בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעת גינון

בבית המשפט העליון דנ"א 8399/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: מאונס עבד אלחאלים נ ג ד המשיבים: 1. עלי זידאן 2. ועדת הבחירות למועצה מקומית כפר מנדא 3. מנהלת הבחירות למועצה המקומית כפר מנדא בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 5611/21 ובע"א 6114/21 אשר ניתן ביום 23.11.2021 על ידי השופטים ע' פוגלמן, ג' קרא וי' אלרון; בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מטעם המבקש מיום 13.1.2022

אולם, בית המשפט המחוזי קבע שהוכח כי "ניתנה הנחייה" לבני משפחתו של עבדללה להצביע עבור המבקש, מתוך הבנה שהוא יסייע לעבדאללה לקבל עבודות גינון.

על רקע זה נטען כי בבית המשפט העליון נקבעה הלכה קשה נוספת לפיה הדיון בתביעה לסעד הצהרתי לביטול תוצאות בחירות, אשר מיתקיים במקביל לניהול הליך פלילי, "יהא בדלתיים סגורות וחסוי מן הציבור לרבות ציבור הבוחרים". כמו כן מלין המבקש על היתנהלותה של המשיבה 3 וטוען כי היא הסתירה עובדות רלוואנטיות מבית המשפט.

...

משנדחה ערעורו הגיש המשיב בקשת רשות ערעור, שבמהלך הדיון בה התברר כי המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות על טוהר הבחירות.

לא שוכנעתי כי נסיבות חריגות מעין אלו מתקיימות בענייננו, וזאת בעיקר מן הטעם שבפסק הדין כלל לא נפסקה הלכה חדשה.

נסיבות אלו הובילו את בית המשפט העליון למסקנה שבעניינו לא מתעוררת "במלוא היקפה" שאלת כללי הקבילות בהליכים אזרחיים בעניין ביטול תוצאות בחירות – וזאת, בין היתר, מכיוון שהכרעתו של בית המשפט המחוזי לא התבססה רק על חומרי החקירה אלא גם על חומרים נוספים.

מן הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה לדיון נוסף נדחית – ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט העליון.

בבית המשפט העליון ע"א 967/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: טפול רפואי מידי ( טר"מ) נ ג ד המשיבים: 1. עיזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל 2. עיזבון המנוחה יעל גרוס ז"ל 3. מיכל גרוס 4. שמעון גרוס 5. יוסף צבי ברקן 6. חזן מרכז להדברה וחיטוי מי שתייה בע"מ 7. המשרד לאיכות הסביבה 8. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 9. משרד הבריאות 10. הגרעין בע"מ הרשת המקצועית לגינון וחקלאות 11. מנורה חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת.א. 45076-07-15 מיום 24.12.2021 שניתן על ידי השופטת שירלי רנר בשם המערערת: עו"ד ליאור פרי; עו"ד מאי אלבר בשם המשיבים 1-4: עו"ד חיים מאיר; עו"ד לירון יצחק בשם המשיב 5: עו"ד ד"ר אסף פוזנר בשם המשיבים 7-9: עו"ד שרון מן אורין בשם המשיבה 11: עו"ד עזריאל רוטמן ][]החלטה

לא זו אף זו, משמתבקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי, על המבקש מונח נטל כבד להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן על דרך הכלל, ההנחה היא כי סעד כספי הוא סעד שניתן להשיבו במקרה בו העירעור יתקבל (ע"א 6458/21 פלוני נ' פלונית ואח'‏, פסקה 27 (13.10.2021); ע"א 3893/18 אינבנקום טכנולוגיות בע"מ נ' מפרק ‏ריט טכנולוגיה בע"מ (בפרוק) וריט וויירלס בע"מ, פסקה 14 (2.6.2019); ע"א 3113/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני, פסקה 4 (12.5.2015)).

כעולה מתצהירי משיבים 4-3 שהוגשו במסגרת תביעת הפיצויים בגין נזקיהם ונזקי שני בניהם, לאור האסון שפקד אותם, משיבה 3 הפסיקה לעבוד בשנת 2014, ומשיב 4 הפסיק לעבוד כשנתיים לאחר הארוע, וחזר לעבוד במאמץ רב, במשרה חלקית.

...

תמצית טענות הצדדים לטענת המערערת, יש לקבל את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן לא היה מקום להטיל עליה אחריות כלשהי לנזקי משיבים 4-1 ומשכך – סיכויי הערעור גבוהים.

לאור כל האמור, המערערת סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה.

מנגד, משיבים 4-1 סבורים כי יש לדחות את הבקשה.

בנסיבות המקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים במידת מה לטובת המערערת, ומצדיקים עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.

נוכח האמור בבקשה, על פניו אכן קיים חשש כי באם המערערת תשלם בשלב זה את מלוא הסכום, היא תתקשה להיפרע בעתיד ממשיבים 4-1 ככלל שערעורה יתקבל.

בהתאם להוראות ההסכם, המבקשת תעניק בלעדיות למשיבה בשיווק המוצר בישראל (בכפוף לסייג בחוזה שנוגע לשיווק המוצר באריזות קטנות לשוק הגינון בלבד) לפרק זמן שתחילתו ביום חתימת ההסכם ועד ליום 31.10.2016 (להלן: התקופה), וכי ככל שאחד מן הצדדים לא יודיע בכתב על סיום ההיתקשרות עד לשלושה חודשים לפני סיום התקופה, יתחדש ההסכם באופן אוטומאטי (בכפוף להצגת תכנית יעדים) לפרק זמן של שנה נוספת (להלן: ההסכם).

למחרת היום שלחה המשיבה הודעת מענה למבקשת בה טענה, בין היתר, כי בהתאם להסכם עליו חתמו הצדדים תקופת ההיתקשרות מסתיימת ביום 31.10.2017, וכי הפסקת ההיתקשרות באופן חד-צדדי תיגרום למשיבה נזק רב. ביום 28.2.2017 הגישה המשיבה תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה נגד המבקשת במסגרתה עתרה לפצוי כספי בסך 425,412 ש"ח בשל הרווחים שהייתה צפויה להפיק לטענתה אילמלא הייתה המבקשת מפסיקה את ההיתקשרות עימה (יוער כי התביעה הוגשה גם נגד מנכ"ל המבקשת, שאינו צד לבקשה זו).

מכאן הבקשה שלפניי, שלצדה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי (אשר נדחתה בהחלטתי מיום 24.4.2022).

...

נקבע כי המבקשת תשלם למשיבה פיצוי בסך 111,138 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה, והוצאות משפט כמפורט בפסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הבקשה נדחית אפוא.

פסק דינו של בית הדין האיזורי בהתאם לקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי, המבקש (להלן: המעסיק) הנו בעל עסק לגינון ועיצוב גינות, והמשיב (להלן: העובד) הועסק על ידו בעבודות גינון באתרים שונים.

ביחס לחודש מרץ 2020 נקבע כי "הוכח שהתובע עבד עד סוף חודש מרץ ולא הוכח ששולם לו שכר עבור חודש מרץ. בהתאם לחישובים המפורטים לעיל, הסכום של 11,000 ₪ משקף שכר עבודה חודשי. לפיכך התביעה ברכיב זה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע שכר חודש מרץ 2020 בסך 11,000 ₪" (סעיף 23).

על יסוד אלה התבקשה דחיית עיכוב ביצוע פסק הדין.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה ובחומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקה.

בשקלול השיקולים של מאזן הנוחות וסיכויי הערעור אני מורה כדלקמן: סכום של 30,000 ₪ - אינו מעוכב.

סוף דבר – הבקשה מתבקשת בחלקה כאמור בסעיף 13 לעיל.

הנתבעים טענו כי התובעים גרמו להם לנזקים מאחר והפסידו רוכשים פוטנציאלים שהתעניינו ברכישת הקרקע בארה״ב. הראיות מטעם הצדדים: מטעם התובעים הוגש תצהירו של התובע 1; הסכם השכירות מיום 20.11.18; פירוט חוב דמי השכירות בטבלת אקסל; חשבוניות מים ומיסים מתחילת שנת 2018 ועד לתחילת השכירות; הודעה על ביטול הסכם השכירות מתאריך 13.7.20; דרישה לסילוק יד מתאריך 6.8.20; פסק הדין בתביעת הפינוי מתאריך 25.10.20; אישור מסירת פסק-דין הפינוי; דחיית הבקשה לביטול פסק דין הפינוי; דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין; אישור מסירת שתי אזהרות במסגרת תיק הפינוי בהוצאה לפועל; הצעת מחיר לבצוע סיוד; חשבוניות לבצוע סיוד ותיקונים נוספים; חשבוניות בגין ביצוע מסירות; חשבוניות תשלום לעו"ד בתיק הפינוי.

לאחר מכן, בית המשפט יכריע בטענות ההגנה בדבר קזוז החוב: הסכמת התובע להפחתת דמי השכירות; גביה ביתר של חשמל ומים עבור יחידת הדיור הסמוכה; גביה ביתר של חיובי מים בגין דליפה; גביה ביתר של חיובי חשמל בגין חימום תת קרקעי תקול; גביה ביתר עבור גינון; והפסדת רוכשים פוטנציאלים לרכישת הקרקע בארה"ב. התביעה - חוב הנתבעים כלפי התובעים: חוב דמי השכירות: התובעים טענו כי הנתבעים שילמו להם דמי שכירות חלקיים החל מחודש 11/2019, וכי הם חדלו מלשלם להם דמי שכירות בחודש 3/2020.

...

לסיכום פרק זה: הנתבעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת טענות הקיזוז, ומשכך אינם זכאים לקיזוז חובם.

סיכומו של דבר: התביעה התקבלה ברובה.

הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 94,265 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.