בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין למתן חשבונות בשותפות משרד עורכי דין

JOY JIMENEZ (ניתן פסק-דין) SC GLOBUS INVESTMENTS SRL (ניתן פסק-דין) SC OK Coral 2001 SRL (ניתן פסק-דין) אברהם פרי, עו"ד (ניתן פסק-דין) אמנון בבאי א.ב. אמנון בבאי שניהם ע"י ב"כ עוה"ד יואב מוזר יוסף לודמיר (ניתן פסק-דין) צץ צאנז בע"מ אברהם רוט שניהם ע"י ב"כ עוה"ד אריה סמארלי שמעון גרוס ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי בייץ יצחק טויב ע"י ב"כ עוה"ד אמיר רוזנברג ובן שמואל הרצל יחיאל ע"י ב"כ עוה"ד שבתאי סמינה ד"ר יעקב וינרוט, עו"ד (ניתן פסק-דין) ד"ר אברהם וינרוט, עו"ד (ניתן פסק-דין) ד"ר י.וינרוט ושות'- משרד עורכי דין, שותפות (ניתן פסק-דין) ד"ר י. וינרוט, עו"ד (ניתן פסק-דין) גוונט ניהול נאמנויות והשקעות בע"מ (ניתן פסק-דין) תיאופילוס ג'אנופולוס הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים שניהם ע"י ב"כ עוה"ד יאיר עשהאל, יובל אגמון, אסף עולמי.

הקרן הקיימת לישראל (נתבעת פורמלית) פסק דין בעיניינם של נתבעים 1-4, 10-11, 13-17, 24-25 פתח דבר לפניי הסתעפות נוספת בשלהי אחת מפרשות המירמה המתוחכמות ביותר במדינת ישראל, בקשר לבצוע מדומה למראית עין של עסקת מקרקעין, אשר היתפוצצה בקול רעש גדול במדינת ישראל לפני כשני עשורים ונדונה בבתי-המשפט עד ליום זה. בלב הפרשה עומדים מקרקעין בשכונות יוקרה בירושלים, המצויים בבעלות הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים (להלן- הפטריארכיה או הכנסיה), אותם ביקשה מדינת ישראל להמשיך ולהחכיר לתקופה ממושכת.

ונחזור לתביעת הימנותא - ביום 5.2.2014, ולאחר שניתן פסק-הדין בתביעת הפטריארכיה, הוזמנו הצדדים לישיבת קדם-משפט ובסיומו, הוריתי לצדדים להגיש עמדתם בלעניין עיכוב ההליכים בתיק עד להכרעת בית המשפט העליון בעירעור שהוגש על פסק-הדין בתביעת הפטריארכיה ובנוסף לעניין עיכוב ביצוע הודעת צד ד' עד להכרעה בהודעת צד ג'.

בהמשך, ולבקשת רבינוביץ', בהתייחס לשיקים שמסר בסך 4.5 מיליון דולר, הורה גרוס על העברת 2.7 מיליון דולר מחשבון הבנק בשוויץ לשני חשבונות בבנק UBS בשוויץ וסכום של 800,000 דולר נוספים לחשבונות שונים על שם מישפחת רבינוביץ', כמו כן ומתוכם, הועבר סכום של מיליון דולר במזומן לידי רבינוביץ'; העברת הכספים במזומן בוצעה ביום 16.4.2000 באמצעות הלוואה אשר סולקה, בחלוף ימים ספורים, לאחר הפקדת הכספים בחשבון בשוויץ.

...

על-יסוד הרשעתו בסיוע למעשי המרמה והגזל, מכוח סעיף 42א(א) לפקודת הנזיקין, כאמור, וקביעותיי בפסק-הדין בתביעת הפטריארכיה, בין היתר ולרבות, בעניינו של מורגנשטרן ומעורבותו במרמה; כל זאת, בהיעדר סיכומים מטעמו, ונוכח התוצאה אליה הגענו בעניינו של רבינוביץ', אשר הגנתם בכתבי-הטענות אחת הן, ללא שמורגנשטרן נטל חלק פעיל בניהול הגנתו, בבחינת נוכח-נפקד, וממילא ללא שהעיד- מכל אלו, שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל על שכמה להוכיח את אחריותו כמסייע לביצוע עוולות התרמית והגזל שביצע רבינוביץ', ואת היותו חלק אינטגרלי ומשמעותי בשרשרת האירועים שהובילה לגזילת סכום בסך של 4,500,000$ ומקובלים עליי בעניין זה סיכומי התביעה ונימוקיה.

לאור האמור לעיל, ובהתאם לשיקול-דעתו של בית-המשפט בחלוקת האחריות בין המשתתפים לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, ולאחר ששקלתי את טענותיו של רבינוביץ' בסוגיה זו בסיכומיו, שוכנעתי לחייב אותו בהשבת מלוא סכום התמורה החוזית ונזקיה של התובעת כתוצאה ממעשה המרמה והפרת ההסכם שביצע בקשר לעסקת המקרקעין, ובסך של 20,000,000$.

סיכום לאור האמור לעיל, הנני דוחה את תביעת הימנותא נגד נתבעים 2, 10-11, 13-14, 15, 16, 17, 25 ומקבל, במלואה, את התביעה נגד הפטריארכיה (נתבעת 24), רבינוביץ' (נתבע 1), חברת כריסטיאן לנד (נתבעת 4) ומורגנשטרן (נתבע 23), ומורה כדלקמן: על הפטריארכיה, נתבעת 24, לשלם לתובעת סך של 13,000,000$ לפי שער החליפין למטבע ישראלי ביום מתן פסק-הדין, תוך 60 יום, וממועד זה בתוספת ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל.

אולם, טען, על אף כל ניסיונותיו הכושלים של הנתבע להסביר לו את פשר המחדל, מסיבות שאינן ברורות לו בפועל, כשל הנתבע מלהודיע לו על מתן פסק הדין במועד וכפועל יוצא מכך נימנעה ממנו הזכות להגיש ערעור במועד על פסק הדין ובהתאם להגיש בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין כאמור.

עוד טען, שבמסגרת הליכי ההוצל"פ שניפתחו נגדו, הוטל עיקול על כל נכסיו לרבות חשבונות הבנק, קרן הישתלמות, קופת גמל, מניות בחברות הרשומות על שמו ברשם החברות ואף על משכורתו כשכיר בחברה בה הוא שותף בעסקי המזון.

עוד טען, כי מיום 27.5.20 ועד ליום 18.6.20 הוא לא נכח במשרדו בשל נסיבות שונות- קיומו של חג השבועות, ימי מילואים ולאחר מכן בידוד שנכפה עליו בשל מגפת הקורונה.

הוא התייעץ טלפונית ובפגישה עם עו"ד בר מוחא ולתוכן השיחות והפגישה, חשיבות רבה שכן באותן שיחות ופגישה אחת לפחות, מצופה היה שהתובע יביא לפני עו"ד בר מוחא גירסתו המלאה לגבי טענתו כי ממועד שמיעת הראיות בחודש נובמבר 2019 לא היה בקשר עם בא כוחו ולא קיבל ממנו שיחת טלפון או מכתב וכי לא ידע מכל מקור אחר, לרבות מגרושתו, על מתן פסק הדין.

אולם, בסעיף 8 לתצהירה האם מצהירה כי "בכל עת שפניתי לליאור להבין היכן עומד ההליך המשפטי ביניהם ליאור הודיע כי הנושא מטופל באמצעות הנתבע". מכיוון שגירסת התובע הייתה שהוא לא עמד בקשר עם הנתבע ממועד שמיעת הראיות בחודש נובמבר 2019 ועד מועד פנייתו אליו בחודש יולי 2020, דברי האם מתיישבים עם ציפיית ביהמ"ש כי אדם סביר יפנה אל עורך דינו מעת לעת ויעקוב אחר מועד קבלת פסק הדין.

אולם, ביהמ"ש מביא בחשבון, גרסאותיו הסותרות של הנתבע לבית הדין העליון ולבימ"ש זה, והעברת פסק הדין במלואו, אף לשיטתו, לתובע, יום לפני חלוף המועד להגשת העירעור.

...

מסקנה זו מתחזקת גם לנוכח הטענה של האם כי איבדה את מכשיר הטלפון הנייד שלה ולכן אין לה אפשרות להציג התכתבויות קודמות עם הגרושה.

לכן, בנוסף למסקנה שהתובע ידע על פסק הדין ממזכירות בית הדין, או מגרושתו, או יום לפני חלוף המועד להגשת הערעור, מהנתבע, ביהמ"ש דוחה הטענה כי מחדל של הנתבע, גרם לנזק לתובע.

סוף דבר אשר על כן, ביהמ"ש דוחה התביעה ללא צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 39277-05-23 משרד עורכי דין ואח' נ' לאופר לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל מבקשים: 1.כהן וילצ'יק ושות' משרד עורכי דין 2.עו"ד אליעזר וילצ'יק ע"י ב"כ עו"ד אבנר כהן משיב: דן לאופר ע"י ב"כ עו"ד אמיר פבה פסק דין

תמצית העובדות וטענות הצדדים התובע בהליך זה (להלן גם: "המשיב"), שמאי מקרקעין במקצועו, הגיש את תביעתו כנגד הנתבעים (להלן גם: "המבקשים"), עורך דין ומשרדו, בטענה שבינו לבין המבקשים נכרת הסכם, אשר לטענת המשיב מזכה אותו בחלק משכר טירחה שקבלו ויקבלו המבקשים מלקוחות שונים, לאחר שביצע עבורם עבודה שמאית.

קביעה זו ניתנה בהסתמך, בין היתר, על הוראת תקנה 1(4) לתקנות שמאי המקרקעין (אתיקה מקצועית) תשכ"ו-1966, הקובעת שעיסוק בשומת מקרקעין בשותפות עם אדם שאינו שמאי, מהוה היתנהגות שאינה הולמת את כבוד המיקצוע, וכן בהסתמך על הוראת סעיף 58 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 הקובע איסור שותפות.

בהחלטה מתאריך 16.5.23 נעתרתי לבקשת עיכוב ביצוע גילוי המסמכים מאחר וגילויים ייתר את בקשת רשות העירעור למעשה.

עם זאת עקרון הגילוי אינו חזות הכל ואל מולו ניצבים שיקולים נוספים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה, כאשר בעניינינו טוענים המבקשים, בין היתר, להעדר רלוואנטיות בהיעדר בסיס עובדתי שמצדיק את הגילוי, לפגיעה בחסיון עורך דין לקוח ולמצער פגיעה בפרטיות, לגילוי סודות מסחריים ולהיפוך נטל הראיה.

אשר לטענה שמדובר במסמכים החוסים תחת חסיון עורך דין לקוח ויש בחשיפתם פגיעה בפרטיות הלקוחות - המבקשים טוענים שמדובר בחשיפת הסכמי שכר טירחה החושפים את שמות הלקוחות בנגוד לזכותם לפרטיות, חושפים את זכויות במקרקעיהם, חושפים את סוג ומהות הטיפול המשפטי שנועד להנתן, את הצעדים הנדרשים לטובת מימוש זכויותיהם ועוד.

...

בית המשפט קבע שטענות המבקשים לגבי דרישות גילוי שונות לפיהם מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח, דינן להידחות, שכן חיסיון זה אינו חל על עצם ההתקשרות של הלקוח עם עורך הדין.

באשר לטענות המבקשים לפגיעה בפרטיות הלקוחות מעצם חשיפת שמותיהם והסכמי שכר הטרחה בהם התקשרו, סבורני שיש לקבל מידע נוסף בטרם מתן החלטה על חשיפת שמות הלקוחות, להבדיל מכמות ההסכמים שנחתמו, תנאיהם ומועדם.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובנסיבות העניין, סבורני שהאיזון בין הטענות מצדיק קבלת מידע נוסף בנוגע להסכמים הפרטניים ובחינת עמדת הלקוחות בטרם חשיפת שמם ולפיכך אני מורה כדלקמן: המבקשים יחשפו את ההסכמים בדרישה א' של הבקשה לגילוי מסמכים ללא שמות הלקוחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 51079-01-24 12 פברואר 2024 אחוזת הספא 38 בע"מ המבקשת ליאור(שני) רבי המשיב ב"כ המבקשת: עו"ד אריק סגל נמיר ב"כ המשיב: עו"ד אמנון רובינזון החלטה

בית הדין יישם את המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה, כשבהקשר לפן השלילי קבע כך: "התובע ביצע את עבודתו כמטפל ממיתחם הטיפולים של החברה, ואת רוב עבודתו כמנהל. עבודתו, בנתבעת, שרתה את לקוחותיה בלבד ונעשתה באמצעות הציוד של הנתבעת, למעט שימוש במחשבו הנייד האישי של התובע. מן התכתובות בין הצדדים ניכר כי התובע נמצא בנתבעת רוב הזמן. העובדה כי אין לו "משרד" נובעת ממהות התפקיד.

בשונה מטענת הנתבעת, לטעמנו, במכלול הראיות, שימוש במחשב ובטלפון האישי, אינם בבחינת שותפות "בסכוני הפסד" ואו בבחינת השקעה "בעיסקו" הפרטי, מהם ניתן ללמוד כי התובע היה בבחינת קבלן עצמאי".

בית הדין קבע על סמך חלוקת הנטלים כי חתימת המשיב על ההסכם זויפה, ואין מקום לעריכת מקצה שיפורים באמצעות הגשת חוות דעת גרפולוגית כעת.

ואלה נימוקיי: נקודת המוצא בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין היא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין, משהכלל הוא כי הזוכה זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי.

  בין שני התנאים מיתקיים יחס של  "מקבילית כוחות",  באופן שככל שסכויי העירעור טובים יותר כך ניתן להקל בדרישה לנטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, ולהיפך (ע"א 136/14 דן אופ בע"מ נ' קורנוקופיה אקוויטיז בע"מ (10.3.14)).

מאידך, המשיב פירט בתצהירו את גובה הכנסותיו ואת יתרת חשבונו.

...

בשונה מטענת הנתבעת, לטעמנו, במכלול הראיות, שימוש במחשב ובטלפון האישי, אינם בבחינת שותפות "בסיכוני הפסד" ואו בבחינת השקעה "בעסקו" הפרטי, מהם ניתן ללמוד כי התובע היה בבחינת קבלן עצמאי".

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ותגובת המשיב לה החלטתי להיעתר לבקשה כך שסכום העולה על 30,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין, ותשלום סכום של 30,000 ₪ אינו מעוכב.

בשקלול השיקולים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כך שסכום של העולה על 30,000 ₪ כערכו היום יעוכב בכפוף להפקדתו או הפקדת ערבות בלתי מותנית בקופת בית הדין תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו. סכום של 30,000 ₪ אינו מעוכב.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 11 לעיל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 56814-01-24 מזור נ' פלס לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקש- המערער: רונן מזור ע"י ב"כ עו"ד יוסף תמיר המשיב: אלון פלס ע"י ב"כ עו"ד רמי פרגן, עו"ד ישי קרובי, עו"ד נעם שמיר פסק דין

הצדדים בעניינינו: התובע - המבקש מועסק כעו"ד בעריית ת"א. הנתבע – המשיב הנו בעלים של משרד עורכי דין בתל אביב, איש עסקים בנלאומי ויזם.

התברר כי בעלי חברת מטרופוליטן – סמי קטרי, הנו שותף של הנתבע בחברות נוספות בארה"ב. התובע גילה כי נגד חברת מטרופוליטן ומנהלה, הוגשה תביעה על סך 20 מיליון דולר בגין הונאת רשויות המס.

נטען כי הנתבע לא טען בכתב ההגנה או בבקשה לעיכוב הליכים כי נכרת ביניהם הסכם עו"ד לקוח לפיו כל סיכסוך ביניהם ידון בביהמ"ש בניו יורק לפי הדין האמריקאי.

הנתבע הפר חובות המוטלות עליו כעו"ד בהתאם לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 וכן ביצע כלפי התובע עוולת גזל (סעיף 52 לפקודת הנזיקין).

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות לערער ולדחות העירעור לגופו, מהנימוקים כדלקמן: השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

הנתבע פעל להשגת רווחים אישיים על חשבון חובתו לפעול בהתאם למוסכם, לחובותיו כעורך דין, להצהרותיו האישיות ולהגנה על כספי ההשקעה.

...

יש לבחון האם הצדדים עצמם נכללים בתניית השיפוט? אני סבורה כי התשובה על כך בחיוב, נוכח לשון סעיף 9.7 להסכם, שכוללת גם את הצדדים בענייננו.

אני סבורה כי בימ"ש קמא בהחלטתו התייחס לשיקולים הנדרשים לעניין הנדון ונימק את החלטתו כדבעי.

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.