בקשה לעיכוב ביצוע וביטול צו הריסה מנהלי

תקנה 3 לתקנות התיכנון והבנייה קובעת כדלהלן: "דיון בבקשה לביטול צו או בבקשה לעיכוב ביצוע צו יתקיים, בתוך שבעה ימים ממועד הגשת הבקשה". כלומר, מן התקנות עולה, כי הן מחייבות קיום דיון במעמד הצדדים בבקשות לביטול צו או לעיכוב ביצועו (תקנה 3), אך אינן מחייבות את בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים, בבקשה להארכת מועד לבצוע צו הריסה מינהלי (סעיף 4(ב) לתקנות), הוא ההליך בו עסקינן.

...

האם היה מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד לביצוע הצו בעת הדיון ביום 15.1.18 לפני מותב זה במסגרת ע"פ 9345-01-18 שנערך, כאמור, במעמד הצדדים, הסכימו הצדדים כי הצו תקף.

לא מצאתי בבקשה ובערעור שלפני כי חל שינוי מהותי מאז מועד הדיון ביום 15.1.18, או שחלה התקדמות ממשית בהליכי תכנון הבנייה, המצדיקה לשנות מהסכמה זו ולהיעתר לבקשה להארכת מועד נוספת לביצוע הצו.

אשר על כן, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא ודין הערעור להידחות.

דברי הקדמה בפניי בקשה לעיכוב ביצוע או ביטול צו הריסה מינהלי שניתן על ידי המשיבה ביום 11.2.19 והודבק ביום 12.2.19 על קיר חצוני או דלת של הבניין שבו בוצעה העבודה האסורה (להלן: הצוו הנוכחי).

...

הבקשה נדחתה על ידי כבוד השופטת רבקה גלט ביום 6.11.19 ובהחלטה נקבע כדלקמן: "המבקש הגיש בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. מעיון בבקשה, היא אינה עומדת בתנאי התקנות, שכן אינה נתמכת בתצהיר איש מקצוע לעניין המצב התכנוני. נטען בבקשה כי מדובר במבנה בלתי מאוכלס, אך טענה זו אינה מתיישבת עם בקשה אחרת שהוגשה היום בעניין אותו מבנה, מטעם השוכרת. היה מקום לכך שהבקשות יוגשו במאוחד. על פי סעיף 6 לתקנות מצווה בית המשפט שלא לדון בבקשה שאינה מקיימת את התנאים הנדרשים. לפיכך, אני דוחה את הבקשה על הסף". (ההדגשות שלי – ה'א'ש') על החלטתה האמורה של כבוד השופטת רבקה גלט, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז.

סוף דבר הבקשה שבפניי הוגשה באי ניקיון כפיים ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה על הסף.

קל וחומר שיש לדחות את הבקשה על הסף לאור המשקל המצטבר שלהם.

לסיכום, הבקשה נדחית.

רקע לפניי בקשה לביטול ועיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי אשר הוצא ביום 18.08.2021 על ידי מנהל מחוז צפון ברשות לאכיפה במקרקעין, במועדים הרלוואנטיים, מר דוד אוחיון (להלן: "הצוו" ו- "נותן הצוו" בהתאמה), וזאת מכוח סמכותו על פי הוראות  סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה" או "החוק").

...

טענות המשיבה לשיטת המשיבה דין הבקשה להידחות על הסף.

סוף דבר לאור שפורט, משאין חולק כי העבודה במקרקעין, נבנתה ללא היתר, בנייתה טרם הסתיימה, משנקבע כי לא נפלו פגמים בהוצאת הצו ולנוכח היעדרן של ראיות להתקדמות הליכים תכנוניים להכשרת המבנה ובנסיבות בהן היתר הבניה אינו מצוי בהישג-יד, דין הבקשה לביטול צו ההריסה להידחות.

כי כך, הבקשה נדחית, על כל חלקיה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

רקע לפניי בקשה לביטול ועיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי אשר הוצא ביום 17.05.22 על ידי מנהל מחוז צפון ביחידה הארצית לאכיפת דיני תיכנון ובניה מר דודו אוחיון (להלן: "הצוו" ו- "מנהל המחוז" או "נותן הצוו" בהתאמה), מתוקף סמכותו בהתאם לסעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה" או "החוק").

...

לסיכום, המבקש לא הצביע על כך כי קיימת הצדקה בדין לעיכוב בנסיבות הענין, ומכאן גם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

סוף דבר מכל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, על כל חלקיה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

וראה סעיף 2 לתצהיר כל אחד מן המבקשים "תצהירי מוגש בתמיכה לבקשה בכתב לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי וכן לביטול צו ההריסה המינהלי שהוגש לבית משפט השלום בעכו". לפיכך, גם אם סבר ב"כ המבקשים, או סברו המבקשים עצמם, כי הדיון נקבע לצורך דיון בבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי בלבד, הרי שעליהם היה להיות מוכנים לאפשרות חקירה נגדית על אותו תצהיר ממש.

...

על כן אני קובעת דיון, לעניין הסעד הזמני במעמד שני הצדדים, ליום 14/8/23 שעה 09:30 בפני השופט התורן באותו יום.

לפיכך, בהעדר אפשרות לחקירה נגדית, התצהירים נפסלים לשמש כראיה, בהעדר תצהירים לא ניתן להגיש את הבקשה לביטולו של צו ההריסה המנהלי ועל כן דינה להידחות.

אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטולו של צו ההריסה המנהלי נדחית.