בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעניין הסדר פשרה לרכישת דירה

במסגרת ההחלטה הראשונה, מיום 4.8.2021, נדחתה בקשתה של המבקשת להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין מיום 3.6.2021, הנותן תוקף להסכם פשרה שגובש בין המשיב 1 (הוא התובע בהליך העקרי) לבין חלק מהמשיבים האחרים (הם הנתבעים בהליך, לצד המבקשת).

לגופה של הבקשה, חזרו המשיבים 17-11 על הטענה כי דירותיהם (דירות מס' 1 ו-2) אינן חלק מהסכסוך בין הצדדים, וממילא הן כלל לא נרכשו מהמנוח, כאשר בעיניין אחרון זה צורף בין היתר הסכם קומבינאציה בין המנוח לבין החברה הקבלנית מיום 1.12.1981 שנלקח מתיק לישכת רישום המקרקעין.

אשר לדירה מס' 3, טען מר ביטן כי הוא הגיע להסדר פשרה עם שבעת האחים ועקב כך הסתמך על פסק הדין החלקי, שהפך בנתיים לחלוט, ונידרש להוצאות משמעותיות.

בצד זאת יוזכר כי המבקשת הקדימה והזדרזה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי בחלוף 3 ימים בלבד ממועד פירסומו, והיא אף המשיכה להגיש בקשות נוספות בעיניין בסמוך לכך.

...

לאחר איזון בין השיקולים האמורים, הגעתי למסקנה כי על מנת להבטיח את יכולתה של המבקשת להיפרע בקשר לזכויותיה הנטענות בדירות מזה, ולמזער את הנזק שעלול להיגרם מעיכוב ביצועו של הסכם הפשרה כליל מזה, הצדדים המתפשרים יורשו לפעול למימושו של הסכם הפשרה ולהשלים את רישומן של הזכויות בדירות בבניין, אך זאת בכפוף למתן צו איסור דיספוזיציה ביחס לדירה מס' 4, באופן שיאפשר את רישומה על פי הסכם הפשרה על שמו של מר איסג (המשיב 5), אך ימנע ביצוע דיספוזיציות נוספות בדירה מס' 4 לאחר רישום זה. צו איסור הדיספוזיציה האמור יירשם במרשם המקרקעין בד בבד עם רישום דירה מס' 4 על שם מר איסג.

עם זאת, סבורני כי לאור הגעת חלק מהצדדים להסכם הפשרה, אין עוד צורך בהותרתם כצדדים להליך, ואם נאמר אחרת, במה הועילו חכמים בתקנתם? כמובן, ככל שמי מהצדדים סבור שיש בידי חלק מהצדדים המתפשרים מידע אשר יסייע לשפוך אור על השאלות הטעונות הכרעה, הוא יוכל לבקש לזמנם כעדים בהליך, בהתאם לסדרי הדין.

סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו.

בהתאם, הוסכם כי עד לבצוע השבה מלאה של הקרקע לרבות שטח חלבי, רמ"י לא תשלם למשיבות 20% מהפיצויים להם הן זכאיות בגין ההשבה (להלן: פצויי ההשבה); וכן כי תעוכב האפשרות של המשיבות לממש מחצית מהזכויות לרכישת מגרשים בתחום התכנית ללא מיכרז, שהוקנו להן לפי ההסכם (להלן: זכויות הייזום).

ביום 28.10.2019 הגישו המשיבים 15-4 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המשיבות ונגד רמ"י, בה התבקש פסק דין הצהרתי הקובע כי הם זכאים להרשם כבעלי זכויות החכירה במקרקעין; כי הם בעלי זכויות לדיירות מוגנת ולחזקה בלתי הדירה במקרקעין; וכי הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין שריר וקיים, ומחייב את המשיבות.

באשר למאזן הנוחות, טוענות המשיבות כי צפוי להגרם להן נזק כספי משמעותי ביותר ככל שיעוכב ביצוע פסק הדין.

אכן, ומן העבר השני, למשיבות ייגרם ככל הנראה נזק כספי אם ביצוע פסק הדין יעוכב, ועלול אף להיות להן קושי להפרע נזק זה מאחר שהמבקשים הם אנשים פרטיים.

...

עוד נקבע בפסיקה כי כאשר מדובר בבקשה הנוגעת לעיכוב פינוי מדירת מגורים, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה.

בענייננו, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה ככל שהיא נוגעת ליחידות המגורים של המבקשים.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שהמבקשים ומשפחותיהם לא יפונו מחלקי המקרקעין ומהמבנים המשמשים למגוריהם עד להכרעה בערעור.

בשם המבקשת בע"א 4430/23 והמשיבה הפורמלית בע"א 4437/23: עו"ד סיני אליאס; עו"ד איילת ווסוקי-דולב בשם המבקשת בע"א 4437/23 והמשיבה בע"א 4430/23: עו"ד שלומית ארליך בשם המשיבה 1 בע"א 4430/23 והמשיבה בע"א 4437/23: עו"ד דני בלנקין ][]החלטה ][ לפניי שתי בקשות לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת תמר אברהמי) בת"א 35585-08-15, מיום 3.4.2023, ושל החלטה משלימה מיום 7.5.2023, במסגרתם התקבלה באופן חלקי תביעה שהגישה המשיבה, חברת א.ר. מקס יזמות והחזקות בע"מ (להלן: מקס יזמות), ונפסק לטובתה סעד כספי בהקף של כ- 4.9 מיליון ש"ח. רקע עובדתי המערערת בע"א 4430/23, חברת מגדלי יואב במודיעין בע"מ (להלן: מגדלי יואב), רכשה זכויות במקרקעין במודיעין במטרה להקים עליהם פרויקט מגורים של כ-76 יחידות דיור (להלן: הפרויקט).

לעניין התמורה, נקבע שהתשלום הראשון יבוצע באמצעות מימון משכנתא שרבצה על הפרויקט, ואילו יתרת הסכום תשולם מתוך כספי מכירת הדירות בפרויקט, ותתחלק כך ש-43.75% מכל תשלום יועברו למגדלי יואב וה-56.25% הנותרים יועברו למקס יזמות.

בכל הנוגע לנוף ים, נקבע כי בחינת אחריותה לנזק שניגרם למקס יזמות תהיה דרושה רק אם יוכח קיומו של נזק, ולפיכך הנושא יוכרע במסגרת פסק הדין.

עוד נקבע בפסק הדין מיום 3.4.2023 כי מקס יזמות הייתה מודעת לקיומו של המשא ומתן שהוביל בסופו של דבר לחתימה על הסכם הפשרה בין מגדלי יואב ונוף ים. יחד עם זאת, נדחתה טענת המבקשות כי מקס יזמות הסכימה לשינוי שערך הסכם הפשרה במנגנון התשלומים, לפיו התמורה תשולם ישירות למגדלי יואב תוך ביטול הדרישה כי 56.25% ממנה יועברו לידי מקס יזמות.

נוכח היתנגדותה של מקס יזמות לעיכוב ביצוע פסק הדין, והצעתה כי הסכום שנפסק לטובתה יופקד בקופת בית המשפט, הוריתי למבקשות בהחלטתי מיום 21.6.2023 שיודיעו האם הן מסכימות להצעה זו. מגדלי יואב הודיעה כי לעמדתה די בצו העיקול הזמני שמוטל על חשבונה, אך היא מסכימה להעברת הכספים לקופת בית המשפט ככל שיימצא כי הדבר נידרש.

...

עוד נקבע בפסק הדין מיום 3.4.2023 כי מקס יזמות הייתה מודעת לקיומו של המשא ומתן שהוביל בסופו של דבר לחתימה על הסכם הפשרה בין מגדלי יואב ונוף ים. יחד עם זאת, נדחתה טענת המבקשות כי מקס יזמות הסכימה לשינוי שערך הסכם הפשרה במנגנון התשלומים, לפיו התמורה תשולם ישירות למגדלי יואב תוך ביטול הדרישה כי 56.25% ממנה יועברו לידי מקס יזמות.

המסקנה היא כי עסקינן בחברה נטולת פעילות כלכלית לעת הזו.

שיקולים אלה תומכים בעיכוב ביצוע פסק הדין הן כלפי מגדלי יואב, והן, ביתר שאת, כלפי נוף ים. מקס יזמות טענה נגד מסקנה מתבקשת זו כי גם חברת מגדלי יואב היא חברה (כמעט) ריקה, שכל נכסיה מתמצים בכספים המצויים בחשבון הבנק שלה.

בהתחשב בכל האמור, אני מורה כי צו העיכוב הארעי שניתן בהחלטתי מיום 11.6.2023 יוותר על כנו עד להכרעה בערעורים.

ביום 27.12.2022 ניתן על ידי פסק דין בבקשה מס' 28, בגדריו קבלתי את בקשת המפרק לוותר על ההסכמים שנכרתו עם רוכשי הדירות עובר לפירוק החברה.

בד בבד עם הגשת העירעור הגיש המשיב 7 בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי.

ביום 20.8.2023 הגיש המפרק בקשה נוספת (במסגרת בקשה מס' 65), בגדרה עתר לאשר הסכם פשרה אליו הגיע עם משיב מס' 7, שבכפוף לאישורו יימחק העירעור בבית המשפט העליון.

על פי הסכמות אלה, דירה מס' 3 תוחרג מהממכר ותהיה קניינו של המשיב 7 ולמפרק לא יהיו טענות הנוגעות לדירה זו; כנגד החרגת זכויותיו בדירה ממחה המשיב 7 את זכויותיו בתביעת החוב שהוגשה כנגד החברה למפרק; משיב מס' 7 ישתף פעולה עם המציעה ככל שיידרש להכניס עובדים לדירתו לצורך ביצוע הפרויקט החדש; תרשם הערת אזהרה לטובת משיב מס' 7 לאחר אישור ההסכם מול המציעה על ידי בית המשפט.

לטענת המפרק, מאחר שאין בהסכם בנוסחו החדש כדי לגרוע מהתמורה החוזית שהציעה המציעה לטובת קופת הפרוק, יש לאשר את ההסכם עם המציעה ואת ההסדר אליו הגיע עם משיב מס' 7.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות המפרק, בהסכם המכר המתוקן, ובתגובות שהגישו המשיבים נחה דעתי כי דין הבקשה לאישור הסכם המכר להתקבל.

אין בידי לקבל טענות אלה מכמה טעמים: ראשית, התמורה המוצעת אינה נופלת באופן ניכר מסכום השומה, שכן השומה כוללת שלוש דירות שהוחרגו, כך שלא קיים פער בלתי סביר כטענת המתנגדים בין השומה ובין הסכום המוצע; שנית, לא חלף זמן ניכר מאז הוצע הנכס לציבור ומאז הזמנת השומה ולא חל שינוי כלשהו במצבו של הנכס; שלישית, המתנגדים לא צירפו חוות דעת או ראיה אחרת כלשהי, שיש בה כדי ללמד, ולו באופן ראשוני, כי חל שינוי מהותי בשווי הנכס המצדיק הזמנת חוות דעת עדכנית; רביעית, המתנגדים לא הצביעו על פסול כלשהו שנפל בהליך ה-מעין מכרזי שערך הנאמן שנחזה להיות תקין; חמישית, המתנגדים לא הראו שקיים פוטנציאל ממשי למכירת הנכס בתמורה גבוהה יותר ומנגד, דחיית הבקשה ופרסום הנכס לציבור מחדש, עלולים להביא לאיבוד הצעת המציעה הנחזית להיות טובה בתנאים הקיימים ונוכח מאפייניו הייחודיים של הנכס.

סוף דבר, אני מקבל את בקשת הנאמן ומאשר את הסכם ההתקשרות המתוקן עם המציעה ואת ההסכמות אליהן הגיע עם המשיב מס' 7.

לטענתם, ההגנה נדחתה "כחטיבה אחת" ונקבע שכל ארוע חצוני להסכם הפשרה אינו מעלה ואינו מוריד, לרבות העובדה שהמשיב לא רכש דירה אלא זכויות בקרקע ולא נחתם הסכם כל שהוא מול המבקשים.

בית המשפט טעה בכל הנוגע למס הרכישה כאשר "קבע כי "הסכם הפשרה" שנחתם לכאורה, ביום 17.12.12 חל על תשלום מס רכישה שביצע התובע לטענתו ביום 31.1.10 עת הפקיד בפיקדון סך של 63,483 ₪, והכל מכוח מכתב התחייבות בכתב יד של עו"ד חג'ג' מיום 12.10.09..

באשר לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, על מבקש העיכוב לשכנע כי קיים חשש ממשי שהוא לא יוכל לגבות בחזרה את הכספים שישולמו על ידו מכוח פסק הדין, באם עירעורו יתקבל.

...

לאחר שהתברר שאחת היחידות נמכרה גם לגורם נוסף, הגיעו המשיב והחברה להסכם פשרה (להלן: הסכם הפשרה), בערבות המבקש 1 (להלן: הערב), לפיו המבקשים ישלמו למשיב את יתרת התשלום ליחידה השנייה שרכש עד סך של 650,000 ₪.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני מורה על דחיית הבקשה.

סוף דבר הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה בסך של 4,000 ₪.