בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדבר מתן הפטר לחייב

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ג' ****) בפש"ר 19236-08-15 מיום 18.1.2020, בגדרה הורה בית המשפט על ביטול הליכי פשיטת רגל של המערער ובוטל, בין היתר, צו הכנוס שניתן בעיניינו, וזאת עד להכרעה בעירעור על החלטה זו ועל החלטה נוספת מיום 20.1.2020.

לאחר דיון מפורט בשלל טענותיו של המערער - ביניהן אמירות בוטות ומשתלחות בדבר עוות דין, חוסר תום לב ושיקולים זרים מצד כלל בעלי התפקידים בהליך - לא נמצא טעם מבורר המצדיק את מחדליו ואת האופן בו ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

בית משפט זה קבע וחזר וקבע כי אין בנקיטתם של הליכי הוצאה לפועל על-ידי נושי החייב כדי ליצור מצב בלתי הפיך, שהרי למבקש עומדים סעדים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כגון האפשרות לבקש כי תקוים חקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל, ככל שאלה אכן יינקטו (ע"א 1783/18 דעדוש נ' רון כהנא בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 8 (19.7.2018) ;ע"א 5970/19 צור נ' רונן בצלאל – מנהל מיוחד, פסקה 5 וההפניות הרבות שם (24.9.2019)).

היתנהלות בתום לב מצד חייב, ובפרט כאשר הוא זה אשר יזם את הליך פשיטת הרגל, כבמקרה דנן, היא תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד משלבי ההליך – צו הכנוס, הכרזת פשיטת רגל וההפטר (סעיף 81ה(א)(2) לפקודה; ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 22 (26.9.2016)).

...

לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' השופט עמית כהן 01 אפריל 2021 פש"ר 8878-06-16 בקשה: 98 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: מיטל קורטיס להלן: "החייבת" ובעניין: קריסטל קורטיס ע"י עו"ד אייל כהן להלן: "קריסטל" ובעניין: עו"ד לירן שלום עו"ד רחל כרמי להלן: "הנאמנות" ובעניין: הכונס הרישמי ע"י עו"ד סיגל חביב להלן: "הכונ"ר" החלטה

בדיון אשר היתקיים ביום 27.11.18 בבקשה 37, הגיעו הצדדים להסכמה כי תבוטל הענקת זכויותיה של החייבת בדירה, הדירה תמכר במכר עצמי ע"י החייבת, מתמורה המכירה יסולקו הוצאות ההליך והחובות שאושרו או יאושרו בהליך פשיטת הרגל, בתוספת הצמדה וריבית כפי סעיף 81 לפקודה, וכנגד זאת תהיה החייבת זכאית להפטר.

בבקשה ביקשו הנאמנות לחשב את שכרן לפי תקנה סעיף 8א' לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א – 1981 (לעיל ולהלן: "תקנות השכר"), בתוספת שכר עבור מאמץ מיוחד בשיעור 15% ובסה"כ בסכום של 171,301 ₪.

לאחר מכן הוגשו מספר בקשות וניתנו מספר החלטות בעיניין שכר טירחתן של הנאמנות: ב-22.2.21 ביקשה קריסטל לעכב את ביצוע ההחלטה הנ"ל (בקשה 110), וטענה שבקשת הנאמנות מגדילה את שכרן ב-120,000 ₪ + מע"מ. באותו המועד נקבע, בתהליך 110, שאם התוספת המבוקש היא של 120,000 ₪, נראה שיש מקום לעיון חוזר בהחלטה לפסיקת שכר בגין מאמץ מיוחד.

...

דיון לאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים הגעתי למסקנה שאין מקום לחרוג מהסכמת הצדדים אשר אושרה ביום 23.8.19, בכפוף לכך שבכך יסתיימו ההליכים בתיק.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' השופט גיל **** 26 ספטמבר 2021 פש"ר 24117-04-11 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: יהושע נגר להלן: "החייב" הכונס הרישמי עו"ד ערן בר-רבי משה סיגרון להלן: "הכונ"ר" להלן: "הנאמן" להלן: "הנושה" החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה להפטר מותנה נדחתה, בכפוף לרישום איסור דיספוזיציה על דירת המגורים.

הפיתרון לקושי האמור הוא בכך שיינתן כעת ההפטר, אולם מחיקת הערעורים שהגיש החייב וכן מחיקת תביעת החוב של האח מהוים חלק מתנאי ההפטר אשר יבוצעו לאחר מתן פסק הדין בעירעור התלוי ועומד לגבי ההחלטה בדבר הפטר מותנה.

כפי שנקבע ברע"א 8036/19 מאיר זגריזק נ' הכונס הרישמי (מיום 20.2.2020): "בית משפט של חידלות פרעון מוסמך לעיין מחדש בהחלטותיו, ובתוך כך בהחלטה למתן הפטר מותנה (סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. כן ראו סעיף 170(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018). ואולם, זוהי החלטה מכריעה בהליך פשיטת הרגל, שכן היא מהוה אבן דרך משמעותית במסגרתו. משכך, ונוכח עקרון סופיות הדיון, נידרשת סיבה כבדת משקל כדי להצדיק פתיחתה לעיון מחדש (ע"א 8488/18 משקל נ' עו"ד בצלאל, [פורסם בנבו] פסקה 5 לחוות דעתי (17.6.2019))". לסיכום, החייב עמד בתנאים למתן הפטר, ולא נמצא כי יש בטענות שהציג הנושה בבקשותיו, כדי להצדיק עיון מחדש או ביטול ההפטר המותנה.

...

כפי שנקבע ברע"א 8036/19 מאיר זגריזק נ' הכונס הרשמי (מיום 20.2.2020): "בית משפט של חדלות פירעון מוסמך לעיין מחדש בהחלטותיו, ובתוך כך בהחלטה למתן הפטר מותנה (סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. כן ראו סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). ואולם, זוהי החלטה מכריעה בהליך פשיטת הרגל, שכן היא מהווה אבן דרך משמעותית במסגרתו. משכך, ונוכח עיקרון סופיות הדיון, נדרשת סיבה כבדת משקל כדי להצדיק פתיחתה לעיון מחדש (ע"א 8488/18 משקל נ' עו"ד בצלאל, [פורסם בנבו] פסקה 5 לחוות דעתי (17.6.2019))". לסיכום, החייב עמד בתנאים למתן הפטר, ולא נמצא כי יש בטענות שהציג הנושה בבקשותיו, כדי להצדיק עיון מחדש או ביטול ההפטר המותנה.

בקשותיו של הנושה לביטול ההפטר המותנה, נדחות.

בבית המשפט העליון ע"א 2985/20 - י"ב לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשים: 1. משה סיגרון 2. שי כהן נ ג ד המשיבים: 1. יהושע נגר 2. עו"ד ערן בר-רבי 3. כונס הנכסים הרישמי 4. בנימין זיגרון בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ב-פש"ר 24117-04-11 מיום 18.12.2019 שניתנה על ידי השופט ג' **** המבקשים: בעצמם המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד אסף ברקוביץ ][]החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.12.2019 (כב' השופט ג' ****), בתיק פש"ר 24117-04-11, וזאת עד למועד הדיון בעירעור הקבוע ליום 12.1.2022.

המבקשים – אשר הנם נושים של החייב – הגישו ביום 11.5.2020, ערעור על החלטתו של בית משפט קמא לבית משפט זה, בטענה כי תכנית הפרעון אינה מגלמת את כלל זכויותיו של החייב בנכסים שבבעלותו, ולהערכתם שווי זכויותיו עומד על סך של 2,000,000 ש"ח. ביום 15.7.2021, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע קבלת ההפטר עד למועד הדיון בעירעור הקבוע ליום 12.1.2022.

סיכומו של דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

...

עוד נטען, כי יש לזקוף לחובת המבקשים את העובדה כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב. צוין, בהקשר זה, כי בחודש יולי 2021, השלים החייב את התשלומים אשר הוטלו עליו במסגרת תכנית הפירעון, והעמיד את קופת פשיטת הרגל על סך כולל של 900,000 ש"ח. על כן, סבורים המשיבים 2 ו-3 כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, עם זאת הבהירו כי הם לא יתנגדו לכך שבית משפט יורה על איסור דיספוזיציה בדירת המגורים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובת המשיבים 2ו-3, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

סיכומו של דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

עם זאת, ולנוכח הסכמת המשיבים 2 ו-3, הנני מורה על איסור כל דיספוזיציה בדירת המגורים, עד למועד הדיון בערעור דנן.

בבית המשפט העליון ע"א 2273/23 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערים: 1. שירן שמחה אטיאס 2. שלמה אטיאס נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד מורן רוזנפלד, מנהלת מיוחדת 2. הכונס הרישמי – מחוז דרום בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 16.1.2023, בפש"ר 61023-12-17, ובפש"ר 61027-12-17 שניתן על-ידי כבוד השופט ג' ****

זאת, משקבע – בהסתמך בין היתר על מידע שהביאה לפניו המנהלת המיוחדת, ושהושג בדרך של הפעלת חוקר פרטי – כי "מדובר בחייבים אשר קיימים סימני שאלה לגבי תום ליבם ביחס להתנהלותם קודם למתן צו הכנוס בנוגע לנכסים בעלי ערך, וגם התנהלותם בהליך לא היתה תקינה והתאפיינה בחוסר שקיפות והיעדר מהימנות הדיווחים הכלכליים שנמסרו", וכן כי "התמונה הכוללת היא שמצביעה על חוסר תום לב, בהמשך פעילות החייבים בעסקים אשר בהם פעלו קודם להסתבכות הכלכלית, כאשר עסקים אלו הועברו על שם אמו של החייב ובהיעדר שקיפות לגבי מעמדם של החייבים בעסקים אלו"; כל זאת, כאשר "קיים גם ספק לגבי התועלת לנושים מהמשך ההליך נוכח גובה החובות". יסוד נוסף להוראת בית המשפט המחוזי על ביטול הליכי פשיטת הרגל, נעוץ היה בקביעתו שלפיה יש לדחות הצעת הסדר שגובשה על-ידי המערערים ועל-ידי המנהלת המיוחדת, שבגדרה הוּצע כי המערערים יוסיפו לקופת הנשיה סך של 250,000 ₪, לשם קבלת הפטר; כך, משמצא כי מדובר בהצעה נמוכה מדי, ועל כן, כזו ש"אי[נה] הולמת את מכלול הנסיבות".

כמו כן, משכשלה הצעתם הנוספת, שהועלתה לאחר מתן פסק הדין, ומשתם הצוו בן 60 הימים שנתן בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 24.2.2023, הגישו המערערים, ביום 24.4.2023, את הבקשה שלפנַי, שהוכתרה כ"בקשה בהולה לעיכוב ביצוע פסק דין לתקופת העירעור".

בפתח הדברים יצוין, כי הבקשה אמנם הוכתרה על-ידי המערערים כבקשה לעיכוב ביצוע, אולם מאחר שליבת פסק הדין מושא הבקשה היא הוראה על ביטול הליכי פשיטת הרגל (כשלצדה מעט הוראות נילוות), הרי שמדובר, בעקרו של דבר, בבקשה למתן סעד זמני לתקופת העירעור (ראו: ע"א 8806/15 פלג נ' כונס הנכסים הרישמי (18.5.2016) (להלן: עניין פלג); ע"א 4903/22 הרוש נ' אורי, פסקה 13 (17.8.2022)).

...

לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, מצאתי כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיבים.

אף בענייננו, דין הבקשה נחתך על-פי מאזן הנוחות.

הבקשה נדחית אפוא בזאת; משלא נתבקשה תשובה, לא יֵעשה צו להוצאות.