בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בגין חוב שכר

בבית המשפט העליון עע"מ 3437/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: 1. מרכז לאומנויות הבמה הכיכר ע"ר 2. אולגה קפלן 3. אנדרי סקוברב נ ג ד המשיבה: עריית תל אביב-יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת י' בלכר), מיום 27.1.2023, בעת"מ 262740-07-22 בשם המבקשים: בעצמם ][]החלטה

בפסק הדין נושא הבקשה נדחתה עתירת המבקשים להורות על מחיקת חוב ארנונה בגין נכס ששכרו העותרים בשנת 2012 ביפו, מכוח הוראות סעיפים 338 ו-339 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

בהמשך פסק הדין הוסיף בית המשפט וקבע כי דין טענותיהם של המבקשים להדחות גם לגופן, שכן המבקשים לא הניחו בעתירתם שמץ של תשתית לטענתם כי מתקיימים לגביהם התנאים המנויים בסעיפים 338 ו-339 לפקודה.

...

בהמשך פסק הדין הוסיף בית המשפט וקבע כי דין טענותיהם של המבקשים להידחות גם לגופן, שכן המבקשים לא הניחו בעתירתם שמץ של תשתית לטענתם כי מתקיימים לגביהם התנאים המנויים בסעיפים 338 ו-339 לפקודה.

דין הבקשה להידחות.

סיכומו של דבר: דין הבקשה להידחות.

לפני בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, כב' השופט נמרוד אשכול, מיום 22.5.2023, בת"א 2309-05-19, במסגרתו התקבלה חלקית תביעת המבקשת ונקבע כי המשיב 2 (להלן: המשיב) ישלם למבקשת את הסך של 131,248 ₪, ושכר טירחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

רקע ופסק הדין המבקשת הגישה לבצוע ללישכת ההוצאה לפועל שטר חוב על הסך של 322,533 ₪.

בהודעת המבקשת מיום 21.6.2021 היא ציינה, שהחוב כלפיה, נכון לאותו המועד, עומד על הסך של 262,496 ₪, החוב המקורי עמד על 526,331 ₪ וכי קוזז הסך של 215,359 ₪ וכן היתקבל מהנתבע סך של 60,000 ₪ ולפיכך החוב מסתכם בסך של 262,496 ₪.

באשר לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, על מבקש העיכוב, לשכנע כי קיים חשש ממשי שהוא לא יוכל לגבות בחזרה את הכספים שישולמו על ידו מכוח פסק הדין, באם עירעורו יתקבל.

...

המבקשת טענה כי פעלה בהתאם לבקשת המשיב לשינוי פרטי חשבון הבנק אך לא הציגה לכך כל תימוכין, התנהלות המחזקת את המסקנה שהכרטסות שצירפה המשיבה אינן נכונות, לא מייצגות את ההתחשבנות בין הצדדים ולא יכולות להוות בסיס ראייתי לחיוב המשיבה.

על כן נקבע שיש לחלק את הנזק בין הצדדים, כך שהמשיב ישלם למבקשת סך של 131,248 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

עוד נקבע כי התביעה נגד המשיבה נדחית, היא תוסר מתיק ההוצל"פ ויבוטלו ההליכים נגדה.

סוף דבר אני מקבלת את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט קמא באופן בו הכספים המוחזקים בידי ב"כ המבקשת לא יושבו לידי המשיבה וזאת עד להכרעה בערעור.

במסגרת ההליך הנוכחי עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום דמי השכירות שלא שולמו; פיצוי מוסכם; הוצאות סיוד ושפוץ המושכר; והוצאות תביעת הפינוי והליכי ההוצל"פ. תמצית טענות התובעים: כאמור, התובעים טענו כי מחודש 11/2019 החלו הנתבעים לשלם שכר דירה חלקי ומחודש 1/2020 חדלו מתשלום דמי השכירות לחלוטין.

פסק דין תביעת הפינוי כולל הליך ההוצל"פ בעקבותיו טומנים בתוכם את ההוצאות והחיובים אשר הוצאו מטעם התובעים בגין הליכים אלו ואין זה המקום לידרוש פיצוי כספי בגינם במסגרת הליך זה. תמצית טענות הנתבעים: הנתבעים טענו כי התובעים ניצלו את מעמדם בתור משכירים וגרמו להם להפסדים ולנזקים כבדים בגין חובות מים וחשמל מנופחים והוצאות משפט מיותרות.

הנתבעים טענו כי התובעים גרמו להם לנזקים מאחר והפסידו רוכשים פוטנציאלים שהתעניינו ברכישת הקרקע בארה״ב. הראיות מטעם הצדדים: מטעם התובעים הוגש תצהירו של התובע 1; הסכם השכירות מיום 20.11.18; פירוט חוב דמי השכירות בטבלת אקסל; חשבוניות מים ומיסים מתחילת שנת 2018 ועד לתחילת השכירות; הודעה על ביטול הסכם השכירות מתאריך 13.7.20; דרישה לסילוק יד מתאריך 6.8.20; פסק הדין בתביעת הפינוי מתאריך 25.10.20; אישור מסירת פסק-דין הפינוי; דחיית הבקשה לביטול פסק דין הפינוי; דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין; אישור מסירת שתי אזהרות במסגרת תיק הפינוי בהוצאה לפועל; הצעת מחיר לבצוע סיוד; חשבוניות לבצוע סיוד ותיקונים נוספים; חשבוניות בגין ביצוע מסירות; חשבוניות תשלום לעו"ד בתיק הפינוי.

...

לסיכום פרק זה: הנתבעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת טענות הקיזוז, ומשכך אינם זכאים לקיזוז חובם.

סיכומו של דבר: התביעה התקבלה ברובה.

הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 94,265 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

על כן, נפסק "התוצאה המתחייבת אינה דחיית התביעה, אלא קביעה של הסכום הנכון המגיע לעובד, בין בדרך של תחשיב מדויק ובין בדרך של אומדנא". בית הדין ערך תחשיב מפורט בטבלה בהתאם לרישומי הנוכחות וקבע כי בהתאם לתחשיב זכאי המשיב לגמול שעות נוספות בסך 80,839 ש"ח, אך פסק לטובת המשיב סכום של 78,780 ש"ח בגין רכיב זה כגובה הסעד שנתבע על ידו; כן פסק בית הדין למשיב פצויי הלנה בסך 12,000 ש"ח בגין שלוש השנים האחרונות לעבודתו; עוד חויבה המבקשת בתשלום יתרת שכר עבודה לחודש נובמבר 2020 בסך 729 ש"ח אשר יישאו פצויי הלנה מלאים עד לתשלום בפועל; בית הדין הוסיף וקבע כי המשיב זכאי לחלף הפקדות פנסיוניות עבור כל תקופת העבודה, לתמורת הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים מלאים לאור פיטוריו; כן נפסק כי לאור נסיבות הפיטורים, שנעשו לאלתר ולאחר שנודע לחברה על הגשת התביעה, בתקופה בה הוארכה אשרת העבודה של המשיב לנוכח משבר הקורונה, זכאי המשיב לפצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 15,000 ₪; בנוסף קבע בית הדין כי המשיב זכאי למענק שנתי, דמי כלכלה ותוספת ותק מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות, וכן יתרת דמי הבראה ויתרת דמי חגים בהתאם להוראות הצוו; טענת קזוז שהעלתה החברה בגין חובות של המשיב כלפיה על השמוש במשאביה ובזמן עבודתו אצלה לצורך ניהול עסקיו נדחתה; סך הכל נפסקו לטובת המשיב תשלומים בסך 181,538 ש"ח, וכן הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפתחנו.

...

דיון והכרעה  לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה לפיה יש להיעתר לבקשה בחלקה בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין.

3לאור האמור לעיל, ובשקלול שבין עובדת אי הגשת ערעור על כשליש מהחיוב בפסק הדין ומנגד הקביעה לפיה סיכויי הערעור מעלה שאלות משפטיות הראויות לבחינה ביחס לחלק מהרכיבים שבמחלוקת, לבין מאזן הנוחות הנוטה במובהק לטובת המבקשת, אני מורה על עיכוב סכום כולל של 100,000 ש"ח כערכו היום (להלן – הסכום המעוכב), בכפוף להפקדת הסכום המעוכב, במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת הדין, עד לא יאוחר מיום 31.12.2023 (להלן – המועד הקובע).

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בכפוף לאמור בסעיף 11 לעיל.

בבקשה טוענת המבקשת כי סכויי העירעור טובים, שעה שבפסק הדין המשלים דן בית הדין "בנושאים שלא לשמם הוחזר הדיון על ידי ביהמ"ש שלערעור ואשר כלל לא נדונו בפסה"ד" (כגון אי ציון תשלום ההסעות ברכיב נפרד בתלושי השכר, והקביעה כי עבודת ההסעות נעשתה בתחילת היום), ולחלופין "לא דן בימ"ש בנושאים בהם הורה לו ביהמ"ש לערעור לידון". בהקשר זה טוענת המבקשת בעירעור כי בית הדין לא השלים את הכרעתו בהיבט העובדתי והמשפטי בעיניין שכרו הרגיל של המשיב, שגה בקביעתו כי המבקשת לא הוכיחה כי הסעות הבת בוצעו במסגרת שעות עבודה נוספות, והתעלם מהעובדה כי שכרו של המשיב, כאמור בתלושי השכר ובטפסי 106, כולל גם את התמורה שקבל המשיב בגין ביצוע שעות נוספות.

לפיכך, נטען, חבה המבקשת למשיב בגין שעות נוספות סך של 55,621 ש"ח בלבד, ועל כן יש להורות על עיכובו של כל סכום העולה על כך. לעניין מאזן הנוחות טוענת המבקשת כי המשיב הוא חסר אמצעים ומתנהל נגדו במשך למעלה מעשרים שנה תיק הוצאה לפועל בגין חוב מזונות, אשר ניסגר רק לאחר פסק הדין הראשון בעקבות עיקול שהטיל בית משפט על הכספים שנפסקו לטובת המשיב.

כאשר כבעניינינו מתבקש עיכובו של פסק דין כספי, "הנטל אשר מוטל על המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין כספי כבד יותר, ועליו להראות כי קיים חשש שנוכח מצבו הכלכלי של הזוכה הוא לא יוכל להחזיר את כספי הזכייה במקרה שיתקבל העירעור, או כי מצבו הכספי של המבקש עלול להפגע באופן אנוש אילמלא יעוכב ביצוע פסק הדין הכספי" (ע"א 263/23 דרבקין נ' כהן.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה, התשובה לבקשה והתגובה לתשובה, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל את הבקשה בעיקרה.

יישום - בשקלול שבין סיכויי הערעור המעורר שאלות הראויות לבחינה, לבין מאזן הנוחות המצביע על קושי אפשרי בהשבת התשלומים אם הערעור או חלק ממנו יתקבל, ובשים לב לכך שיתר החיובים שנפסקו לחובת המבקשת ולא עוכבו לביצוע (המתייחסים לעילות תביעה נוספות, הוצאות משפט ויתרת הסכום שנפסק למשיב בגין שעות נוספות שלא עוכבה) בסך כולל של מעל 155,000 ש"ח שולמו על ידי המבקשת (כעולה מהצהרתה שלא הוכחשה על ידי המשיב בבקשה לעיכוב ביצוע), אני מורה כי הסכום שהופקד בקופת בית הדין על ידי המבקשת בסך 130,000 ש"ח בעקבות ההחלטה לעיכוב ביצוע מיום 17.1.2024 (בע"ע 27760-12-22) יוותר בקופת בית הדין עד למתן פסק הדין בערעור.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 13 לעיל.