בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בהליך החזרת ילדים חטופים

בבית המשפט העליון בע"מ 5041/19 בע"מ 5087/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקשת בבע"מ 5041/19 והמשיבה בבע"מ 5087/19: פלונית נ ג ד המשיבה בבע"מ 5041/19 והמבקשת בבע"מ 5087/19: פלונית בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בבע"מ 2070-07-19 שניתן ביום 17.7.2019 על-ידי כבוד השופטים מ' ברנט, צ' ויצמן, ו' פלאוט; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשת בבע"מ 5041/19 והמשיבה בבע"מ 5087/19: עו"ד אורית דרור-הראל; עו"ד טלי ברמן בשם המשיבה בבע"מ 5041/19 והמבקשת בבע"מ 5087/19: עו"ד שמואל מורן ][]החלטה

בעקבות אלה הגישה המשיבה, בחודש מרץ 2019, תביעה לבית המשפט לעינייני מישפחה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 ("חוק אמנת האג"), וטענה כי מקום המגורים הרגיל של הקטינים הוא קליפורניה, וכי זהו המקום לניהול הליכי הגירושין והמשמורת (תמ"ש 67445-03-19, כב' השופטת מ' רום פלאי).

סעיף 3 לאמנה קובע, בחלופה הרלוואנטית להליך דנן: "הרחקתו או אי החזרתו של ילד תיחשב לא כדין כאשר יש בהן הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאדם... על פי דין המדינה שבה היה מקום מגוריו הרגיל של הקטין סמוך לפני הרחקתו או אי החזרתו". אין לפני מחלוקת ביחס לתנאים הקבועים בסעיף בדבר "הפרת זכויות המשמורת על פי דין המדינה הרלוואנטית", דהיינו אין מחלוקת על כך שככל שקליפורניה היא מקום המגורים הרגיל של הקטינים – אי החזרתם לשם על ידי המבקשת מפרה את זכויות המשמורת של המשיבה ולכן אינה כדין.

יוער כי המשיבה טענה שלא קבוע בתקנות מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור, שכן לשון התקנות עוסקת רק ב"ערעור" ולא בבקשה למתן רשות ערעור: "ערעור על פסק דין בתביעה או בעירעור (להלן – ערעור על פסק דין) ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה לידי המערער". ברם, וכפי שנפסק להלכה בבית משפט זה, "ערעור על פסק דין בעירעור" פרושו בהקשר זה בקשה למתן רשות ערעור, שכן אין בישראל הליך של ערעור בזכות על פסק דין בעירעור (בע"מ 2808/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 2 (20.05.2015)).

...

בהגיעי למסקנה זו, עמד לנגד עיני הכלל כי יש מקום להגמיש את הרף למתן רשות ערעור בגלגול שלישי בתיקי משפחה שנוגעים ישירות לגורל חייהם של קטינים, כגון אימוץ ותיקים לפי חוק אמנת האג (בע"מ 2499/18).

ברם, בנסיבות העניין, לרבות טיב הבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה שעניינה תשלום כספי, ועמדת המשיבה כי הייתה נכונה מלכתחילה להשלים עם קביעה זו אלמלא הייתה מוגשת בקשה למתן רשות ערעור מטעם המבקשת – סבורני כי עיקר המשקל מצוי בסד הזמנים הקשיח ביחס להליכים לפי חוק אמנת האג.

סוף דבר, שתי הבקשות למתן רשות ערעור – נדחות.

][]הבקשה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) אשר ניתן ביום 11.11.2021 בעמ"ש 2852-11-21 ואשר דחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה תל אביב-יפו (השופטת א' אילוטוביץ' סגל) אשר ניתן ביום 25.10.2021 בתמ"ש 24437-09-21 ואשר במסגרתו קיבל בית המשפט את תביעת המשיבה, קבע כי המבקש ביצע הרחקה שלא כדין של הקטין שעניינו עומד לדיון (להלן: הקטין), כהגדרתה בסעיף 3(א) לתוספת לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: אמנת האג או האמנה), וצווה להחזיר את הקטין לאיטליה – מדינה ממנה הוא הובא ארצה על ידי המבקש.

כמו כן, הניח המבקש על שולחני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי – וזאת, עד להכרעה בבקשת-רשות-העירעור הנוכחית; בקשה להשהות את ההכרעה בבקשת-רשות-העירעור כדי שיוכל לשוב ולעדכנני אודות הליכי אימוצו של הקטין, שלדבריו ניפתחו באיטליה על ידי המשיבה; וכן בקשה להורות על שמיעת הקטין בהתאם לאמנה לזכויות הילד או, לחלופין, למינוי דחוף של אפוטרופוס לדין לקטין כדי לאפשר לקטין ייצוג עצמאי בהליך דנן (להלן: הבקשות הנילוות).

...

יתרה מכך: נחה דעתי שהתפקיד של tutore, שכאמור הוטל על המשיבה על ידי בית המשפט באיטליה, כולל סמכויות אפוטרופסות.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת יחד עם הבקשות הנלוות.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות ההליך בסך כולל של 25,000 ש"ח. הקטין יוחזר לאיטליה לא יאוחר מיום 12.12.2021, ובכפוף לכך פסק דינו של בית המשפט המחוזי יישאר בעינו.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.4.2020 (עמ"ש 47204-03-20; סגן הנשיא ש' שוחט, השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה) – בו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בעיר מיום 22.3.3030 (תמ"ש 39885-03-2020; השופט א' שני), אשר קיבל את תביעת המשיב, לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: חוק אמנת האג), והורה למבקשת להחזיר את בנם הקטין של הצדדים לצרפת.

נוכח אופיין העובדתי המובהק של טענות המבקשת בעיניין הקורונה, אין מקום להדרש אליהן לראשונה בגילגול שלישי – מה גם שהמבקשת נשענת על התפתחויות שארעו לאחר מתן פסק הדין בערכאה המבררת, מיום 22.3.2020, כך שספק רב אם יש להן מקום בהליך ערעורי (והשוו, דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פסקה 5 לחוות דעתי (22.5.2011)).

משנדחתה הבקשה, אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין במסגרת זו. אין בכך כדי להביע כל עמדה, לכאן או לכאן, בדבר האפשרות להגיש בקשה לערכאה המוסמכת לעיכוב הבצוע.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה.

מטעמים אלה, בקשת רשות הערעור נדחית – ועמה הבקשה להבאת ראיות.

על-פי הנטען בבקשה, המשיב הוא תושב זר, אזרח גיאורגיה, אשר פנה אל המבקשת המשמשת כעורכת דין, ובקש כי תייצג אותו בהליך משפטי המתנהל בינו לבין בת זוגו לשעבר על רקע סיכסוך הנוגע לבנם הקטין, בפני בית המשפט לעינייני מישפחה בעיניין החזרת ילד חטוף על-פי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991.

במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי המשיב נהג כלפיה וכלפי אחרים במירמה, והוא מיתחמק מתשלום החוב; המשיב הוא תושב זר, אשר אין לו מקום מגורים או נכסים או מקום עבודה בישראל, והוא עומד לעזוב את הארץ, באופן שיסכל את גביית החוב שייפסק בסופו של ההליך העקרי ואת ביצוע פסק הדין.

תקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות") קובעת לעניין סעד זמני בדבר עיכוב יציאה מן הארץ: "124. (א) בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והיעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התובענה היא לפיצויים בשל נזק גוף – די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

...

לפיכך, ויחד עם העובדה שגובה הסכום אשר את גבייתו אמור להבטיח מתן הצו מקים חריג על-פי התקנות, אין מקום להיעתר לבקשה בהיעדר טעמים מיוחדים שיצדיקו מתן צו המהווה אמצעי קיצוני.

לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, סבורני כי מדובר בבקשה אשר לא מגלה עילה על פניה, ולפיכך מוצדק לדחותה גם ללא צורך בתשובה (ר' רע"א 1556/21 עירון נ' בר אור [פורסם בנבו, 22.4.2021].

אשר על כן, הבקשה נדחית.

עסקינן בהליך על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: חוק אמנת האג).

ביום 3.12.2023 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (תמ"ש 54809-08-23) אשר הורה על קבלת תביעתו של האב, בסייגים מסוימים.

בהקשר זה נפנה לדברי ב"כ עוה"ד ע. בורוכוב מהדיון האחרון לפיהם: "פג תוקפו של הדרכון הישראלי, הוא תושב קבע בשוודיה, והשגרירות סגורה. אם יהיה דרכון הוא כמובן יהיה מוכן להגיע ולשהות יומיים שלושה". אי לכך ומשמצאנו, לאחר שהוגשה עמדת האפוטרופא לדין, לאחריה בקשת המשיב להגיב לאמור בהודעתה, אשר כללה הלכה למעשה התייחסותו לאמור בהודעה, כי המקרה דנן מצדיק שמיעת הקטינים, ויפה שעה אחת קודם, לא מצאנו הצדקה לעכב ביצוע ההחלטה.

...

זאת ועוד, משלא הובהר על ידי המבקש האם בבקשתו מבית המשפט קמא נושא ההחלטה מיום 19.3.2024, התבקש עיכוב ביצוע עד להגשת בקשת רשות הערעור או מעבר לכך, ספק אם דרך הגשת הבקשה תואמת להלכה הפסוקה (ראו החלטתי ב-עע"מ 637/23 צבא ההגנה לישראל נ' רמתי, פסקה 14 (‏18.5.2023)).

העולה מהמקובץ לעיל הוא שסיכוייה של בקשת הרשות להתקבל הינם, על פניהם, קלושים.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.3.2024, כמפורט לעיל, נדחית, בלא חיוב בהוצאות.