מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעניין חיוב בהוצאות משפט

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקשות הגישו ערעור על פסק דין זה ועמו בקשה לעיכוב ביצוע "חלקו הכספי של פסק הדין", קרי: תשלום הוצאות המשפט.
כידוע, אין זו דרכו של בית המשפט לעכב חיוב כספי, שהוטל בפסק דין של הערכאה הדיונית, והדברים נכונים במיוחד שעה שמדובר בחיוב כספי שעניינו תשלום הוצאות משפט (עע"ם 161/21 כמאל נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה רכס הכרמל, פסקה 8 (22.3.2021); עע"ם 2282/22 סימנה נ' מדינת ישראל - המשרד לבטחון הפנים האגף לרשוי כלי יריה - מחוז דרום (5.4.2022)).
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בגדריו חויבו המבקשים 1 ו - 3 וכן המשיב 2, ביחד ולחוד, בתשלום דמי הודעה מוקדמת (11,500 ₪); פצויי פיטורים מלאים כיוון שהמבקשים לא הוכיחו את הסכום המופקד בקופת הפיצויים (109,661 ₪); פיצוי בגין העידר הסכם עבודה (8,000 ₪); פדיון ימי חופשה (28,991 ₪); דמי נסיעות (7,720 ₪); פיצוי בגין אי הפקדה לגמל (2,800 ₪); כן חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 20,000 ₪.
באשר לחיוב המבקש, נטען כי שגויה הקביעה לפיה יש להורות על הרמת מסך ההיתאגדות בין המבקש למבקשת 3, כן שגויה החלטת בית הדין האיזורי לחיובו האישי של המבקש 1 בתשלום פסק הדין.
סוף דבר הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת בחלקה בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין תוך 21 ימים ממועד המצאת החלטה זו. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לעיכוב הביצוע והתשובה לה, וכן בכלל החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כמפורט להלן: נקודת המוצא בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין היא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין, משהכלל הוא כי הזוכה זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי.
לאחר בחינה משולבת של מאזן הנוחות וסיכויי הערעור החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה כך שמתוך כלל הסכום הפסוק יעוכב סכום העולה על 50,000 ₪ (להלן: הסכום המעוכב) בכפוף להפקדתו כערכו היום בקופת בית הדין.
סוף דבר הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת בחלקה בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין תוך 21 ימים ממועד המצאת החלטה זו. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 1490/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערים: 1. לוטונט מועדון חברים בע"מ 2. מיכה שריג נ ג ד המשיבים: 1. עמית זילברג, עו"ד 2. גלעד זפרן משיבים 3-9 פורמאליים: 3. New sport and Marketing ltd. 4. Log Teach Communications Ltd. 5. אברהם לוי 6. כרמלי צח 7. מד מדיה (טארגט מדיה) 8. יאן מילר 9. Mega advanced Mathematical system Ltd. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.1.2023 בת"צ 44664-03-15 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רניאל
על מנת להגיע לחברי הקבוצה השונים, וליתן לכל אחד מהם את הפצוי שנקבע כי לו הוא זכאי, הורה בית המשפט המחוזי על הפעלת מנגנון פיצוי כדלקמן: "[הנתבעים שחויבו] ישלחו הודעה לחברי הקבוצה [...] באמצעות פרטי הקשר המצויים בידם או בידי מי מטעמם, לפיה מגיע להם פיצוי לפי החלטה זו, בנוסח שיוגש לעיוני על ידי ב"כ [המשיבים] בתוך 7 ימים, בנוסף לפירסום הודעה מכח סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות, בתוך 21 ימים, בנוסח שיוגש לעיוני על ידי ב"כ התובעים תוך 7 ימים, בשני עיתונים יומיים [...] ההודעות יכללו הזמנה לנמענים להגיש בתוך 30 יום תביעה לפצוי בטענה שניגרם לנמען נזק בשל פגיעה בפרטיות, הטרדה, אבדן זמן ומשאבים עקב קבלת הודעות ללא הסכמתו, תוך ציון הגוף ששלח לו הודעות, ללא צורך בהוכחת טענות אלה. ב"כ [המשיבים] יקים מוקד לקבלת תביעות ויאייש אותו בשעות עבודה המקובלות, כך שכל מי שיתבע את הפצוי תועבר תביעתו ל[נתבעים שחויבו] שיבדקו ויודיעו מדוע אין הוא זכאי לפצוי, כגון משום שלא נשלחה לו הודעה או משום שמצויה בידי [הנתבעים שחויבו] הסכמתו לקבלת דברי פירסומת, על מנת שב"כ [המשיבים] יכריע בכך. לצורך הקמת המוקד ותשלום הפצוי יפקידו [הנתבעים שחויבו] על חשבון ההוצאות והפיצוי בידי ב"כ [המשיבים] בתוך 21 יום את הסכומים הבאים: [...] [המערערים] יפקידו 1,000,000 ₪ [...] אם סכומים אלה לא יספיקו, יפנה ב"כ [המשיבים] בבקשה לבית המשפט לחיוב נוסף". לעניין תשלומי גמול, שכר טירחה והוצאות, פסק בית המשפט המחוזי כך: "אני קובע את שכר הטירחה שעל [הנתבעים שחויבו] לשלם לב"כ [המשיבים] בשיעור 23.4% מסכום הפצוי שישולם לנמענים, בנוסף לסך 43,284 ₪ הוצאות ריאליות, ואת הגמול שעל [הנתבעים שחויבו] לשלם ל[משיבים] בשיעור 5% מסכום הפצוי. [הנתבעים שחויבו] ישלמו את ההוצאות הריאליות ועוד מקדמה של 234,000 ₪ מתוך שכר הטרחה ו-50,000 ₪ מתוך הגמול תוך 30 יום. יתרת שכר הטירחה, בהיתחשב בסכום הפצוי ובמקדמה תשולם לב"כ [המשיבים] ול[משיבים] 21 יום לאחר השלמת תשלום הפצוי לחברי הקבוצה". מלבד זאת, חויבו המערערים בתשלום הוצאות משפט נוספות, שנפסקו עקב היתנהלות בא-כוחם, בסך של 58,500 ₪.
כמו כן, על דרך הכלל, כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי, הנטיה תהיה לדחות את הבקשה, נוכח ההנחה שבמקרים מעין אלה ניתן יהיה להשיב את מצב הדברים לקדמותו, ככל שיתקבל העירעור (ע"א 2970/18 כאמל נ' קרבקי, פסקה 3 (16.4.2018)); לצד זאת נקבע גם, כי בכל הנוגע לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בתובענה יצוגית – יתכן מקום לסטיה מהגישה הכללית האמורה, בהיתחשב במאפייני המקרה הייחודיים (ראו: ע"א 7327/22 שירות פלוס למוצרי צריכה ביתיים בע"מ נ' כפיר, פסקה 10 (4.12.2022) והאסמכתאות שם).
...
ראשית, אף כי ניתן היה לצפות מהחברה ומשריג להציג מסמכים רבים ומשמעותיים יותר, לצורך ביסוס טענתם על אודות מצבם הכלכלי הקשה, סבורני כי החיבור בין הפיצוי בשיעור הגבוה, באופן יחסי, שנפסק לחובתם בבית המשפט המחוזי, למסמכים שבכל זאת הוצגו על-ידם – מלמד כי אכן, ביצוע רכיב זה של פסק הדין, במלואו, עשוי להסב להם נזקים כלכליים לא מבוטלים, אשר תיקונם לא יבוא בנקל.
אשר על כן, מסקנתי היא שהפקדת מחצית מן הסכום שקבע בית המשפט המחוזי – קרי, סך של 500,000 ₪ – תאזן כראוי בין צרכי המערערים לצרכיהם של המשיבים ושל חברי הקבוצה.
סיכומו של דבר: כמפורט לעיל, הפקדת מחצית מן הערבון שבו חִייב בית המשפט המחוזי את המערערים – מעוכבת, עד למתן החלטה אחרת, כך שיופקד על-ידם סך של 500,000 ₪, חלף הסך של מיליון ₪; יתר רכיבי פסק הדין – אינם מעוכבים.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בפסק הדין שניתן ביום 17.11.22 (להלן: פסק הדין), קיבל בית הדין האיזורי את תביעתו של המשיב בחלקה וקבע כי המבקשים ישלמו למשיב, ביחד ולחוד, סכום כולל של 149,901 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 9,000 ₪.
ביחס למאזן הנוחות טען המשיב כי המסמכים שצורפו על ידי המבקשים אינם מלמדים על הצורך בעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן תיקיו אוחדו בהוצאה לפועל והוא משלם את חובו לנושיו באופן מסודר, כי לא קיבל הודעה ביחס לעיקול, והוא פועל לביטול ההליכים מול עריית קריית שמונה.
אשר למאזן הנוחות קבע בית הדין האיזורי כך: "מבלי להפחית מכך שמדובר בזכויות קוגנטיות שלא שולמו למשיב, שוכנעתי בטענת המבקשים לפיה קיים סיכוי שהמשיב יתקשה להשיב את הסכום הפסוק, אם המבקשים יזכו בעירעור. המסמכים מלמדים לכאורה כי למשיב יש חוב לא מבוטל בגובה של 5.8 מליון ₪, וכי מיתקיים נגדו הליך מול עריית קריית שמונה, וכן המשיב אישר בעדותו כי שכרו הופקד לחשבון הבנק של בתו. המשיב לא היתייחס לטענות המבקשים באופן עינייני, ולא הגיש תצהיר אלא טען רק כי חובותיו להוצל"פ משולמים מבלי להציג ראיה כלשהיא או לפרט מה גובה החוב שנותר. זאת ועוד, המשיב לא היתייחס בתשובתו לסיבה בגינה שכרו עבר לחשבון בתו ולא שלל את הטענה העקרונית בדבר היותו במצב כלכלי לא יציב. יש לתת לנתונים אלו משקל בהחלטה (ע"ע (ארצי) 9657-02-15 יהודה פלדות בע"מ - אלכסנדר צ'ילביץ' (24.03.2015)). למעלה מן הדרוש אזכיר שבמקום בו הסכום הפסוק גבוה יחסית, עשוי הדבר לשמש שיקול לעיכוב ביצוע (פרשת דלישס), לכן גם מטעם זה יש לקבל את הבקשה". בשיקלול השיקולים קיבל בית הדין האיזורי את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בחלקה תוך שהוא מנמקה כך: "המבקשים טוענים בבקשה שלפני כי נפל פגם בפסק הדין בכל הנוגע לחיוב בתשלום עבור שעות נוספות, ובכל הנוגע לקביעת שכר הבסיס, ואינם מפרטים עילות ערעור ביחס לעצם זכאותו של המשיב לזכויות הסוציאליות שנפסקו לו. על כן, לא מצאתי כי יש להורות על עיכוב מלא של כל הסכומים שנפסקו בפסק הדין. לאחר איזון מכלול השיקולים, אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה שסך של 100,000 ₪ מעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין, במזומן או בערבות בנקאית, תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו". על החלטה זו מוגשת בקשת רשות העירעור שבפנינו.
...
בפסק הדין שניתן ביום 17.11.22 (להלן: פסק הדין), קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של המשיב בחלקה וקבע כי המבקשים ישלמו למשיב, ביחד ולחוד, סכום כולל של 149,901 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 9,000 ₪.
המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים שטרם הוגש כתב ערעור לבית הדין הארצי, כך שלא ניתן לעמוד על סיכויי הערעור, וכי לא היתה בין הצדדים כל מחלוקת ביחס לשכר הבסיס ששולם.
כחיזוק למסקנה זו אציין כי בעבר עיכב בית דין זה, מבלי לדון בכלל היבטי הסוגיה, ביצוע פסק דין בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין מבלי להידרש באופן מפורט לסוגיית צו העיקול שהוטל על הכספים (ראו: בש"א (ארצי) 481/09  עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ - נפתלי בוהדנה (7.9.09) וכן רוח הדברים בע"א 3223/09 אסתר פרונט נ' ליפא גלובינסקי (26.8.09)).
זאת, על מנת שככל ונדרש מתן הוראות נוספות על ידי רשם ההוצאה לפועל בשים לב לשינוי מקום החזקתם של הכספים המעוקלים ניתן יהא לעשות כן. לאור כל האמור, מטעמי מאזן נוחות הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה במובן זה שסכום של 50,000 נוספים (הכולל את רכיב הוצאות המשפט) יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין האזורי תוך 21 ימים ממועד המצאת החלטה זו למבקשים.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה במובן זה שסכום נוסף של 50,000 ₪ מעוכב בכפוף להפקדתו תוך 21 ימים בקופת בית הדין האזורי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המבקשת: עו"ד ישראל פפר; עו"ד מרב בן-ארצי הלפרן; עו"ד לוטם דיין בשם המשיבה: עו"ד לינא עיד ענאבוסי; עו"ד רותם אלקלעי ][]החלטה ] בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' נחליאלי חיאט) בת"א 12043-04-19 מיום 24.4.2023, במסגרתו חויבה המבקשת בתשלום דמי שימוש בנכסים המצויים על מקרקעין שבבעלות המשיבה.
זאת מכיוון שבמשך כ-30 שנות פעילות המדינה לא דרשה מהעמותה דמי שכירות, ואין בעיכוב נוסף בתשלום כדי לפגוע בה. המבקשת הדגישה כי ההוצאה החודשית הריאלית עבור העמותה בתוספת מע"מ עומדת על 261,000 ₪ לחודש, וטענה, בין היתר, כי חיובה בתשלום דמי שכירות לתקופת העבר יוביל אותה לגירעון בסך 8.2 מליון ₪, נכון לסוף שנת 2022; כי כיום, בעקבות תשלומים חוץ מאזניים ששולמו בשנת 2023, העמותה כבר מצויה בגירעון; כי רק תשלום דמי השכירות השוטפים-העתידיים, המסתכמים לסך של 3.1 מליון ₪ בשנה, יביא את העמותה לגירעון שנתי של מליוני ₪; וכי העמותה פועלת בניסיון לגבות כספים לצורך ביצוע פסק הדין, כשלשיטתה, 70% מתשלום דמי השמוש לעבר ולעתיד צריכים להיות מוטלים על משרד הבריאות והרווחה.
הנטייה בפסיקה היא שלא להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו בחיוב כספי, שכן על פי רוב, ביצוע פסק הדין לא יוביל לנזק בלתי הפיך (ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ, פסקה 6 (24.2.2010) (להלן: עניין סונול); ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון, פסקה 5 )11.8.2013); ע"א 4768/15 ‏בן דב נ' עו"ד קרן רייכבך-סגל, ככונסת הנכסים של נכסי טאו תשואות בע"מ (בפרוק)‏, פסקות 18-17 (8.10.2015)).
...
המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות.
הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו בחיוב כספי, שכן על פי רוב, ביצוע פסק הדין לא יוביל לנזק בלתי הפיך (ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ, פסקה 6 (24.2.2010) (להלן: עניין סונול); ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון, פסקה 5 )11.8.2013); ע"א 4768/15 ‏בן דב נ' עו"ד קרן רייכבך-סגל, ככונסת הנכסים של נכסי טאו תשואות בע"מ (בפירוק)‏, פסקאות 18-17 (8.10.2015)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו