כעולה מפסק דינו של המפקח, המערערים ביקשו לעכב את המשך הבירור לפניו עד להכרעה בעירעור אשר הוגש על ידם על פסק הדין בעתירה המנהלית לבית המשפט העליון ואולם, בקשתם זו נדחתה.
לאור כל האמור קיבל המפקח את התביעה כנגד המערערים וניתן על ידו צו עשה המאשר למשיבים ביצוע הפרויקט ומורה למערערים לחתום על ההסכם עם היזם ובכלל כך, על המסמכים עליהם חתמו המערערים וכן על מסמכים עתידיים הנדרשים לבצוע ההסכם, כפי שפורטו על ידי המפקח.
עוד נפסקו כנגד המערערים הוצאות בסך של 8,000 ש"ח.
טענות הצדדים בעירעור;
על פסק דינו של המפקח הוגש כאמור העירעור לפני, במסגרתו טענו המערערים כי – שגה המפקח עת אישר את הסכם התמ"א, הגם שהוא כולל פגיעה חמורה ביותר ואסורה בקניינם של המערערים, המוצאת ביטויה - הן בהקטנת שטח דירתם כאשר הדירות האחרות הוגדלו; הן בצרוף החניון בחלקה לבניין הסמוך (העצמאות 9); והן בכך שהיזם אימץ לעצמו זכויות נוספת בחלקה, אשר התקבלו כפועל יוצא מאישור תכנית מתאר לאחר חתימת הסכם התמ"א. בהקשר לכך נטען כי אין קביעה בחוק או הפסיקה המקימה זכות לרוב לכפות על דייר לחתום על הסכם כאמור, החורג מחוק החיזוק ומשכך, שגה המפקח עת כפה הסכם זה על המערערים.
נטען כי השמאי לא נחקר בדבר טבלה זו ומשכך, היה מקום לקבלה במלואה והיא תומכת בטענות המערערים בטענתם זו.
עוד טענו המערערים כי פגיעה קניינית נוספת וכן, פגם נוסף בהסכם התמ"א, קיימים בכך שבהתאם להסכם הוקנו ליזם כלל הזכויות העתידיות שיתווספו למקרקעין לאחר החתימה על הסכם התמ"א. באשר לכך, נטען כי לאחר שנחתם הסכם התמ"א בשנת 2016, הגיש היזם תכנית מתאר נקודתית לאישור הועדה המקומית, אשר במסגרתה אושרה תוספת בנייה בשיעור של כ – 10% ואף מעבר לכך לבניין.
קביעה זו אין בידי לקבל, זאת הואיל ולגישתי, (וכפי שנקבע על ידי בעש"א (מחוזי ת"א) 50506-09-19 סיגל יעל נ' עמנואל באומלשפינר (15.01.2020), החל בעמודים 14-15 לפסק הדין), נטל הראייה הראשוני בהתנגדות לבצוע פרויקט תמ"א 38 (לאחר שהתובעים עמדו בהוכחת תנאי הסף הכוללים - קיומו של רוב כנדרש ואישור בקשה להיתר), מוטל על הדייר המתנגד לפרוייקט.
...
משלא הוכחה עצם תוספת הזכויות והיקפה, ממילא דין טענת המערערים המושתתת על תוספת זכויות אלו להידחות.
כפועל יוצא מכך גם נדחות טענותיהם המשפטיות של המערערים ולפיהן לאור העדר שוויון בתמורות קיימת להם הזכות להתנגד לפרויקט בהתאם להוראות סעיף 5א'.
סוף דבר;
ריכוז האמור לעיל מלמד כי לא מצאתי לשנות איזה מהממצאים העובדתיים כפי שנקבעו על ידי המפקח ובהתאמה לכך – הואיל וטענותיהם המשפטיות של המערערים מבוססות על שינוי ממצאים אלו, התומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע המפקח – דין טענותיהם של המערערים להידחות ודין הערעור להידחות – וכך הנני מורה.
