בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעות קטנות

בעיניין זה הוראת סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, קובעת:   "פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי....". בעיניין זה, נאמר לא אחת שככלל, הליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות ראוי שיסתיים ללא הליך השגה ומי שמבקש להשיג על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות אמור לבקש את רשות בית המשפט לכך כאשר אמות המידה שנקבעו לכך הן אמות מידה מחמירות (רע"א 6350/15 אוסטין נ' דיין (2.12.2015).

עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטל לאור התוצאה אליה הגעתי.

...

המבקש טען שהמסקנה של בית המשפט מבוססת על שקרי המשיב ואמו, שכביכול המבקש התעקש על תשלום בהעברה בנקאית, בניגוד להסכם, ולכן ביטלו את ההסכם מולו, אף על פי שהוכח שהדבר אינו נכון.

על כן עתר המבקש לשנות את פסק דינו של בית משפט קמא "... לבטלו ולתקן את עלילת השווא השקרית מהכתמת שמי ועיוות הדין כנגדי". לאחר שבחנתי ושקלתי את נימוקי הבקשה למתן רשות ערעור, את פסק דינו של בית משפט קמא על רקע כתבי הטענות ונספחיהם ופרוטוקול הדיון, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

על כן, הנני דוחה את הבקשה.

זוהי החלטה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד (כבוד הרשם הבכיר ערן אביטל) (ת"ק 48554-03-21), מיום 15.12.2021, בו התקבלה תביעתו של המשיב נגד המבקשים.

ראשית, לא מצאתי שיש ממש בטענת המבקשת לפיה נכון היה, או נכון עתה, לעכב את ביצוע פסק הדין עד הכרעה בתביעה האחרת.

...

סופו של דבר – קבע בית המשפט שאין לקבל הטענה שכתבי ההתחייבות בטלים – והורה על המבקשים לשאת בנזק שנגרם בתאונה.

לפיכך הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

לא מצאתי כי נפלה בפסק דינו של בית משפט קמא שגיאה מסוג זה. סיכומו של דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד סיום ההליך האחר.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש לתביעות קטנות בקריות (כב' הרשמת הבכירה אסתי שחל) שניתנה ביום 02.06.22 במסגרת ת"ק 25646-02-21 ובמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן ביום 23.03.22 ע"י כב' הרשמת הבכירה (כתוארה אז) יונת הברפלד אברהם.

כחודשיים לאחר מכן הגישה המבקשת בקשה דחופה לביטול פסק הדין + בקשה להארכת מועד ביטול פסק דין + בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 23.03.22 וטענה כי נציג המבקשת היה אמור להתייצב בבית המשפט אך לא קיבל כל הודעה על מועד הדיון שנקבע ליום 23.03.21.

...

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות"), ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטות בימ"ש קמא, הנני מאשר את החלטתו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות הערעור כנגדה.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטתו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

בהתאם, הבקשה נדחית.

משביקש הנתבע עיכוב ביצוע פסק הדין, מוטל עליו נטל הראייה כי סכוייו שהערעור יתקבל הם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו באופן כזה שביצוע פסק הדין יגרום לו לנזק שאינו בר תיקון או שישנו קושי בהשבת המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל (ראו לעניין זה: ע"א 1981/13 בהה אסעיד נ' עבדללה חליל ואח', פס' 6 (פורסם בנבו, 04.06.2013)(להלן: "עניין אסעיד")).

בשים לב כי אין זכות מוקנית להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, אלא שיש לבקש רשות לכך מבית משפט מחוזי, ובשים לב כי המגמה בפסיקה היא אי העתרות לבקשת רשות ערעור למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן, הרי שמלכתחילה סכוייו של המבקש אינם גבוהים (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ; חמי בן נון וטל חבקין , העירעור האזרחי, מהדורה שלישית, עמ' 548-552).

...

נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רע"א 9130/15 אבי תם נ' אלירן (אליהו) אלול (פורסם בנבו, 24.01.2016), כי: "11. ... אחת הדוגמאות המובהקות לבכירותו של שיקול מאזן הנוחות היא ההלכה הפסוקה ביחס לבקשות לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי. בקשות אלו נדחות ברוב המקרים, וזאת מאחר שמימוש פסק דין לתשלום כסף הוא בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה. על בעל דין המבקש עיכוב ביצוע סעד כספי מוטל אפוא להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו (ע"א 7679/15 קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ נ' ארלבוים, [פורסם בנבו] פסקה 6 וההפניות שם (15.12.2015); ע"א 8441/15 פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ נ' קייזרמן ושות' בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 וההפניות שם (5.1.2016) (להלן: "עניין נעאמנה"); ע"א 8776/15 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מליבו חברה לבנייה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (14.1.2016); ע"א 6360/15 אבו זהרייה נ' סלאמן, [פורסם בנבו] פסקה 7 וההפניות שם (30.11.2015).

לעניין פסק דין כספי, יפים דבריה של כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה בפסק דינה בתיק ע"ע (ארצי) 57382-09-22 דלישס מרכולים בע"מ - פרנק מנחם כהן, פס' 24 (פורסם בנבו, 08.12.2022): "24. כאשר מדובר בפסק דין כספי, כמו במקרה הנדון, הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשות עיכוב ביצוע, מכיוון שעל פי רוב סכום פסק הדין ניתן להשבה לזוכה (ע"א 7729/18 רכבת ישראל בע"מ נ' בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ [פורסם בנבו] (7.1.2019); רע"א 9130/15 תם נ' אלול [פורסם בנבו] (24.1.2016)). בית הדין ייטה לעכב את ביצוע פסק הדין אם הוכח כי המשיב נתון בקשיים כלכליים וכי קיים חשש של ממש שלא יוכל להשיב את כספי פסק הדין, או כאשר מדובר בסכום גבוה, וקיים חשש שהמשיב יכלה לפחות את חלקו ויתקשה להשיבו למבקש, או אם הוכח שדחיית הבקשה תגרום לנזק כלכלי רב למבקש, העולה על הנזק שעשוי להיגרם למשיב (ע"ע (ארצי) 6159-02-20 פוליאורטן בע"מ - ג'דיר מוניב [פורסם בנבו] (3.3.2020); בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.11.2006); בן-נון וחבקין, עמ' 372 והאסמכתאות שם)." לפיכך, עת עסקינן בפסק דין כספי, המגמה בפסיקה היא לא להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע מאחר וסכום פסק הדין ניתן לרוב להשבה לידי המבקש ככל והערעור יתקבל.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ללא צו להוצאות.

התביעה הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות.

ביום 3.11.22 ניתנה החלטה המורה על ביטול פסק הדין והעברת התיק לבית הדין לעבודה, לאחר שבית המשפט סבר בטעות שלא הוגשה תגובת המשיב לבקשה, ולנוכח העידר סמכות עניינית לידון בתביעה הנובעת מיחסי עובד ומעסיק.

עוד נקבע שם כי כאשר פסק הדין מורה על חיוב כספי, גוברת הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, אלא רק "...במקרים חריגים ונדירים שבהם יעלה בידי המבקש להוכיח כי הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו מהמשיב, אם עירעורו יתקבל, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך". כאשר הערכאה שנתנה את פסק הדין היא זו שנדרשת להכריע בבקשת לעכב את ביצועו, נקבע כי היא איננה רשאית להביע עמדה ביחס לסכויי העירעור, אך ככל שהערעור אינו משולל יסוד, עליה לעבור לידון ביסוד מאזן הנוחות (בש"א 2794/03 מרדכי פינברג – המלן אל עמרני (6.1.04)).

...

מן הכלל אל הפרט   לאחר שנתתי דעתי לחומר שבפניי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

גם מטעם זה, וברוח עקרונות היסוד שנקבעו בחלק א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, איני סבורה שיש מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין בתיק זה. סוף דבר, אף אם אניח כי יש סיכוי לבקשת רשות הערעור (ואיני מביעה כל דעה בעניין), אין מקום לעיכוב ביצוע.