עוד טוען המבקש כי לא היה מקום לדחות את בקשתו למתן פסק דין בהעדר הגנה, וכי בכך קבע למעשה בית המשפט הלכה חדשה לפיה "אין משמעות להגשה בזמן של כתבי טענות". לבסוף, מלין המבקש על חיובו בהוצאות המשיבים וטוען כי אין ביכולתו לעמוד בסכום ההוצאות שנקבע.
בצד בקשה זו, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וזאת עד לקיום דיון נוסף בהחלטת בית המשפט להשית עליו הוצאות ולפרסם את פרטיו האישיים.
...
בנוסף, עתר המבקש לחסות את שמו ופרטיו המזהים "מחשש לפגיעה בעתיד עם תפקידים בשרות המדינה והשירות הציבורי". המשיבים, מנגד, טענו כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת הוועדה, והוסיפו כי הבקשה לחסות את פרטי המבקש אינה מבססת פגיעה בפרטיותו המצדיקה לאסור על פרסומם.
טענות אלו, כך נקבע, נבחנו ונדחו באופן מנומק ויסודי, ולא נמצאה עילה משפטית להתערבות בהחלטה מבוססת זו. בית המשפט הוסיף וקבע כי הדוח שהגיש המבקש אין בו כדי לשנות ממסקנה זו, שכן די בהחזקת טלפון נייד על ידי הנבחן, לפרק זמן ממושך וללא השגחה, כדי לבסס את הפרת המשמעת, וזאת ללא תלות בהוכחת השימוש המדויק שנעשה בו. מכל מקום, צוין כי החזקת הטלפון הנייד היוותה אך טעם אחד לפסילת מבחנו של המבקש, לצד טעמים נוספים ובהם ההפרעה למהלך התקין של הבחינה.
לאחר עיון בפסק הדין ובטענות המבקש, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
