בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעיקר עונש מאסר ממשי

בגדריו של פסק הדין, היתקבל ערעורה של המשיבה, והוחמר עונש המאסר אשר הושת על המבקש, בגזר דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופט מ' מזרחי), בת"פ 41599-05-15, מיום 28.9.2016.

הבקשה לרשות ערעור בבקשה לרשות ערעור המונחת לפניי, נטען, בראש ובראשונה, לקיומו של פער ניכר וחריג "בין רמת הענישה שנקבעה בערכאת העירעור, לבין זו שנקבעה בערכאה הדיונית". טוען המבקש, בהקשר זה, כי ההחמרה בעונשו "למעשה מרוקנת מתוכן את הכלל הידוע, לפיו אין ערכאת העירעור ממצה את הדין עם הנאשם", וכי העונש שהטיל בית משפט השלום על המבקש "היה הולם ומידתי". בהמשך נטען, כי "נסיבותיו האישיות המיוחדות [של המבקש] מחייבות לסטות מן הכלל ולתת משקל ראוי לאנטרס הפרט". בין הנסיבות האישיות אשר נימנו בבקשה, ניתן למצוא את אלו: העדר עבר פלילי לחובתו של המבקש; העובדה כי לפי גירסתו של המבקש, הוא "ראה את הרכב מונע וניכנס אליו"; הטענה כי המבקש נימנה על מישפחה מרובת ילדים וקשת יום, וכי הוא משמש כמשענת כלכלית להוריו החולים ואחיו הקטינים; והטענה כי התסקיר, שהוגש בעיניינו של המבקש, היה "בעקרו חיובי וניתנה בו המלצה לענישה בדרך של עבודות שירות". לאור האמור, סבור המבקש כי יש ליתן לו רשות ערעור, לקבל את עירעורו לגופו, ו"להעמיד את תקופת מאסרו של המבקש בתקופה ובאופן שהוטל מלכתחילה בבית משפט השלום", או לחילופין, "להקל בעונשו של המבקש באופן משמעותי". דיון והכרעה הלכה היא, כי רשות ערעור ב"גילגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה ציבורית רחבת הקף, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך; או למקרים בהם מתעורר חשש ממשי מפני עוות דין מהותי או אי צדק שניגרם למבקש (רע"פ 1728/17 פלוני נ' מדינת ישראל (10.3.2017); רע"פ 226/17 מסיקה נ' מדינת ישראל (6.3.2017) (להלן: עניין מסיקה); רע"פ 9171/16 כלבונה נ' מדינת ישראל (5.1.2017)).

החלטתי, מיום 1.2.2017, במסגרתה הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, מבוטלת בזאת.

...

בנסיבות המקרה דנן, סבורני כי העונש שהושת על המבקש אינו סוטה כלל, ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות.

מטעמים אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.

על יסוד האמור, נחה דעתי, כי העונש שהושת על המבקש הינו ראוי ומאוזן.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא.

בית המשפט ציין, בין היתר, כי למבקשת זכות חוקית בדירה בחולון, וכי במועד פטירת המנוחה ריצה בעלה עונש מאסר, והדירה בחולון הייתה נטושה.

לכן, נקבע כי לצד זכותה החוקית לא הייתה מניעה ממשית שהמבקשת תתגורר בדירה בחולון.

לצד בקשת הרשות לערער הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בהליך זה. התבקשה תגובת המשיב לבקשת הרשות לערער ולבקשה לעיכוב ביצוע.

בעקרם של דברים טוענת המבקשת כי לא הייתה לה אפשרות מעשית להתגורר בדירה בחולון, ולכן יש להכיר בזכותה הנגזרת לפי סעיף 20(ב) לחוק.

...

נקבע כי המבקשת תשלם למשיב דמי ראויים עבור התקופה שעד להגשת התביעה לבית משפט השלום, וניתן לו, לבקשתו, היתר לפיצול סעדים לתביעת דמי שימוש לתקופה שעד לפינויה בפועל.

באשר לבקשה לעיכוב ביצוע, טוען המשיב כי דינה להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע (בכפוף לאמור בפסקה 7).

עוד נקבע כי "לא הוצג הסכם שותפות, לא הוצג הסכם עבודה עם התובע הקובע מי הוא המעסיק. יעיש או נחמני לא הוזמנו על ידי הנתבע למתן עדות. כאמור, מהראיות עלה שהיה מדובר בשותפות כאשר הנתבע היה מעורב ופעיל בשותפות, בעיקר בהיבט האומנותי אך גם בהיבט של העסקת הנגנים" (סעיף 29).

בית הדין האיזורי קבע כי הרקע לסיום העסקתו של העובד היה ריצוי עונש מאסר שהוטל על המבקש.

אשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי יהיה להם "קושי ממשי לגבות את התשלום" במידה ויתקבל העירעור.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לעיכוב הבצוע והתשובה לה, וכן בכלל החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל בחלקה, כמפורט להלן: נקודת המוצא בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין היא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין, משהכלל הוא כי הזוכה זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לעיכוב הביצוע והתשובה לה, וכן בכלל החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כמפורט להלן: נקודת המוצא בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין היא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין, משהכלל הוא כי הזוכה זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי.

לאחר בחינה משולבת של מאזן הנוחות וסיכויי הערעור החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה כך שמתוך כלל הסכום הפסוק יעוכב סכום העולה על 50,000 ₪ (להלן: הסכום המעוכב) בכפוף להפקדתו כערכו היום בקופת בית הדין.

סוף דבר הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת בחלקה בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין תוך 21 ימים ממועד המצאת החלטה זו. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המערער על ידי בית המשפט המחוזי חיפה (השופטים א' לוי, ע' קוטון וא' באומגרט) בפסק הדין שניתן ביום 30.10.2022 בתפ"ח 51831-08-18 – זאת, עד להכרעה בערעורו של המערער אשר תוקף את הרשעתו ולחלופין מלין על חומרת העונש.

הרשעתו של המערער התבססה בעיקרה על הראיות הבאות: עדויותיהן של א' ו-ב', אשר נימצאו מהימנות למרות הקושי הלא מבוטל שעלה ביחס לעדותה של ב' (ראו: עמ' 142-141 להכרעת הדין).

בית המשפט קבע כי העדר תעוד כאמור הוא מחדל חמור, אך אין בו כדי לשנות באופן ממשי את המסקנות העובדתיות שנקבעו לחובת המערער.

האחת: האם המסד הראייתי עליו מבוססת הרשעתו מקיים את דרישת הבטחון בהרשעה על-פי אמות המידה שבית משפט זה קבע בשורה של פסק דין (ראו: ע"פ 8794/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקות 51-35 לחוות דעתי והאסמכתאות שם (10.5.2022) (הנני מפנה אך ורק לעקרון המשפטי, להבדיל מיישומו במקרה הקונקרטי, לגביו מצאתי את עצמי בדעת-מיעוט); וכן דברי השופט ס' ג'ובראן בע"פ 2869/09 זינאתי נ' מדינת ישראל (9.11.2011), עמ' 24 לפסק הדין).

...

מאחר שהתרחיש הראשון אינו זניח ומכיוון שלא ניתן לבטלו מבלי להיכנס לעובי הקורה, איני רואה מנוס מן המסקנה כי הערעור נגד ההרשעה, שהמערער הניח לפתחנו, מכיל בחובו "טענה מוגדרת כבדת-משקל לכאורה, שאין לה מענה ברור אשר מניח את הדעת" (ראו: עניין זבורוף, פסקה 10).

לאור המסקנה אליה הגעתי, לא אדון בטענות המערער הקשורות לאופן שבו הוא נעצר בעת עבודתו בבית החולים.

לאחר ששקלתי בקשה זו, החלטתי שנכון יהיה להשאירה להכרעת המותב אשר ידון בערעור גופו – זאת, בין היתר, מפאת החשש לבלבול שהועלה על ידי במהלך הדיון.

בבית המשפט העליון רע"פ 1052/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: נביל חטיב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 7725-12-22 שניתן ביום 09.01.2023 על ידי כבוד השופט א' בולוס בשם המבקש: עו"ד דוניא נעאמנה ][]החלטה

בה נכתב, לאחר עיון, כי הוצגו לבית המשפט "ממצאים ממשיים באשר למסוכנות [המבקש] וכי [המבקש] נמצא תחת איום וסיכון בשל קשר ישיר עם גורמים כלשהם העלולים להעמיד אותו ואת סביבתו בסיכון ממשי". זאת ועוד הוער, כי המידע הקיים מבסס באופן סביר סכנה הנשקפת למבקש עצמו ולאחרים ממנו, וזאת לא רק כלפי כלל משתמשי הדרך בגין עבירות התעבורה בהן הורשע, אלא גם, ובעיקר, כלפי שלום הציבור ואחרים הנמצאים בסביבתו, לרבות במקום בו יבצע את עבודות השרות.

בעניינינו, כמפורט לעיל, בשים לב לחשדות לבצוע עבירות ירי, ולנוכח המידע החסוי בעיניינו וההסברים שניתנו על אודותיו במעמד צד אחד – שוכנעו שתי הערכאות דלמטה כי אם המבקש יבצע עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, קיים חשש לפגיעה בו או באנשים אחרים.

...

כאמור לעיל, ערעורו נדחה ביום 09.01.2023, משלא נמצא מקום להתערבות ערכאת הערעור.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ובתשובת המשיבה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידה.