בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעניין כפל מס תשומות וקנס

כתב האישום כולל עבירות על פי סעיף 117(ב)(5) ו-117(ב)(6) לחוק מע"מ והמערער מואשם במסגרתו בנכוי מס תשומות במטרה להיתחמק מתשלום מס, בין היתר, בגין החשבוניות מושא הדיון בהליך זה. המערער הגיש בקשה להורות על עיכוב ניהול העירעור דנן עד לסיום פרשת התביעה בהליך הפלילי, מהטעמים המפורטים בבקשה.

בשני המקרים, חשבוניות המס אינן משקפות את המציאות ולכן לא יותר ניכוי מס תשומות על פיהן: במקרה האחד כלל לא בוצעה עסקה ׁ(חשבונית פיקטיבית) ובמקרה השני לא בוצעה עסקה בין מי ששמו מופיע על גבי החשבונית לבין העוסק (חשבונית זרה).

בעיניין ע"א 3886/12 זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ נ' מנהל מע"מ (26.08.2014) (להלן – עניין זאב שרון) נדונה החלטת מנהל מע"מ להטיל על המערערת כפל מס תשומות לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ. נקבע שם על ידי כב' השופט מלצר כי, החריג הסובייקטיבי המצומצם הדורש נקיטה "בכל האמצעים הסבירים" (החל לעניין סעיף 38 לחוק) מחמיר יתר על המידה בכל הנוגע להטלת "כפל מס" לפי סעיף 50(א1) לחוק (וכך גם לעניין השתת קנס מינהלי לפי סעיפים 77ב(ב) לחוק וסעיף 95 לחוק) ולכן מן הראוי לקבוע מבחן רחב יותר הנותן הגנה מפני הפעלת הסנקציה הקשה של כפל מס: "קשה אפוא להלום את המבחן האובייקטיבי הנ"ל עם הסיומת של סעיפים 50(א1) ו- 77ב(ב) לחוק, בהן נקבע במפורש כי העידר מודעות לפסול שנפל בהוצאת החשבוניות – מהוה, כשלעצמו, הגנה מפני הפעלת הסמכויות הנ"ל. גם החריג למבחן האובייקטיבי (שתואר לעיל) איננו פותר את הקושי, שכן הוא עדיין מצומצם באופן משמעותי ביחס להגנות המוסדרות בסעיפים הנ"ל... לפיכך הדרך ההגיונית לפרש את הסעיפים הנ"ל היא כי עם התמלאות היסוד האובייקטיבי – קיומה של חשבונית שהוצאה שלא כדין – קמה מעין 'חזקה' כי העוסק ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין, והנטל מוטל על העוסק להפריך את החזקה האמורה ולהראות למשיב כי הוא היה חסר מודעות בכל הנוגע לעובדה שהחשבונית אותה ניכה כמס תשומות – הוצאה שלא כדין" (עניין זאב שרון, פסקה 42).

בפסק דין שנתתי בעיניינו של עופר אביבי (ע"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 22990-04-16 עופר אביבי נ' מס ערך מוסף תל אביב 3 (27.12.2017)), הדן בין היתר בהוצאה שלא כדין של חשבוניות מטעם אביבי למערער, דחיתי את טענתו של אביבי כי סיפק למערער שירות של "חסות משפטית" (פסקות 29-39 לפסק הדין בעיניין אביבי).

...

כתב האישום כולל עבירות על פי סעיף 117(ב)(5) ו-117(ב)(6) לחוק מע"מ והמערער מואשם במסגרתו בניכוי מס תשומות במטרה להתחמק מתשלום מס, בין היתר, בגין החשבוניות מושא הדיון בהליך זה. המערער הגיש בקשה להורות על עיכוב ניהול הערעור דנן עד לסיום פרשת התביעה בהליך הפלילי, מהטעמים המפורטים בבקשה.

מסקנה זו מתיישבת גם עם עדותו של אביבי שאישר כי הוציא למערער את החשבוניות מושא הערעור ככיסוי פיקטיבי.

כך, למשל, המערער לא הסביר את חוסר ההיגיון העסקי שבשכירת שירותי קבלנות המשנה של אביבי במחירי הפסד, כיצד השירות שקיבל מאביבי הגיע להיקפים של מעל 100,000 ש"ח בחודש כאשר עבור העמסה קיבל המערער סכום של 2,000 ש"ח ממזמין השירות, מדוע הפירוט על גבי החשבונית הוא של "שירותי כוח אדם" ושל "עמלה", במקום "פיקוח על העמסת עופות" ו"בונוס" כטענתו, מדוע שילם לאביבי במזומן ולא שעה לאזהרת רואה החשבון שלו, מדוע פיצל את החשבוניות וכיו"ב. מאחר שהגעתי למסקנה כי החשבוניות אינן מייצגות עסקה אמיתית של מתן שירות מאביבי למערער, ברי כי לא עומדת למערער ההגנה של החריג הסובייקטיבי.

כפי שנראה להלן, גם תחת ההנחה, שכלל אינה מקובלת עלי, לפיה אביבי סיפק למערער את השירות הנטען, לא עלה בידי המערער להפריך את החזקה לפיה ידע על אי תקינות החשבוניות.

טענת המערער כי שילם לאביבי את מרכיב המע"מ על פי החשבוניות לא תסייע לו שעה ששוכנעתי כי היה שותף למעשה הרמייה של שלטונות מע"מ, ולמצער משהוכח כי לא הפריך את החזקה בדבר מודעתו על אי תקינות החשבוניות.

משכך, נחה דעתי כי אין חשש להתעשרות קופת המדינה שלא כדין.

סוף דבר על בסיס כל האמור לעיל, הערעור נדחה במלואו.

בבית המשפט העליון רע"פ 3203/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: מאג'ד עפאנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-עפ"ג 19760-02-22, עפ"ג 38045-02-22, ע"פ 20652-02-22 מיום 4.4.2022 שניתן על ידי השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ו-ת' בר-אשר; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד אחמד מסרי ][]החלטה

בגין האמור לעיל, יוחסו למבקש ויתר הנאשמים עבירות של ניכוי מס תשומות ללא שיש לגביו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: החוק) במטרה להיתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) עם סעיף 117(ב1)(3) לחוק, כאשר הנסיבות המחמירות הן שהשניים הביאו במעשיהם להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

אף בבחינת למעלה מן הצורך, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי הרשעתו התבססה רק על אמירותיו של בעל החברה, הנאשם 1.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון ע"א 5853/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת: תעזי צמח ונרדע יפה נ ג ד המשיב: מנהל מס ערך מוסף בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' סרוסי) בע"ם 32448-03-17 מיום 17.5.2018

מנהל מס ערך מוסף בתל אביב-יפו, המשיב 1 (להלן: מנהל מע"מ) הוציא למבקשת הודעת כפל מס בשל ניכוי תשומות על סמך מסמכים שנחזו כחשבוניות מס; ופסל את ספרי המבקשת לשנים 2016-2011, תוך שהוא קובע קנס בגין אי ניהול ספרים.

בעניינינו, אף מבלי להדרש לשאלת סכויי העירעור, סבורני כי מאזן הנוחות אינו תומך בקבלת הבקשה.

...

המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות, וכי אין בה עילה לסטייה מהכלל בדבר ביצוע מיידי של פסק דין כספי.

בענייננו, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, סבורני כי מאזן הנוחות אינו תומך בקבלת הבקשה.

משכך, אין בסיס לקבלת הבקשה ודינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

][] לפניי בקשה לסעד זמני בעירעור: עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"מ 23602-06-17 (כבוד השופטת ירדנה סרוסי) מיום 26.7.2018 (להלן: "פסק הדין"), במסגרתו נדחה עירעורו של המבקש על החלטת המשיב, מנהל מס ערך מוסף תל אביב 3, לחייבו בכפל מס תשומות בסך 820,503 ש"ח (כפל סכום של 410,251 ש"ח).

באשר להשלכות של מימוש מידי של פסק הדין על המבקש, צודק המשיב בטענתו, כי התשתית הראייתית שפרס המבקש לגבי מצבו הכלכלי אינה שלמה דייה.

אף שהכבדה זו כשלעצמה אינה מצדיקה ככלל עיכוב ביצוע של פסק הדין (וראו: ע"א 4903/02 ב.ס השקעות בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ (2.9.2002), מצאתי לנכון בשים לב לכך שהמערער חויב גם בקנס המאקסימאלי, ולא רק בתשלום המס המלא בגין החשבוניות שהנפיק לו אביבי, להורות בנסיבות העניין על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שתשלום מחצית מן הסכום בו חויב המבקש (410,251 ש"ח), המתייחס לרכיב "כפל המס", יעוכב עד לאחר ההכרעה בעירעור.

...

][] לפניי בקשה לסעד זמני בערעור: עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"מ 23602-06-17 (כבוד השופטת ירדנה סרוסי) מיום 26.7.2018 (להלן: "פסק הדין"), במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת המשיב, מנהל מס ערך מוסף תל אביב 3, לחייבו בכפל מס תשומות בסך 820,503 ש"ח (כפל סכום של 410,251 ש"ח).

דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל בחלקה.

סוף דבר: דין הבקשה להתקבל בחלקה.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ג' גדעון) בע"מ 35324-10-15 מיום 6.6.2017, בגדריו נדחה ערעור המבקשת על החלטת המשיב להטיל עליה כפל מס תשומות, וקנס בגין העידר פירוט כדין בחשבוניות.

המבקשת תומכת את יתדותיה בטענות על מהימנות עדי המשיב, המשקל שניתן לעדויותיהם, ושאר טענות בנוגע לתשתית הראייתית שעמדה בבסיס פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

...

בית המשפט המחוזי דחה את טענות המבקשת בנוגע להתיישנות שחלה בנדון דידן, וקבע כי התשתית הראייתית אשר עמדה בבסיס החלטות המשיב, לרבות ממצאים אשר עלו מעדויות של גורמים רלבנטיים, מבססת את המסקנה כי החשבוניות אכן הוצאו שלא כדין.

על-פי החלטתי מיום 13.7.2017 הגישה המבקשת הודעה משלימה ובה אסמכתאות שונות אשר מהן ניתן ללמוד בין היתר כי היתרה בחשבון הבנק של המבקשת עומדת על 642,514.64 ₪ בחובה; למבקשת פיקדון בסך של 540,194 ₪ המשועבד לבנק כבטוחה לחובותיה; היא פורעת מידי חודש הלוואות בסך כולל של 142,361.04 ₪; וכי נכון ליום 30.6.2017 מצויה המבקשת בהפסד של 116,134 ₪.

עם זאת, לא אקבע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור שכן סבורני כי דין הבקשה להידחות על-פי מאזן הנוחות לבדו.

גם לאחר שעיינתי בהודעה המשלימה שהגישה המבקשת, על צרופותיה, לא שוכנעתי כי יש די בנתונים שהוצגו שם על מנת להצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא בזאת.