בקשה לעיכוב הוצל"פ למימוש דירות; דחייה חלקית וקבלת חלקית

ביום 20.10.20 הגישו לוין התובענה שלפניי לאכיפת טיוטת הסכם הפשרה ולהשבת הכספים שקבלו יוסלביץ במסגרת תיק ההוצל"פ. בקשת יוסלביץ לסילוק התביעה על הסף נדחתה בהחלטתי מיום 16.12.20, בקובעי כי: "לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לא שוכנעתי כי יש מקום לידון בבקשה כטענת סף. השאלה אם מדובר במסמכים בלתי קבילים במסגרת מו"מ לפשרה או על הסכם שכבר התגבש כמו גם השאלה אם התובעים התנהלו במו"מ לקראת כריתת ההסכם בחוסר תום לב מצריכה בירור עובדתי ואין מקום לידון בה כטענת סף". בדיון שהתקיים לפניי ביום 3.1.21 בבקשת לוין לעיכוב הליכים, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמות כדלקמן: "1). הנתבעים ירכזו מאמציהם במימוש הדירה ברחוב הגפן 12, קרית ביאליק וזאת לצורך מימוש פסק דינו של כב' השופט רובס ב-ת.א. 36748-12-19.

פירוש ההצעה, הוא בלבד, ישיב על השאלות: האם ההצעה הנדונה טעונה קיבול ע"י הודעה או שמא ניתן לקבלה על ידי היתנהגות? מהו המעשה או מהי ההיתקשרות שיהוו קיבול ההצעה: ביצוע חלקי של תנאי ההצעה, ביצוע מושלם של תנאים אלה או היתנהגות אחרת המעידה על גמירות דעתו של הניצע? .

...

התביעה הכספית המונחת לפניי לעניין השבת כספים שנגבו על ידי ה"ה יוסלביץ במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחו, אינה בסמכותו של בית משפט זה, ולכן אני מורה על מחיקתה.

גב' יוסלביץ סברה כי ההצעה אינה מספיק אטרקטיבית לטעמה מבחינה כספית: "מעבר לזה אני מוסיפה עוד 50,000 ₪ על מה שכבר שילמתי שכר טרחה. אני מסתכלת על אותה נקודת זמן שגרתי בשכירות כבר 3 שנים שזה 150,000 ש"ח. אני מסתכלת על זה שבאותה נקודת זמן היה משבר קורונה, ועו"ד רוטנברג כשהוא נתן לי את הסיבות שלו למה כדאי לי ללכת על ההצעה הזאת הוא אמר לי שהדירה הזו שווה היום אולי מיליון, 200,300 ₪ (צ"ל 1,200,000-1,300,000 ₪). אני מסתכלת בכמה אני יכולה למכור אותה, לא בהרבה. הייתי צריכה להחזיק את הדירה עוד שנה וחצי כדי להמנע ממס שבח. כשאתה קונה את הדירה אם אתה מוכר אותה ברווח צריך לשלם מס. גם על זה הסתכלתי זה שאני צריכה להחזיק אותה עוד תקופה. בכל השקלול של כל הדברים האלה, הגענו למסקנה שההצעה הזו היא לא הטבה בשבילנו" (פרו', עמ' 15, ש' 22-14).

ואולם, קביעתי כי יוסלביץ נהגו בחוסר תום לב בעיתוי בו נסוגו מן המו"מ, אין בה כדי להוביל למסקנה כי יש להביא לשכלול ההסכם.

לפיכך, התביעה נדחית.

לפני בקשה של התובעים לעיון מחדש בהחלטתי מיום 7.1.20, לפיה נדחתה בקשתם לעיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק 524567-09-19.

מאחר ולא חל שינוי נסיבות מהותי, שכן עוד בבקשה שהגיש ביום 2.12.19, שלא התקבלה מאחר והתובע לא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו, טען התובע שהוא חושש מכך שימומשו נכסיו ודירת המגורים המשותפת, דין הבקשה להדחות; לחילופין, יש לקבוע כתנאי לקבלת הבקשה, כי התובע יפקיד בקופת בית המשפט סך של 130,000 ₪, סכום חובו שאינו שנוי במחלוקת.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להיתקבל, חלקית.

האיזון הראוי הנו לקבל את הבקשה באופן שיעוכבו ההליכים לגבי מימוש דירת המגורים של התובעים , ובכפוף לכך שהתובעים יפקידו סך של 130,000 ₪ , חוב המוסכם על הצדדים, בקופת בית המשפט, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

...

לטענתה התובעים, מאחר והוכיחו עילה טובה לכאורה ביחס לזכותם המהותית, וכאשר מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם, ולשם שמירה על המצב הקיים, עד להכרעה בתביעה, יש להעתר לבקשה.

מאחר ולא חל שינוי נסיבות מהותי, שכן עוד בבקשה שהגיש ביום 2.12.19, שלא התקבלה מאחר והתובע לא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו, טען התובע שהוא חושש מכך שימומשו נכסיו ודירת המגורים המשותפת, דין הבקשה להידחות; לחילופין, יש לקבוע כתנאי לקבלת הבקשה, כי התובע יפקיד בקופת בית המשפט סך של 130,000 ₪, סכום חובו שאינו שנוי במחלוקת.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל, חלקית.

בעניינינו, טענות התובע כנגד התנהלות הנתבעת בסעיפים 21-25 לבקשה, אינן בבחינת נימוק המצדיק שינוי החלטתי האמורה, הואיל והן אינן מהוות עובדות חדשות , והן בבסיס התביעה שלפני.

ככל שלא יופקד הסכום במועד, החלטתי מיום 7.1.20, תיוותר על כנה.

המבקשת אינה טוענת, כי לא ידעה על מה חתמה; היא אף אינה טוענת, כי לא הבינה על מה חתמה או כי ההסברים שקבלה לכאורה מעורכת הדין מירב מור- בת דודתה, מי שחתימתה מופיעה על גבי הסכם הויתור, כמי שהסבירה לה את משמעות הוויתורים שלה לא הוסברו לה (רק בדיון טענה לראשונה המבקשת, כי הוסבר לה חלקית).

ממילא גם שהבנק יוכל להפרע מיוסף בגין נזקיו, גם אם יעוכב הליך המימוש עד לבירור ההליך העקרי (וככל שיסתבר שדין התביעה להדחות) או שיבוצע באופן חלקי נוכח המצאות המבקשת בדירה עד להכרעה בהליך העקרי.

לא ראיתי לנכון לקבל את בקשתה של המבקשת לעכב את הליך ההוצל"פ ואת כנוס הנכסים, נוכח העובדה שהחייב עצמו אינו כופר בחוב כמו גם נוכח העובדה שלמבקשת אין זכויות כלשהן בנכס וממילא שגם במסגרת הליך זה שמתנהל בבית משפט השלום, לא ניתן יהיה לקבוע שיש לה זכויות שכאלה.

...

סיכום ביניים, הגם שהדברים לכאוריים בלבד המסקנה לעת הזו מבלי שיהיה בדבר לקבוע מסמרות להמשך, כי סיכויי ההליך אינם מרשימים כלל ועיקר.

ממילא גם שהבנק יוכל להיפרע מיוסף בגין נזקיו, גם אם יעוכב הליך המימוש עד לבירור ההליך העיקרי (וככל שיסתבר שדין התביעה להידחות) או שיבוצע באופן חלקי נוכח הימצאות המבקשת בדירה עד להכרעה בהליך העיקרי.

סוף דבר: תוצאת הדברים הינה אם כן, כי הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד.

בקשת הנתבע בטענת "פרעתי" כנגד הליך ההוצל"פ, התקבלה באופן חלקי, וחובו של הנתבע לסיאט הופחת לסך של כ- 315,000 ₪.

הבנק היתנגד לבקשה, והודיע במסגרת תגובתו, כי ככל שהעיקולים לא יימחקו לאלתר מרישומי המקרקעין, ינקוט הבנק באופן מיידי בהליכים למימוש המשכנתה בתיק הוצל"פ ייעודי שייפתח על ידו.

ביום 3.11.21 הגיש התובע בתיק שלפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לבצע כל דיספוזיציה בדירה, ובכלל זה, להורות על עיכוב הליכי כנוס הנכסים הננקטים על ידי סיאט במסגרת תיק ההוצל"פ לעיל, עד להכרעה בתביעה שלפניי.

לפיכך, חוזים אלו היו חוזים למראית עין ונגועים באי חוקיות משולשת: יצירת מצג שוא כלפי רשויות המס; עקיפת הוראותיו של החוק להבטחת השקעות של רוכשי דירות; ויצירת מצג שוא כלפי הבנק שנתן הלוואה למימוש הרכישה.

במסגרת הסדר זה, שגובש בדיון שהתקיים ביום 17.11.21, הוסכם כי העיקול יבוטל כנגד הפקדת סך של 400,000 ₪ בקופת בית המשפט על ידי התובע, (כאשר אם התביעה ביחס לסיאט תיתקבל, יוחזרו הכספים המופקדים בקופת בית המשפט לידי התובע, ואילו אם התביעה ביחס לסיאט תדחה, יועברו הכספים המופקדים בקופת בית המשפט לידי סיאט על חשבון החוב של הנתבע כלפיה).

...

סוף דבר: סוף דבר, בתחרות בין התובע לנתבעת 3, אני קובעת כי ידו של התובע על העליונה.

לפיכך, אני קובעת כי בכפוף לדיווח כדין אודות כתב ההתחייבות וההמחאה הבלתי חוזרת, ותשלום כל המיסים הנדרשים, וכן בכפוף לסילוק המשכנתה לטובת הבנק, יהא התובע רשאי להירשם כבעלים של הדירה נשוא התובענה.

חרף קבלת התביעה, אני מחייבת את התובע לשלם לכל אחת מן הנתבעות 3-2 שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ כולל מע"מ, הן משום שפסק הדין הושתת בסופו של דבר על טיעון משפטי שלא נטען על ידי התובע, ובעיקר משום שהתאונה המשפטית נשוא התדיינות זו, לא הייתה באה לעולם אלמלא ביקש התובע להונות את הבנק.

ביום 18.1.2023 נשלחה למבקשים הודעה על פינוי דירה זו. על רקע זה, ביום 14.5.2023 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבה לבית המשפט המחוזי, בה התבקש סעד הצהרתי המורה על בטלות השעבודים שהטילה המשיבה על הדירות; על סגירת הליכי ההוצל"פ; ועל ביטול הליכי פינוי הדירות.

לצד כתב התביעה הגישו המבקשים בקשה לצוו מניעה זמני המורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ ומימוש הדירות.

חרף זאת, המבקשים נימנעו מלהציג את מלוא העובדות הרלוואנטיות בכתב התביעה ובבקשה לצוו מניעה זמני, והסתפקו בהצגה מגמתית של נתונים חלקיים.

אם בכך לא די, הוסיף בית משפט קמא כי חרף טענות המבקשים לפיו נציג מטעם המשיבה החתים אותם על מסמכים ללא כל הסבר – מתיעוד הפגישה שנערכה בין הצדדים, שארכה כ-45 דקות, עולה כי במהלכה עורך הדין מטעם המשיבה עבר על סעיפי ההסכם והסביר אותם למבקשים; כי המבקשים עיינו בסעיפים, שאלו שאלות וקיבלו מענה; וכי ההיתקשרות נעשתה מתוך הבנה של תנאי ההלוואה.

יוער כי ככל שבסופו של דבר תבקש המשיבה לממש את גם את הדירה השנייה לאחר שהדירה הראשונה תמומש, יוכלו המבקשים לפעול כפי שימצאו לנכון בהתאם למצב הדברים באותה עת, ובכלל זה סכום החוב שייוותר, מצבם העדכני, וכיו"ב. שנית, ומעבר לאמור לעיל, שקולי יושר וצדק מובילים אף הם למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

...

יתרה מכך, אני סבורה כי יש מקום ליתן משקל גם לשיהוי שנפל בהתנהלות המבקשים.

גם מטעמים אלה אני סבורה כי לא קמה הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.