מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב הליכי גבייה של חוב מס הכנסה

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת היתגוננה מפני התובענה והשיבה לבקשה לעיכוב הליכי הגביה המנהלית.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובילבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה - "חוב ארנונה סופי" – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; "חברה פרטית" – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999; "בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה".
...
אקדים ואבהיר, כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.
סיכומו של דבר, הסמכות לדון בתביעתו של התובע נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בעוד שבית משפט השלום חסר סמכות עניינית.
לפיכך, אני מורה על מחיקת התביעה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 1470/23 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: סאלח דחלה נ ג ד המשיב: פקיד שומה – נצרת בקשה לעיכוב הליכי גבייה על-פי החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 31.1.2023 בע"מ 66600-06-22 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ע' הוד בשם המבקש: עו"ד עימראן חרבגי ][]החלטה
זאת, בהתבסס על סעיף 150(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב] (להלן: הפקודה), שלפיו יש להגיש השגה על שומת מס בתוך 30 יום ממועד המצאת השומה.
עניינה של הבקשה, בהליכים שננקטו נגד המבקש, לגביית חוב המס שקם מכוח השומה, כמפורט לעיל.
ככלל, הענות לבקשה למתן סעד זמני לתקופת העירעור, שעניינה בעצירת ממושו של חוב כספי פסוק, תֵעשה אך במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו למשל: ע"א 6152/20 חאלד נ' פקיד שומה ירושלים, פסקה 13 (30.9.2020)).
...
לאחר שעיינתי בבקשה, ובחנתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיב.
עם זאת, גורלה של בקשה לסעד זמני בערעור, נגזר בסופו של דבר על-פי שניים אלו: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות; היחס ביניהם הוא של 'מקבילית כוחות', אך הבכורה נתונה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 2571/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (2.6.2022)).
הבקשה לעיכוב הליכי הגביה נדחית אפוא בזאת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי בקשה לעיכוב הליכי גביה שננקטו נגד המבקש ואשר ערעור בעיניינם נדחה במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט שמואל בורנשטיין) ב-ע"מ 10469-03-20 מיום 5.1.2023 (להלן: פסק הדין).
מקורו של ההליך קמא בשומות שהוציא המשיב למבקש, העוסק בתחום הנדל"ן, ביחס לשנות המס 2016-2013, ובמרכזן סיווג הכנסות שלו ממכירת דירות כהכנסה עסקית לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
עסקינן בבקשה לעיכוב גביית חוב כספי, לגביה ההנחה היא שלא יגרם נזק בלתי הפיך אם פסק הדין לא יעוכב בתקופת העירעור (ראו למשל עע"מ 7343/22 בכר נ' עריית תל אביב-יפו, פסקה 6 (19.12.2022) (להלן: עניין בכר); ע"א 1470/23 דחלה נ' פקיד שומה – נצרת, פסקה 6 (21.2.2023) (להלן: עניין דחלה)).
...
דין הבקשה להידחות.
בענייננו, די בבחינת מאזן הנוחות – לו ניתן משקל הבכורה מבין השניים (ראו עניין אבוחצירה, בפסקה 12) – בכדי להגיע למסקנה האמורה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, אי עיכוב ההליכים יוביל גם להעדפת נושים אסורה, מפני שמול העובדים המוחלשים שטענו לחוב בגין שכר שלא שול ם להם, ישנם גופים כגון מס הכנסה ומע"מ, וכן הזוכה בתיק זה (המשיב) המונע ממניעים שונים ואינו בוחל באמצעים, ידו על עליונה.
המבקש הדגיש, כי הנושה הגדול ביותר במצבת החובות שלו הוא המשיב, אשר יזם את הליכי החדל"פ. כלומר, הנושה הגדול ביותר סבר כי יוטב לו בבחינת גביית החוב לנהל הליכי חדל"פ ולא הליכי הוצל"פ. המבקש הבהיר כי הוא פועל לקידום ההוליכים מול הממונה בתקווה כי צו פתיחת ההליכים יינתן לו בהקדם, אך הוא מבקש כי הליכי הגביה בהוצל"פ יעוכבו עד למתן ההחלטה בעיניינו.
במקרה כזה, אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 ₪, יראו את הודעתו כבקשה לצוו לפתיחת הליכים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי; ואם סך חובותיו של החייב עולה על 150,000 ₪, תימסור לו לישכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצוו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי.
...
יוצא אפוא, כי חוק ההוצאה לפועל מגדיר במפורש את המקרים בהם ניתן להורות על עיכוב או השהית הליכים (ואף על ביטולו של הליך ולו באופן זמני), ועל רשם ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לאותן הוראות, כאשר במקרים מסוימים חייב הוא לעכב או להשהות הליכים ובמקרים אחרים הדבר נתון לשיקול דעתו.
סוף דבר: לאור האמור, שוכנעתי כי אין להתערב בהחלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל ואני דוחה את בקשת הרשות לערעור.
אני מחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך שך 4,000 ₪ תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בירור שערכה המבקשת מול המשיב העלה, כי המשיב הטיל העיקולים על חלקה של המבקשת בבית המגורים שלה ושל בעלה, בגין חובות של בעלה של המבקשת.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה וכן בבקשה לעיכוב הליכי הגבייה, נתתי החלטתי ביום 29.8.23 במסגרתה התבקשה המבקשת להבהיר, מדוע הסמכות העניינית לידון בתובענה זאת, שעיקרה הצהרות שונות הנובעות מחוב נטען של המבקשת למשיב בסכום של 272,366 ₪, נתונה לבית משפט זה ולא לבית משפט שלום; עוד הפניתי בהחלטתי ל- רע"א 7551/00, לפיו גם בית משפט שלום מוסמך לידון בתביעה הצהרתית כאמור, והסמכות נקבעת לפי גובה החוב.
בכל הקשור לטענת המבקשת, לפיה בית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות לידון בערעורי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין, וכי מקרים דומים נדונים כדרך קבע בית המשפט המחוזי, בשורה של סוגיות מסוי שיוריות – ייאמר כי התובענה דנן איננה עוסקת בסוגיות כגון דא; השאלה שבמחלוקת היא חיובה של המבקשת בחוב לכאורי שמנסה לגבות המשיב מהמבקשת לאחר שלטענתה, לא הצליח לגבותו מבעלה בהליך חידלות הפירעון שניהל.
...
מעבר לצורך אציין, כי בזהירות מתבקשת ניתן להעריך, כי גובה הסכומים בסופו של דבר לא יחצו את גבול שניים וחצי מיליון השקלים, הסך המצוי בגבול סמכותו של בית משפט שלום.
בכל הקשור לבקשת המבקשת, כי יחד עם העברת התיק תינתן החלטה בעניין הסעד הזמני על דרך של מתן סעד ארעי(ראו סעיף 8(ד) לעיל), אינני מוצא מקום להיעתר לה, נוכח החלטתו של כב' השופט יואב פרידמן מיום 23.8.23; עם זאת אני מורה כי הדיון בבקשת הסעד הזמני ייקבע בבית משפט שלום בהקדם האפשרי, ועוד בזמן הפגרה, ככל שניתן.
לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה על העברת התובענה דנן לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט שלום במחוז חיפה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו