בבקשתם לעיכוב הליכים הטעימו הנתבעים, כי בבקשת הרשות להגן שהגישה התובעת במסגרת התביעה אותה הגישה נגדה הנתבעת, העלתה התובעת טענות זהות לאלו שהועלו בכתב תביעתה, לרבות הטענה שמעולם לא פגשה את נציגי הנתבעת ולא נתנה להם הרשאה לפעול בשמה, וכן הטענות להפרת חובות הזהירות והחובות מכוח חוק סוכני מכס.
בהחלטתי מיום 5.5.2020 נעתרתי לבקשת הנתבעים לעכב את ההליך מחמת הליך תלוי ועומד, וזאת לאחר שהתרשמתי כי קיימת למעשה זהות בסוגיה המהותית המרכזית השנויה במחלוקת בשני התיקים והיא שאלת היריבות בין הצדדים, ממנה נגזרות שאלות משנה עובדתיות אשר גם ביחס אליהן קיימת חפיפה כימעט מוחלטת בין טענות הצדדים בשני ההליכים.
...
וכך פסקה כב' השופטת נאור בעניין וינשטיין:
".. פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו. לאמיתו של דבר, כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להתגונן או להתייצב לדיונים. בשיטה המאפשרת לנהוג כך, פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה לעולם לא יהיו חלוטים. לא יהיה צורך בהגשת בקשה לביטול פסקי דין כאלה ולא תהיה משמעות למועדים להגשת בקשת הביטול. נתבעים יוכלו, גם בחלוף שנים (כפי שארע בענייננו), להפוך לתובעים ולטעון טענות נגד החיוב, לרבות טענות מרכזיות ביותר, כמו הטענה שהעלתה וינשטיין בענייננו כי החשבון הוא חשבון של חברה ביסוד ואינו חשבונה שלה. כך ייפגע הן האינטרס של בעל הדין שזכה בדינו להגנה מפני הטרדות חוזרות ונשנות מצידו של בעל הדין שכנגד והן האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים המוגבלים. אם נאפשר לבעל דין לשוב ולהתדיין בעניין שכבר הוכרע, ייפגעו מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט (עניין גת). שיקול נוסף שיש לשקול הוא הרצון לצמצם את האפשרות להכרעות סותרות באותה סוגייה..."
הלכה זו חזרה ונשנתה גם בפסקי דין מאוחרים יותר.
עיון בתצהיר הבר"ל שהגישה התובעת כנתבעת בהליך הקודם מלמד, כי הטענות אותן העלתה התובעת בהקשרים אלו, ואשר גם אם לא נדחו במפורש בפסק הדין בהליך הקודם, הרי שגלומה בו קביעה כי הן נדחות משלא הוכחו – דומות עד זהות לטענות שהעלתה התובעת בתיק זה (ראו, למשל, סעיפים 17, 20, 22, ו – 28 לתצהיר הבר"ל, בכל הנוגע לטענות התובעת בקשר לקבלת השיקים).
סיכום
לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי התובעת מנועה מהגשת תביעה זו מחמת מעשה בית דין, ולפיכך אני מורה על דחיית התביעה.