חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין וביטול הסכם פשרה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה שניתנה ביום 6.4.22 בת"א 35675-03-22 ע"י כב' השופטת א. רוטקופף, ולפיה נדחתה בקשת המבקש לעכב הליכי פינוי מביתו ברחוב יוסף שלמה 30 קריית עיקרון (להלן "הנכס"), הננקטים כנגדו בתיק הוצל"פ 530016-10-20 בהתאם להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין ביום 8.3.18.
בחלוף כשנתיים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין (בפתקית ללא דיון) ביום 8.3.18, ולפיו ניתן כנגד המבקש (כאמור, בהסכמה) צו פינוי שלא יבוצע ככל שהמבקש ישלם את חובו בסך 9,127 ₪ ב- 36 תשלומים שוים ורצופים.
מהכלל אל הפרט- האם עמד המבקש בתנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע פסק הדין אותו הוא מבקש לבטל בתביעה שהגיש ובמסגרתה הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע? לצורך מענה על שאלה זו עלינו לבחון מהם סכויי התביעה, מהו מאזן הנוחות, האם נבחנו ההיבטים הסוצאליים ביחס למבקש והאם יש להתנות את עיכוב הבצוע בהפקדת ערובה.
...
צויין כי המשיבות 1-3 מותירות את ההחלטה בעניין עיכוב הביצוע לשיקול דעת בית המשפט, תוך הערה לפיה סיכויי התביעה נמוכים והפנייה של המבקש לבימ"ש נעשית בחוסר תום לב. בנסיבות אלו, כאמור, הוחלט כי דין הבקשה להידחות.
האם יש להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת ערובה? בנסיבות העניין אני סבורה כי יש מקום לחייב את המבקש בהפקדת ערובה כתנאי למתן עיכוב ביצוע, זאת נוכח מחדליו, ולו בשל הגשת התביעה קמא באיחור ביחס להחלטה שניתנה בהסכמת הצדדים בבר"ע 12500-06-21, וכן בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 5570/20, אם כי בסכומים מתונים יותר.
לפיכך אני סבורה, כאמור, שיש לחייב את המבקש בהפקדת ערובה להבטחת נזקי המשיבה 4 אם תדחה תביעתו, כאשר סכום הערובה יעמוד ע"ס 75,000 ₪.
בנסיבות העניין אני קובעת כדלקמן: החלטת בית משפט קמא מיום 6.4.22- מבוטלת, לרבות חיוב המבקש בהוצאות, שאף הוא מבוטל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה האמורה, התובע מבקש לעכב את ביצועו של הסכם פשרה 2007 על כל הנובע ממנו, ובמיוחד- לעכב ביצוע של הסכם פשרה חדש שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ביום 18.5.2022 בבית משפט השלום בירושלים בת"א 30302-05-19 (להלן: הסכם פשרה 2022).
העובדה שהתובע הגיש לערכאה זו תובענה לביטול הסכם הפשרה 2007, והעובדה שהתובע טוען כי אם אותו הסכם פשרה משנת 2007 יבוטל, כי אז הדבר ישליך על תוקפו של הסכם הפשרה 2022 כך שיהיה מקום להורות גם על ביטולו של ההסכם האחרון – כל אלה אינם משנים מן העובדה שפסק דינו של בית משפט השלום שאישר את הסכם הפשרה 2022 לבקשת שני הצדדים, הוא פסק דין מחייב לכל דבר ועניין (ראו והשוו: דברי כב' השופט מזוז ברע"א 3035/17 זילברשלג נ' דגן, פס' 9 (14.5.2017)).
...
במסגרת הסכם הפשרה הנ"ל, הצדדים הסכימו כי התובע ישלם לנתבעת דמי שכירות חודשיים חופשיים החל מיום 1.8.2022, ובלבד שעד אז תהיה מוכנה חוות דעת שמאית על-ידי שמאי שימנה בית המשפט.
מכלול הטעמים שפורטו – שיהוי בהגשת הבקשה, מאזן נוחות שנוטה לחובת התובע, ותובענה שסיכוייה הלכאוריים ניצבים לפני קשיים – כל אלה מובילים למסקנה לפיה יש לדחות את בקשת התובע מיום 21.12.2022 לעיכוב ביצוע פסק דין, וכך אני מחליטה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' דנינו) בת"א 51321-11-16 מיום 19.10.2022, שנתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים וקבע כי המבקשים יפנו את הנכס נושא ההליך בתוך 60 ימים.
זאת, בין היתר בשים לב לכך שהערעור מופנה כנגד החלטה שלא לבטל פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים, כאשר את טענות הצדדים כלפי הפן ההסכמי של פסק הדין, היה עליהם להעלות בתביעה נפרדת לביטול פסק הדין; ובשים לב לכך שבית משפט קמא דחה את טענות המבקשים ביחס לכשירות המבקשת 1 וביחס להיעדר סמכותה לחתום על הסכם הפשרה, בהסתמך בעיקר על קביעות עובדתיות שערכאת העירעור אינה נוטה להתערב בהן.
...
מכל מקום – וזה העיקר – אני סבורה כי במקרה דנן המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח שביצוע פסק הדין כעת יגרום להם נזק בלתי הפיך.
ואולם, הטעם לכך הוא הקושי שעלול להיווצר בהשבת המצב לקדמותו אם בסופו של דבר יתקבל הערעור (ראו למשל: עניין סמואל, פסקה 18).
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 16.8.20 הגיש חפץ בקשה בהליך הראשון, לעיכוב ביצוע פסק הדין.
ביטול הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין לבית המשפט ולבית הדין לעבודה, סמכות עקרונית טבועה לבטל פסק דין שניתן בהליך אזרחי (ע"א 4682/92 (עליון) עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז (3) 366 ).
ראשית, בסעיף 5 להסכם הפשרה נקבע במפורש: "הצדדים מבקשים ליתן להסכם זה תוקף של פסק דין ללא צו להוצאות...". חפץ חתם על ההסכם ומכאן שקרא והבין את תוכנו.
...
כך העיד בפנינו: "3 פעמים בוטל המשפט.. אני הגעתי לגישור.. אני לא יודע מה זה גישור, מעולם לא הייתי בגישור.. לא ידעתי שאני לא יכול לערער על זה. לא ידעתי שזה משהו סופי, חשבתי שאני יכול לערער עובדה שאחרי שהבנתי לעומקו את העניין לקחתי עו"ד". טענה זו של חפץ נדחית מכל וכל.
סוף דבר חפץ לא הצביע על טעם כלשהו אשר יצדיק ביטול הסכם הפשרה שעליו חתם במסגרת ההליך הראשון.
לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופט טל חבקין) מיום 11.3.2024 בת"א 43748-12-23 ולפיה נדחתה בקשת התובע 2 – המבקש לתת סעד זמני ולפיו יעוכבו הליכי הוצל"פ שננקטים לבצוע פסק דין, שאת ביטולו מבוקש בתביעה קמא.
מבחינת סכויי התביעה הלכאוריים: נקבע, כי נדרשים התובעים לעבור משוכה לא נמוכה בבקשה לבטל הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, וכפועל יוצא מכך, נדחית הבקשה למתן סעד זמני בערעור.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו