בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעתירות נגד בחינת ההסמכה לעריכת דין

השופטת חני אופק גנדלר לפנינו בקשת רשות ערעור, וכן בקשת עיכוב ביצוע, על החלטת בית הדין האיזורי באר-שבע (השופט משה טוינה; פ"ה 2610-01-20) (להלן- ההחלטה), בגדרה נקבע כי: "8. בנסיבות הללו אין לראות בייפוי הכוח מחודש אוקטובר 2019 כייפוי כוח המסמיך את ב"כ התובע להגיש את התביעה הנוכחית, ומכאן שדין התביעה להמחק משהוגשה מבלי שלב"כ התובע ייפוי כוח להגשתה.

ביום 22.10.19, קרי כחודש וחצי לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, הגיש העובד על ידי עורכי הדין חייט ושושן (להלן- באי כוחו) כתב תביעה כנגד המעסיקה (סע"ש 23552-10-19; להלן- התובענה השניה) בסך כולל של 583,832 ש"ח. המעסיקה הגישה בקשה למחיקה על הסף של תביעה זו בגין מעשה בית דין, לאור הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין.

במיוחד נוכח האמור ביפוי הכוח מאוקטובר 2019, המסמיך את באי הכוח של העובד להגיש "תובענה או הליך אחר הנוגע או הנובע מההליך הנ"ל" של "תביעת עבודה ולזכויות עובד המגיעות שלי". כמו כן, שגויה ההחלטה המורה על קבלת יפוי כוח בכתב, בעוד שעל פי הפסיקה ובהתאם לסעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן- חוק השליחות), יכול יפוי הכוח להנתן גם בעל פה. משכך, עותר העובד באמצעות באי כוחו למתן רשות ערעור וקבלת העירעור לגופו, כך שייקבע שיפוי הכוח מחודש אוקטובר 2019 תקף גם להליך בתובענה השלישית.

בחינת תקינותו של יפוי הכוח היא עניין שבשיגרה ולא "עניין אישי" כנגד העובד או בא כוחו.

...

השופטת חני אופק גנדלר לפנינו בקשת רשות ערעור, וכן בקשת עיכוב ביצוע, על החלטת בית הדין האזורי באר-שבע (השופט משה טוינה; פ"ה 2610-01-20) (להלן- ההחלטה), בגדרה נקבע כי: "8. בנסיבות הללו אין לראות בייפוי הכוח מחודש אוקטובר 2019 כייפוי כוח המסמיך את ב"כ התובע להגיש את התביעה הנוכחית, ומכאן שדין התביעה להימחק משהוגשה מבלי שלב"כ התובע ייפוי כוח להגשתה.

המסקנה אליה הגענו היא כי יפוי הכוח מאוקטובר 2019 כולל גם הרשאה להגשת תובענה לביטול הסכם הפשרה.

משכך, כולל הוא גם הרשאה להגשתה של בקשת רשות ערעור זו, ולכן נדחית טענת המעסיקה כי זו הוגשה ללא הרשאה.

סוף דבר – לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

פסק דינו של בית הדין האיזורי תל-אביב ניתן בשני הליכים שנידונו במאוחד: תביעה שהגיש המשיב נגד המערערת לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתו וסיומה, בסך כולל של 604,716 ש"ח, ותביעה שהגישה המערערת נגד המשיב, לתשלום פיצוי בסך של 330,000 ש"ח, על נזקים שגרם לה המשיב בהפסקת ההיתקשרות עימה ללא הודעה מוקדמת.

בפסק דינו מיום 23.4.2020, קבע בית הדין האיזורי כי היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המשיב לבין המערערת, דחה את תביעתה של המערערת לפצוי על נזקים שגרם לה המשיב, קיבל באופן חלקי את תביעתו של המשיב ופסק לו תשלומים שונים בסך כולל של 331,441 ש"ח, בתוספת שכר טירחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח. סמוך לאחר הגשת העירעור על פסק הדין, הגישה המערערת לבית דין זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

המשיב עתר לדחיית הבקשה לסילוק העירעור שכנגד על הסף, תוך שטען, שהערעור שכנגד הוגש במועד, שכן כתב העירעור העקרי לא הומצא מעולם לידי המשיב עצמו, אלא נימסר במשרדו של עו"ד שחר דור ביום 20.5.2020, מועד בו לטענת ב"כ המשיב, טרם נימסר בידו יפויי כח לייצוג המשיב בעירעור.

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשות ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי העירעור שכנגד הוגש באיחור וכי אין להעתר לבקשה להארכת מועד להגשתו, כמפורט מטה: העירעור שכנגד הוגש באיחור תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) החלה בבית הדין לעבודה מתוקף תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה), קובעת כדלקמן: "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת". בהתאם להלכה הפסוקה, לא נידרשת הסמיכה מפורשת של עורך הדין על מנת לקבל כתבי בי-דין בשם לקוחו, כל עוד ברור כי מתקיימים יחסי שליחות ביניהם, וכי עורך הדין הוסמך לפעול בשם לקוחו בעיניין מושא ההיתדיינות.

הבקשה להארכת מועד להגשת העירעור שכנגד תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה מסמיכה את בית הדין להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". המערערת הגישה אמנם ערעור על פסק הדין, אשר בין הטענות המועלות בו ובין הטענות המועלות בעירעור שכנגד מתקיימת זיקה מהותית, ואמנם בהתאם להלכה הפסוקה, "הליך תלוי ועומד לפני בית הדין מהוה טעם אשר בצירופו לטעמים אחרים יכולים אלה להוות טעם מיוחד להארכת המועד..." (עא"ח (ארצי) 1005/02 הישאם – מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת, 19.6.2002 וההפניות שם).

...

אלא, שבמקרה שלפני שוכנעתי, שלא מתקיימים 'טעמים אחרים' המצדיקים מתן הארכת מועד להגשת הערעור שכנגד.

במכלול נסיבותיו של העניין באתי לכל מסקנה, כי אין די בקיומו של ערעור תלוי ועומד לפני בית הדין כדי להצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד, שהוגש באיחור לא מבוטל.

כללם של דברים: הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד נדחית, והערעור שכנגד אינו מתקבל לרישום.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 40203-12-21 רפאל גידולי מרפא בע"מ נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יונתן אברהם העותרת רפאל גידולי מרפא בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. עמבר נ ג ד המשיבים 1. מגר' הישאם זאהר - רוקח המחוזי לישכת בריאות צפון - משרד הבריאות ע"י ב"כ עו"ד ח. חורשיד מפמ"צ 2. מנהל מחלקת רשוי עסקים עריית טבריה ע"י ב"כ עו"ד ש. בלסן פסק דין

בפניי עתירה כנגד החלטת המשיבה 2 שלא ליתן רשיון עסק לבית מרקחת שמבקשת העותרת לפתוח, בשל כך שלא ניתנה הסכמת המשיב 1 לפתיחת אותו עסק.

תחת להשיב לטענות העותרת לפיהן פעל מטעמים לא עינייניים ובחוסר סמכות, השיב כי המשיבה 2 הפניתה אליו לאחרונה בקשה נוספת באותו עניין וזו האחרונה נבחנת על ידו ולצורך בחינת הבקשה החדשה (אותה קיבל ממשיבה 2) נדרשים לו שבועיים.

נטען כי "לאחר שהעותרת תודיע למשיב כי רכשה תרופות ובית המרקחת מוכן לבקורת פתיחה, ההליך יימשך כסדרו בהתאם לדין". בסיום ההודעה נאמר, "ככל שהעותרת חולקת על המשך ביצוע הפרוצידורה, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות לעותרת לתקן את עתירתה ולאפשר למשיבה להשיב לטענות כדבעי. לחלופין, בית המשפט מתבקש לקבוע מועד דיון בעתירה לשמיעת טענות הצדדים". העותרת מהרה להשיב ביום 6.1.22 להודעה הנ"ל וטענה כי לבד מלציין כי המשיב 1 פועל לפי "נהלים", לא היפנה משיב 1 לשום נוהל או תקנה בדין.

(ב) לפני הרחבת בית-המרקחת או לפני עריכת שינויים בו שיש בהם כדי לשנות את הנספחים המפורטים בתקנת משנה (א) יוגשו נספחים חדשים לפי הענין".

תקנה 2 הנ"ל נוקטת לשון " ונתמלאו בעסק התנאים המפורטים בתקנות אלה להנחת דעתו של רוקח מחוזי במחוז בו מצוי בית המרקחת". אכן, בתקנה 2 הנ"ל לא מפורטת ברחל בתך הקטנה הסמיכה של המשיב 1 לבצוע "ביקורת פתיחה" קודם למתן רשיון עסק .

ברם, את הבקורת ניתן לבטא בפסיקת הוצאות, זאת, מבלי לפגוע בכל זכות אחרת העומדת לעותרת בשל העיכוב במתן הרשיון.

...

העותרת טענה כי אין לאפשר למשיב 1 לגרור אותה שוב להליך אישור ארוך ומפותל כפי שהוא מבקש לעשות, במיוחד לאחר שהתנגדות מושא העתירה למתן הרשיון לא כללה שום תנאי נוסף פרט לעניין גבה התיקרה.

יחד עם זאת ניתן לחשוב על מקרים מיוחדים בהם תותר חריגה מן ההסכמה הדיונית וזאת מקום בו קיימים טעמים בעלי מקל לסטיה זו. במקרה דנן, סבורני כי טעמים אלו נתקיימו שכן מדובר בצורך בביקורת למוכנות בית מרקחת בו משווקות תרופות לציבור הרחב.

סיכומו של דבר לאור האמור, ומששב בו המשיב 1 מהתנגדותו המקורית לבקשת מתן הרישיון, לא ישמש עניין גבה התיקרה לצורך אי מתן רשיון עסק לבית המרקחת.

אשר לעניין ביצוע הביקורת, וכדי לצמצם ככל הניתן את משך הליך מתן הרשיון, אני מורה כי זו תבוצע ע"י המשיב 1 תוך 7 ימים מן היום שתודיע לו העותרת על מוכנותה לביצוע הביקורת בהתאם לטופס המוכנות לביצוע ביקורת שצורף לתגובת המשיב 2.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 41597-07-20 טופ סקיי ליין מערכות הנדסה בע"מ נ' מועצה אזורית חוף הכרמל ואח' עת"מ 62104-04-21 אס.אם.בי.אי.טי בע"מ נגד מועצה איזורית חוף כרמל ואח' תיק חצוני: בפני השופט אברהם אליקים, סגן נשיא עותרת בעת"מ 41597-07-20 משיבה 3 בעת"מ 62104-04-21 עותרת בעת"מ 62104-04-21 משיבה 3 בעת"מ 41597-07-20 טופ סקיי ליין מערכות הנדסה בע"מ ע"י ב"כ עוד יוסף ויור וישראל ליברובסקי אס.אם.ביץ אי. טי בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אבי רימון משיבים 1.מועצה אזורית חוף הכרמל ע"י ב"כ עו"ד אסנת הירש 2.ארטנט- א.ג.פ. מערכות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נועם נוימן פסק דין

לאחר דיון בבקשה לצוו ביניים שהגישה סקיי ליין ובטרם ניתנה החלטה בבקשה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה עוכבו הליכי ביצוע המיכרז (כנגד הפקדת ערבות בנקאית מטעם סקיי ליין) ובהמשך הודיעה המועצה האזורית כי החליטה להביא את ההצעות לבחינה מחודשת בפני וועדת המכרזים.

האומדן מסגרת נורמאטיבית בסעיף 11 (א) לצוו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח-1958 (להלן-הצוו) נקבע כך: "לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הוועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה בסעיף 14(א), אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע". בסעיף 22(ב) לצוו נקבע: "בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הוועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובילבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהיתחשב עם האומדן שנימסר כאמור בסעיף 11". בעע"ם6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נגד עריית רמלה (27.12.2011) נקבע כך: "האומדן הוא הערכה כלכלית מטעם הרשות המנהלית באשר לשווי הכספי של ההיתקשרות הצפויה בעקבות המיכרז, שתכליתה העיקרית להוות קנה מידה לסבירות ההצעות שהוגשו במיכרז. האומדן מהווה אמצעי לחזוק האמון בהחלטה המנהלית ובתבונתה, לגידור שיקול דעתה של ועדת המכרזים ולצמצום בעיית הנציג". בעע"ם 6366/20 ועע"ם 7385/20 קונטאל אוטומאציה ובקרה בע"מ נגד אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ (20.5.2021) נקבע כך: "האומדן משקף את ציפיותיו של עורך המיכרז, והוא נקבע בהתאם לשיקולים מקצועיים. לכן, האומדן יכול לשמש כלי בידי ועדת המכרזים להעריך את סבירותן של ההצעות, בפרט כאשר מדובר במכרזים מורכבים או בכאלו העוסקים במתן שירותים בהקף משמעותי. יתכן אמנם, שיתקבלו הצעות החורגות מן האומדן כלפי מעלה או כלפי מטה, אך זאת כל עוד חריגה זו אינה מהותית ואינה משליכה על סבירותה והגינותה של ההצעה". ומיד מתעוררת השאלה מה היו ציפיותיו של עורך המיכרז באי הכנת אומדן לפיתרון באמצעות הסיבים האופטיים.

...

-9.8.2020 לבקשת המועצה האזורית קוים דיון רק בבקשה לצו ביניים, נטענו טענות וקבעתי כי החלטתי תשלח בדואר לצדדים.

בנסיבות אלו אין מנוס מביטול המכרז.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מורה על ביטול מכרז מס' 17/19, מכרז למתן שירותי אספקה, התקנה, ותחזוקה של מערכת מצלמות אבטחה במעגל סגור ביישוב עתלית.

משיבה 1-מועצה אזורית חוף הכרמל שגרמה במחדליה לפגיעה בדיני מכרזים וביכולת לקבוע זוכה כדין במכרז זה תישא בהוצאות המשפט של כל אחת משלוש המציעות שהיו חלק מההליכים בבית משפט זה. בהתחשב במספר הדיונים, במשך ההליכים, באילוץ כל אחת מהעותרות להפקיד ערבות בנקאית בשיעור של 45,000 ש"ח, ובביטול זכייתה של משיבה 2 במכרז שבוטל מבלי שלמשיבה 2 חלק בפגמים שהביאו לביטולו, אני מחייב את משיבה 1 לשלם כדלקמן: -לעותרת בתיק 41597-07-20 סכום של 15,000 ש"ח. -לעותרת בתיק 62103-04-21 סכום של 15,000 ש"ח. -למשיבה 2 (ארטנט) סכום של 15,000 ש"ח. (בסה"כ 30,000 ש"ח).

בבית המשפט העליון עע"מ 4291/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשות: 1. לישכת עורכי הדין בישראל 2. הועדה הבוחנת בכתב לפי חוק לישכת עורכי דין נ ג ד המשיבים: 1. שלומי נתן ארז 2. מיכאל וילדניק 3. רוזאן עזאיזה 4. מור בומר מחלב 5. איריס נבון 6. מוחמד זועבי 7. פרנק בנימין עבו 8. ערן לוי אגמי 9. **** דלאל שלמה 10. ערן אטנר בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ש' רנר) בעת״מ 16998-04-22 מיום 21.06.2022 בשם המבקשות: עו"ד מירית שלו; עו"ד אליה בר בשם המשיבים: עו"ד אורן טסלר ][]החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ש' רנר) בעת״מ 16998-04-22 מיום 21.06.2022, בגדריו התקבלה עתירת המשיבים, וזאת עד להכרעה בעירעור שבכותרת.

בפסק דינו קבע בית המשפט קמא, כדלהלן: ""הכשרתן" של תשובות נוספות או פסילתן של שאלות נוספות על אלו לגביהן החליטה הוועדה הבוחנת בעררים שהוגשו אליה, וזאת בפסקי דין שניתנו בעתירות כנגד החלטתה, משמעותה למעשה כי כך היה ראוי להחליט מלכתחילה וכי החלטה אחרת איננה סבירה.

אשר לסכויי העירעור במקרה דנן, על פניו ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין, דומה כי לשני הצדדים טענות כבדות משקל; כך, גם מאזן הנוחות במקרה זה נע ונד בין טענות משמעותיות משני צידי המתרס, אך דומה כי הוא נוטה יותר לקבלת הבקשה וזאת בשל שלושה טעמים מצטברים: ראשון הוא פרק הזמן הקצר עד לשמיעת העירעור (כשבועיים בלבד); הטעם השני יסודו בהשפעות הרוחב שטומן בחובו פסק הדין מושא העירעור על ציבור רחב של נבחנים; והטעם השלישי הוא כי גם אם נראה במשיבים, כמצוות פסק דינו של בית המשפט קמא, כ"מי שקבל[ו] ציון של 60 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אות[ם] כמי שעבר[ו] את הבחינה" (ראו תקנה 18ג לתקנות) - אין הדבר אומר כי הם רשאים לעסוק בעריכת דין בטרם היתקיים טקס הסמכתם ובטרם התקבלו הם באופן רישמי לחברות בלישכת עורכי הדין.

...

לפיכך העתירה מתקבלת ואני מורה כי ציונם של העותרים במטלת הכתיבה יהא כאילו הערר בעניינם נמשך.

בפי שני הצדדים טענות רבות כּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת‏‏־הַיָּם; אולם, לאחר עיון בבקשה ובתגובה על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל; ואבאר טעמיי להלן.

הבקשה מתקבלת אפוא.