מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעניין הגירת קטין לארה"ב

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בשולי הדברים יצויין כי ביום 8.3.21 ניתנה החלטה (כב' השופטת עינב גולומב) המורה על 19 עיכוב ביצוע אירעי של פסק הדין בכל הנוגע להגירת הקטין לארה"ב, אולם ביום 15.3.21 הובהר כי משהסתבר שהמבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט לעינייני מישפחה בצפת עוד טרם הגשת העירעור, ההכרעה בבקשה תנתן ע"י בית משפט זה. תמצית טענות הצדדים: לטענת האב יש לעכב את ביצוע פסק הדין ולמנוע הגירת הקטין לארה"ב עד להכרעה בהליך העירעור, בשל החשש שלאחר יציאתה מישראל עם הקטין, המשיבה "תעלים" את הקטין לאחת מקהילות חב"ד הנמצאות ברחבי התבל והוא לא יוכל לראותו, כאשר לא די בבטוחות שנקבעו בפסק הדין כדי להרתיע את האם.
...
לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 19.1.21 במסגרתו נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה להגר עם הקטין לארה"ב, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין.
עם הגיע הקטין לגיל בנוסף אני מורה כי דרכונו הישראלי של הקטין יושב לאימו תוך 14 יום מהיום, וזאת על מנת לאפשר לאב פרק זמן סביר להודיע על כוונתו להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
( נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ( 30.07.2006 מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום להיעתר לבקשה אם כי לא מנימוקיה.
במקרה זה, תחת ערובות כאמור, אני מורה כי עיכוב ביצוע פסק הדין יותנה בתשלום המזונות השוטפים לידי האם, וכן בתשלום חוב המזונות רטרואקטיבית מהמועד בו הופסק התשלום.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כפי שיפורט בהרחבה בפרק הדן בשאלת ההגירה, האב מתקשה לעשות הבחנה בין צרכיו לבין צרכי הקטין, לא תמיד הוא מסוגל לראות את טובתו של הקטין לנגד עיניו, הערים קשיים מרובים בכל עניין הנוגע לקטין, ומעבר לכך, חוסר ההסכמה המוחלט בינו לבין האם בכל דבר ועניין, ממילא לא מאפשר קביעת משמורת משותפת אף אם שאלת ההגירה לא היתה עומדת על הפרק (כך, למשל - אם לקרוא לקטין מ' ד' או ד' מ' , האם ניתן להתחיל לקרוא לקטין בשמו לפני מועד הברית שהתעכב בשל בעיה רפואית של הקטין, שאלת הגורם הרפואי שיבצע כל פעולה ופעולה רפואית לה נזקק הקטין, זהות המוהל, מקום קבלת אבחונים וטיפולים, עשרות פניות בעיניין קיום המפגשים – כל אלה ועוד גררו מחלוקות והכרעות שיפוטיות).
בהקשר זה יתחשב בית המשפט בדעת הילדים; באיכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד משני ההורים; ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים ונכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה; ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה.
כל זאת מבלי להזכיר מספר החלטות להן נידרש בית המשפט בשאלת סכנות מגפת הקורונה 13.07.20 ו 10.08.20- כאשר הובהר 2 , בארה"ב (ליהודים בעיקר) ר' החלטות מיום 18.06.20 שבלתי סביר לצפות מבית המשפט לאתר מומחה מתחום האפידימיולוגיה הנבואית שיהיה מסוגל ומוכן להעריך את המצב בשיראל לעומת המצב בארה"ב, הערכה שספק אם תהיה רבלנטית למועד מתן פסק הדין, כך אף לגבי מומחה למצבה של יהדות ארה"ב בראי מגפת הקורונה והשלכותיה על האנטישמיות בניו יורק.
יתרת הסכום על פירותיו תושב לאם עם הגיע הקטין לגיל בנוסף אני מורה כי דרכונו הישראלי של הקטין יושב לאמו תוך 14 יום מהיום, וזאת על מנת לאפשר לאב פרק זמן סביר להודיע על כוונתו להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
...
יתרת הסכום על פירותיו תושב לאם עם הגיע הקטין לגיל בנוסף אני מורה כי דרכונו הישראלי של הקטין יושב לאימו תוך 14 יום מהיום, וזאת על מנת לאפשר לאב פרק זמן סביר להודיע על כוונתו להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
על מנת להבטיח לקטין קיום מינימאלי, במקרה זה במצב של חסר ראייתי, הן בעניין צרכי הקטין והן בעניין הכנסות הוריו, אין מנוס מקביעת סך כולל על דרך האומדנא.
לסיכום: המשמורת הקבועה על הקטין תהא אצל אמו.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"מ 914/23 - א' לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) בעת"מ 61546-05-22 מיום 7.12.2022; תגובה לבקשה מטעם המשיבים בשם המבקשת: עו"ד סיון דגן בשם המשיבים: עו"ד עדן נבו; עו"ד יפתח תייר ][]החלטה
האם הקטינה ל' שנבדקה במעבדה בישראל ואשר לה קשר גנטי למשיב 1, היא היא הקטינה שנולדה בעקבות הליך פונדקאיות בארצות הברית, ביום 01.12.2020? או שמא מדובר בתינוקת אשר נולדה בישראל וזהותה ונסיבות לידתה לא ידועים? ומה הוא היחס בין פסק הדין של בית המשפט לעינייני מישפחה בקשר עם האבהות האמורה, ובין שיקול הדעת המסור לגורמי רשות האוכלוסין לידרוש מסמכים, מידע והבהרות בטרם רישום פרטים במירשם האוכלוסין כגון מקום לידה, לאום, דת ותאריך הכניסה לישראל, שאינם נובעים מהאבהות שהוכחה בבדיקה גנטית ולגביה ניתן פסק דין? אלו מקצת מן השאלות שמעורר מקרה לא שגרתי זה. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן), בעת"מ 61546-05-22 מיום 07.12.2022.
...
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ונסיבות המקרה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
אשר למאזן הנוחות, סבורני כי הדין עם המבקשת.
הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי מתקבלת אפוא.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו עמ"נ 1003-10-22 מ.ו. ווקגרה ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים לפני: כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן המערערים: 1. מ.ו. ווקגרה 2. ב. קבדה 3. אפ.ו.ו (קטינה ילידת 2016) 4. אב.ו.ו. (קטין יליד 2017) 5. אד.ו.ו. (קטינה ילידת 2019) 6. אי.ו.ו. (קטין, יליד 2021) ע"י ב"כ עוה"ד דפנה גלילי ושירה רצון המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד יעל בארי לוזון, מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין
ביום 16.06.22 פנו המערערים לרשות וביקשו לפתוח את בקשת המקלט שלהם, לאחר שהליכים קודמים שהגישו נמחקו או נדחו, ולפי פסק הדין האחרון בעיניינם הם היו אמורים לעזוב את ישראל עד יום 01.07.22.
ההליכים לפניי ותמצית טיעוני הצדדים ביום 2.10.22 הוגש העירעור שלפניי יחד עם בקשה לצוו אירעי, צו ביניים ועיכוב ביצוע פסק הדין במסגרת העירעור, ובו ביום נתתי סעד אירעי המונע הליכי אכיפה נגד המערערים ומורה לרשות להאריך את אשרת השהייה הזמנית מסוג 2(א)(5) של המערערים 1-2 עד החלטה אחרת, כדי שיוכלו לכלכל את משפחתם.
במהלך בירור העירעור הוגש בנוסף, גם מיסמך שתיאר את החלטת ממשלת ארה"ב (US Department of Homeland Security) מיום 21.10.22, להחיל הגנה קולקטיבית על כל נתיני אתיופיה השוהים בשטחה למשך 18 חודשים על רקע המצב בארצם, זאת בהתאם לדו"ח נציבות האו"ם הנ"ל. עמדתה המקורית של הרשות הייתה כי יש להרחיק את המערערים בהתאם לפסק הדין של בית הדין לעררים שדחה את הערר.
...
בעמ"נ 42670-03-22 ANNA NECHYPORENKO נ' רשות האוכלוסין וההגירה (נבו, 16.08.23 סעיף 6, שאיזכר החלטה בפרוטוקול מיום 05.06.23),ניתנה לאחרונה החלטתי בשאלה דומה הנגעת למדיניות אי ההרחקה של אזרחי אוקראינה השוהים בישראל בשל המלחמה בארצם: "בערעור זה מתעוררת השאלה, האם ההגנה הזמנית הניתנת לאזרחי אוקראינה על הזכויות הנלוות לה עונה על דרישות אמנת הפליטים שישראל מצהירה, כי היא מחויבת להוראותיה.
אני סבורה כי התמשכות מציאות זו בעניין שלפניי, מצדיקה את קבלת הערעור, ולו משום שלמערערים לא עומדת האפשרות להגיש עתה בקשה חדשה לפתיחת בקשת המקלט שלהם, ואילו הבקשה שהגישו, אשר הרשות סרבה לה והערר בגינה נדחה על הסף – הוגשה באותו נימוק בדיוק כפי הנימוק העומד עתה לפתחי.
סוף דבר הערעור מתקבל.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"מ 944/24 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיבות: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (השופטת מ' אגמון-גונן) בעת"מ 44361-12-22 מיום 27.11.2023; תגובת המשיבות מיום 11.2.2024 בשם המבקשים: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד גיא ורדי בשם המשיבות: עו"ד ****ה יעקובי; עו"ד חגי קלעי ][]החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 27.11.2023 בעת"ם 44361-12-22, עד להכרעה בעירעור שהוגש בעיניינו.
לטענת המשיבות, המשיבה 1, אזרחית ישראלית שהתגוררה בארה"ב, הרתה באופן ספונטאני מזרע של המשיבה 2, וכתוצאה מהריון זה נולדה, בשנת 2019, הקטינה, בסן פרנסיסקו ארה"ב. בתעודת הלידה שנמסרה למשיבות בבית החולים נרשמו המשיבות כאמהותיה של הקטינה (להלן: תעודת הלידה), והורותן נרשמה באופן זה גם במירשם האוכלוסין בארה"ב. בשנת 2020 עברו המשיבות להתגורר בגרמניה, ופנו לקונסוליה בברלין בבקשה להנפיק לקטינה דרכון ישראלי, ולהירשם בו כאמהותיה בהסתמך על תעודת הלידה.
עוד טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות מצדיק את קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כיוון שככל שיבוצע רישום של המשיבה 2 כהורה של הקטינה – הדבר עלול להביא לרישום שגוי במירשם האוכלוסין, תוך יצירת מצג מטעה כלפי כולי עלמא, עליו עלולים להסתמך צדדים שלישיים.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לעיכוב ביצוע ובתגובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו