בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעת"ם בדבר זכות ערר על החלטת ועדה מחוזית

בבית המשפט העליון עע"מ 7329/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובנייה מחוז צפון נ ג ד המשיבות: 1. י.ג.מ.ח ייזום והשקעות בע"מ 2. הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה גליל מזרחי 3. עמירה ישפה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 1.8.2021 ב-עת"מ 8506-11-20 שניתן על-ידי השופט א' קולה בשם המבקשת: בשם המשיבה 1: בשם המשיבה 2: בשם המשיבה 3: עו"ד תהילה רוט; עו"ד מיכל ****י עו"ד דוד בנימינוב עו"ד ענת באור-פרל עו"ד מ. מויס ][]החלטה

" לאחר מתן פסק הדין פנתה ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מינהליים וביקשה כי יורה על עיכוב ביצועו "... בשלב זה, על מנת לבחון ולגבש עמדה באשר לצורך בהגשת ערעור על פסק הדין". בקשתה נדחתה בהחלטה מיום 5.10.2021, ולפיה: "לאחר שעיינתי ושקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן לא שוכנעתי, כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין בפרט כאשר המבקשת לא גמרה בדעתה האם מגישה היא את העירעור ושעה שממילא עומדת לה הזכות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון היה ותגיש את העירעור סופו של יום. זאת ועוד גם אם יתקיים דיון בבקשה המחודשת להיתר ביום 6.10.2021 הרי שהיתר זה, ככל שיינתן, לא יבוצע באופן מיידי. על כן הבקשה לעיכוב הבצוע נדחית." הבקשה דנן מכאן לבקשה שלפניי, אשר הוגשה בד בבד עם הגשת ערעור ועדת הערר על פסק הדין.

איני מקבל טענה זו – בעיניין מסארווה בו מבקשת החברה להיתלות, נקבע כך: "סיכומו של דבר: קודם להגשת ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשות לעיכוב ביצוע ולמתן סעדים זמניים לתקופת העירעור. עשה כן, לא תשמענה השגותיו אלא במסגרת בקשת רשות ערעור. לעומת זאת, ככל שעתר לעיכוב ביצוע קצר-מועד או למתן סעדים אירעיים בלבד, לצורך הבאת בקשותיו לפני ערכאת העירעור, הרי שזו תדרש לטענותיו כבמסגרת של 'גילגול' ראשון" (פסקה 20 שם, ההדגשה אינה במקור – י' א').

...

היינו: לו ועדת הערר הייתה מבקשת מבית המשפט לעניינים מנהליים עיכוב ביצוע לתקופת הערעור, ובקשתה הייתה נדחית – אז היה עליה להשיג על החלטה זו באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור.

אציין בהקשר זה, כי לא נעלם מעיני טיעון החברה כי "אין איש ואין מוסד סטטוטורי כדוגמת המבקשת, אשר ישפה את המשיבה בגין נזקיה אלה" אולם טיעון זה נטען בעלמא, ואין בידי לקבלו; שלישית, קיים טעם של ממש בטיעון ועדת הערר, לפיו בהעדר הסעד המבוקש כעת, עשויים להתנהל שורת הליכים אשר עשויים להתברר כמיותרים, לו הערעור יתקבל (עע"מ 2279/19 הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) נ' נוימן, פסקה 8 (22.5.2019); עע"מ 2025/20 ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה נ' חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ, פסקה 11 (14.6.2020)).

סוף דבר הבקשה מתקבלת אפוא.

בבית המשפט העליון עע"מ 7866/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: הועדה המקומית לתיכנון ובנייה גליל מזרחי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - וועדת הערר לתיכנון ובניה 2. אחמד דחלה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתיק עת"מ 27740-09-20 שניתן ביום 17.10.2021 על ידי כבוד השופט י' אברהם בשם המבקשת: עו"ד ענת באור-פרל בשם המשיבה 1: עו"ד יונתן ציון מוזס בשם המשיב 2: עו"ד מוחמד סבאח ][]החלטה

ועדת הערר עמדה על כך שאמנם לפי התכנית הכוללנית יש לרכז מבנים חקלאיים במיתחם המסומן 8, אך בהחלטה על הפקדת התכנית נקבע כי הגבולות המדויקים של המתחמים עשויים להשתנות וייקבעו בהמשך במסגרת תכניות מפורטות.

בכל הנוגע למאזן הנוחות, המשיב טען, בין היתר, כי הוא נתון ללחצים מצד המועצה לפנות את המבנה החקלאי הנוכחי שלו, לנוכח התכניות החדשות להקמת שכונת מגורים; כי הוא מקדם את ההליך התיכנוני דנן כבר למעלה מ-3 שנים, שבמהלכן הועדה המקומית "החזיקה אותו כבן ערובה"; וכי קבלת הבקשה דנן תסב לו נזקים בלתי הפיכים שאינם ניתנים להערכה, מאחר שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד.

בנגוד לנטען על-ידי הועדה המקומית, גם אם יקים המשיב את הדיר בחלקה דנן בטרם יינתן פסק דין בעירעור, לא יהיה בכך כדי להציב אותה בפני "עובדה מוגמרת שתסכל את הליך העירעור". אם בסופו של דבר יתקבל ערעורה, ניתן יהיה להרוס את הדיר, והסכון לכך רובץ על המשיב, כך שאין לקבל את טענת הועדה המקומית לנזק בלתי הפיך.

בנסיבות אלה, במידה שתוגשנה בקשות נוספות להיתרי בנייה של דירים בטרם יינתן פסק דין בעירעור, הועדה המקומית רשאית להחליט בהן כחכמתה, ואיני סבור שיש ממש בטענתה, כי הקמת הדיר דנן תיפרוץ בשלב זה את הנורמות התכנוניות שבתכנית הכוללנית באופן שיוביל לסיכולה.

...

בניגוד לנטען על-ידי הוועדה המקומית, גם אם יקים המשיב את הדיר בחלקה דנן בטרם יינתן פסק דין בערעור, לא יהיה בכך כדי להציב אותה בפני "עובדה מוגמרת שתסכל את הליך הערעור". אם בסופו של דבר יתקבל ערעורה, ניתן יהיה להרוס את הדיר, והסיכון לכך רובץ על המשיב, כך שאין לקבל את טענת הוועדה המקומית לנזק בלתי הפיך.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון עע"מ 8140/21 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערערת: עריית חיפה נ ג ד המשיב: חיים זיידן בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' וינשטיין) אשר ניתן ביום 13.10.2021 בעת"מ 5203-08-19 בשם המערערת: עו"ד עמיד מח'ול בשם המשיב: עו"ד ויסאם ג'. אסמר ][]החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' וינשטיין) ביום 13.10.2021 בגדריו של עת"מ 5203-08-19, במסגרתו התקבלה ברובה עתירתו של המשיב ובוטלו חיובי ארנונה רבים שהשיתה עליו המערערת (להלן: הערייה).

הערייה סבורה כי סכויי העירעור שלה גבוהים במיוחד, שכן קביעותיו של בית משפט קמא סותרות, לשיטתה, באופן חזיתי את ההלכות הנוגעות לסופיות שומות ארנונה הנקבעות על ידי רשות מקומית וכן לאפשרויות העומדות לרשות הנישום לטעון טענה "איני מחזיק". זאת, כאשר מדובר בשומות אשר הוצאו שני עשורים לפני הגשת העתירה ואשר בקשותיו והשגותיו של המשיב בנוגע אליהן נדונו והוכרעו על ידי הערייה מבלי שהוגש על החלטותיה ערר כדין.

זאת, מכיוון שנקבע הן שהמשיב יפנה לועדת הנחות לבחינת בקשתו להנחה והן שעל הערייה לערוך חישוב מחודש בנוגע לחוב על בסיס ההנחה שמגיעה למשיב משנת 2007.

לטענת הערייה, הליכים אלו לא הביאו לסילוק החוב עד אשר החלה לנקוט בהליכים למימוש השיעבוד שנירשם על זכויות המשיב, אשר מהוה "דירת מגורים יחידה". לטענת הערייה, אם עיכוב הבצוע המבוקש לא יינתן וערעורה יתקבל אחרי שהמשיב ימכור את הנכס ברחוב מוריה ויעבירו לצד ג' תם-לב, היא לא תוכל להפרע מהנכס – דבר שהוא בבחינת נזק בלתי הפיך.

...

לפיכך, ומבלי להביע דעה לכאן או לכאן באשר לסיכויי הערעור, סבורני כי מן הדין להיענות לבקשת העירייה.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין מושא הערעור עד להכרעה בערעור.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות בגין בקשה זו. ניתנה היום, ‏כ"א בשבט התשפ"ב (‏23.1.2022).

בבית המשפט העליון עע"ם 3904/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: אמגד מוסטפא נ ג ד המשיבות: 1. ועדת המשנה לפיקוח באיו"ש 2. ועדת המשנה לתיכנון ורשוי באיו"ש 3. מועצת התיכנון העליונה באיו"ש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 21.3.2023 בעת"ם 54360-01-23 שניתן על-ידי כבוד השופטת ת' בר-אשר בשם המבקש: עו"ד ח'אלד זחייקה בשם המשיבות: עו"ד מתניה רוזין ][]החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ביום 21.3.2023 (עת"ם 54360-01-23, השופטת ת' בר-אשר).

המבקש הגיש ערר על החלטת ועדת הפיקוח, וביום 12.1.2023 דחתה אותו ועדת המשנה לתיכנון ורשוי באיזור, המשיבה 2.

בעתירתו טען המבקש כי המבנה הוקם על גבי קרקע פרטית בבעלותו, ועל כן צו ההריסה שהוצא אינו סביר ופוגע בזכות הקניין שלו.

בעקרו של דבר, המשיבות מיתנגדות לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון עע"מ 1814/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשות: 1. הועדה הבוחנת לפי חוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 2. לישכת עורכי הדין בישראל נ ג ד המשיבים: 1. רמי רחמים קסנטיני 2. קעאדנה עבד אלכרים 3. רואד ציפורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים בעת"מ 53296-08-23 מיום 25.02.2024, שניתן על ידי כב' השופט נ' פלקס בשם המבקשות: עו"ד מירית שלו; עו"ד שירה שיר ג'רופי בשם המשיבים: עו"ד מור כפיר ][]החלטה

בפסק דין מיום 25.2.2024 קיבל בית משפט קמא את העתירה (יוער כי העתירה הוגשה גם בשם נבחן נוסף, אך ביחס אליו נדחתה העתירה משלא הגיש ערר על ציונו עובר להגשת העתירה).

כמו כן, המשיבים חזרו וטענו כי הם זכאים להבדק לפי המחוון שניתן לאולם אורן, וכי סרוב המבקשות לעשות כן מהוה אפליה ואי שויון.

ואולם, גם לו היה מדובר בעירעור שהסכוי שיתקבל אינו משמעותי (וכאמור אינני קובעת זאת), היה מקום לעכב את ביצוע פסק הדין מאחר ששיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף באופן ברור למסקנה זו. כך, וכפי שטענו המבקשות, אם לא יעוכב פסק הדין, יהיה אכן קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו ככל שבסופו של דבר העירעור יתקבל.

כפי שהובהר לעיל, הפגיעה באנטרס הצבורי ובאינטרסים של צדדים שלישיים היא רלוואנטית וניתן לשקול אותה במסגרת שקולי מאזן הנוחות, כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בעתירה מנהלית (עע"מ 1459/17 עריית קרית ביאליק נ' מרב-מזון כל בע"מ, פסקה 15 (19.3.2018); עע"מ 1645/20 הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז ירושלים נ' קיימרי, פסקה 6 (17.3.2020)).

...

ואולם, אם בסופו של דבר יתקבל הערעור – רישיונם של המשיבים יישלל, תוך שייקבע שלא היה מקום לתת להם רישיון מלכתחילה.

אם בסופו של דבר ייקבע כי הם אינם ולא היו זכאים לשמש כעורכי דין – יופסק הטיפול באופן שעלול לפגוע בלקוחות.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.