בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין כספי

בבית המשפט העליון ע"א 7854/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשים: 1. יהודית קריתי מטלון 2. יוסף קריתי נ ג ד המשיבה: רוברט ביליה נכסים ובנין בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע (חלקי) פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בת"א 15869-06-20 שניתן ביום 25.10.2021 על ידי כבוד השופט מ' רניאל בשם המבקשים: עו"ד פרופ' אבי וינרוט, עו"ד אריק מגידיש בשם המשיבה: עו"ד אליהו מאיר ][]החלטה

אף ההלכות לגבי עיכוב ביצוע פסק דין, ובכלל זה פסק דין כספי, מושרשות וידועות, ואיני רואה לשוב עליהן ועל טיבה של "מקבילית הכוחות" הנוהגת בבקשות מסוג זה, המשקללת את שקולי מאזן הנוחות עם סכויי העירעור (ראו לדוגמה: ע"א 3001/21 ערוץ הספורט בע"מ נ' מזמור הפקות בע"מ, פסקה 8 והאסמכתאות שם (24.5.2021); ע"א 1956/21 זלצמן נ' ‏LINYAO, פסקה 10 (5.8.2021)).

...

לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא, בבקשה לעיכוב ביצוע ובתגובת המשיבה על נספחיהן, אני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שמתוך סכום הפיצוי שנפסק בבית משפט קמא (8 מיליון ₪), מחציתו יועבר לידי המשיבה ומחציתו יופקד בקופת בית המשפט בדרך של ערבות בנקאית.

אציין כי על פי החלטתי מיום 15.11.2021, ובהתאם לאמור בבקשת המשיבים, היה עליהם להעביר לידי המשיבה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 1,343,979 ₪.

בבית המשפט העליון ע"א 8903/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: פרץ בוני הנגב(1993) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שחר מאיר ששון ו-61 אח' 2. נציגות הבית המשותף רח' אליעזר שילוני 2 משכנות משוא 3. האחים אזרד בע"מ 4. חנן אזרד בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 2009-12-17 מיום 19.11.2023, שניתן על ידי כב' השופט נ' שילה בשם המבקשת: עו"ד ישראל עזיאל; עו"ד גור טננבאום בשם המשיבים 63-1: עו"ד צוק רימר; עו"ד רובי בר משה ][]החלטה

לטענתה, אין בעצם קיומם של 62 בעלי דין משיבים (שהם 100 דיירים), ללא כל נימוק נוסף, כדי לקיים את החריג המצדיק עיכוב ביצוע פסק דין בתביעה כספית.

אשר על כן, המבקשת תפקיד את הסכום עליו הוגש העירעור נושא הבקשה דנן או ערבות בנקאית בגובה אותו הסכום בקופת בית המשפט העליון בתוך 20 ימים ממתן החלטה זו. בכפוף לכך – ביצוע פסק הדין יעוכב כמבוקש עד להכרעה בעירעור.

...

אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור ולטענות הצדדים לגביהם, ואף בהנחה כי אין מדובר בערעור בעל סיכויים גבוהים להתקבל, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות – שהם כזכור בעלי משקל הבכורה, מצדיקים את עיכוב ביצוע התשלום באופן חלקי.

לכן, ככל שיתקבל בסופו של דבר ערעור המבקשת והגבייה תיעשה באופן פרטני – פוטנציאל הנזק למבקשת הוא גבוה יחסית (ראו והשוו: ע"א 2662/20 פרץ בוני הנגב אחים בע"מ נ' עמר ו-61 אח', פסקה 11 (21.05.2020)).

לכן, וכדי לאזן בין האינטרסים של הצדדים, אני סבורה שעל המבקשת להפקיד את מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין בקופת בית המשפט.

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רומנוב) מיום 13.12.2023 בת"א 56693-01-13, בו התקבלה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

במסגרת הבקשה שלפנַי עותרת המבקשת לעיכוב תשלום סכום של 219,887 ש"ח מתוך התשלום הכולל בו חויבה על פי פסק הדין, העומד על פי חישוביה על סך של 1,068,480 ש"ח. לטענתה, סכויי העירעור טובים שכן נפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שגגות מהותיות, ובכלל זה כי חישוב הפסדי השכר בעבר ובעתיד נעשה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית משפט זה, וכי הסכומים שנפסקו בראש נזק של ניידות לעבר ולעתיד היו גבוהים יתר על המידה.

בנסיבות אלה, קיים סיכוי גבוה שאם יתקבל העירעור הוא לא יוכל להשיב לה את הכסף.

...

לטענתו לא זו בלבד שאין כל ממש בערעור, המתמקד בעיקרו בקביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, אלא שהוא עצמו הגיש ערעור על פסק הדין וקיים יסוד סביר להניח שבסופו של דבר בית משפט זה יגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו לו ולא יפחיתם.

נוכח מכלול השיקולים האמורים שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת (ראו והשוו: ע"א 4123/23 הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' פלוני, פסקה 7 (9.7.2023); ע"א 9386/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' פלוני, פסקה 4 (12.12.2017); ע"א 3113/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני, פסקה 4 (12.5.2015)‏‏).

על רקע האמור לעיל, ובהינתן שמעמד הבכורה בבקשות מעין אלו ניתן לשיקול מאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 5902/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (23.10.2023)‏), לא ראיתי מקום להרחיב על אודות סיכויי הערעור.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת במובן זה שתשלום סך של 219,887 ש"ח מתוך התשלום הכולל בו חויבה המבקשת על פי פסק הדין מעוכב בזה עד להכרעה בערעור.

בצד העירעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין עד להכרעה בעירעור, באופן שיאפשר לה לבחון באופן עצמאי את בקשות העמותה לאישור ניהול תקין לשנים הבאות, לרבות הבקשה המתייחסת לשנת 2024 שהוגשה ביום 18.12.2023 העומדת לבחינתה בימים אלה – היא הבקשה שלפניי.

אשר למאזן הנוחות נטען, כי אם פסק הדין לא יעוכב, תקבל העמותה אישור ניהול תקין לשנת 2024, המהוה "תו תקן" להתנהלות תקינה מצד המבקשת ומקנה לעמותה אפשרות לקבל כספי ציבור, וזאת מבלי שנעשתה בדיקה מעמיקה של היתנהלותה הכספית.

...

עם זאת, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לעת הזאת לטובתה של המבקשת, בהתייחס למתן האישור לשנת 2024.

לצד זאת, בכל הנוגע לאישורי הניהול העתידיים, החל משנת 2025 – הבקשה מתקבלת והחלטת בית משפט המחוזי תעוכב עד להכרעה בערעור.

הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין מתקבלת אפוא בחלקה, כמפורט לעיל.

המבקשת טוענת כי למשיב לא יגרם נזק מעיכובו החלקי של פסק הדין, שכן הפצוי שעיכוב ביצועו מבוקש נושא בעיקר פני עתיד והוא מתייחס בעיקר לראש הנזק של הפסדי הישתכרות לעתיד, הוצאות בגין רכישת קאנביס לעתיד ועזרה לזולת לעתיד.

כידוע, אף שבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי תיתקבל במקרים חריגים (ראו: ע"א 6550/22 Mouly נ' Jobe, פסקה 8 והאסמכתאות שם (19.12.2022)), הלכה היא כי מקום בו מטיל פסק הדין חיוב כספי ניכר לטובתו של אדם פרטי שאיננו אמיד, יהווה הדבר שיקול משמעותי לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין, שכן במקרים מעין אלו, יקשה על האדם מן הישוב להחזיר את הסכום שנפסק לטובתו, באם יידרש לעשות כן (ראו: ע"א 109/20 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 14 (12.3.2020); ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי, פסקה 17 (15.6.2015)).

...

מבלי שאדרש לסיכויי הערעור, סבורני כי יש מקום לקבל את הבקשה דנן משום שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשת.

בנסיבות אלו, כאמור, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשת, כך שיש מקום לקבל את בקשתה – בפרט מקום בו עסקינן בעיכוב ביצוע חלקי בלבד.

סיכומו של דבר: דין הבקשה להתקבל.