סמכות הדיון בבקשה לביטול פטנט:
סעיף 74(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, עוסק בסמכות רשם הפטנטים לידון בבקשה לביטול פטנט, בנסיבות בהן קיים הליך מקביל בבית המשפט, וקובע:
"הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית משפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט".
במידה ובית המשפט מחליט ליתן לרשם הפטנטים רשות לידון בבקשה לביטול, מוסמך בית המשפט לעכב את ההליכים בתובענה שלפניו, עפ"י סעיף 191 לחוק, הקובע:
"נתן בית המשפט רשות לרשם לידון בבקשת תיקון לפי סעיף 70 או בבקשת ביטול לפי סעיף 74, רשאי הוא לעכב את הדיון במשפט התלוי ועומד בפניו בענין אותו פטנט, לתקופה ובתנאים שקבע, אך כל בעל דין רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש שינוי צו העיכוב או ביטולו".
ברע"א 2128/95 קונטרק ליין בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, תק-על 95(2) 1530, נקבע כי עפ"י סעיף 74(א) לחוק, קיימת עדיפות להליך שהוגש לבית המשפט, על פני בקשה לביטול פטנט שהוגשה לאחר מכן לרשם הפטנטים, שכן הדיון אצל רשם הפטנטים מתנהל רק לאחר שבית המשפט נותן רשות לכך.
...
מקובלת עלי ההנחה שנקבעה בפסיקה, לפיה יש להימנע ממצב בו מתקיימים שני הליכים מקבילים בבית המשפט ובלשכת רשם הפטנטים, באופן העלול לגרום לפסיקות סותרות מבחינה עקרונית.
כמו כן, לדעתי, יש לבחון באילו נסיבות הוגשה הבקשה, והאם מבחינה דיונית, יש להעתר לבקשת הנתבעים לעיכוב ההליכים בבית המשפט ולהורות לרשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול הפטנט.
דהיינו, איני מטיל ספק בכנות כוונותיה של המבקשת 1, אך לאור העובדה שהמשיבה הגישה את תביעתה ב-25.3.04, סבור אני כי היה בידי המבקשת 1 פרק זמן ראוי לברר האם ניתן להשיג הסכמה בין הצדדים, או שמא עליה להגיש בקשה לביטול פטנט, כפי שאכן טענה בפני המשיבה.