בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעת נזקי גוף בתאונת דרכים

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלק מפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (השופט י' קינר) בת"א 22769-05-12 מיום 2.1.2020, אשר בו חויבה המבקשת לפצות את המשיבים בסך של 5,780,349 ש"ח. יצוין כי מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי ביום 23.1.2020 ניתנו "החלטה ופסק דין משלים" לתיקון סכומים שונים בפסק הדין המקורי.

המבקשת לא הפניתה למסמך זה, ולא מצאתי כי יש לו השפעה על הבקשה וההחלטה בה. המשיבים הגישו נגד המבקשת תובענה לפיצויים על ניזקי גוף למשיב 1 בתאונת דרכים שהוכרה בתור תאונת עבודה.

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה מתקבלת אפוא בחלקה.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של חיובי פסק דין שניתן בת"א 33475-05-17, לפיו חויבה המערערת לשלם למשיבה פיצויים בסך 677,780 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד. בקציר האומר יסופר, כי כנגד המערערת הוגשה תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו למשיבה כתוצאה מתאונת דרכים.

...

המשיבה ציינה כי הגישה במקביל הודעת ערעור מטעמה, בגין שלושה ראשי נזק עיקריים וכי סיכויי ערעור זה להתקבל גבוהים מאוד, ובכך יש לחזק טענתה כי אין להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע.

בע"א 8721/16 אס.פי. מוקד תקשורת בע"מ נ' אלתא מערכות בע"מ (פורסם במאגרים) (להלן: "פרשת אלתא") נקבע, כי: "כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין, הקובע חיוב כספי, הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה, אלא במקרים חריגים...". עוד נקבע בפרשת אלתא, כי יש להתחשב במצבו הכלכלי של המבקש רק במקרים חריגים ועל המבקש להניח תשתית עובדתית מספקת לעניין נזקים שלטענתו יגרמו עקב מימוש פסק הדין.

פסק הדין מושא הבקשה ניתן במסגרת תביעה שהגיש המשיב לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונת דרכים.

אשר על כן, ביקשה המבקשת לעכב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בעירעור.

...

יש לציין כי, בפסיקה נקבע כי מקום בו מבוקש עיכוב חיוב כספי, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע, מן הטעם שאין מדובר בנזק שאינו בר-תיקון ככל שהערעור יתקבל.

בע"א 8721/16 אס.פי. מוקד תקשורת בע"מ נ. אלתא מערכות בע"מ (פורסם במאגרים) (להלן: "פרשת אלתא") נקבע, כי "כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, הקובע חיוב כספי, הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה, אלא במקרים חריגים..." בע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' פלוני (פורסם במאגרים) נקבע: "מאידך כבר נפסק בעבר בבית משפט זה כי גובה הסכום אותו מבקשים לעכב עשוי להוות שיקול לענין מאזן הנוחות, שכן במקרים מסויימים גובה הסכום יכול ללמד על מידת הקושי שעלול להתעורר בהשבת הסכום שנפסק, במקרה שפסק הדין ייהפך בערעור." והוסיף בית המשפט בעניין הפול: "בבקשה שלפניי הסכום שאת תשלומו חפצה המבקשת לעכב עולה על חצי מיליון ₪, ועל כן ניתן להניח כי אדם ממוצע יתקשה בהשבתו המיידית." תחילה יש לציין כי הדיון בערעור כבר נקבע ליום 27/4/2022, בפני הרכב,שאני חלק ממנו, ולא מצאתי בשלב זה, כי מן הראוי שאתייחס לסיכויי הערעור, חרף העובדה כי חלק נרחב מטענות המבקשת, הן אכן טענות כנגד קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אשר בהן, ככלל, ערכאת הערעור לא תיטה להתערב - (ראו ע"א 3699/11 חסן נ' שחם, (ניתן ביום 01/06/16), על כן, אצא מנקודת הנחה לפיה הערעור אינו משולל יסוד.

על כן, הבקשה מתקבלת בחלקה ומעוכב עד להכרעה בערעור תשלום הסך של 100,000 ₪, כל יתר הסכום ישולם לידי המערער באמצעות בא כוחו.

המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, והמחלוקת בין הצדדים נסבה על שיעור נכותו התפקודית של המשיב.

כך למשל, כאשר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תביא לקריסתו הכלכלית של המערער ותגרום לו נזק רב (ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 406 (1997)); כאשר יש בידי המערער לשכנע כי לא יוכל להפרע מהזוכה אם יצליח בערעורו (ע"א 7729/18 בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ ,פסקה 19 (7.1.2019); וכאשר מדובר בפסק דין המורה על תשלום סכום כסף גבוה במיוחד, אשר קיים חשש שמא הזוכה יוציא חלקים ממנו עובר להכרעה בעירעור באופן שיקשה על השבתו (ע"א 6273/19 אלטר נ' בן אבו, פסקה 12 (2.12.2019)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.

משהגעתי למסקנה זו, לא ראיתי להידרש לסיכויי הערעור.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת, כך שעד להכרעה בערעורים יעוכב סך של 700,000 ש"ח מסכום הפיצוי שנפסק למשיב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

מדובר בתביעת ניזקי גוף בגין תאונת דרכים מיום 21.4.2013.

על המבקש לסטות מכלל זה ולעכב ביצוע פסק הדין להמחיש ראשית סכויי ערעור טובים במיוחד, ושנית כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (היינו שאם לא יעוכב הבצוע, לא יהא זה אפשרי להשיב המצב לקדמותו).

...

עם זאת לאחר הגשת הסיכומים , עת בא בית משפט קמא לשלב כתיבת פסק הדין, הגיע הוא למסקנה כי חוות הדעת של המומחה האורטופד אינה נותנת בידו כלים מספיקים לצורך הכרעה בשאלה כלום נותרה מגבלה קלינית ונכות רפואית, ובשאלת הייחוס הסיבתי לתאונה.

אך השינוי שבא לעת חקירת המומחה, הביא אותו למסקנה כי היה על המומחה לשקול גם האפשרות שהתאונה גרמה להחמרה מסוימת, אפשרות אותה נמנע מלשקול לאור קביעתו הראשונית שאין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מתני.

במצב דברים זה לא אחת אין מנוס מפסיקת הפסדי שכר באומדן.

הסכום הכולל שנפסק אמנם אינו נמוך כשלעצמו, אך בנתוני המקרה והמשיב הספציפי אני סבור שהמבקשת לא המחישה שהנו כה גבוה, שמדובר באותו מקרה שנזכר, המקים מאליו חשש אינהרנטי בדבר הקושי בהשבתו.