בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעה ייצוגית נגד תנובה

הרקע לבקשה בית המשפט המחוזי קיבל בפסק הדין את התובענה הייצוגית שהגיש המשיב נגד המבקשת, עריית רחובות (להלן: הערייה).

ההלכה לעניין עיכוב ביצוע קובעת כדלקמן: "כידוע, כלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה גם על תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010). חריג לכלל זה מיתקיים כאשר ישנו חשש שאם לא יעוכב פסק הדין לפני ההכרעה בעירעור, לא יהיה ניתן לממש את ההכרעה הסופית אם יתקבל העירעור. במצב זה, נידרש המערער, המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הראשון הוא שיש לערעור סיכוי להיתקבל, והשני הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שהנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי-העתרות לבקשתו לעיכוב ביצוע עולה על הנזק שייגרם למשיב כתוצאה מהיעתרות לה... הנחת המוצא בכל הנוגע לפסקי דין אשר מטילים חיובים כספיים היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו ניתנים להשבה אם בסופו של דבר יתקבל עירעורו של המבקש... חריג לכך הוא, אם בית המשפט משתכנע כי קיים חשש של ממש שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מהמשיב במידה שערעורו יתקבל..." (ע"א 2090/19 חברת דואר ישראל בע"מ נ' לבנשטיין, פסקה 9 (8.4.2019)).

ראו גם: ע"א 7673/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' גבעולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פסקה 16 (24.1.2013); ע"א 521/21 עריית חיפה נ' אפשטיין ז"ל (‏24.2.2021).

...

המשיב טוען בתשובתו כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

ההלכה לעניין עיכוב ביצוע קובעת כדלקמן: "כידוע, כלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה גם על תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010). חריג לכלל זה מתקיים כאשר ישנו חשש שאם לא יעוכב פסק הדין לפני ההכרעה בערעור, לא יהיה ניתן לממש את ההכרעה הסופית אם יתקבל הערעור. במצב זה, נדרש המערער, המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הראשון הוא שיש לערעור סיכוי להתקבל, והשני הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שהנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי-היעתרות לבקשתו לעיכוב ביצוע עולה על הנזק שייגרם למשיב כתוצאה מהיעתרות לה... הנחת המוצא בכל הנוגע לפסקי דין אשר מטילים חיובים כספיים היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו ניתנים להשבה אם בסופו של דבר יתקבל ערעורו של המבקש... חריג לכך הוא, אם בית המשפט משתכנע כי קיים חשש של ממש שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מהמשיב במידה שערעורו יתקבל..." (ע"א 2090/19 חברת דואר ישראל בע"מ נ' לבנשטיין, פסקה 9 (8.4.2019)).

סוף דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה, כמפורט בפסקה 5.

רקע ביום 3.10.2017 הגיש המבקש, יהושע מזרחי, בקשת לאישור תובענה כייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "בקשת האישור"), בטענה כי ביום 8.2.2010 נכנסה לתוקף הרפורמה בהקניית בעלות לחוכרי קרקעות שבבעלות רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") (להלן: "הרפורמה").

דא עקא, לאחר מועד כניסת הרפורמה לתוקף ועקב עיכובים ביישומה, נאלצו חוכרים לשלם דמי היתר עת ביקשו לבצע עסקה הכרוכה בתשלום דמי היתר, בשיעור שנקבע בשומה פרטנית שנערכה על ידי שמאי מטעם רמ"י. לחוכרים אלו הובטח, על ידי נציגי רמ"י, כי במועד יישומה של הרפורמה יקוזזו דמי ההיתר ששולמו על ידם (בצרוף הפרישי הצמדה וריבית) מהתשלום שייגבה מהם בגין הקניית הבעלות, כך שהם לא יינזקו כספית בשל העיכוב ביישום הרפורמה.

היה או הנו חוכר נכס מקרקעין בבעלות המשיבה (להלן: "הנכס") אשר ביום 8.2.10 או במועד כלשהוא לאחר מכן ועד למועד פסק-הדין בתובענה דנן (להלן: "התקופה הרלוואנטית"), ביצע עמה עסקה במסגרתה שילם דמי היתר (להלן: "דמי היתר"); במהלך התקופה הרלוואנטית נשלחה אליו הצעה לרכישת בעלות בנכס, כאשר סכום הרכישה (להלן: "סכום הרכישה") שפורט בהצעה מתבסס על שווי נכס הגבוה מזה של בסיסו שולמו דמי ההיתר; סכום הרכישה שולם למשיבה, לרבות באמצעות קזוז דמי ההיתר" העילות העומדות בבסיס בקשת האישור הן: הפרת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981; הפרת חובת ההגינות ותום הלב; הפרת ההיתקשרות בחוזה מכוח הוראות סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970; תרמית ומצג שוא לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; רשלנות לפי סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עשיית עושר ולא במשפט בהתאם להוראות סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

בית המשפט לא יאפשר להוסיף ולתקן בקשת אישור שהוגשה בחסר, ללא כל צידוק מתאים: "הלכה היא כי על בקשה לאישור תובענה ייצוגית להתמך בתשתית ראייתית מוצקה (ראו, עניין פרטנר) וככלל, אין להתיר ניסיונות ליצוק בדיעבד תוכן לבקשות אישור שהוגשו ללא תשתית מתאימה (ראו, עניין פופיק, בפיסקה 8). עוד נפסק כי מקום שבו המבקש לא צירף לבקשת האישור ראיות בתמיכה לטענות המועלות בה אף שבשקידה ראויה היה בידו לעשות כן, ידרשו טעמים כבדי משקל להתיר לו לתקן את מחדלו במועד מאוחר יותר (ראו, רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ [פורסם בנבו] (15.4.2007)), וככל שמחדלו של המבקש באי צירוף הראיה גדול יותר כך תהיה הנטייה להעתר לבקשת הצירוף קטנה יותר (ראו והשוו, רע"א 806/08 פזגז 1993 בע"מ נ' פופיק [פורסם בנבו] (7.9.2008), בפיסקה 2; ועניין יוניון מוטורס, בפיסקה 9)." (רע"א 1162/15 אייל אשכנזי נ' JAMES RICHARDSON PROPIETARY L.T.D (פורסם בנבו, 3.5.15) פסקה 6 לפסה"ד) פסיקת בתי המשפט הוסיפה וקבעה כי ייתכנו מקרים שבהם תנתן רשות לצירופן של ראיות נוספות על אף שניתן היה להשיגן עוד טרם הגשת בקשת האישור.

כב' הנשיאה א' חיות, ברע"א 9018/16 סולומונוב נ' לאומי קארד בע"מ (פורסם בנבו, 1.3.17), הציעה מבחן עזר: "... באופן כללי ניתן לומר כי טענה וראיה אשר אינן מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי חדש לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור מהוות מענה שניתן לכלול בתגובה לתשובה לבקשה ללא צורך בקבלת רשות (ראו: עניין אלמוג, בפסקות 10-8), ומנגד טענות וראיות המוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור או סוטות ממנו, אינן בגדר מענה בלבד ולא ניתן לכלול אותן בתגובה אם לא ניתנה רשות לכך (ראו: רע"א 4732/15 מילגם חניה סלולרית בע"מ נ' גרטמבלום, [פורסם בנבו] בפיסקה 7 (‏2.9.2015) (להלן: עניין מילגם))." (פסקה 7 לפסה"ד) וביחס לשאלה האם יש להורות תמיד על הוצאת ראיות וטענות אלה מכתבי הטענות, נאמר: "ראוי לציין כי העלאת טענות או הגשת ראיות חדשות ללא רשות במסגרת כתב תגובה לא תמיד תחייב את מחיקת הטענות או הוצאת הראיות מתיק בית המשפט, ויהיו מקרים שבהם ניתן יהיה להסתפק בפסיקת הוצאות (שם, בפיסקה 7; השוו: עניין תנובה, בפסקות 10-9). ההחלטה האם לנהוג כך נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת העירעור תיטה שלא להתערב בהחלטותיה בעניינים אלו (ראו והשוו: עניין מילגם, בפיסקה 7; ועניין אלמוג, בפיסקה 11)." ובעניינינו לא ניתן להיתעלם מן העובדה כי עסקינן בתשובה רחבת הקף ביחס לבקשת האישור.

...

לאחר שעיינתי בסעיפים שמבוקש למחקם, נמצא כי סעיפים 88, 90, 93, 95, 97, 98, 104-100 אכן מכילים טיעונים עובדתיים, אשר אינם נתמכים בתצהיר המבקש.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים ביחס לעניין טבלאות ערכי הקרקע, אני מורה כדלקמן: סעיף 1 לתשובת המבקש – יימחק הכתוב בסוגריים (בין אם על פי שומה פרטנית ובין אם על פי טבלאות).

עוד טוען המבקש כי מדובר במסמך שנערך על ידי שמאית רמ"י, הגב' מירי רימון, הסותר את הטענות שהועלו בתגובת רמ"י. על כן, נספח 10, והסעיפים המתייחסים אליו, מהווים מענה ישיר לאמור בתגובה של רמ"י. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובתוכנו של נספח 10, נמצא כי אין להוציאו או למחקו מכתב התשובה.

ע.ר. צים שווק ישיר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמוס פון־ויזל ויקטורי רשת סופרמרקטים – ניתן פסק דין ע"י ב"כ עו"ד נופר טל פסק דין מונחת בפניי בקשה מוסכמת להסתלקותה של המבקשת 1, גב' מרדכייב לודמילה (להלן: "המבקשת 1"), מבקשתה לאישור תובענה כייצוגית כנגד ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ (להלן: "המשיבה 1") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

כך למשל, רכשה המבקשת 1 חלב לשתייה (1% שומן), גבינת פיראוס, שוקו יוגורט דנונה, קוטג' מתוצרת תנובה, מילקי, שמנת להקצפה ויוגורט "יופלה". לטענת המבקשת 1 היא סברה כי המשיבה 1, רשת שיווק משמעותית, מובילה את המוצרים כנדרש וכמצופה ממנה בקרור או בהקפאה.

ביום 10.11.2016 הורה בית המשפט (כב' השופטת אלמגור) כי הדיון בהליך זה יעוכב עד למתן החלטה בבקשת שופרסל.

כמו כן בעקבות בקשת האישור המשיבה 1 טייבה את מתכונת הובלת המשלוחים באופן שהוסכם בין הצדדים: המשיבה 1 מינתה אחראי מטעמה, שתפקידו לוודא הטעמת ויישום הנהלים, בכל נקודות הליקוט, האחסנה וההובלה של המשלוחים, לרבות אצל המשלוחנים המבצעים עבור יינות ביתן את המשלוחים כקבלנים חצוניים (להלן: "המשלוחנים").

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך ההידברות בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת 1 כנגד המשיבה 1 נדחית.

הרקע לבקשה בית המשפט המחוזי קיבל בפסק הדין החלקי את התביעה שהוגשה נגד המבקשת מכוח חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 ושאושרה כתובענה ייצוגית.

המשיב מציין כי משהוצא הצוו הארעי, תנובה הגישה בחוסר תום לב, ביום 21.7.2020, בקשה לבית המשפט המחוזי, בה ביקשה לעכב גם את ההוראה שניתנה לצדדים לפרסם הודעה לחברי הקבוצה על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, כאמור בחוק תובענות ייצוגיות הנ"ל. זאת, אף שבבקשה לעיכוב ביצוע, תנובה לא ביקשה לעכב גם את פירסום ההודעה לחברי הקבוצה ולא טענה כי הפירסום יגרום לה נזק בלתי הפיך.

...

המשיב טוען בתשובתו כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע ולבטל את צו העיכוב הארעי שניתן.

ההלכה הפסוקה לעניין עיכוב ביצוע קובעת כדלקמן (ראו, למשל: ע"א 2090/19 חברת דואר ישראל בע"מ נ' לבנשטיין (8.4.2019) (להלן: עניין דואר ישראל)): "כידוע, כלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה גם על תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010). חריג לכלל זה מתקיים כאשר ישנו חשש שאם לא יעוכב פסק הדין לפני ההכרעה בערעור, לא יהיה ניתן לממש את ההכרעה הסופית אם יתקבל הערעור. במצב זה, נדרש המערער, המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הראשון הוא שיש לערעור סיכוי להתקבל, והשני הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שהנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי-היעתרות לבקשתו לעיכוב ביצוע עולה על הנזק שייגרם למשיב כתוצאה מהיעתרות לה... הנחת המוצא בכל הנוגע לפסקי דין אשר מטילים חיובים כספיים היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו ניתנים להשבה אם בסופו של דבר יתקבל ערעורו של המבקש... חריג לכך הוא, אם בית המשפט משתכנע כי קיים חשש של ממש שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מהמשיב במידה שערעורו יתקבל..." (שם, פסקה 9).

המשיב טוען בתשובתו לבקשה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע וטענתו החלופית היא כי יש להורות לקרן שסכום ההשבה שתפקיד תנובה לא ימומש עד למתן פסק הדין בערעור.

סוף דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, כך שתשלום סכום ההשבה ותשלומי שכר טרחה וגמול השלב השני יעוכבו עד להכרעה בערעור.

ביום 23.3.22 ניתנה החלטה אשר קיבלה את הבקשות והורתה על סילוקם של גזית וכהן מבקשת האישור, בהיעדר תשובה שלהם לבקשות הנ"ל. נקבע כי הם לא הסכימו להישתתף בנטל בו נשאו המבקשים האחרים, לא היתקיימה איתם תיקשורת, והסכון שבתובענה נופל על כתפי המבקשים האחרים; הם הסכימו להסתלקותם מההליך, ואחד מהם אף חתם על תצהיר הסתלקות, אך חזרו בהם מטעמים שאינם מובנים; כל אלו מצביעים על היתנהלות שאינה בתום לב ובדרך מקובלת; הם אף לא השיבו אף על הבקשה לסילוקם, ובכך הראו כי אין להם עניין בתובענה; עוד נקבע כי סילוקם של כהן וגזית לא יפגע בקבוצה, שכן בקשת האישור עתה היא בקשה אחודה, ואין פגיעה בקבוצה אם יסולקו המבקשים באחת הבקשות המקוריות, ולהיפך, השארותם מעכבת את השלמת המו"מ להסדר פשרה, כאשר לפי המפורט בבקשות, ההסדר הצפוי הוא תוצר של הליך גישור מעמיק, אשר הקבוצה תפיק ממנו תועלת.

המשיבות התחייבו להמנע מלהציג את התרומה כתרומה פילנתרופית, וכי בהתייחסויותיהן לתרומה, ככל שתהיינה, יצוין כי מדובר בתרומה בהתאם לפסק דין בהסדר פשרה בהליך של תביעה ייצוגית בהליך זה. הובהר כי המשיבות לא יתבעו זכוי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] בגין התרומות שיתרמו בהתאם להסדר פשרה זה. למשיבות תהא האפשרות, במקרה הצורך, לפנות לבית המשפט על מנת לבקש להכניס תיקונים ו/או תוספות בעינייני התרומה, על מנת לעמוד ביעדי התרומה ובמועדים המוסכמים כמפורט לעיל ו/או להתאים את התרומה לצרכי הגופים הנתרמים, כאשר למבקשים תהא הזכות להגיב לבקשות כאלה, ככל שתוגשנה, והכל בכפוף לחובת שני הצדדים לשתף פעולה בתום לב עם הוצאתו לפועל של הסדר זה. דיווח על ביצוע הסדר הפשרה כל משיבה תגיש לבית המשפט, עם העתק לב"כ המייצג המוביל, דיווח נתמך בתצהיר על אודות ביצוע הסדר הפשרה, 30 ימים לאחר השלמת ביצוע הסדר הפשרה (להלן: "דיווחי התרומות").

כך, המוצרים העקריים שבהם עוסק ארוע 1 בצו המוסכם הם גבינות צהובות ישראליות – מוצרים לגביהם הוגשה עוד בשנת 2014 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד תנובה בטענה למחיר גבוה בלתי הוגן [ת"צ 18298-11-14, 61369-11-14 המועצה הישראלית לצרכנות נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: "בקשת האישור בעיניין הגבינות הצהובות")].

...

לפיכך, אני מאשר את ההמלצות בדבר הגמול ושכר הטרחה בתיקונים הבאים: 60% משכר הטרחה ישולם תוך 30 יום מהמועד הקובע.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה והסעדים פורטו בסעיף 8 לעיל.

אני מאשר את נוסח ההודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, שצורף כנספח ג' לבקשה לאישור הסדר הפשרה, בכפוף לתיקון אחד בעמוד השני של ההודעה בו יתווספו המילים "של כל אחת מהמשיבות" לאחר המילים "הסדר הפשרה עומד לעיון באתר האינטרנט". ההודעה תפורסם על ידי המשיבות תוך 14 יום בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל.