בקשה לעיכוב הליכים בועדת ערר לתכנון ובנייה

ביום 17.6.2020 הגיש המבקש, באותה עת עדיין בעצמו, עתירה מנהלית נגד החלטתה של ועדת המשנה ובצידה בקשה למתן צו ביניים לעיכוב ההליכים הנוגעים לאישור תכנית.

ככלל, ערכאת העירעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הנסבות על בקשות למתן צו ביניים (ראו למשל: בר"ם 8325/14 בן רז השקעות ופיתוח בע"מ נ' ועדת הערר לתיכנון ולבניה - מחוז צפון, פסקה 15 (29.12.2014); בר"ם 7480/15 אבו ליל נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה, פסקה 11 (18.11.2015)).

...

מנגד, כלל המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים גם יחד.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך שהתקיים בפני ועדת העררים לתיכנון ובניה, קבעה הוועדה כי ההיתר הפגום שניתן לבניין מס' 3 בטל מעקרו.

טענות המבקשים המבקשים סבורים כי בהחלטת בית משפט השלום נפלו שגיאות מהותיות שיש בהן כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה. לשיטתם, בית משפט השלום שגה בין היתר משקבע כי דחיית מועד ביצוע הצוים נועדה לצורך התארגנות לבצוע הצוים בלבד, כאשר מטרת קביעת המועד הנדחה היתה לשם הכשרת חריגות הבנייה; כי שגה משראה בקביעותיו של בית משפט זה בהליך המינהלי לפיהן תתאפשר הכשרת חריגות הבניה על ידי צדדים שלישיים – אמרות אגב נעדרות כל תוקף מחייב ושגה בית המשפט המחוזי משלא מצא להתערב וקבע כי על פי פסק הדין המינהלי אין להכשיר את הקומות העליונות כלל; וכי שגה משקבע שלא מיתקיים במקרה דנן אופק תיכנוני, בעוד המבקשים פעלו במלוא המרץ להכשרת הבינוי והעיכובים בהכשרתו רובצים לפתחה של הוועדה המחוזית.

...

נראה אפוא, כי הבקשה מהווה ניסיון לערוך "מקצה שיפורים" לתוצאת הערעור, אשר אין להיעתר לו (רע"פ 7547/18 דולה נ' מדינת ישראל הועדה המקומית לתכנון ולבניה (‏20.11.2018)).

בפסק הדין המנהלי נאמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הועדה המחוזית לא תדון בהכשרתן של הקומות העליונות בבניין, וניסיונם של המבקשים לפרש את הדברים באופן שונה נדחה, ובדין כך. מכל מקום, משלא שוכנעתי כי קיים "אופק תכנוני", מתייתרות יתר טענות המבקשים.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

יודגש, הגם שבין שני השיקולים הנ"ל מיתקיים יחס של "מקבילית הכוחות" כאשר עדין הבכורה נתונה למאזן הנוחות על פני סכויי התביעה (עע"מ 3312/18 אשל עכו-זהר, ואח' נ' ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובנייה תל-אביב-יפו, ואח' (פורסם בנבו).

לטעמי, ניסיון המבקש לעקוף את החלטת רשם ההוצאה לפועל, אשר דחה בקשתו לעיכוב הליכים מימוש המישכון, מהוה חוסר תום לב, אשר יש בו כשלעצמו, להביא לדחיית הבקשה.

...

מעבר לאמור, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה לגופה ואנמק.

החובה למסירת התראה במועד סביר מראש בטרם נקיטת הליכים למימוש המשכון נקבעה גם בסעיף 19(ב) לחוק המשכון, תשכ"ז-1967, לפיו: "לא יפתח הגוף המוסדי במימוש המשכון אלא לאחר שנתן לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש – והוא ומענו ידועים לגוף המוסדי – הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון". אין בידי לקבל טענת המבקש, כי המשיבה לא פנתה אליו קודם נקטה בהליכים למימוש המשכון, שכן מהעתק מכתב המשיבה מיום 23.10.22, שצורף לתגובה, עולה כי בתאריך הנ"ל המשיבה הודיעה למבקש, כי הוא צבר חוב בתשלום ההלוואה ועליו להסדיר את חובו בטרם נקיטת הליכים משפטיים כנגדו.אציין כי מאישור דואר ישראל שצורף לבקשה, עולה שהמכתב אשר נשלח למבקש בדואר רשום נמסר לו ביום 22.11.22, כחודש לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני.

בבית המשפט העליון עע"מ 1220/23 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשות: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. הועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז דרום 3. רשות מקרקעי ישראל נ ג ד המשיבות: 1. חוות היען נחל שלמה בע"מ 2. כרם ניהול בתי מלון בע"מ 3. מרגש שיא החזקות בע"מ 4. הועדה המקומית לתיכנון ובניה אילת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופטת העמיתה ח' סלוטקי) מיום 13.12.2022 ב-עת"מ 42772-03-22 בשם המבקשות: עו"ד נטע אורן; עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מתניה רוזין בשם המשיבה 1: עו"ד אשר זליגר; עו"ד צבי אודם בשם המשיבות 3-2: עו"ד רחמים פורי בשם המשיבה 4: עו"ד רון צין; עו"ד תומר גור ][]החלטה

בפסיקה נקבע כי שני תנאים אלו מקיימים ביניהם יחסי גומלין של "מקבילית כוחות", כך שככל שמאזן הנוחות מובהק יותר אזי ניתן להקל בדרישה הנוגעת לסכויי העירעור, ולהפך (ראו מני רבים: עע"מ 994/22 השילוני נ' יו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ובניה צפון, פסקה 9 (19.4.2023); עע"מ 1142/23 עריית ראשון לציון נ' ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתיכנון ולבניה, פסקה 13 (4.4.2023)).

לצד זאת, הפסיקה הכירה במעמד הבכורה שניתן לשיקול של מאזן הנוחות; ואף נפסק כי בבקשה לעיכוב ביצוע שמוגשת בהליך מנהלי, על בית המשפט לשקול במסגרת מאזן הנוחות את האנטרס הצבורי (עע"מ 5176/22 המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה נ' המועצה הארצית לתיכנון ובניה, פסקה 13 (13.9.2022)).

...

לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע ובתשובות לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר למבוקש; ואבאר.

הנה כי כן, משמדובר במקרקעין שהם כאמור משאב טבע בעל ערך ציבורי, ולנוכח הפגיעה האפשרית הגלומה באינטרס הציבורי כתוצאה מביצוע העבודות, הגעתי לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בערעור.

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו עת"מ 7835-11-23 גולדויין ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, מחוז תל אביב ואח' מספר בקשה:1 לפני כבוד השופט אילן דפדי המבקשים 1.גדעון גולדויין 2.עדי בנארויה 3.שלומי אברבוך 4.חיה כהן אברבוך ע"י ב"כ עו"ד נעם קולודני ועו"ד עמוס אילן המשיבים 1.ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובנייה, מחוז תל אביב ע"י עו"ד איריס גילברג – יודשקין פרקליטות מחוז ל אביב (אזרחי) 2.הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, מחוז תל אביב ע"י עו"ד רויטל אטיאס 3.עידו דיסנצ'יק 4.ברברה דיסנצ'יק 5.אירית אביב 6.אלכס אביב ע"י ב"כ עו"ד חן בכר ועו"ד שי כהן החלטה

לטענתם, ככל שהמבקשים חפצים לעכב את בניית המעלית והתוספת בגג בהתאם להיתר, עליהם להגיש בקשה מתאימה ולעמוד בנטלי ההוכחה הקבועים בדין במסגרת ההליך התיכנוני או במסגרת התביעה הקניינית שבדעתם להגיש.

כן תבחן טענת המשיבים 3-6, כי מאחר שהן הועדה המקומית והן ועדת הערר המהוות ישויות תכנוניות, דחו את טענות המבקשים, הרי שגם בהגשת תביעה קניינית לא יהיה כדי לעכב את הבירור התיכנוני של בקשת ההיתר וכי אין מדובר בהכרעה באותם עניינים שעלולים להביא להכרעות סותרות.

...

לאור כל זאת, הבקשה נדחית.

החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ד, 27 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.