בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעת"מ בעניין בחינת הסמכה לעריכת דין

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 40203-12-21 רפאל גידולי מרפא בע"מ נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יונתן אברהם העותרת רפאל גידולי מרפא בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. עמבר נ ג ד המשיבים 1. מגר' הישאם זאהר - רוקח המחוזי לישכת בריאות צפון - משרד הבריאות ע"י ב"כ עו"ד ח. חורשיד מפמ"צ 2. מנהל מחלקת רשוי עסקים עריית טבריה ע"י ב"כ עו"ד ש. בלסן פסק דין

תחת להשיב לטענות העותרת לפיהן פעל מטעמים לא עינייניים ובחוסר סמכות, השיב כי המשיבה 2 הפניתה אליו לאחרונה בקשה נוספת באותו עניין וזו האחרונה נבחנת על ידו ולצורך בחינת הבקשה החדשה (אותה קיבל ממשיבה 2) נדרשים לו שבועיים.

(ב) לפני הרחבת בית-המרקחת או לפני עריכת שינויים בו שיש בהם כדי לשנות את הנספחים המפורטים בתקנת משנה (א) יוגשו נספחים חדשים לפי הענין".

תקנה 2 הנ"ל נוקטת לשון " ונתמלאו בעסק התנאים המפורטים בתקנות אלה להנחת דעתו של רוקח מחוזי במחוז בו מצוי בית המרקחת". אכן, בתקנה 2 הנ"ל לא מפורטת ברחל בתך הקטנה הסמיכה של המשיב 1 לבצוע "ביקורת פתיחה" קודם למתן רשיון עסק .

על כן, בנסיבות אלו אני מתיר למשיב 1 לבצע את ביקורת הפתיחה אולם אינני יכול להיתעלם ממחדליו של המשיב 1 והם: היתנגדותו למתן הרשיון מטעם לא עינייני ואשר אינו מבוסס על סמכות בדין (גבה התיקרה).

ברם, את הבקורת ניתן לבטא בפסיקת הוצאות, זאת, מבלי לפגוע בכל זכות אחרת העומדת לעותרת בשל העיכוב במתן הרשיון.

...

העותרת טענה כי אין לאפשר למשיב 1 לגרור אותה שוב להליך אישור ארוך ומפותל כפי שהוא מבקש לעשות, במיוחד לאחר שהתנגדות מושא העתירה למתן הרשיון לא כללה שום תנאי נוסף פרט לעניין גבה התיקרה.

יחד עם זאת ניתן לחשוב על מקרים מיוחדים בהם תותר חריגה מן ההסכמה הדיונית וזאת מקום בו קיימים טעמים בעלי מקל לסטיה זו. במקרה דנן, סבורני כי טעמים אלו נתקיימו שכן מדובר בצורך בביקורת למוכנות בית מרקחת בו משווקות תרופות לציבור הרחב.

סיכומו של דבר לאור האמור, ומששב בו המשיב 1 מהתנגדותו המקורית לבקשת מתן הרישיון, לא ישמש עניין גבה התיקרה לצורך אי מתן רשיון עסק לבית המרקחת.

אשר לעניין ביצוע הביקורת, וכדי לצמצם ככל הניתן את משך הליך מתן הרשיון, אני מורה כי זו תבוצע ע"י המשיב 1 תוך 7 ימים מן היום שתודיע לו העותרת על מוכנותה לביצוע הביקורת בהתאם לטופס המוכנות לביצוע ביקורת שצורף לתגובת המשיב 2.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 41597-07-20 טופ סקיי ליין מערכות הנדסה בע"מ נ' מועצה אזורית חוף הכרמל ואח' עת"מ 62104-04-21 אס.אם.בי.אי.טי בע"מ נגד מועצה איזורית חוף כרמל ואח' תיק חצוני: בפני השופט אברהם אליקים, סגן נשיא עותרת בעת"מ 41597-07-20 משיבה 3 בעת"מ 62104-04-21 עותרת בעת"מ 62104-04-21 משיבה 3 בעת"מ 41597-07-20 טופ סקיי ליין מערכות הנדסה בע"מ ע"י ב"כ עוד יוסף ויור וישראל ליברובסקי אס.אם.ביץ אי. טי בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אבי רימון משיבים 1.מועצה אזורית חוף הכרמל ע"י ב"כ עו"ד אסנת הירש 2.ארטנט- א.ג.פ. מערכות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נועם נוימן פסק דין

לאחר דיון בבקשה לצוו ביניים שהגישה סקיי ליין ובטרם ניתנה החלטה בבקשה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה עוכבו הליכי ביצוע המיכרז (כנגד הפקדת ערבות בנקאית מטעם סקיי ליין) ובהמשך הודיעה המועצה האזורית כי החליטה להביא את ההצעות לבחינה מחודשת בפני וועדת המכרזים.

האומדן מסגרת נורמאטיבית בסעיף 11 (א) לצוו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח-1958 (להלן-הצוו) נקבע כך: "לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הוועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה בסעיף 14(א), אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע". בסעיף 22(ב) לצוו נקבע: "בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הוועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובילבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהיתחשב עם האומדן שנימסר כאמור בסעיף 11". בעע"ם6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נגד עריית רמלה (27.12.2011) נקבע כך: "האומדן הוא הערכה כלכלית מטעם הרשות המנהלית באשר לשווי הכספי של ההיתקשרות הצפויה בעקבות המיכרז, שתכליתה העיקרית להוות קנה מידה לסבירות ההצעות שהוגשו במיכרז. האומדן מהווה אמצעי לחזוק האמון בהחלטה המנהלית ובתבונתה, לגידור שיקול דעתה של ועדת המכרזים ולצמצום בעיית הנציג". בעע"ם 6366/20 ועע"ם 7385/20 קונטאל אוטומאציה ובקרה בע"מ נגד אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ (20.5.2021) נקבע כך: "האומדן משקף את ציפיותיו של עורך המיכרז, והוא נקבע בהתאם לשיקולים מקצועיים. לכן, האומדן יכול לשמש כלי בידי ועדת המכרזים להעריך את סבירותן של ההצעות, בפרט כאשר מדובר במכרזים מורכבים או בכאלו העוסקים במתן שירותים בהקף משמעותי. יתכן אמנם, שיתקבלו הצעות החורגות מן האומדן כלפי מעלה או כלפי מטה, אך זאת כל עוד חריגה זו אינה מהותית ואינה משליכה על סבירותה והגינותה של ההצעה". ומיד מתעוררת השאלה מה היו ציפיותיו של עורך המיכרז באי הכנת אומדן לפיתרון באמצעות הסיבים האופטיים.

...

-9.8.2020 לבקשת המועצה האזורית קוים דיון רק בבקשה לצו ביניים, נטענו טענות וקבעתי כי החלטתי תשלח בדואר לצדדים.

בנסיבות אלו אין מנוס מביטול המכרז.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מורה על ביטול מכרז מס' 17/19, מכרז למתן שירותי אספקה, התקנה, ותחזוקה של מערכת מצלמות אבטחה במעגל סגור ביישוב עתלית.

משיבה 1-מועצה אזורית חוף הכרמל שגרמה במחדליה לפגיעה בדיני מכרזים וביכולת לקבוע זוכה כדין במכרז זה תישא בהוצאות המשפט של כל אחת משלוש המציעות שהיו חלק מההליכים בבית משפט זה. בהתחשב במספר הדיונים, במשך ההליכים, באילוץ כל אחת מהעותרות להפקיד ערבות בנקאית בשיעור של 45,000 ש"ח, ובביטול זכייתה של משיבה 2 במכרז שבוטל מבלי שלמשיבה 2 חלק בפגמים שהביאו לביטולו, אני מחייב את משיבה 1 לשלם כדלקמן: -לעותרת בתיק 41597-07-20 סכום של 15,000 ש"ח. -לעותרת בתיק 62103-04-21 סכום של 15,000 ש"ח. -למשיבה 2 (ארטנט) סכום של 15,000 ש"ח. (בסה"כ 30,000 ש"ח).

בשנת 2013 הוסמך איתי להיות רואה חשבון.

בעקבות החלטות המועצה הגיש המערער את העירעור שלפניי, שלו שני היבטים: מצד אחד המערער ביקש בערעורו שבית המשפט יבטל את החלטת המשיבה בכל הנוגע לתלונה שהוא הגיש נגד המשיב, ויורה למשיבה להפעיל נגד המשיב אמצעי משמעת.

בעמוד 2 לפרוטוקול שורות 29-27 נרשם מפיו: "אני מבקש כדי שלא לעכב את ההליכים בעירעור שלי להפריד בין שתי התלונות. לעניין האפשרות של הגשת תלונה נגדי אני לא מבקש שבית המשפט יאסור עליהם לחשוב אלא לטפל בתלונה בנפרד". ובעמוד 5 לפרוטוקול שורות 3-1 נרשם מפיו: "בית המשפט העלה אפשרות של סגירה הדדית של התלונות. אני מבקש להבהיר כי אני לא מבקש לעכב את המועצה מלהחליט בדבר אפשרות הגשת תלונה נגדי ונגד הבן שלי. אדרבא, שידונו בה, אבל בנפרד – זה לא קשור לכאן". יש לציין, כי מזכירת המשיבה שנכחה בדיון שהתקיים לפניי מסרה, כי לנוכח העירעור שהמערער הגיש בתיק שלפניי, הוחלט להקפיא את הבירור המשמעתי שהוחל בו נגד המערער ונגד בנו.

מכאן, שעניינו של פסק דין זה הוא בהשגות שיש למערער על החלטת המשיבה שלא לנקוט נגד המשיב אמצעי משמעת.

לא ראיתי מקום להדרש לטענה זו, שכן מצאתי שאין לקבל את טענות המערער לגופן (בעיניין הפורום המוסמך ראו את פסק דינו של כב' השופט י. מרזל מיום 29.3.15 עת"מ 11219-07-17 עמותת ז.פ. ואח' נ' מועצת רואי החשבון ואח').

נקודת המוצא לבחינת טענות המערער היא ההלכה הפסוקה הקובעת, כי השיפוט המשמעתי בעיניינם של בעלי מיקצוע שונים, מסור בראש ובראשונה לגופים המשמעתיים שהוקמו בדברי החקיקה המסדירים את עניינם של אותם בעלי מיקצוע.

כך למשל, נאמרו דברים היפים לענייננו בעל"ע 5160/04 אשד נ' הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בירושלים (22.3.05): "כידוע, ככלל, בית-משפט זה אינו נוהג לשים עצמו כערכאת ערעור נוספת על החלטותיהם של בתי-הדין המשמעתיים, שבידיהם הופקדה השפיטה המשמעתית (על"ע 3/72 הועד המחוזי של לישכת עורכי-הדין, תל-אביב-יפו נ' פלוני [10], בעמ' 151; על"ע 4498/95 הנ"ל [1]). לבתי-הדין המשמעתיים שיקול-דעת רחב באשר לעונש שהם בוחרים להטיל במקרה פלוני, ומן הראוי שהם יסללו את "..

לגבי תלונות אלה אמרה ועדת החקירה בהמלצתה דברים אלה: "אשר לטענות אחרות בדבר גניבה מלקוחות, זיוף ודברים דומים, לא נמצא בסיס לכך בחומר שהוצג בפני הועדה. יתרה מכך, גם אם היה בסיס לכך, וכאמור לא נמצא שכזה, הרי שהוא לא היה כנגד הנילון, אלא נגד אביו שאינו צד לתלונה ואינו כפוף לשיפוטה של המועצה. יחד עם זאת, לשם הזהירות, חברי הועדה ראו לנכון להסב את תשומת ליבו של המתלונן, שככל שהוא סבור שיש יסוד לבצוע מעשים פליליים, באפשרותו לפנות לרשויות המתאימות." לא מצאתי עילה להתערב גם בחלק זה של המלצת הועדה והחלטת המשיבה.

...

אשר לחלק הראשון של הערעור – יש לציין תחילה כי המשיבה טוענת שיש לדחות את הערעור על הסף, בשל העדר עילה וחוסר סמכות.

סוף דבר, מהטעמים עליהם עמדתי החלטתי לדחות את הערעור.

בבית המשפט העליון עע"מ 360/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המערערות: 1. הועדה הבוחנת לפי חוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 2. לישכת עורכי הדין בישראל נ ג ד המשיבים: 1. מארון פארס ו-28 אח' 2. אורית ממן וולף ו-9 אח' 3. אמנון אורן ו-46 אח' 4. יונס נארם 5. מאשה נאור ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לענינים מנהליים (כבוד השופט נ' פלקס) בעת"מ 1020-09-23 מיום 01.01.2024; בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין; הודעות עידכון מטעם המערערות מיום 16.01.2024 ומיום 21.01.2024; תגובות מאת משיבים 3-1 ו-5 להודעת העידכון; תגובה מאת משיבה 5 לבקשה לעיכוב ביצוע.

למקרא העירעור והבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמו הוריתי למערערות, בהחלטתי מיום 10.01.2024, להודיע מתי צפוי להתקיים טקס ההסמכה של מי שעברו את הבחינה שהתקיימה ביום 26.06.2023 בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי נושא העירעור.

בא-כוח קבוצת משיבים 2 בהליך דלמטה עידכן את בית המשפט כי הוא לא מייצג את המשיבים דנן בהליך זה. למען שלמות התמונה צוין כי חלק מקבוצת משיבים 2 שוקלים להגיש ערעור נפרד על פסק הדין, מכיוון שגם לאחר פסילת שתי שאלות – הם לא עברו את הבחינה; אשר על כן, הבהיר בא-כוחם לשעבר, כי אין מבחינתם משמעות לשאלת עיכוב ביצוע פסק הדין [במאמר מוסגר יצוין, כי בהודעה מאוחרת יותר נימסר עידכון, לפיו לצורך הבקשה לעיכוב ביצוע מיוצגים משיבים 2 על-ידי בא-כוח קבוצת משיבים 1].

לאחר ששקלתי את הדברים, סבורני כי נכון לעכב את ביצועו של פסק הדין ביחס לשאלה מס׳ 24 וכי יש להורות על הסדר דיוני חדש בהליך; וזאת, כדי לאזן בין האינטרסים המתנגשים וזכויות הנוגעים בדבר.

...

לאחר ששקלתי את הדברים, סבורני כי נכון לעכב את ביצועו של פסק הדין ביחס לשאלה מס׳ 24 וכי יש להורות על הסדר דיוני חדש בהליך; וזאת, כדי לאזן בין האינטרסים המתנגשים וזכויות הנוגעים בדבר.

ביסוד החלטתי עומדת המסקנה לפיה, בניגוד לטענת משיבים 1, בהיעדר עיכוב ביצוע אין בידי הלשכה אפשרות שלא להסמיך, במועד הקבוע למחר, 24.01.2024, את מי שנוכח פסילת שאלה מס׳ 24 רואים אותם כמי שעברו את בחינות ההסמכה.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט נ' פלקס) בעת"מ 53296-08-23 מיום 25.2.2024, בו התקבלה עתירת המשיבים ונקבע כי על המבקשות לבדוק פעם נוספת את מטלת הכתיבה שהגישו המשיבים במסגרת בחינת ההסמכה לעריכת דין, ללא מתן נקוד ביחס למקורות המשפטיים הרלוואנטיים למטלה זו. בקצירת האומר יצוין כי עניינו של ההליך בבחינת ההסכמה לעריכת דין שהתקיימה ביום 26.6.2023, ואשר אליה ניגשו - בין היתר - גם המשיבים.

באשר למאזן הנוחות טוענות המבקשות כי עיכוב ביצועו של פסק הדין לא ישנה דבר מבחינתם של המשיבים - שממילא נחשבים כמי שלא עברו את בחינת ההסמכה במשך למעלה מחצי שנה מאז היתקיימה; וכאשר ייתכן כי גם לאחר הבדיקה הנוספת הם לא יצליחו לעבור אותה – אף אם תבוצע לפי שיטתם.

...

ואולם, אם בסופו של דבר יתקבל הערעור – רישיונם של המשיבים יישלל, תוך שייקבע שלא היה מקום לתת להם רישיון מלכתחילה.

אם בסופו של דבר ייקבע כי הם אינם ולא היו זכאים לשמש כעורכי דין – יופסק הטיפול באופן שעלול לפגוע בלקוחות.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.