בירור שערכה המבקשת מול המשיב העלה, כי המשיב הטיל העיקולים על חלקה של המבקשת בבית המגורים שלה ושל בעלה, בגין חובות של בעלה של המבקשת.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה וכן בבקשה לעיכוב הליכי הגבייה, נתתי החלטתי ביום 29.8.23 במסגרתה התבקשה המבקשת להבהיר, מדוע הסמכות העניינית לידון בתובענה זאת, שעיקרה הצהרות שונות הנובעות מחוב נטען של המבקשת למשיב בסכום של 272,366 ₪, נתונה לבית משפט זה ולא לבית משפט שלום; עוד הפניתי בהחלטתי ל- רע"א 7551/00, לפיו גם בית משפט שלום מוסמך לידון בתביעה הצהרתית כאמור, והסמכות נקבעת לפי גובה החוב.
בכל הקשור לטענת המבקשת, לפיה בית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות לידון בערעורי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין, וכי מקרים דומים נדונים כדרך קבע בית המשפט המחוזי, בשורה של סוגיות מסוי שיוריות – ייאמר כי התובענה דנן איננה עוסקת בסוגיות כגון דא; השאלה שבמחלוקת היא חיובה של המבקשת בחוב לכאורי שמנסה לגבות המשיב מהמבקשת לאחר שלטענתה, לא הצליח לגבותו מבעלה בהליך חידלות הפירעון שניהל.
...
מעבר לצורך אציין, כי בזהירות מתבקשת ניתן להעריך, כי גובה הסכומים בסופו של דבר לא יחצו את גבול שניים וחצי מיליון השקלים, הסך המצוי בגבול סמכותו של בית משפט שלום.
בכל הקשור לבקשת המבקשת, כי יחד עם העברת התיק תינתן החלטה בעניין הסעד הזמני על דרך של מתן סעד ארעי(ראו סעיף 8(ד) לעיל), אינני מוצא מקום להיעתר לה, נוכח החלטתו של כב' השופט יואב פרידמן מיום 23.8.23; עם זאת אני מורה כי הדיון בבקשת הסעד הזמני ייקבע בבית משפט שלום בהקדם האפשרי, ועוד בזמן הפגרה, ככל שניתן.
לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה על העברת התובענה דנן לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט שלום במחוז חיפה.
