בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ועדת ערר מיסוי מקרקעין

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק מסוי מקרקעין) שליד בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 17.2.2019 בו"ע 26697-08-17 (כב' השופטת ע' הוד וחברי הועדה עו"ד א' הללי ועו"ד ד"ר נ' מולכו), בגדריו נקבע כי נכס מקרקעין בנצרת (להלן: הנכס) נרכש בנאמנות על ידי המשיבה 1 עבור המשיבה 2 – כך שהעברת הנכס מכם-דלר לד.ע. יזמות פטורה ממס בהתאם לסעיף 69 לחוק מסוי מקרקעין.

כפי שנפסק בעבר, "החשש מפני מכירתם של מקרקעין לצדדים שלישיים, באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל העירעור, עשוי להטיות את הכף לטובת עיכוב ביצועו של פסק דין" (ע"א 7424/15 חליליה נ' בנאת (גאנם) ז"ל, בפיסקה 11 והאסמכתאות שם (החלטה מיום 30.11.2015); וראו גם ע"א 2777/17 מוחמד נ' מרעי, בפיסקה 13 והאסמכתאות שם (‏23.5.2017)).

...

עוד אעיר כי לא שוכנעתי שטענות הסף שהעלו המשיבות מצדיקות את דחיית הבקשה.

אולם, לא שוכנעתי כי הבקשה הוגשה בשיהוי כה קיצוני המצדיק את דחייתה, בפרט לאור שיקולי מאזן הנוחות שיפורטו להלן (ראו ע"א 8545/16 ליאם מימון השקעות בע"מ נ' יניב, בפסקה 11 (החלטה מיום (‏13.7.2017)); והשוו לע"א 9494/16 עבדאלמונעם נ' נשר, בפסקה 25 (החלטה מיום ‏26.9.2017) (שיהוי של כשנה וחודשיים); ע"א 2264/17 רישן בניין והשקעות בע"מ נ' נתנאל, בפסקה 20 (החלטה מיום ‏28.2.2018) (שיהוי של קרוב לשנה)).

לאור כל האמור לעיל, ומבלי להביע כל עמדה בשאלת סיכויי הערעור – הבקשה לסעד זמני מתקבלת, כך שניתן בזאת היתר למבקש להימנע מהנפקת אישורי מסים בנוגע לנכס עד להכרעה בערעור.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: ועדת הערר וחוק מסוי מקרקעין) שליד בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול, ח' שטרן ו-נ' מולכו) מיום 21.10.2019 ב-ו"ע (חי') 40914-11-13.

עוד גרס המשיב, בין היתר, כי יש למסות נישום כפי שנהג בפועל, ולא כפי שיכול היה לנהוג; כי נאג'י ניהול היא איגוד מקרקעין, וטענת המבקשים בהקשר זה סותרת את הסכמת הצדדים שקבלה תוקף של פסק דין; וכי גם אם יוכח שהוצאה לציפורה שומת מס ריווחי הון לגבי התשלום שקבלה, אין ללמוד מכך כיצד יש לשום את מכירת המניות, שציפורה אינה צד לה. לבקשת המבקשים, התרתי להם להגיש תשובה לתגובת המשיב (להלן: התשובה).

...

לטענת המבקשים, הודעה זו נמסרה לאחר שסוכם עם גורם במשיב, מר רפי ביטס, על מתווה לפיו העסקה תיחשב כפעולה באיגוד מקרקעין, כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, והמבקשים ישלמו בגינה מס רכישה בלבד.

שם צוין כי השאלה שנדונה במסגרתו בדבר "ביצוע של פירוק שיתוף נכסים בחברה משפחתית בעת סכסוכי משפחה", מגיעה לפתחו של בית המשפט מעת לעת ו"חורגת מן המחלוקת שבין הצדדים הישירים", ועל כן בית המשפט מצא להידרש לה בגדרה של בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.

אשר על כן, בכפוף לשעבוד בית המבקש, כאמור בהצעתו, אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לעבר המבקשים.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת, בתנאי שתוך 60 ימים ממועד מתן החלטה זו, ישועבד בית המבקש לטובת חוב המס למשיב בלבד, עד להכרעה בערעור, כשהבית נקי מכל התחייבות או שעבוד אחרים.

בבית המשפט העליון ע"א 6800/16 ע"א 6895/16 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המערערת בע"א 6895/16 והמשיבה בע"א 6800/16: גזיאל את אבנר (2007) בע"מ נ ג ד המשיבים בע"א 6895/16 והמערערים בע"א 6800/16: 1. רוברט רונן 2. **** רונן 3. רויטל (גבאי) רונן 4. מוריס רונן 5. רוזה רונן בקשת המערערת בע"א 6895/16 לעיכוב ביצוע פסק דין

לאחר מתן פסק הדין פעלו המשיבים - על פי הנטען בבקשה, ללא יידוע המערערת - אל מול רשויות המס, ואף הגישו ערר על החלטת מנהל מסוי מקרקעין נתניה להקפיא את הליכי גביית מס השבח ומס הרכישה.

לאחר דיון שהתקיים ביום 2.1.2017 בענין זה לפני ועדת הערר, הגיעו המשיבים ומנהל המיסוי להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין לפיה לאחר יום 31.3.2017 תוצאנה דרישות לתשלום מס שבח ומס רכישה ולא יוחלט על הקפאה נוספת לתשלום המסים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק דינה של ועדת הערר (ו"ע 16775-09-16) עד להכרעה בערעורים.

לכך אוסיף, כי קשה ליישב בין עמדת המשיבים לפיה על המערערת לשלם את מס השבח ומס הרכישה בגין העסקה כבר עתה בהתאם להחלטת מנהל מיסוי מקרקעין, לבין עמדתם בערעור כי הימנעותה מלעשות כן מחייבת את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל.

הבקשה מתקבלת כאמור.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן: חוק מסוי מקרקעין), שליד בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ע' הוד, וחברי הועדה, עורכי הדין ח' שטרן ונ' מולכו; להלן: הועדה) ב-ו"ע 65077-11-18 ו-ו"ע 50582-11-18 מיום 17.11.2020.

לטענתה, אם תאלץ לשלם את חוב המס שנוצר לה בעקבות פסק הדין, הרי שהדבר "עלול למוטט את העמותה [המבקשת – י' א'], דבר שיפגע בשירות הצבורי החיוני שהעמותה מספקת לחולים הגריאטריים המאושפזים בבית החולים". משכך, מבקשת המבקשת להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, תוך שהיא מציעה "לשעבד 15% מההכנסות השוטפות של העמותה מדי חודש בחודשו" מתוך כספים המועברים לה מטעם משרד הבריאות, בסכומים הנעים בין 400,000 ל-430,000 ש"ח. זאת, על מנת שתשלום הקנס במלואו כבר עתה לא יפגע בפעילותה תוך גרימת נזק בלתי הפיך.

...

במקרה דנן, אני סבור כי המבקשת עמדה בנטל להראות כי אם ישולם החוב במלואו כבר עתה הדבר עלול לפגוע בפעילותה השוטפת באופן משמעותי.

דברים מקבלים משנה תוקף לנוכח האינטרס הציבורי כי המוסד הסיעודי אותו היא מפעילה לא ייפגע, והחשש כי אם תיפגע פעילותה השוטפת הדבר יבוא על חשבון מטופלי מוסד זה. בנסיבות העניין, אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע פסק הדין.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה בכפוף לתנאים המופרטים בפסקה 7 לעיל.

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: ועדת הערר ו-חוק מסוי מקרקעין) שליד בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' וינשטיין וחברי הועדה עו"ד א' סימון ועו"ד א' שרם) ב-ו"ע 58771-02-20 מיום 17.3.2022.

ביום 3.5.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינה של הועדה לבית משפט זה. ביום 24.8.2022 הטיל המשיב עיקול על חשבון הבנק של המבקש על סך של 102,845 ₪ (החוב עובר לתיקון הודעת השומה), וביום 20.11.2022, כשלושה חודשים לאחר הטלת העיקול, הגיש המבקש "בקשה דחופה לביטול עיקולי בנקים ולמתן צו לעיכוב הליכי עיקולי בנקים" עד לקבלת פסק דין בעירעור, זו הבקשה שלפניי.

ההלכות הנוגעות לעיכוב ביצוע בכלל ולעיכוב ביצוע פסק דין כספי ידועות ומוכרות, ועל כן לא ארחיב עליהן כאן (ראו, מיני רבים, ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, 304 (2003); בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן, פסקה 9 והאסמכתאות שם (22.2.2012); ע"א 8059/18 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות‏, פסקה 3 (‏23.12.2018)).

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.