בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו
עמ"נ 1003-10-22 מ.ו. ווקגרה ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
לפני:
כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
המערערים:
1. מ.ו. ווקגרה
2. ב. קבדה
3. אפ.ו.ו (קטינה ילידת 2016)
4. אב.ו.ו. (קטין יליד 2017)
5. אד.ו.ו. (קטינה ילידת 2019)
6. אי.ו.ו. (קטין, יליד 2021)
ע"י ב"כ עוה"ד דפנה גלילי ושירה רצון
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
ע"י ב"כ עו"ד יעל בארי לוזון, מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
פסק דין
ביום 16.06.22 פנו המערערים לרשות וביקשו לפתוח את בקשת המקלט שלהם, לאחר שהליכים קודמים שהגישו נמחקו או נדחו, ולפי פסק הדין האחרון בעיניינם הם היו אמורים לעזוב את ישראל עד יום 01.07.22.
ההליכים לפניי ותמצית טיעוני הצדדים
ביום 2.10.22 הוגש העירעור שלפניי יחד עם בקשה לצוו אירעי, צו ביניים ועיכוב ביצוע פסק הדין במסגרת העירעור, ובו ביום נתתי סעד אירעי המונע הליכי אכיפה נגד המערערים ומורה לרשות להאריך את אשרת השהייה הזמנית מסוג 2(א)(5) של המערערים 1-2 עד החלטה אחרת, כדי שיוכלו לכלכל את משפחתם.
במהלך בירור העירעור הוגש בנוסף, גם מיסמך שתיאר את החלטת ממשלת ארה"ב (US Department of Homeland Security) מיום 21.10.22, להחיל הגנה קולקטיבית על כל נתיני אתיופיה השוהים בשטחה למשך 18 חודשים על רקע המצב בארצם, זאת בהתאם לדו"ח נציבות האו"ם הנ"ל.
עמדתה המקורית של הרשות הייתה כי יש להרחיק את המערערים בהתאם לפסק הדין של בית הדין לעררים שדחה את הערר.
...
בעמ"נ 42670-03-22 ANNA NECHYPORENKO נ' רשות האוכלוסין וההגירה (נבו, 16.08.23 סעיף 6, שאיזכר החלטה בפרוטוקול מיום 05.06.23),ניתנה לאחרונה החלטתי בשאלה דומה הנגעת למדיניות אי ההרחקה של אזרחי אוקראינה השוהים בישראל בשל המלחמה בארצם:
"בערעור זה מתעוררת השאלה, האם ההגנה הזמנית הניתנת לאזרחי אוקראינה על הזכויות הנלוות לה עונה על דרישות אמנת הפליטים שישראל מצהירה, כי היא מחויבת להוראותיה.
אני סבורה כי התמשכות מציאות זו בעניין שלפניי, מצדיקה את קבלת הערעור, ולו משום שלמערערים לא עומדת האפשרות להגיש עתה בקשה חדשה לפתיחת בקשת המקלט שלהם, ואילו הבקשה שהגישו, אשר הרשות סרבה לה והערר בגינה נדחה על הסף – הוגשה באותו נימוק בדיוק כפי הנימוק העומד עתה לפתחי.
סוף דבר
הערעור מתקבל.