בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה שניתנה ביום 6.4.22 בת"א 35675-03-22 ע"י כב' השופטת א. רוטקופף, ולפיה נדחתה בקשת המבקש לעכב הליכי פינוי מביתו ברחוב יוסף שלמה 30 קריית עיקרון (להלן "הנכס"), הננקטים כנגדו בתיק הוצל"פ 530016-10-20 בהתאם להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין ביום 8.3.18.
בחלוף כשנתיים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין (בפתקית ללא דיון) ביום 8.3.18, ולפיו ניתן כנגד המבקש (כאמור, בהסכמה) צו פינוי שלא יבוצע ככל שהמבקש ישלם את חובו בסך 9,127 ₪ ב- 36 תשלומים שוים ורצופים.
מהכלל אל הפרט-
האם עמד המבקש בתנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע פסק הדין אותו הוא מבקש לבטל בתביעה שהגיש ובמסגרתה הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע? לצורך מענה על שאלה זו עלינו לבחון מהם סכויי התביעה, מהו מאזן הנוחות, האם נבחנו ההיבטים הסוצאליים ביחס למבקש והאם יש להתנות את עיכוב הבצוע בהפקדת ערובה.
...
צויין כי המשיבות 1-3 מותירות את ההחלטה בעניין עיכוב הביצוע לשיקול דעת בית המשפט, תוך הערה לפיה סיכויי התביעה נמוכים והפנייה של המבקש לבימ"ש נעשית בחוסר תום לב.
בנסיבות אלו, כאמור, הוחלט כי דין הבקשה להידחות.
האם יש להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת ערובה?
בנסיבות העניין אני סבורה כי יש מקום לחייב את המבקש בהפקדת ערובה כתנאי למתן עיכוב ביצוע, זאת נוכח מחדליו, ולו בשל הגשת התביעה קמא באיחור ביחס להחלטה שניתנה בהסכמת הצדדים בבר"ע 12500-06-21, וכן בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 5570/20, אם כי בסכומים מתונים יותר.
לפיכך אני סבורה, כאמור, שיש לחייב את המבקש בהפקדת ערובה להבטחת נזקי המשיבה 4 אם תדחה תביעתו, כאשר סכום הערובה יעמוד ע"ס 75,000 ₪.
בנסיבות העניין אני קובעת כדלקמן:
החלטת בית משפט קמא מיום 6.4.22- מבוטלת, לרבות חיוב המבקש בהוצאות, שאף הוא מבוטל.
