בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין למזונות

בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, שכן אם יוחלט על עיכוב ביצוע כמבוקש, לא ישולמו לה מזונות כלל; כי אין מקום לקבוע שיעור מזונות שונה מזה שנקבע בפסק הדין במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, בעוד שהערעור על פסק הדין תלוי ועומד; וכי מכיוון שלא הוגשה תגובה מטעם המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע, וככל שערעורו של המבקש יתקבל, שמורה למבקש הזכות לטעון לקזוז ההפרש בין תשלום המזונות שהוא מחויב לשלם כעת לבין תשלום המזונות המופחת, ככל שייקבע סכום מופחת על ידי ערכאת העירעור.

...

ביום 3.7.2018 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' אטיאס), שלמרות היעדר תגובה מטעם המשיבה – דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

טענות האם האם טוענת כי הבקשה במהותה הנה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין למזונות, אשר אין כל בסיס בדין או בפסיקה להעתר לה. במקרים החריגים בהם נעתר ביה"מ לעיכוב ביצוע פסק דין, המבקש נידרש להוכיח כי לא יהיה לו מהיכן להפרע, אם תצלח תביעתו, ואילו בעניינינו המבקש טוען ליכולת כלכלית גבוהה של האם, ומשכך לא יהא קושי בגבייה.

...

טענות האם האם טוענת כי הבקשה במהותה הינה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין למזונות, אשר אין כל בסיס בדין או בפסיקה להיעתר לה. במקרים החריגים בהם נעתר ביה"מ לעיכוב ביצוע פסק דין, המבקש נדרש להוכיח כי לא יהיה לו מהיכן להיפרע, אם תצלח תביעתו, ואילו בענייננו המבקש טוען ליכולת כלכלית גבוהה של האם, ומשכך לא יהא קושי בגבייה.

בשלב זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה לעיכוב תשלומי ה"מחציות", בהם נדרש האב לשאת בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, הוצאות אשר דומה כי השתתפות האב בהן, עמדה לכאורה בבסיס ההסכמה של הצדדים, אשר פטרה אותו מתשלום מזונות מעבר לקצבה המשתלמת עבור הילדים.

בשולי החלטתי זו, בכל הנוגע לטענת האם לפיה על פי הוראות הסכם הגירושין הרי שאך לה בלבד שמורה הזכות לפנות בבקשה לשינוי נסיבות מחמת שינוי בקצבאות הילדים וכי האב אינו רשאי לעתור בבקשה לשינוי נסיבות מעילה זו, טענה זו נסמכת על פרשנותה שלה את הוראות הסכם הגירושין, ומטבע הדברים ניתנת לפרשנות אחרת, בפרט לנוכח העובדה כי הסכמות הצדדים התייחסו למצב הקיים אותה עת, בו השתלמו קצבאות נכות אך לשלושה מתוך ארבעת ילדיהם.

לאור האמור סבורני כי נסיבותיו החריגות של מקרה זה עולות בגדר הנסיבות החריגות המצדיקות מתן סעד זמני להקפאה של חיובי המזונות השוטפים עבור הבן X, שעה שעל פניו מלוא צרכיו של הקטין מסופקים מהקצבה שהחל לקבל, תוך שהנני מותירה על כנם את יתר החיובים בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לרבות חיוב האב בנשיאה במחצית בהוצאות חינוך (עד לתקרה של 600 ₪) והוצאות רפואה חריגות.

זאת למרות האמור בפסק הדין ומבלי להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט קמא או לבית משפט זה. משכך אין מחלוקת כי בשלב זה לא שילם היחיד במשך חמישה חודשים את הנידרש על פי צו השקום שנקבע בעיניינו, ובכך הוא מפר החלטות שיפוטיות ואת הנידרש מיחיד בהליך חידלות פרעון.

הובהר בדוח כי הדרישה למילוי דוחות דו חודשיים והמצאת מידע לא נטענת בעלמא, משום שבעניינו של היחיד יש לברר עניינים נדרשים, לרבות זכויות במקרקעין בעיר אשדוד ובדיקת טענות היחיד כי המחה את זכויותיו בנכס לגרושתו, חלף החובה לשלם מזונות.

...

בכך זוכה היחיד מחד בהגנת ההליך, ומנגד לא עושה דבר בתמורה להגנה זו. לאור כל האמור לעיל ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בפניי, לא שוכנעתי כי נפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט קמא.

אשר על כן, הערעור נדחה.

לפיכך, נטען, חבה המבקשת למשיב בגין שעות נוספות סך של 55,621 ש"ח בלבד, ועל כן יש להורות על עיכובו של כל סכום העולה על כך. לעניין מאזן הנוחות טוענת המבקשת כי המשיב הוא חסר אמצעים ומתנהל נגדו במשך למעלה מעשרים שנה תיק הוצאה לפועל בגין חוב מזונות, אשר ניסגר רק לאחר פסק הדין הראשון בעקבות עיקול שהטיל בית משפט על הכספים שנפסקו לטובת המשיב.

כאשר כבעניינינו מתבקש עיכובו של פסק דין כספי, "הנטל אשר מוטל על המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין כספי כבד יותר, ועליו להראות כי קיים חשש שנוכח מצבו הכלכלי של הזוכה הוא לא יוכל להחזיר את כספי הזכייה במקרה שיתקבל העירעור, או כי מצבו הכספי של המבקש עלול להפגע באופן אנוש אילמלא יעוכב ביצוע פסק הדין הכספי" (ע"א 263/23 דרבקין נ' כהן.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה, התשובה לבקשה והתגובה לתשובה, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל את הבקשה בעיקרה.

יישום - בשקלול שבין סיכויי הערעור המעורר שאלות הראויות לבחינה, לבין מאזן הנוחות המצביע על קושי אפשרי בהשבת התשלומים אם הערעור או חלק ממנו יתקבל, ובשים לב לכך שיתר החיובים שנפסקו לחובת המבקשת ולא עוכבו לביצוע (המתייחסים לעילות תביעה נוספות, הוצאות משפט ויתרת הסכום שנפסק למשיב בגין שעות נוספות שלא עוכבה) בסך כולל של מעל 155,000 ש"ח שולמו על ידי המבקשת (כעולה מהצהרתה שלא הוכחשה על ידי המשיב בבקשה לעיכוב ביצוע), אני מורה כי הסכום שהופקד בקופת בית הדין על ידי המבקשת בסך 130,000 ש"ח בעקבות ההחלטה לעיכוב ביצוע מיום 17.1.2024 (בע"ע 27760-12-22) יוותר בקופת בית הדין עד למתן פסק הדין בערעור.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 13 לעיל.

בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי מכוח חובת ההגינות המוטלת על הרשות, היה עליה להכיר באזרחותו, מכוח מסמכים רישמיים שהוצגו לפניה – ובכלל זה "הודעת לידת חי" של המשיב מבית חולים איכילוב, בה נרשמה זהותו של אביו, תעודת נישואין של הוריו ופסק דין של בית הדין השרעי המחייב את האב במזונות המשיב.

בהחלטתו מיום 29.11.2023 קיבל בית משפט זה (השופט נ' סולברג) את בקשת רשות העירעור, והורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למועד האחרון להגשת ערעור.

...

באשר לסיכויי הערעור, נקבע כי "דייני בכך שלא שוכנעתי שהמחלוקת בין הצדדים באשר לאופן בירור מעמדו של המשיב – דהיינו, האם הבירור ייעשה על-ידי הרשות עצמה, או בבית המשפט המחוזי, או שמא ייעשה בבית המשפט לענייני משפחה, בדרך של הליך להוכחת אבהות – אינה ראויה להתברר". אשר למאזן הנוחות נקבע, בין היתר, כי השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור, באמצעות ביטול אזרחות המשיב מן הטעם שזו נרכשה על-יסוד פרטים כוזבים, כאמור בסעיף 11(א) לחוק האזרחות, "אינה כה פשוטה". ולבסוף נקבע כי נכונותה של המבקשת להעניק למשיב רישיון ישיבה ארעי, אשר יאפשר לו לקבל תעודת זהות וכן לקבל זכויות סוציאליות שונות, מטה אף היא את הכף לעבר קבלת בקשת רשות הערעור.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת, ואני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.