מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעה קניינית על חניון

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפי ההסכם ג'ורג' חדאד והתובעים התקשרו בהסכם "להחזקת נכס ברחוב יפת 11 הכולל את המבנה והחניות של המבנה (חניון השוק)" החל מיולי 2019 למשך 7 שנים וזאת על מנת שהם ישמרו על הנכס מפני פולשים ומטרידים אשר מבקשים להשתלט על הנכס.
ביום 21/11/20 החליטה כב' רשמת ההוצל"פ כי ניתן לבקש הודעות פינוי בתיק וככל שהמבקשים רוצים לעכב הליכי ההוצל"פ עליהם לפנות לבית משפט.
באשר לסכויי התביעה: נקבע כי לכאורה לפי חוזה ההיתקשרות מיולי 2019 הם התבקשו לבצע שירותי שמירה.
כמו כן יפים הדברים שנקבעו בעיניין ההתאחדות לכדורגל בסעיף 9: "תפקידם העקרי של הסעדים הזמניים הוא לדאוג לשמירת המצב הקיים, על מנת שלא יוכל הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין (רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר, [פורסם בנבו] פסקה 22 (28.12.2015) (להלן: עניין מימון)). בית המשפט יעניק סעד זמני שיש בו משום שינוי המצב הקיים רק במצבים חריגים, כאשר התערבותו של בית המשפט חיונית למניעת תוצאה קשה ביותר (רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 32 (20.1.2013); רע"א 478/16 מושב תלמי יפה – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' רשות מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (2.2.2016); אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי 907 (מהדורה 12, 2015)). ועוד, מידת הזהות שבין הסעד הזמני לסעד העקרי מהוה אף היא שיקול שלא להעתר לבקשה ולוּ
על פני הדברים אין מטרתו הקניית זכות קניינית בלתי הדירה.
...
כמו כן יפים הדברים שנקבעו בעניין ההתאחדות לכדורגל בסעיף 9: "תפקידם העיקרי של הסעדים הזמניים הוא לדאוג לשמירת המצב הקיים, על מנת שלא יוכל הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין (רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר, [פורסם בנבו] פסקה 22 (28.12.2015) (להלן: עניין מימון)). בית המשפט יעניק סעד זמני שיש בו משום שינוי המצב הקיים רק במצבים חריגים, כאשר התערבותו של בית המשפט חיונית למניעת תוצאה קשה ביותר (רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 32 (20.1.2013); רע"א 478/16 מושב תלמי יפה – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' רשות מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (2.2.2016); אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי 907 (מהדורה 12, 2015)). ועוד, מידת הזהות שבין הסעד הזמני לסעד העיקרי מהווה אף היא שיקול שלא להיעתר לבקשה ולוּ
ראה גם החלטתי מיום 29/9/20 ברע"א 29383-08-20 עובד נ' רשות מקרקעי ישראל (בקשת רשות ערעור על החלטתי נדחתה ביום 29/10/20, רע"א 7235/20 יפתח נ' רשות מקרקעי ישראל), רע"א 39980-09-20עילי שחר נ' רשות הפיתוח, 22/10/20.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין שניתן בסופו של ההליך הסדיר בית משפט קמא את זכויות החניה של כלל בעלי הדירות באמצעות הגרלה – באופן שהצמיד חניה אחת לכל דירה ודירה הזכאית לכך מכוח ההסכמים – והוציא מלפניו צו גודר לטובת נורה אשר קובע כי נורה קיימה את חובותיה כלפי בעלי הדירות בכל הקשור להקמת החניות והקצאתן וכי המערער ויתר בעלי הדירות לא יוכלו להגיש נגד נורה תביעות כלשהן בעיניין הצמדת חניות לדירותיהם.
ביום 19.9.2021 הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בהצהירו על כוונתו להגיש ערעור לבית משפט זה. ביום 29.9.2021 דחה בית משפט קמא את בקשתו.
כך, טוען המערער כי קביעתו של בית המשפט לפיה מאגר החניות שהוקם על ידי נורה הוא החניון היחיד של שני הבניינים, אשר מהוה חלק מרכושם המשותף, היא חסרת עגון בראיות ועומדת בסתירה לרישום הזכויות בלישכת רישום המקרקעין, שעותק ממנו הוגש לבית המשפט.
בית משפט קמא קבע בהקשר זה – בצדק רב – כי "עמידה דווקנית של בעלי הדירות על דרך חלוקת החניות, תוך שהם כיום אוחזים בטענות דקדקניות הן מן הפן הקנייני והן מן הפן החוזי, תוך כדי ביזבוז זמן ומשאבים רבים, פרטיים וציבוריים, מיותרת היא לטעמי, ונעדרת כל הצדקה אמיתית, כל שכן ביסוס משפטי, קינייני או חוזי." (ראו: פסקה 70 לפסק הדין קמא).
...
ככל שמסקנה ברורה זו טעונה חיזוק – החיזוק בא מהוראת סעיף 3.4 להסכם אידר 42, לפיו הצדדים הסכימו "כי היזם יכשיר על חשבונו שטחים מהרכוש המשותף ליצירת 15 חניות כך שלכל אחד מהבעלים ... תוצמד חניה ..." (ההדגשה הוספה – א.ש.).
בעניין דלק עצמו, המשנָה לנשיא מ' נאור והשופט ס' ג'ובראן (כתוארם אז) לא הסכימו עם המסקנה אליה הגיע השופט סולברג אחרי שמצאו כי הסכם הערבות שעמד במוקד הדיון דשם לא היה ברור דיו.
סוף דבר: הערעור נדחה, ועמו נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כעולה מפסק דינו של המפקח, המערערים ביקשו לעכב את המשך הבירור לפניו עד להכרעה בעירעור אשר הוגש על ידם על פסק הדין בעתירה המנהלית לבית המשפט העליון ואולם, בקשתם זו נדחתה.
לאור כל האמור קיבל המפקח את התביעה כנגד המערערים וניתן על ידו צו עשה המאשר למשיבים ביצוע הפרויקט ומורה למערערים לחתום על ההסכם עם היזם ובכלל כך, על המסמכים עליהם חתמו המערערים וכן על מסמכים עתידיים הנדרשים לבצוע ההסכם, כפי שפורטו על ידי המפקח.
עוד נפסקו כנגד המערערים הוצאות בסך של 8,000 ש"ח. טענות הצדדים בעירעור; על פסק דינו של המפקח הוגש כאמור העירעור לפני, במסגרתו טענו המערערים כי – שגה המפקח עת אישר את הסכם התמ"א, הגם שהוא כולל פגיעה חמורה ביותר ואסורה בקניינם של המערערים, המוצאת ביטויה - הן בהקטנת שטח דירתם כאשר הדירות האחרות הוגדלו; הן בצרוף החניון בחלקה לבניין הסמוך (העצמאות 9); והן בכך שהיזם אימץ לעצמו זכויות נוספת בחלקה, אשר התקבלו כפועל יוצא מאישור תכנית מתאר לאחר חתימת הסכם התמ"א. בהקשר לכך נטען כי אין קביעה בחוק או הפסיקה המקימה זכות לרוב לכפות על דייר לחתום על הסכם כאמור, החורג מחוק החיזוק ומשכך, שגה המפקח עת כפה הסכם זה על המערערים.
נטען כי השמאי לא נחקר בדבר טבלה זו ומשכך, היה מקום לקבלה במלואה והיא תומכת בטענות המערערים בטענתם זו. עוד טענו המערערים כי פגיעה קניינית נוספת וכן, פגם נוסף בהסכם התמ"א, קיימים בכך שבהתאם להסכם הוקנו ליזם כלל הזכויות העתידיות שיתווספו למקרקעין לאחר החתימה על הסכם התמ"א. באשר לכך, נטען כי לאחר שנחתם הסכם התמ"א בשנת 2016, הגיש היזם תכנית מתאר נקודתית לאישור הועדה המקומית, אשר במסגרתה אושרה תוספת בנייה בשיעור של כ – 10% ואף מעבר לכך לבניין.
קביעה זו אין בידי לקבל, זאת הואיל ולגישתי, (וכפי שנקבע על ידי בעש"א (מחוזי ת"א) 50506-09-19 סיגל יעל נ' עמנואל באומלשפינר (15.01.2020), החל בעמודים 14-15 לפסק הדין), נטל הראייה הראשוני בהתנגדות לבצוע פרויקט תמ"א 38 (לאחר שהתובעים עמדו בהוכחת תנאי הסף הכוללים - קיומו של רוב כנדרש ואישור בקשה להיתר), מוטל על הדייר המתנגד לפרוייקט.
...
משלא הוכחה עצם תוספת הזכויות והיקפה, ממילא דין טענת המערערים המושתתת על תוספת זכויות אלו להידחות.
כפועל יוצא מכך גם נדחות טענותיהם המשפטיות של המערערים ולפיהן לאור העדר שוויון בתמורות קיימת להם הזכות להתנגד לפרויקט בהתאם להוראות סעיף 5א'.
סוף דבר; ריכוז האמור לעיל מלמד כי לא מצאתי לשנות איזה מהממצאים העובדתיים כפי שנקבעו על ידי המפקח ובהתאמה לכך – הואיל וטענותיהם המשפטיות של המערערים מבוססות על שינוי ממצאים אלו, התומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע המפקח – דין טענותיהם של המערערים להידחות ודין הערעור להידחות – וכך הנני מורה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקשים הגישו לבית משפט קמא תביעה למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול צו הפינוי- זו התביעה המתבררת בהליך קמא.
המדובר בפנוי של עסק (חניון) ממקרקעין שאין למבקשים זכויות קנייניות בהם, ובשלב זה אף לא הוכח כי למבקשים זכויות החזקה בהם.
זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו, בשלב זה, כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך באם לא יעוכב ביצוע צו הפינוי; שכן- כאמור- המדובר בפנוי של עסק ממקרקעין המצויים בבעלות המדינה, כאשר ממילא המקרקעין מיועדים לפינוי בזמן הקרוב (ר' עמ' 9 להחלטה קמא, שם בסע' 34), והמבקש ידע שהמקרקעין לקראת פינוי והחניון יפונה.
...
מנגד טענה המשיבה, בתגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע, כי דין הבקשות להידחות לגופן: הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי, בחלוף שלושה שבועות ממועד מתן ההחלטה; המבקשים פלשו למקרקעין שלא כדין, כשהם נעדרים כל זכויות במקרקעין; המבקשים תפסו קרקע אשר שימשה כחניה פתוחה לציבור, והחלו- ללא כל אישור- לגבות כספים מהציבור עבור השימוש בקרקע, וזאת מבלי שהם משלמים דבר בגין השימוש בקרקע; לא צורפה, ולו חשבונית אחת, בדבר ההשקעות הנטענות במקרקעין; ההחלטה מבוססת על אדנים משפטיים ועובדתיים ואין מקום להתערב בקביעות בימ"ש קמא; מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה שכן למבקשים אין זכויות במקרקעין, והמדובר בעסק כלכלי, אשר ניתן יהיה בסופו של יום- אם ייקבע כך- לפצות את המבקשים בכסף; סיכויי הערעור נמוכים מאוד.
גם הטענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים ויש לעכב את פינויים עד לבירור התביעה קמא לגופה- דינה להידחות.
בנסיבות אלו, כאמור, בקשת רשות ערעור נדחית.
מאליה נדחית, כאמור, הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הליך רישום הבית מיתנהל מאז 2005, וטרם הושלם עד מועד כתיבת פסק דין זה. התביעה שלפניי הוגשה על ידי 22 בעלי זכויות במקרקעין עליהם בנוי הבניין, כאשר חלק מהתובעים נמנים על בעלי הזכויות המקוריים במקרקעין, עוד טרם ניבנה עליהם ביניין המגורים, ואילו חלק מהתובעים רכשו את זכויותיהם מהקבלן שבנה את הבניין או מבעלי זכויות אחרים.
עוד מבקשים התובעים ליתן צו הקובע כי על הנתבעים לבצע על חשבונם את התיקונים הנדרשים בבניין שנגרמו עקב פלישתם לחצרות המשותפות, וביניהם הנזקים והנזילות לתקרת החניון והכל כמתואר בדוח של חברת איתור אינפרטק המצורף כנספח ה' לכתב התביעה.
טענות הנתבעים 4-3 הנתבעים 4-3 חזרו על טענות הנתבעים 2-1 להשתק ומניעה, והוסיפו כי בגדריו של ההליך לרישום הבית המשותף בבית המשפט מחוזי, נקבע מספר פעמים כי בעלי הזכויות לא ינהלו ביניהם הליכים משפטיים ביחס לזכויותיהם הקנייניות, עד לרישום הבניין כבית המשותף ואף חזר על החלטה זו לאחרונה במסגרת החלטתו מיום 14.5.2019 (ראו נספח א' לכתב ההגנה של הנתבעים 4-3).
במסגרת חקירתו הנגדית אישר הכונס- עו"ד בן יעקב את הסיבות לעיכוב ברשום הבית המשותף כלהלן: "ש. עכשיו תראה, אמרת את זה, אני רק רוצה שיהיה מסודר. מה שגרם לעיכוב ברשום בית המשותף זה ככה: אחד, העברת הזכויות של עיסקאות בין בעלי הקרקע. היו הסכמי מתנה, היו מכירות בין בעלים, העברת הבעלים שנעשו לאורך השנים, חלק מהבנייה נעשה, למיטב ידיעתי שלא כדין, ואישורים למס שבח מקרקעין. וזאת עוד רשימה חלקית. כלומר, היה שלל בעיות.
...
מכאן, שדין טענות התובעים בעניין זה להידחות.
מכאן שהבקשה לפיצול סעדים – נדחית.
סוף דבר הפועל היוצא הוא, שדין התביעה להידחות במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו