בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל למימוש משכון בערעור

בשנת 2004 פתח הבנק תיק הוצאה לפועל לצורך מימוש המישכון, תיק הוצל"פ 0110843744 (להלן: תיק ההוצאה לפועל), אשר בשלב מאוחר יותר הוסב על שמו של מריליוס.

אציין כבר עתה, כי בהחלטתי מיום 27.3.2019 התקבלה בקשת מריליוס לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל וזאת עד לסיום ההליכים בתיק זה, ובכפוף להפקדת סך של 300,000 ₪, כתנאי לעיכוב הבצוע, וסך זה הופקד.

זאת ועוד, מריליוס ניהל הליך למימוש המשכנתא ומספר הליכים וערעורים בשאלת גובה החוב בתיק ההוצל"פ ודרש לממש את הנכס, ולהגדיל את קרן החוב, ואף בדיון מיום 6.3.2017, בפני רשם ההוצל"פ, הושגה הסכמה דיונית כי שיערוך המשכנתא יערך על ידי הבנק.

בהתייחס לטענה בדבר השתק פלוגתא כמו גם השתק שפוטי, נוכח ההליכים המשפטיים שנוהלו בין הצדדים בהוצאה לפועל, במסגרתם ביקש מריליוס לממש את המשכנתא, ואשר נדחו על ידי הערכאות השונות, אף זו נדחית על ידי.

...

דין טענות אלו להידחות, שכן קביעות אלו אינן עולות מפסק הדין.

בהתבסס על אותם מסמכים אני קובעת כי התובעת לא התקשרה עם הבנקים בהסכם לרכישת זכויות המשכון של הבנקים, גם לא בנאמנות, וכמו כן, וכתוצאה מכך, לא התקשרה בכל הסכם עם הנתבע.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית ואני קובעת כי מריליוס התקשר בהסכם עם הנתבעים לרכישת הזכויות בנכס.

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט צימרמן מיום 02.09.2020 (להלן: "ההחלטה"): רקע: המבקשים הגישו בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי מימוש הוצאה לפועל למימוש מישכון שלאחריה הוגשה המרצת הפתיחה בתיק 42802-06-20.

...

סבורני כי בשלב בו אנו מצויים, לא ניתן לומר בפה מלא כי הבר"ע נעדרת כל סיכוי.

באמור לא דן כבוד השופט צימרמן מאחר ומצא כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי מימוש מאחר ולא שולם, לפחות, החוב השנוי במחלוקת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ניתנה ארכה להגשת בקשת רשות הערעור, עד למועד בו הוגשה בקשת רשות הערעור בפועל.

הבקשה הוגשה ביום 5.7.2022 בפני בית משפט זה, זאת לאחר שהוגשה ביום 27.6.2022 תביעה למתן פסק דין הצהרתי לביטוח מימוש מישכון וכן בקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט השלום בחיפה.

כפי שקבעה כבוד השופטת וילנר, ברע"א 4175/20 עמותת מעלות התורה נ' יוסף רייכמאן (30.7.2020) במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעיניין מעלות התורה, אשר דחה בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא: "מחד גיסא, יש ליתן משקל ממשי לאנטרס הצבורי המובהק הגלום בהליכי מימוש משכנתא מהירים ויעילים. כידוע, ככל שהליכי גבייה ומימוש של שטרות ופסקי דין באמצעות מנגנוני ההוצאה לפועל יתארכו וידרשו מהנושים להשקיע משאבים שונים ללא הצדקה, יהיה בכך כדי לפגוע באופן ממשי בחיי המסחר ובנכונות של גופים שונים לספק אשראי (ראו והשוו: רע"א 973/16 שוכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 3 (23.5.2016)). מאידך גיסא, יש לזכור כי בין תכליות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, עומדת התכלית להגן על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב (במיוחד במקרים שבהם מדובר בדירת מגורים). ואולם, במקרה הנידון המבקשת כלל לא טענה לעניין שקולי מאזן הנוחות כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לפרוע את החוב הנטען וממילא לא צרפה כל ראיות המוכיחות זאת (לעניין תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל ראו: רע"א 5368/01 יהודה נ' עו"ד תשובה, כונס נכסים, פ"ד נח(1) 214 (2003)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ועיכוב הליכי מכירת רכב להידחות.

מכל המקובץ לעיל מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן ובהתאם להסכם ההלוואה והמשכון, פתח הנושה תיק בלישכת ההוצאה לפועל למימוש המישכון ולמינוי כונס נכסים לרכב.

מכאן בקשת רשות העירעור שלפניי, בה נטען כי טעה בית משפט קמא עת דחה את בקשת המבקשת לעיכוב הליך מימוש הרכב מהנימוקים שלהלן: ראשית, נטען כי תביעת החוב הוגשה בנגוד לחוק שכן הנושה הצהיר כי מדובר בתביעת חוב "בדין רגיל", ולא "נושה מובטח", וכן לא צורף לה הסכם המישכון; שנית, נטען כי הסמכות להורות על מימוש ותפיסת רכב של יחיד המתנהל כנגדו הליך חידלות פרעון מסורה לבית המשפט, ועל כן טעה בית משפט קמא עת קבע כי הנושה היה מוסמך לתפוס את הרכב; ושלישית, טעה בית משפט קמא עת לא נתן דעתו לעובדה כי תשלומי ההלוואה משולמים כסדרם, וכי אמה של המבקשת היתה ערבה לפרעון ההלוואה.

...

(ד)  מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב) ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט".

בנסיבות אלה, אף טענת המבקשת לפיה הסמכות להורות על תפיסת ומימוש הרכב מסורה אך לבית משפט לחדלות פירעון נדחית בזאת, מאותם נימוקים שצוינו לעיל.

נוכח האמור, משלא מצאתי כל עילה להתערבות בהחלטתו של בית משפט קמא, דין הערעור להידחות.

לפני בקשת המבקשים לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שפתחה המשיבה נגדם בגין הלוואות שלקחו המבקשים או מי מהם מהשותפות שקד פרטנרס פאנד (להן: המלווה), וזאת עד להכרעה בתביעה דנן.

התיקים בהם התבקש העיכוב הם כדלהלן: תיק 526419-07-22 שניפתח נגד המבקשים 2-1 (להלן: הלווים) על קרן חוב בסך 18,750,000 ₪ למימוש מישכון על דירת המגורים ברחוב בזל 35 בהרצליה (להלן: הבית/הבית בבזל, להלן: תיק הוצל"פ הבית); תיק 510231-08-22 שניפתח נגד המבקשת 2 על קרן חוב בסך 1,003,452 ₪ למימוש מישכון על חנות ברחוב בוגרשוב 12 בתל אביב (להלן: חנות בוגרשוב להלן: תיק הוצל"פ חנות בוגרשוב); ותיק 517966-08-22 שניפתח נגד המבקשת 3 על קרן חוב בסך 2,517,260 ₪ למימוש מישכון על חנות ברחוב בן יהודה 126 בתל אביב (להלן: חנות בן יהודה להלן: תיק הוצל"פ חנות בן יהודה) (להלן ביחד: תיקי ההוצל"פ, להלן ביחד : הנכסים).

עוד נטען, שעסקינן בעירעור על החלטת ההוצל"פ במסווה של תובענה.

אציין שאין בכך כדי למנוע מהמבקשים לנסות להוכיח בהמשך כי גובה החוב נמוך מהנתבע בהליכי ההוצאה לפועל, אולם אין בכך כדי לעצור את הליכי המימוש באמצעות בית משפט.

...

ביום 20.11.2021 ניתנה החלטתי ולפיה הבקשה אינה מצדיקה מתן החלטה במעמד צד אחד ועל המשיבה להגיש תשובה.

לסיכום אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 25,000 ₪.