בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 17985-09-20 חלילי ואח' נ' ועדת הערר לתיכנון ולבניה מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:1 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא מבקשים 1. אברהם חלילי 2. דוד חלילי 3. דוד חלילי החזקות בע"מ 4. **** מליחי אחזקות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אשר זליגר משיבות 1. ועדת הערר לתיכנון ולבניה מחוז תל אביב ע"י ב"כ עו"ד שרה בלו 2. הרשות המאשרת לתיכנון ובניה רמת גן ע"י ב"כ עו"ד שירי לוי החלטה

ביום 13.11.2019 נדחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים שלא לעכב את כניסתו לתוקף של צו הפסקת השמוש במקרקעין.

כפי שנפסק בבר"מ 3958/11 אפרת חכמון ו-7 אח' נ' ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 24.05.2011): "אכן, לא ניתן לחלוק על כך כי בהיבט של מאזן הנוחות, נתוק החשמל בדירות אותן שוכרים המבקשים לא יאפשר להם להנות מן המושכר. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני סבור כי קמה עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. ראשית, יש לתת את הדעת לקביעות בית המשפט לעניינים מינהליים באשר לסכויי העתירה. כפי שציינתי לעיל קביעות אלה משליכות על האופן בו נבחן מאזן הנוחות. ... שנית, אף בהיבט מאזן הנוחות מקובלת עלי קביעת בית המשפט לעניינים מינהליים. שקילת האנטרס הצבורי ובכלל זאת הצורך למנוע מבעלי המבנה להוסיף ולהנות ממנו על אף עבירות הבנייה שבוצעו בו, כנגד הנזק שייגרם למבקשים - מוביל למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. על כך אוסיף כי המבקשים יודעים מזה זמן רב על ההליכים המתנהלים בשל עבירות הבנייה שבוצעו ובפרט על היות נתוק החשמל על הפרק - לכל הפחות הם יודעים על כך מאז הגשת העתירה על ידם ... בנסיבות אלה היה להם פרק זמן לא קצר להערך ולמצוא פיתרון חלופי." (דברי כב' השופט י' דנציגר, בפיסקה 8).

...

כפי שנפסק בבר"מ 3958/11 אפרת חכמון ו-7 אח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 24.05.2011): "אכן, לא ניתן לחלוק על כך כי בהיבט של מאזן הנוחות, ניתוק החשמל בדירות אותן שוכרים המבקשים לא יאפשר להם ליהנות מן המושכר. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני סבור כי קמה עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. ראשית, יש לתת את הדעת לקביעות בית המשפט לעניינים מנהליים באשר לסיכויי העתירה. כפי שציינתי לעיל קביעות אלה משליכות על האופן בו נבחן מאזן הנוחות. ... שנית, אף בהיבט מאזן הנוחות מקובלת עלי קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים. שקילת האינטרס הציבורי ובכלל זאת הצורך למנוע מבעלי המבנה להוסיף וליהנות ממנו על אף עבירות הבנייה שבוצעו בו, כנגד הנזק שייגרם למבקשים - מוביל למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. על כך אוסיף כי המבקשים יודעים מזה זמן רב על ההליכים המתנהלים בשל עבירות הבנייה שבוצעו ובפרט על היות ניתוק החשמל על הפרק - לכל הפחות הם יודעים על כך מאז הגשת העתירה על ידם ... בנסיבות אלה היה להם פרק זמן לא קצר להיערך ולמצוא פתרון חלופי." (דברי כב' השופט י' דנציגר, בפסקה 8).

אשר על כן הבקשה למתן צו ביניים- נדחית.

המבקשים ישלמו לכל אחת מן המשיבות את הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.

בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו המ"ש 65700-06-20 גוד לאק רנט א-קאר בע"מ נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 03/20/1659 מספר בקשה:11 בפני כבוד השופטת אביטל אמסלם- גילבוע המבקשת גוד לאק רנט א-קאר בע"מ המשיבה עריית תל אביב החלטה

בפני בקשה שהוגשה כבר ביום 28/6/20, להארכת מועד להשפט ולהסבת דוחות על שם נהגים וכן בקשה לעיכוב ביצוע של הליכי הגבייה עד למתן החלטה.

ההתנהלות בשיהוי נימצאת לפתחה של המבקשת בלבד, ואין מקום להביא למצב בו בשל השהוי בו נקטה, יחויבו שוכרים להתייצב בפני בית משפט בגין עבירה שביצעו לכאורה לפני 5 – 10 שנים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו על ידי הצדדים ושמעתי את טיעוניהם נחה דעתי כי דין הבקשה להישפט באיחור – להידחות, למעט הדוחות באשר אליהם לא חלף המועד ומפורטים בסעיף 2 לעיל.

משכך, לא ניתן להגיע למסקנה כי הבקשה להישפט לא הוגשה במועד בשל נסיבות שלא היו תלויות במבקשת, ושמנעו ממנה להגישה בזמן ושהיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

נוכח נימוקיי כפי שפורטו, הבקשה להישפט באיחור נדחית למעט דוחות מס' 15, 16, 28-40 בתדפיס הדוחות שצורף לבקשה; באשר להם תקבע המזכירות מועד לדיון ותזמן את הצדדים.

בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו בב"נ 37954-03-20 ועדה מקומית לתיכנון ובניה תל אביב ואח' תיק חצוני: צו 1086/20 בפני כבוד השופטת אביטל אמסלם- גילבוע מבקשים: 1. אשרוב יניב 2. אשרוב מעיין ע"י ב"כ עוה"ד יגאל יצחק הלוי המשיבה: הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ע"י ב"כ עוה"ד קלודין ג'ובראן החלטה

כב' השופטת הרנוף נעתרה לבקשה והורתה על עיכוב ביצוע הצוו עד להחלטה אחרת.

סעיף 229 לחוק התיכנון והבניה קובע את המסגרת לשיקול הדעת של בית המשפט לעניין ביטול צו הריסה מינהלי בקבעו כי: "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". הנטל להוכחת קיומם של התנאים הדרושים לביטול הצוו מוטל על המבקש את ביטולו, ועליו גם מוטל הנטל לסתירת חזקת תקינותו של הצוו (ראו: ע"פ 2956/13‏ דמקני נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב יפו (נבו 31.07.2013)) .

...

איני מקבלת את טענותיהם של המבקשים אשר מבוססות על השערות.

הטענה הועלתה בכתב, לא נשמעו עדויות או הוצגו מסמכים המבססים טענה זו. משכך ובהינתן שהנטל להוכחת האכיפה הבררנית רובץ על כתפי המבקשים, אין בידי לקבלה.

אחרית דבר- לאחר שבחנתי את טענות המבקשים מצאתי לדחות את בקשתם ולהותיר את צו ההריסה המנהלי שהוצא על ידי הרשות על כנו.

בבית המשפט העליון רע"פ 2150/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: ארתור קוזנצוב נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משטרת ישראל 2. עריית תל אביב יפו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 06.03.2023 בע"ח 64583-02-23 בשם המבקש: עו"ד רלי אבישר רווה ][]החלטה

בסמוך לאחר מכן, הגישו המשיבות ערר לבית המשפט המחוזי, בגדריו נטען כי שגה בית משפט השלום בהחלטתו להורות על עיכוב ביצוע הצוו – שכן, בנסיבות העניין, ומקום בו המבקש פעל בחוסר תום לב, אין כל הצדקה לאפשר את המשך פעילות העסק.

בהליך הראשון, הקשור בעניינינו (רע"ס 26279-07-18), הוציא בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו צוים לפי סעיף 16 לחוק רשוי עסקים, כאשר הראשון והשני מכוונים כלפי אלקין בעצמה; והשלישי מכוון כלפי הנכס עצמו, במובן זה שלא ינהל במקום, כל אדם שלישי, עסק הטעון רשוי ללא רישיון – כפי שמורה סעיף 14 לחוק ממילא.

...

על חוק רישוי עסקים בכלל ועל סעיף 16(3) בפרט כפי שיובהר להלן, לאחר עיון סבורני כי דינן של טענות המבקש הנוגעות לפרשנות בית המשפט המחוזי את חוק רישוי עסקים, ואת סעיף 16(3) בפרט – להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הן במישור המהותי הן במישור הדיוני – לא מצאתי כי למבקש נגרם עיוות דין כלשהו, לבטח לא באופן המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

בראי כל אלה, סבורני, כי בקשתו של המבקש לפני בית המשפט לעניינים מקומיים – לוקה בחוסר תום לב ואי ניקיון כפיים; וכידוע, חוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים, די בהם כדי להביא לדחיית בקשה למתן רשות ערעור ממילא (השוו: רע"פ 6954/21 חיר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי, פסקה 12 (20.10.2021); רע"פ 7573/19 מוסא נ' היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה משרד האוצר, פסקה 3 (19.11.2019)).

הבקשה נדחית בזאת.

בבית המשפט העליון רע"פ 602/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: אלדן תחבורה בע"מ נ ג ד המשיבה: עריית תל אביב בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 06.12.2022 בעפמ"ק 51368-09-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט עמית צ' קאפח בשם המבקשת: עו"ד יניב קליינבלט בשם המשיבה: עו"ד יערה קליינברגר ][]החלטה

בגדריו היתקבל ערעור המשיבה על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ח' מאירוביץ) בהמ"ש 54048-04-22 מיום 29.08.2022.

המבקשת מיאנה להשלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי, ולצדה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודחיית מועד דיון שנקבע בתיק העקרי בבית המשפט לעניינים מקומיים.

...

בפסיקה נקבע, כי על המבקש ארכה להישפט באיחור, להוכיח התקיימותם של אחד משני תנאים, כדלהלן: "האפשרות האחת היא שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי-התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון [...] דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו. עם זאת, כאמור, גם בנסיבות אלה, אם מוכיח המבקש – וזו האפשרות השנייה – שאי-היעתרות לבקשתו עלולה לגרום עיוות דין, דין בקשתו להתקבל, לדוגמה אם לא התייצב נאשם למשפטו עקב שכחה גרידא, אולם מבקשתו עולה באופן חד-משמעי כי בתאריך שבו מיוחסת לו עבירת תנועה הוא לא שהה בתוך גבולות המדינה כלל. בנסיבות אלה החלטה שלא לבטל את פסק-הדין תגרום למבקש עיוות דין, שכן אין כל ספק כי דיון ענייני באישום היה מוביל למסקנה שיש לזכותו" (עניין איטליא, פסקה 8).

משהגעתי למסקנה כי למבקשת לא ייגרם כל עיוות דין; ולאור הנמקתו של בית המשפט המחוזי שנטועה בנסיבות המקרה הפרטני – לא מצאתי לדון בשאלת סיווג החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, בנסיבות העניין.

סוף דבר, הבקשה נדחית.