מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב הליכי מימוש משכון כלפי זכויות בנכס

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת תביעתו עתר המשיב להצהיר כי הסכם הלוואה מיום 29.10.2019 ומשכון מס' 29901/2019/1 מיום 27.10.2019 על נספחיו, אשר נרשם על זכויותיו בנכס ברחוב הס 32 הרצליה, הידוע כגוש 6538 חלקה 432 תת חלקה 17 (להלן: הנכס או החנות), ואשר נחתם לכאורה בינו לבין המשיבה הפורמלית 1 (להלן: קידום) בטלים, וכי הוא זכאי לבטלו מאחר וכספי ההלוואה לא ניתנו לו וזאת תוך מצג שוא והטעיה של עו"ד דרזנר והמשיב הפורמלי 2 (להלן: עו"ד סיל).
עוד התבקש בית המשפט להצהיר כי שטר חוב צמוד שהמשיב הוחתם עליו כבטוחה להסכם ההלוואה מיום 29.10.2019, על סך של 477,865.59 ₪ בטל ונעדר כל תוקף, וכן להורות על עיכוב ההליכים למימוש המישכון על חנות המשיב.
בכתב התביעה טען המשיב כי הסכם ההלוואה והמשכון עליו החתימו אותו עו"ד דרזנר והמשיבים הפורמליים נעשה במסגרת תרגיל עוקץ, לפיו שועבדו או מושכנו זכויותיו של המשיב בחנות כבטחון להלוואה עסקית שהמשיב מעולם לא קיבל, זאת בידיעה כי ההלוואה לא תוחזר וחנותו של המשיב תלקח ממנו ותימכר במסגרת הליכי מימוש מישכון.
...
על כן אני מקבלת את בקשת עו"ד דרזנר ומורה על מחיקת התביעה נגדו.
המשיב ישלם הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לאחר שכב' רשם ההוצאה לפועל הורה על מימוש המישכון ומינה את ב"כ המשיב ככונס נכסים לצורך זה, פנה המבקש בבקשה לעיכוב הליכי המימוש.
בהקשר זה אני מפנה לדבריו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה ברעא 21302-03-10 בנק הפועלים בע"מ נ' עואד פלסטין לפיהם : "נושה נבון רגיש למצבו של הלווה, ולמועד שבו עסקיו מידרדרים, ואפשר שלמרות רצונו העז של החייב לעמוד בהתחייבויותיו, הוא לא יוכל לעשות זאת. כאשר הנושה מגלה אינדיקאציות לכך, אף לפני שהתשלומים לא נפרעים, הוא זכאי להעמדת החוב לפרעון ולמימוש המישכון. יש על כך סעיפים מפורשים בהסכמים שבין הצדדים. כל שכן, כאשר בנוסף לביטולי שיקים רבים, הגבלת החשבון, העברת פעילויות מחברה לחברה, ועיקולים על ידי נושים אחרים, החיבים לא משלמים את תשלומיהם. על כן, לא נמצא שהמבקש נהג בחוסר תום לב במימוש המישכון". אף בהמשך נקבע באותו מקרה : "בצדק היתעלם בית המשפט מהטענה שלא ניתנה התראה על מימוש המישכון לפני תפיסת הרכב. חייב שאינו פורע את חובו יודע שהוא אינו עושה זאת, וכי נכסיו הממושכנים עומדים למימוש. לגבי כלי רכב, נותנים רישמי ההוצאה לפועל כדבר שבשגרה החלטות על מימוש טרם המצאת אזהרה, על מנת למנוע הברחת הרכב." על כן, ולאור הפגור שנוצר בתשלומי ההלוואה לצד הליך חידלות הפירעון, רשאי היה המשיב להעמיד את מלוא יתרת החוב לפרעון מידי ולפעול למימוש המישכון.
...
הכרעה לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת החלטת כב' הרשם ועם כל ההבנה לטענותיו של המבקש, לא מצאתי מקום להורות על עיכוב הליכי המימוש.
אנמק בתמצית; ראש וראשון אציין כי קביעתו של כב' הרשם בנוגע לחתימת המבקש על המסמכים הרלוונטיים למשכון מקובלת עלי ועל פני הדברים נראה כי טענה זו של המבקש הועלתה בניסיון לדחות את הקץ ואין בה ממש.
לאור האמור, נוכח שיקול הדעת המצומצם של רשם ההוצאה לפועל בכגון דא ומשלא נפל פגם בעצם הנקיטה בהליך המימוש, אני מורה על דחיית הבקשה לעיכוב הליכים.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

גם מקום בו היה נערך המישכון ללא דופי (ולא כך היא), לא היה הבנק זכאי למימוש המישכון באשר למבקשת 2 אין, הלכה למעשה, חוב כלפי הבנק, נוכח זכותה של המבקשת 2 לקזוז.
כך או כך כאשר מדובר בבקשה לסעד זמני של עיכוב פינוי נכס המשמש למגורים, מאזן הנוחות במרבית המקרים נוטה לכיוונו של המבקש, אף אם סכויי התביעה אינם גבוהים במיוחד, זאת מאחר שקיים חשש שמימוש המישכון יהיה בלתי הפיך.
לאחר שעמד לפני גובה החוב המובטח במישכון (ראה סעיף 7 לתגובה המקדמית של הבנק) וכן עמדו לפני טענות המבקשת 1 בדבר מצבה הכלכלי (ראה בעיניין זה גם האמור בסעיף 23לעיל), אני מורה על עיכוב ביצוע הליכי מימוש המישכון, בכפוף להפקדת ערבון בסך של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, כאשר ניתן יהיה לשלם סכום זה ב – 2 תשלומים בסך של 25,000 ₪, שהראשון ישולם ביום 01.10.20 והשני ביום 01.11.20.
...
בתאריך 24.06.20 ניתנה החלטתי לפיה הבקשה לא התבקשה כבקשה במעמד צד אחד, כן הוריתי למבקשות להודיע היכן עומדים הליכי מימוש המשכון והאם הוגשה בהוצל"פ בקשה בעניין עיכוב ההליכים.
כן אוסיף כי אני קובעת את התיק לשמיעת הוכחות ליום 15.11.20 שעה 12:00.
לאחר שעמד לפני גובה החוב המובטח במשכון (ראה סעיף 7 לתגובה המקדמית של הבנק) וכן עמדו לפני טענות המבקשת 1 בדבר מצבה הכלכלי (ראה בעניין זה גם האמור בסעיף 23לעיל), אני מורה על עיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכון, בכפוף להפקדת עירבון בסך של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, כאשר ניתן יהיה לשלם סכום זה ב – 2 תשלומים בסך של 25,000 ₪, שהראשון ישולם ביום 01.10.20 והשני ביום 01.11.20.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 30.6.21 הומצא למבקש צו מינוי כונס נכסים למימוש המישכון בתיק ההוצאה לפועל.
באותה נקודת זמן זו היה ברור למבקש, או צריך להיות ברור לו, כי יש צורך בהחלטה שיפוטית המעכבת את הליכי מימוש המישכון עד שיתבררו זכויותיו הנטענות של המבקש בדירה.
...
גם שיקולי צדק ויושר תומכים במסקנה בנוגע לדחיית הבקשה.
טעם זה מצטרף לטעמים שנמנו לעיל ומחזק את המסקנה בדבר הצורך לדחות את הבקשה.
לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש בהוצאות הבנק בבקשה (ללא קשר לתוצאות) בסך 1200 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש יותר מדרך אחת לממש את המשכנתא מבלי לפגוע בזכויות המבקשת 1.
אך מאידך – התובעות מאשרות כי שוויו של הנכס המשועבד הוא כ- 16,000,000 ₪ (ראה גם סעיף 19 לבקשת רשות העירעור).כך שספק אם אין באפשרותן של המבקשות למצוא מקור מימוני שיאפשר להן להפקיד הכספים (דומה כי הן כלל לא טוענות בבקשת רשות העירעור כי אין ביכולתן להפקיד הכספים) ובאיזון בין האינטרסים השונים מצא בית משפט קמא לנכון לקבל הבקשה לעיכוב הליכי מימוש מישכון כנגד הפקדה ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בשקול דעת זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות העירעור להדחות.
...
בנוגע למאזן הנוחות נבחנה הבקשה לעכב פינוי או מימוש של מקרקעין ונקבע שם בסעיף 15: "... אין משמעות הדבר שעל בית המשפט להיעתר לכל בקשה לסעד זמני שעניינה עיכוב פינוי או מימוש של מקרקעין (ראו: רע"א 5288/07 דוד נפטי עזבון בנימין ושולמית נפטי ז"ל נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ, בפסקה 9 [פורסם בנבו] (25.6.2007) (להלן: עניין נפטי); עניין אקסלרוד, בפסקה 27).
בנוגע לסיכויי התביעה הלכאוריים – בית משפט קמא עדיין לא קבע כמובן מסמרות בעניין ונושא הוראות חוק הערבות יוכל להיבחן בהמשך ניהול ההליך.בנוגע לקרן החוב בית משפט העלה קשיים לכאוריים ביחס לטענות, אך אין צורך להכריע בסוגייה עתה, שכן מצא לנכון להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים.
אך מאידך – התובעות מאשרות כי שוויו של הנכס המשועבד הוא כ- 16,000,000 ₪ (ראה גם סעיף 19 לבקשת רשות הערעור).כך שספק אם אין באפשרותן של המבקשות למצוא מקור מימוני שיאפשר להן להפקיד הכספים (דומה כי הן כלל לא טוענות בבקשת רשות הערעור כי אין ביכולתן להפקיד הכספים) ובאיזון בין האינטרסים השונים מצא בית משפט קמא לנכון לקבל הבקשה לעיכוב הליכי מימוש משכון כנגד הפקדה ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בשיקול דעת זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו