בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בוטל צו כינוס נכסים

בבית המשפט העליון ע"א 5962/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. עו"ד מוטי בן ארצי – המנהל המיוחד בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.7.2021 בת"א 395-01-15 שניתן על-ידי כבוד השופטת ע' הוד

בהמשך ניתן צו כנוס לנכסי המערער, הוטל צו עיקול על נכסי המקרקעין שנטען כי הוברחו על-ידו, ומונה מנהל מיוחד.

בכל הנוגע למאזן הנוחות, נטען כי עיכוב הבצוע נחוץ, שכן "אדם סביר מן הישוב לא יכול לגייס סכום כה גבוה בפרקי זמן כל כך קצרים". לדברי המערער, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, והסכום כולו יועמד לפירעון מיידי, לא יהא מנוס מחידוש הליכי פשיטת הרגל, לטובת מימוש הנכסים.

אוסיף, כי בבקשה דנן, שכאמור הבן היה מעורב בהגשתה, נטען כי הליך פשיטת הרגל "הסתיים בבטול ההענקות". אם נכון הדבר שההענקות כבר בוטלו, תמוה עוד יותר מדוע לא ניתן היה להגיע להסכמות בעיניין זה. סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שהמערער ישלם למשיבים, עד יום 1.11.2021, סך של 500,000 ₪; יתרת הסכום שנפסק בפסק הדין, תשולם למשיבים ב-24 תשלומים שוים ורצופים, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית עד מועד תשלומם בפועל.

...

בתגובתם מיום 8.10.2021, טענו המשיבים, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.

בהקשר זה נטען, כי "העמדת הבן (ושאר בני המשפחה כנגדם ננקט הליך ביטול הענקות בבית המשפט המחוזי בנצרת) במצב בו עליהם לוותר על זכות דיונית המוקנית להם ע"פ דין אינה אפשרית בנסיבות, כל שכן אין הח"מ [ב"כ המערער – נ' ס'] יכול במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע לוותר בשמם על זכות דיונית המוענקת להם ע"פ דין כלשהוא, במסגרת ההליך שננקט נגדם בבית המשפט המחוזי וזאת כאמור ככל והמערער לא יפרע את חיוביו ע"פ דין". לאחר עיון בטענות הצדדים, מזה ומזה, ואף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, דומה כי בנסיבות הקונקרטיות דנן, שלפיהן המערער אינו מתכחש לעצם חיובו בפיצויים – ערעורו נסוב אך על גובה הפיצוי שנפסק – והוא אף מבקש לשלם לאלתר 500,000 ₪, ולהשלים את היתרה ב-24 תשלומים שווים ורצופים, שיוסיפו לשאת הפרשי ריבית והצמדה עד למועד תשלומם בפועל, הרי שיש מקום להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי, בהתאם למתווה האמור.

אוסיף, כי בבקשה דנן, שכאמור הבן היה מעורב בהגשתה, נטען כי הליך פשיטת הרגל "הסתיים בביטול ההענקות". אם נכון הדבר שההענקות כבר בוטלו, תמוה עוד יותר מדוע לא ניתן היה להגיע להסכמות בעניין זה. סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שהמערער ישלם למשיבים, עד יום 1.11.2021, סך של 500,000 ₪; יתרת הסכום שנפסק בפסק הדין, תשולם למשיבים ב-24 תשלומים שווים ורצופים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד מועד תשלומם בפועל.

בבית המשפט העליון ע"א 7962/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: לואי ח'ורי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. עו"ד נצר גיא בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 3.11.2021 בפש"ר 57078-01-19 שניתן על-ידי כבוד השופט י' בן חמו בשם המבקש: עו"ד אריג' ח'ורי שומר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: בעצמו ][]החלטה

זוהי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 3.11.2021 (פש"ר 57078-01-19, השופט העמית י' בן-חמו).

בפסק דינו שניתן בתום הדיון אימץ בית המשפט המחוזי את המלצתו של המנהל המיוחד, שאליה הצטרף כאמור כונס הנכסים הרישמי, והורה על ביטול צו הכנוס שניתן בעיניינו של המבקש ועל דחיית בקשתו להכריז עליו כפושט רגל.

...

לטענת המבקש, אם תידחה הבקשה ובסופו של דבר יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו לאחר שינוהלו הליכים אלה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובותיהם של המנהל המיוחד ושל כונס הנכסים הרשמי, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

החלטתי מבוססת בעיקרו של דבר על מאזן הנוחות שהוא השיקול הדומיננטי מבין השניים.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון ע"א 3269/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשים: 1. יורם כהן 2. חנה כהן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים 2. בנק מזרחי טפחות 3. מרדכי לוי 4. טובה לוי 5. עו"ד עופר שפירא מנהל מיוחד לחייבים 1-2 6. שירי קפואנו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ה"פ 24914-10-18 מיום 7.3.2022 שניתן על ידי השופט אלכסנדר רון בשם המבקשים: עו"ד בני חדד בשם המשיבים 1-2: עו"ד שלום כהן בשם המשיבה 5: עו"ד עופר שפירא בשם המשיבה 6: עו"ד דורית בר ][]החלטה

במישור סכויי העירעור, המבקשים טוענים, כי אלו גבוהים ביותר מאחר שבית המשפט המחוזי לא דן "בסוגיות העיקריות של השאלות המשפטיות" לעניין עיסקאות נוגדות ותקנת השוק, חרף הערות בית משפט זה בעיניין כהן בו נקבע כי "התביעה מעוררת שאלות כבדות משקל, הנוגעות לתשתית עובדתית סבוכה ומורכבת שאינה ברורה דיה". כן נטען, כי ביטול צו המניעה הזמני רק בשל פיגורים "קטנים" כלשונם בהפקדת דמי השכירות לקופת ההוצאה לפועל – גרמה להם עוות דין; ולשיטתם "העובדות, הטענות והנימוקים המוכיחים למעלה מכל ספק, כי הגגות שייכים למבקשים" כלשונם.

הכלל הקבוע בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) מורה כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". היינו, לבעל דין עומדת הזכות ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעיניינו, ואין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק הדין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (ע"א 3388/22 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות מר אליאס אעבלין ע.ר, פסקה 4 (30.5.2022)).

...

דין הבקשה להידחות.

בהתאם, אני סבור כי משעה שבית משפט זה נעתר בעבר לבקשת המבקשים למתן סעד זמני, תוך שהתנה את קיומו בתנאים; ושעה שהמבקשים הפרו את התנאים שהוצבו בהחלטת בית משפט זה, הנטל המוטל עליהם לצורך קבלת סעד זמני דומה, ואף רחב יותר, משמעותי במיוחד.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון ע"א 4889/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: דימיטרי סקבורצוב נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אופיר דידי, מנהל מיוחד על נכסי החייב 2. כונס הנכסים הרישמי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 8.6.2022 בפש"ר 38024-04-18 שניתן על-ידי כבוד השופט העמית י' בן חמו בשם המבקש: עו"ד חיים אייזנקוט בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד אסף ברקוביץ' ][]החלטה

לפיכך, בית המשפט המחוזי אימץ את המלצתו של המנהל המיוחד, שאליה הצטרף כאמור כונס הנכסים הרישמי, והורה על דחיית בקשתו של המבקש להכריז עליו כפושט רגל ועל ביטול צו הכנוס שניתן בעיניינו.

בעיקר של דבר, בבקשה נטען כי יש לעכב את פסק הדין, במובן זה שההגנות אשר ניתנו למבקש בצו הכנוס ימשיכו לעמוד על כנן עד להכרעה בעירעור שהגיש.

...

על רקע זה, ביום 17.10.2021 הוגש דו"ח עדכון מטעם המנהל המיוחד, שבו צוין כי המבקש לא הסיר את מחדליו בכל הנוגע לפיגור בתשלומים ולחסר באסמכתאות שונות, כמו גם ביחס להסברים שנתן לשימוש בכספי הביטוח ששולמו לו. על כן המנהל המיוחד שב וטען כי יש לדחות את הבקשה להכרזה על פשיטת רגל.

בתגובתם מיום 9.8.2022, שהוגשה בהתאם להחלטתי, טענו המשיבים כי דין הבקשה להידחות, בהדגישם את הכלל ולפיו הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובתם של המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8308/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ר' רונן המערער: גמאל כבוב נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. עו"ד אברהם מנחם מושקוביץ – מנהל מיוחד 3. סוזי כבוב משיבים פורמאליים: 4. עו"ד חגי אברהמי 5. אגף מס הכנסה 6. רשות המסים תל אביב ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.10.2022 בפש"ר 33137-12-16 שניתן על ידי כב' השופט י' שקד בשם המערער: עו"ד גלעד חשן ][]פסק-דין

]השופטת ר' רונן: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' שקד) מיום 24.10.2022 בפש"ר 33137-12-16, בה אושרה מכירת זכויותיו של המבקש בדירת מגורים בלוד למשיבה 3 תמורת סך של 1.6 מיליון ש"ח. לצד העירעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

ביום 29.1.2017 ניתן צו כנוס לנכסי החייב, וביום 29.10.2018 מונה המשיב 2 – עו"ד אברהם מנחם מושקוביץ, כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד).

כן ציין המנהל המיוחד כי מעיון בהסכמת הצדדים שהוגשה לבית המשפט לעינייני מישפחה עולה כי הם כלל לא ביקשו לבטל את פירוק השתוף אלא רק את מינוי כונס הנכסים למכירת הדירה.

...

הוא ציין כי בשל לחצים שהפעילה האישה על מציע ההצעה הגבוהה, חזר בו האחרון מהצעתו כך שבסופו של דבר ההצעה הגבוהה ביותר עמדה על סך של 1.5 מיליון ש"ח. בנסיבות אלה, התבקש בית המשפט לאשר התמחרות נוספת ולהורות כי האישה לא תהיה נוכחת בה. בית המשפט נעתר לבקשה והבהיר כי ככל שהאישה או מי מטעמה יגיעו להתמחרות הנוספת, עליהם לפעול כדין ולאפשר את ניהולה.

באשר לטענה הראשונה, יש לציין כי לאורך ההליך נעתר בית משפט קמא לבקשותיו של החייב להביא לעדכון השמאות של הדירה.

עם זאת, בסופו של דבר בקשתו האחרונה של החייב לבצע שמאות מעודכנת לא התממשה בשל מחדלו לשלם את שכרה של השמאית.

מדובר במסקנה סבירה בעיניי, ולא מצאתי מקום להתערב בה. סוף דבר: הערעור נדחה, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.