בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה והפסקת שימוש אסור

בשלב זה טרם הופקדו תוכניות מפורטות ולכן האופק התיכנוני אינו בהשג יד, והוא אף לא שיקול שנידרש לתת עליו את הדעת לפי סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה, שזה לשונו: "ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור." אשר על כן, שעה שמדובר בבנייה אסורה בהקף נרחב, של מבנה המשמש גן אירועים, בלב איזור חקלאי ובקרקע חקלאית מוכרזת, הרי שהבנייה האסורה הוקמה בנסיבות מחמירות.

הבקשה החלופית לעיכוב ביצוע של צו ההריסה ב"כ המבקשת עתר לביטול צו ההריסה ולחלופין לעיכובו, לאור בקשה שהגישה לשימוש חורג, והמלצה שניתנה לעניין זה על-ידי הועדה המקומית, ערב הדיון ביום 27.7.2021 (מב/2), למשך 5 שנים.

אשר לבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, כלל ידוע הוא כי צוי הריסה מנהליים יש לבצע באופן מיידי, בשל תכליתם למניעה וסלוק של בנייה בלתי חוקית (רע"פ 4574-18 סאכתה נ' מדינת ישראל (13.6.2018); רע"פ 8655/13 מדינת ישראל נ' חג' יחיא (14.6.2015)), קל וחומר שעה שמדובר בבנייה אסורה שרווח כספי גדול בצידה.

...

נזכיר, כלל הוא כי לא כל פגם בהוצאת צו הריסה תביא לביטולו, אלא רק "פגם היורד לשורשו של עניין". כך למשך נקבע ברע"פ 9242/16 מרזוק נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז צפון (8.5.2018): "אין חולק כי המבנה מושא הצו נבנה ללא היתר, וכי המבקש הוא בעליו. המבקש לא חלק על נכונות האמור בתצהיר ועל כך שהתנאים להוצאת צו ההריסה התקיימו. בנסיבות אלה, גם אם נפל פגם בתצהיר על בסיסו הוצא הצו – ואיני קובע כך – אין מדובר בפגם מהותי, ולאור תורת הבטלות היחסית אין מקום לבטל את צו ההריסה (ראו והשוו לרע"פ 9686/10 סלאמי נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום (2.1.2011); רע"פ 5387/16 אלראזק נ' מדינת ישראל - יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, בפסקה19 (‏19.9.2016) (להלן: עניין אלראזק); ‏רע"פ 6032/13 אהרן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה טבריה [פורסם בנבו] (‏19.1.2014)). מידת התערבותו של בית המשפט בהוצאת צווי הריסה מינהליים היא צרה ומוגבלת לפגמים חמורים העלולים להביא בסופו של דבר לבטלות צו ההריסה [...] זה המקום להזכיר כי צו הריסה מינהלי נותן בידי הרשות סמכות להרוס בניה בלתי חוקית בהליך משפטי מהיר, והוא מהווה כלי מהיר ואפקטיבי במלחמה בבנייה הבלתי חוקית. תכליתו של צו ההריסה המינהלי היא מניעה וסילוק של בנייה בלתי חוקית על אתר כדי שלא לאפשר קיבוע של "עובדות בשטח" [.

משנשמט הבסיס לטענתה המרכזית של המבקשת, ומאחר שקבעתי כי עניין לנו בקרקע חקלאית מוכרזת, התקיימו נסיבות מחמירות, לכן מקובלת עליי טענת המשיבה כי צו ההריסה הוצא בהלימה למדיניות האכיפה בישובים הערבים.

אשר על כן, המבקשת לא הרימה את הנטל להוכחת היתכנות להכשרת הבניה, ואף הבקשה להיתר שימוש חורג אינה "בהישג יד". סוף דבר לאחר בחינת טענות המבקשת קבעתי כי צו ההריסה הוצא כדין והפגם שנפל בהוצאתו אינו מהותי ולא נוגע לשורשו של עניין.

בטרם ניתן הצוו, ביום 9/6/20 הודבקה במקרקעין התראה על ביצוע עבודות אסורות ולמרות זאת, המבקשת לא הפסיקה את ביצוע העבודות והעלימה עובדה זו מביהמ"ש. בעיניין איכלוס המבנה טענה המשיבה, כי בעת ביקור המפקח ביום 9/6/20, ואף ביום הדבקת הצוו על המבנה המיועד להריסה ביום 7/7/20, הקמת המבנים טרם הסתיימה והם לא היו מאוכלסים (צורפו תמונות).

כך נקבע בסעיף 254ט(ד) לחוק: "(1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השמוש האסור שלגביהם חל הצוו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו;" (2) נוסף על האמור בפיסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237, 239 או 254ב אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצוו נמשכה, לאחר שהומצא הצוו; לעניין זה, "תכנית" – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.

...

בנוסף, בעניין זוהר בית המשפט המחוזי התייחס לכך, שהמבקש הצהיר שהמבנה היה מאוכלס וב"כ המשיבה לא חקר את המבקש על תצהירו, כחיזוק למסקנה אליה הגיע.

על כן דינן של טענות אלה להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר, הבקשה לביטול צו הריסה מינהלי והבקשה לעיכוב ביצוע הצו לצורך קבלת היתר בנייה, נדחות.

בבקשה שלפני, עותר המבקש לעיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי והפסקת שימוש אסור (להלן: "הצוו"), שהוצא על ידי המשיבה ביום 9.11.20 בגין התקנה ללא היתר של "כלוב" מקונסטרוקציית מתכת בשטח של כ- 3 מ"ר ובגובה של כ- 7.50 מ', שבקצהו העליון תלויה כננת ממונעת (להלן: "מתקן ההרמה"), במקרקעין הידועים כגוש 10014 חלקה 105 (להלן: "המקרקעין").

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים, לעדויות שנשמעו, לראיות שהונחו בפני ולהוראות החוק וההלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע הצו למשך 120 ימים, להתקבל.

· הגם שהבקשה לא נתמכה בתצהיר מהנדס שילמד על הסיכוי הממשי לקבלת היתר בדיעבד בעתיד הקרוב, אלא רק באישורו של בודק מעליות לתקינות מתקן ההרמה עצמו, אני סבורה כי די בעובדה שמדובר במתקן הרמה שנועד להעלאת משאות לקומה השניה של המבנה שאף היא – כך הסתבר, נבנתה ללא היתר (ואולם לגביה לא הוצא צו הריסה, גם לא שיפוטי, וספק אם ננקט איזה שהוא הליך משפטי קודם לכן), כדי ללמד על קיומו של סיכוי לקבלת ההיתר הנדרש בבוא העת.

עיכוב הביצוע יהא כפוף לחתימת המבקש על התחייבות ע"ס של 10,000 ₪, למנוע את השימוש במתקן במשך תקופת עיכוב ביצוע הצו – דבר שבא כוחו הצהיר כי יסכים לו, וכך אני מורה.

ביום 20.2.19 נערך ביקור נוסף של המפקח במקרקעין, בו נערך דו"ח פקוח (ת/6), לפיו לא בוצעו הריסה והפסקת השמוש החורג במבנים האסורים, למעט פינוי מבנה 2 העומד נטוש, ומבנה 1 המאוכלס בהיתר.

עוד ניתן ללמוד על מודעותו המובהקת להפרת הצוים מתוך מכתביו (באמצעות ב"כ) אל יועמ"ש הועדה בתחילת שנת 2019, בהם ביקש מראש את הסכמתו לבקשה לעיכוב ביצוע הצוים, אותה התכוון ככל הנראה להגיש לבית המשפט.

הראשון – בשונה מעניינו של מרום, שבו נקבע כי הנאשם היה רשאי לסבור שמשמעות התשלום היא אישור השמוש החורג, הרי לנאשם דנן מיוחסת עבירה של הפרת צו שפוטי, שאין לה ולא כלום עם המגעים שניהל הנאשם מול הועדה, אלא עניינה ביחסי הנאשם מול בית המשפט שהורה לו לבצע הפסקת שימוש והריסה.

...

כל הנימוקים הללו, מובילים למסקנה לפיה לא קמה לנאשם הגנה מן הצדק.

סיכומו של דבר אין חולק על כך שהנאשם המשיך בשימושים האסורים המפורטים בכתב האישום, גם לאחר כניסתו של הצו השיפוטי לתוקפו.

לפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בשתי העבירות שבכתב האישום.

ביום 5.10.2021 גזר בית המשפט את עונשו של המבקש, במסגרתו ניתן צו הריסה לבניה הבלתי חוקית במקרקעין והפסקת השמוש האסור בו שיבוצע עד ליום 4.1.2022 (להלן: צו ההריסה), וזאת לצד עונשים נוספים כמפורט בגזר הדין.

ביום 29.5.2023, בחלוף למעלה משנה וחצי ממועד גזר הדין, הגיש המבקש "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו הריסה שנקבע למחר" (להלן: הבקשה), שבגדרה טען כי אחד המבנים במקרקעין משמש אותו כדייר מוגן הרשום בחברת עמידר, כאשר חלק זה של המקרקעין נמצא בבעלותה של רשות הפיתוח ולא של עריית יהוד-מונוסון.

...

צוין כי הנכס אליו מתייחס המכתב מטעמה ממוקם באותה החלקה שבה ממוקם המקרקעין נושא צו ההריסה, וכי הוא צמוד לאחד מהמבנים בו, אך מצוי מחוצה לו. לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, וכן בתגובת הצדדים שהוגשו בהתאם להחלטתי מיום 26.7.2023, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה למשפט חוזר נדחית אפוא.