טענות האם
האם טוענת כי הבקשה במהותה הנה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין למזונות, אשר אין כל בסיס בדין או בפסיקה להעתר לה. במקרים החריגים בהם נעתר ביה"מ לעיכוב ביצוע פסק דין, המבקש נידרש להוכיח כי לא יהיה לו מהיכן להפרע, אם תצלח תביעתו, ואילו בעניינינו המבקש טוען ליכולת כלכלית גבוהה של האם, ומשכך לא יהא קושי בגבייה.
...
טענות האם
האם טוענת כי הבקשה במהותה הינה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין למזונות, אשר אין כל בסיס בדין או בפסיקה להיעתר לה. במקרים החריגים בהם נעתר ביה"מ לעיכוב ביצוע פסק דין, המבקש נדרש להוכיח כי לא יהיה לו מהיכן להיפרע, אם תצלח תביעתו, ואילו בענייננו המבקש טוען ליכולת כלכלית גבוהה של האם, ומשכך לא יהא קושי בגבייה.
בשלב זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה לעיכוב תשלומי ה"מחציות", בהם נדרש האב לשאת בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, הוצאות אשר דומה כי השתתפות האב בהן, עמדה לכאורה בבסיס ההסכמה של הצדדים, אשר פטרה אותו מתשלום מזונות מעבר לקצבה המשתלמת עבור הילדים.
בשולי החלטתי זו, בכל הנוגע לטענת האם לפיה על פי הוראות הסכם הגירושין הרי שאך לה בלבד שמורה הזכות לפנות בבקשה לשינוי נסיבות מחמת שינוי בקצבאות הילדים וכי האב אינו רשאי לעתור בבקשה לשינוי נסיבות מעילה זו, טענה זו נסמכת על פרשנותה שלה את הוראות הסכם הגירושין, ומטבע הדברים ניתנת לפרשנות אחרת, בפרט לנוכח העובדה כי הסכמות הצדדים התייחסו למצב הקיים אותה עת, בו השתלמו קצבאות נכות אך לשלושה מתוך ארבעת ילדיהם.
לאור האמור סבורני כי נסיבותיו החריגות של מקרה זה עולות בגדר הנסיבות החריגות המצדיקות מתן סעד זמני להקפאה של חיובי המזונות השוטפים עבור הבן X, שעה שעל פניו מלוא צרכיו של הקטין מסופקים מהקצבה שהחל לקבל, תוך שהנני מותירה על כנם את יתר החיובים בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לרבות חיוב האב בנשיאה במחצית בהוצאות חינוך (עד לתקרה של 600 ₪) והוצאות רפואה חריגות.