מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב ביצוע קנס ופיצוי בגזר דין בעבירות מרמה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר מכן פנה בית המשפט המחוזי לבחינת חלקו של כל מבקש בפרשה וגזר את העונש ההולם בעיניינו: (-) הייב נדון ל-36 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו (כשבועיים), לתשלום קנס בסך 60,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו, ולתשלום פיצויים בסך 220,000 ש"ח לטובת נפגע עבירה בשם יוסף עביד.
לאחר שימוע גזר הדין ביום 19.11.2019, המבקשים (למעט פאלח שיוזכר שגזר דינו ניתן ביום 1.12.2019) ביקשו מבית המשפט המחוזי כי יורה על עיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם למשך כשבועיים, וזאת משום שבכוונתם להגיש ערעור הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין.
המשיבה מיתנגדת לעיכוב ביצוע גזרי הדין, ובפתח הדיון לפניי אף הוסיפה באת כוחה כי הגישה גם כן ערעור מצידה, בשלב זה ללא נימוקים, על זיכויו של שפריר מהעברות של קשירת קשר לבצוע פשע ושל זיוף מסמכים; וכן על תקופת עונש המאסר בפועל וגובה הקנס שהושתו עליו, על פאלח, על מרשי ועל נאשם אחר בפרשה.
יוסף אל כך כי מיגזר דינו של פאלח עולה כי לחובתו עבר פלילי הכולל 9 הרשעות קודמות בעבירות שונות של ייבוא סמים, מירמה ואיומים – אך בעיניינו מתקיימות נסיבות אישיות ייחודיות המטות את הכף אל עבר עיכוב ביצוע, וזאת לנוכח אירועים מוחיים שעבר ומצב פיזי ירוד שבגינו גם לא הופיע, בהסכמת המשיבה, למרבית הדיונים בעיניינו בבית המשפט המחוזי.
...
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה תוך שציין כי הגשת ערעור כאמור מחייבת השקעת זמן ומאמצים רבים וזאת משום ש"מדובר בתיק רחב היקף, נשמעו עשרות ישיבות הוכחות, אלפי עמודי פרוטוקולים נכתבו ואלפי מסמכים ואף מעבר לכך, הוגשו כראיות"; והורה על עיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל עד ליום 5.1.2020, חרף התנגדות המשיבה.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות לעיכוב ביצוע, בנספחיהן הרבים ובתשובה להן והיטיתי אוזן לטענות הצדדים לפניי, הגעתי לכלל דעה כי יש לשעות להן ולהורות על עיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל שהוטלו על המבקשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בת"פ 1310-04-11 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' סמיונוב (16.6.13), הורשעו נאשמים לאחר ניהול הוכחות בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, מתן עדות כוזבת ביודעין בהליך שפוטי, בידוי ראיות ועשיית שימוש בראיות בדויות בכוונה להטעות רשות שיפוטית, מסירת תצהיר שקר ביודעין, עשיית דבר בכוונה להכשיל הליך שפוטי, זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במירמה.
בנוסף הנאשם הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין לפינוי הדירה וצירף את חוזה המכר המזויף.
יש לציין כי במסגרת ערעור הנאשם על גזר הדין, בע"פ (מח' מרכז לוד) 2317-03-15 ביטון נ' מדינת ישראל (2.8.15) הקל בית המשפט המחוזי בעונשו של הנאשם, בכך שקבע שמתוך תקופת המאסר של 36 חודשים, שנה תהיה בחופף לעונש המאסר שבו נשא הנאשם.
כמו כן, הואיל והעבירה בוצעה למטרה כלכלית, יש להשית על הנאשם קנס כספי משמעותי, תוך היתחשבות במצבו הכלכלי.
מובן שמצב בו ניתן פסק דין אזרחי הקובע פיצוי לנפגע עבירה בטרם נגזר דינו של נאשם בהליך הפלילי אינו שכיח, ואולם בעיניין זה ראו דברי כבוד הנשיאה (כתוארה אז) ד' ביניש ברע"פ 9727/05 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.07): "פרשנותו המצמצמת של בית המשפט המחוזי לסעיף 77 לחוק אף אינה עולה בקנה אחד עם התכלית שראה נגד עיניו בית המשפט המחוזי והוא הצורך במניעת כפל הליכים. זאת מאחר ואחת התוצאות האפשריות של פרשנות זו, לפיה הגשת תביעה אזרחית על ידי נפגע עבירה שוללת את זכותו לפצוי לפי סעיף 77 לחוק, הנה מתן תמריץ לנפגע העבירה להמתין עם הגשת תובענתו האזרחית עד לאחר הפיכת פסק הדין הפלילי נגד מי שפגע בו לחלוט... פרשנות זו אף מנוגדת למגמה שהתפתחה בפסיקתנו, לעודד את יישומו של סעיף 77 לחוק העונשין, בין היתר בהיתחשב בשינוי שחל במעמדם של נפגעי העבירה ומתוך הכרה בזכותם לקבלת פיצוי על הנזקים השונים – הרכושיים, הגופניים והנפשיים – שנגרמו להם... כך ראוי, וכך גם מתבקש מתכליותיו המגוונות של סעיף 77 לחוק... תכליות אלה מחייבות ליתן פרשנות מרחיבה לסעיף 77 לחוק בעיניינו, ולאפשר את יישומו גם במקום בו הוגשה תביעה אזרחית נפרדת על ידי קורבן העבירה". מהכלל אל הפרט: פסק הדין שניתן בהמרצת הפתיחה (ה"פ 53109-05-14) ביום 19.10.14 קבע בין היתר כי על הנאשם ואישתו להשיב למבקשים (המתלוננים בתיק דנן), סך של 18,000 ₪ ששולם להם במעמד חתימת זכרון הדברים ובנוסף לכך לשלם למבקשים סך של 30,000 ₪ עבור הוצאות משפט ונזקים נלווים.
...
יצוין כי כתב האישום הוגש מלכתחילה נגד הנאשם וכן נגד רעייתו, אך בסופו של דבר חזרה בה המאשימה מכתב האישום נגד הרעייה.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו המרכזי של המתחם העונש, תוך הוראה בדבר ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות לתקופה המרבית הקבועה בחוק.
שוכנעתי כי אכן לא ניתן לחייב את הנאשם פעם נוספת בהשבת סך של 18,000 ₪ ואין מקום לחייבו פעם נוספת בסך של 30,000 ₪ בגין הוצאות המשפט והנזקים שנפסקו בהמרצת הפתיחה.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

תמצית השתלשלות ההליכים ביום 30.10.2002 נגזר דינו של המבקש, לאחר שהורשע על פי הודאתו בסדרת מעשי מירמה והונאה, משגנב, רימה, זייף וביצע עבירות נוספות כנגד נפגעי העבירות לאורך שנים.
אמנם באותו ענין נקבע כי מוסרי ואחר שעניינו נידון באותו עניין לא יאסרו, שכן מלוא הקנס הופקד, הגם שנזקף לטובת הפצוי, ולכאורה מסקנת המשנה לנשיאה כבוד השופט מלצר עולה בקנה אחד עם טענות המבקש שבפניי, ואולם כבוד השופט עמית הטעים כדלהלן: "אכן, למקרא פשט הוראות החוק, קשה לומר כי מקום שבו סכום ששולם ניזקף לטובת הפצוי המיועד לנפגע העבירה ולו בלבד, ניתן לראות בקנס כקנס ש"שולם". אף על פי כן, ספק בעיניי אם בנסיבות כגון אלה, הוראת סעיף 71(א) לחוק העונשין, שעניינה בשלב גזירת הדין, מחייבת בהכרח את הפעלתו של המאסר חלף הקנס באופן מיידי ו"אוטומאטי" (להבחנה בין שלב גזר הדין במסגרתו מוטל קנס ומאסר חלף קנס, שלב החתימה על פקודת המאסר, ושלב הפעלת המאסר חלף קנס בפועל, ראו בעיניין אזולאי, בפיסקה 10).
לדידי, בהנתן שבמסגרת מנגנון ההשגה השיפוטית יציר הילכת גוסקוב ניתנה אפשרות לחייב שהוצאה נגדו פקודת מאסר לפנות לבית משפט בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס והמאסר תחתיו, ניתן לאפשר לחייב לטעון במסגרת זו מעין טענת "שלמתי", ובית המשפט יבחן אם נסיבות העניין מצדיקות את הפעלת המאסר חלף הקנס בנקודת הזמן הנוכחית או את דחייתו למועד אחר לצורך מיצוי תשלום הקנס" (ההדגשות שלי).
...
משבחנתי את השתלשלות האירועים ואת התנהלות המבקש לאורך שנים ארוכות אלו, ובכללן את אי פניית המבקש למרכז לגביית קנסות לאורך אותן שנים, חרף התראות שקיבל, ואי העברת תשלום כלשהו למרכז לשם תשלום הקנס או הפיצוי, למעט במסגרת הליכי פשיטת הרגל או לשם שחרורו מהמאסר, שוכנעתי כי עסקינן במבקש אשר הגם שאינו חולק על עובדת אי תשלום הקנס והפיצוי (למעט הסכומים שניגבו ממנו כמפורט לעיל), מתחמק באופן שיטתי מתשלום חובותיו, ובהם הקנס והפיצוי נשוא תיק זה. בנסיבות אלו, מצדיקים שיקולים של דין וצדק, כמו גם האינטרס הציבורי, את מאסרו ככל שלא ישולם הקנס.
לאחר שניתנה למבקש פעם נוספת זכות הטעון על מנת לוודא קיומו של הליך הוגן בעניינו, במסגרת "הרחבת" הלכת גוסקוב, שוכנעתי כי עסקינן במי שלאורך השנים מתחמק שוב ושוב מפרעון חובו, הגם שהמציאות מלמדת כי משעה שנאסר שילם באופן מיידי את הסכום בסך 3000 ₪ אותו הורה בית המשפט כי עליו לשלם כערובה לשחרורו, וחרף זאת עותר המבקש כי אם תידחה טענתו לביטול הקנס, יתאפשר לו לשלמו בתשלומים בני 1000 ₪ בלבד מדי חודש.
משכעת אין עוד חולק כי מכתב ההתראה נמסר כדין, ומשמדובר כאמור במי שמתחמק לאורך שנים מתשלום חובותיו, באתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של מבקש זה, אין הצדקה להימנע מחתימה על פקודת המאסר חלף הקנס, ולפיכך בקשתו נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"פ 798/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בת"פ 42814-10-14 שניתן ביום 23.12.2021 על ידי כבוד השופטת ד' מרשק-מרום תאריך הישיבה: ז' באייר התשפ"ב (8.5.2022) בשם המבקש: עו"ד ברק כהן בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן, עו"ד נעם עוזיאל ][]החלטה
רקע וההליכים עד כה ביום 29.6.2021 הרשיע בית המשפט המחוזי את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות הבאות: ריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה לפי סעיפים 383(א)(2) ו-393(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; 11 עבירות של השמטה מתוך דו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) וריבוי עבירות של מירמה ערמה או תחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה.
ביום 23.12.2021 גזר בית המשפט המחוזי על המבקש עונש מאסר של תשע שנות מאסר בפועל וכן עונש מאסר על תנאי, פיצוי לחלק מנפגעי העבירה וקנס.
לשם כך, על בית המשפט לתת משקל לשיקולים הבאים: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; משך תקופת המאסר שהושתה על המבקש; סכויי הצלחת העירעור; עברו הפלילי של המבקש; היתנהגות המבקש במהלך המשפט; השאלה האם העירעור מופנה כלפי הכרעת הדין או גזר הדין בלבד; וכן נסיבותיו האישיות של המבקש (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)).
...
בענייננו, לא שוכנעתי כי קיימת אותה הצדקה מיוחדת הנדרשת לשם קבלת הבקשה.
אשר על כן – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
לצד זאת אני מורה, כי הערעור ייקבע לדיון בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה לעיכוב ביצוע רכיבי הקנס והפיצוי שהשית בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' יקואל) במסגרת גזר דינו שניתן ביום 27.6.2019 בת"פ 38315-12-15, וזאת עד להכרעה בעירעור שהגישה המערערת לבית משפט זה. המערערת הורשעה בהכרעת דין שניתנה בעיניינה ביום 25.3.2019 בעבירות של קבלת דבר במירמה, ניסיון לקבלת דבר במירמה, שימוש במסמך מזויף, זיוף מיסמך בכוונה לקבל דבר, הלבנת הון ועבירות מס. על-פי הכרעת הדין, ניהלה המערערת פרשיית מירמה מתוחכמת, רחבת הקף וממושכת, בגדרה ביצעה שורה של מעשי הונאה ומרמה, הן כלפי מקורביה - בני משפחתה, מכריה וחבריה והן כלפי בנקים וגורמים פרטיים נוספים (המשיבים 12-2 בעירעור).
ביום 8.9.2019 הגישה המערערת ערעור על פסק הדין, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, ככל שהוא נוגע לרכיב הקנס ולפצוי למתלוננים עד להכרעה בעירעור.
...
דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.
זאת ועוד, מתן הסעד הכספי בטווח קצר הוא אחד מתכליותיו העיקריות של פיצוי לנפגעי עבירה (ע"פ 8745/08 פלוני נ' מדינת ישראל (30.11.2011)), והוא נועד להטבת הנזקים שנגרמו להם, כך שבהיעדר נסיבות חריגות – אין עילה להיעתר לבקשה לעכבו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו