הפטנטים בקשה קודמת בזמן לביטול אותו פטנט, לבית המשפט יש סמכות להורות על עיכוב ההליכים בתביעה לטובת מיצוי ההליכים בפני רשם הפטנטים, לפי שיקול דעתו.
...
לעניין זה אציין אף, כי מקובלת עלי עמדת המבקשים, לפיה ההליכים בפני רשם הפטנטים אינם צפויים להיות ממושכים יותר מאלו המתנהלים בבית משפט זה. בהקשר זה יש להדגיש כי, בעוד שבפני רשם הפטנטים כבר הוגשו, כנדרש בהתאם לתקנה 103 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח – 1968, ראיות המבקשת 1, וכעת יש להמתין לראיות המשיבה, אזי בהליך שבפני טרם הושלמו ההליכים המקדמיים, ואף הועלה הצורך בתיקון כתבי הטענות, דבר שעלול לעכב בירור ההליכים זמן רב. גם שיקולים של זהות הצדדים מחזקים את מסקנתי, לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים, שעה שהבקשה לביטול פטנט הוגשה על ידי המבקשת 1, אשר כלפיה מופנות טענותיה העיקריות של המשיבה בתביעתה.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים כמקובל.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

שני ההליכים מצויים בשלבים מקדמיים בלבד, כאשר ב-ת"א 22857-06-16 (מחוזי – תל אביב) טרם היתקיימו דיונים כלשהם; וב-ת"א 12793-06-16 (מחוזי – חיפה) היתקיימה כאמור ישיבת קדם משפט אחת, שבה נדונה בקשה שהגישה המשיבה לעיכוב הליכים, עד שתוכרע התובענה המתנהלת בתל אביב.
דומה איפוא שכל הכרעה בהליך אחד תשפיע על האחר, שכן אף המשיבה ציינה כי "כאשר מזקקים את שתי התביעות לעיקר טענותיהן, מתבהר, כי שאלה אחת מרכזית משותפת לשתיהן – האם הפרה המבקשת את הפטנט של המשיבה"; ולנוכח זאת יש קושי בעמדת המשיבה כי יש לברר תחילה דוקא את התובענה שהגישה היא, בהיותה המאוחרת בזמן.
...
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"א 12793-06-16 (מחוזי – חיפה) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"א 12793-06-16.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שנתתי דעתי למלוא טענות הצדדים, שבתי ועיינתי בכתבי הטענות, ויישמתי את ההלכה הפסוקה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה לעיכוב הליכים להיתקבל ואסביר; השאלה שדרושה להכרעה היא מה דינה של תביעה שמבוססת על הפרת פטנט, כאשר בעת הגשתה תלויה ועומדת בפני רשם הפטנטים בקשה קודמת בזמן לביטול אותו פטנט.
...
גם בכך טעם להיעתר לבקשה.
אבהיר שאין בידי לקבל את עמדת המשיב שלפיה היעתרות לבקשה תיצור "מירוץ סמכויות" שכן גם אם אקבל את הטענה כי קיים "מירוץ סמכויות" בין בית המשפט לבין רשם הפטנטים, ואיני קובע כך, אזי ממילא עסקינן בתולדה של החוק ועל כן אין בו, כשלעצמו, הצדקה לדחיית הבקשה.
על יסוד האמור לעיל אני מורה על עיכוב התביעה שבכותרת עד להחלטה אחרת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבים 1 ו2- (להלן: רוזנברג) הגישו בשנת 1983 לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כנגד המבקשות בגין הפרת פטנטים בתחום ההשקייה, וזאת לאחר שרוזנברג רכשו מן המשיבה 3 (להלן: החברה המשותפת) - שהוקמה כחלק מהסכם בין המשיב 2 לבין המבקשת 1 (להלן: הסכם השתוף), ונקלעה להליכי פירוק - את כל נכסיה, ובכללן את זכויותיה בפטנטים אלו.
המבקשות הגישו לבית-משפט זה ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי והגישו בפניי בקשה לעיכוב ההליכים שנקבעו להמשך הדיון בבית-המשפט המחוזי עד שיתברר ערעורן.
...
יוצא, כי המשך התנהלות ההליך שבו המבקשות הן נתבעות - ואשר במסגרתו, כאמור, הדיון מתמקד אך בשאלת גובה הנזק - ממילא אינו פוגע כלל ביכולתן של המבקשות לנהל את תובענתן כנגד המפרקים בהליך נפרד, אם אכן יתקבל הערעור שהגישו לבית-משפט זה. הבקשה נדחית.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סמכות הדיון בבקשה לביטול פטנט: סעיף 74(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, עוסק בסמכות רשם הפטנטים לידון בבקשה לביטול פטנט, בנסיבות בהן קיים הליך מקביל בבית המשפט, וקובע: "הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית משפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט". במידה ובית המשפט מחליט ליתן לרשם הפטנטים רשות לידון בבקשה לביטול, מוסמך בית המשפט לעכב את ההליכים בתובענה שלפניו, עפ"י סעיף 191 לחוק, הקובע: "נתן בית המשפט רשות לרשם לידון בבקשת תיקון לפי סעיף 70 או בבקשת ביטול לפי סעיף 74, רשאי הוא לעכב את הדיון במשפט התלוי ועומד בפניו בענין אותו פטנט, לתקופה ובתנאים שקבע, אך כל בעל דין רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש שינוי צו העיכוב או ביטולו". ברע"א 2128/95 קונטרק ליין בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, תק-על 95(2) 1530, נקבע כי עפ"י סעיף 74(א) לחוק, קיימת עדיפות להליך שהוגש לבית המשפט, על פני בקשה לביטול פטנט שהוגשה לאחר מכן לרשם הפטנטים, שכן הדיון אצל רשם הפטנטים מתנהל רק לאחר שבית המשפט נותן רשות לכך.
...
מקובלת עלי ההנחה שנקבעה בפסיקה, לפיה יש להימנע ממצב בו מתקיימים שני הליכים מקבילים בבית המשפט ובלשכת רשם הפטנטים, באופן העלול לגרום לפסיקות סותרות מבחינה עקרונית.
כמו כן, לדעתי, יש לבחון באילו נסיבות הוגשה הבקשה, והאם מבחינה דיונית, יש להעתר לבקשת הנתבעים לעיכוב ההליכים בבית המשפט ולהורות לרשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול הפטנט.
דהיינו, איני מטיל ספק בכנות כוונותיה של המבקשת 1, אך לאור העובדה שהמשיבה הגישה את תביעתה ב-25.3.04, סבור אני כי היה בידי המבקשת 1 פרק זמן ראוי לברר האם ניתן להשיג הסכמה בין הצדדים, או שמא עליה להגיש בקשה לביטול פטנט, כפי שאכן טענה בפני המשיבה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו