בקשה לעיכוב ביצוע החלטה בעתירה מנהלית בדבר הסרת שלטים פוגעניים בנשים

רקע והליכים קודמים בתאריך 26.05.2015 המשיבים 6-1 הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד שעניינה הסרת שלטים שהוצבו בעיר בית שמש, הן על גבי בניינים פרטיים והן על גבי עמודים במרחב הצבורי – המכילים דרישות, בקשות וכיתובים פוגעניים כלפי נשים (להלן: השלטים).

(ג) ברקע הדברים מצוי גם הנזק שייגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב ביצועה של החלטת הביזיון, שנועדה לכפות על המבקשים להסיר את השלוט הפוגעני – שכאמור אין מחלוקת על היותו בלתי חוקי – ולפגיעה בשלטון החוק הנובעת מאי קיום צוי בית משפט, וגם מביאה לפגיעה נמשכת בכבוד האדם (השוו: בג"ץ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך, בפס' 20 (17.5.2010)).

...

באת-כוח המשיבים 6-1, טענה מנגד, כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות באי-כוח הצדדים, ועיינתי בחומר שהוגש לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.

אביא להלן בקצרה את נימוקיי למסקנה זו. כידוע, ככלל – אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצוע החלטה, ועל מבקש העיכוב להראות כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם תדחה בקשתו יתעורר קושי להשיב את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור (ראו, למשל: בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן, פסקה 9 (22.2.2012)).

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, ועיכוב הביצוע החלקי עליו הוריתי בתאריך 06.07.2017, יתבטל בתאריך 10.09.2017 (להלן: מועד התחילה).

רקע עובדתי בתאריך 26.05.2015 המשיבים הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד (להלן: העתירה המנהלית), שעניינה בהסרת שלטים המוצבים במקומות שונים ברחבי העיר בית שמש, המכילים דרישות, בקשות וכיתובים פוגעניים כלפי נשים (להלן: השלטים).

בתום הדיון שהתקיים לפני במסגרת הבקשה לעיכוב הבצוע, הוריתי בתאריך 06.07.2017 כי החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד, מושא העירעור – תעוכב באופן חלקי – עד ובכפוף להחלטה אחרת – ובילבד שיתקיימו התנאים הבאים: "א) שני השלטים המוצבים ברח' חזון איש בבית שמש הקוראים להדרת נשים מהמדרכה שברחוב האמור (צלום של שלט אחד מבין השניים בהם מדובר הוגש לתיק בית המשפט וסומן באות ז') – יוסרו ע"י פקחים מטעם המבקשים [המערערים כאן – ח"מ], בסיוע משטרת ישראל, תוך 14 ימים מהיום.

באת-כוח המשיבים 6-1 ציינה בתגובתה כי המערערים: "ממשיכים בגרירת הרגליים האינסופית בכל הנוגע לטפול בשלטים". בתוך כך נטען כי: היתנהלות סבירה של המערערים היתה להסיר את השלטים ברח' חזון איש בשעות הלילה, כדי להקטין את ההיתנגדות והחיכוך, אלא שהמערערת 2 בחרה להסירם בשעות הצהריים; המערערים לא עשו דבר לתיקון המצלמות; הטלת הקנסות עד כה לא הביאה להסרת השלטים, וכי ממילא – לא מתקיימים, בנסיבות, התנאים לעיכוב ביצוע.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וסקירת כל החומר שהוגש לנו ושמיעת טענות של באי-כח בעלי הדין, עמדתי היא כי דין הערעור להידחות, וכך אציע לחבריי שנעשה.

זה המקום לציין, כי לא כל פעילות או מדיניות אשר נטען לגביה כי היא מהווה "הדרת נשים" אכן תסווג בהכרח בסופו של דבר כהפליה אסורה, זאת מאחר שמציאות החיים בהקשרים אלה מורכבת, והיא איננה מאפשרת לאמץ גישה פשטנית וקיצונית על משמעותיה.

אמנם, הרשות המקומית רשאית לקבוע סדר עדיפויות באכיפה, וככלל אין מקום להתערב בשיקול דעתה, שעה ששקלה את התועלת מול הנזק בפעולות אכיפה מסוימות, והחליטה בסופו של דבר לנקוט בפעולות אפקטיביות אחרות להשגת המטרה הראויה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כב' השופט ד"ר יגאל מֶרזל עת"מ 49319-05-15 פיליפ ואח' נ' אבוטבול - ראש עריית בית שמש ואח' העותרות 1.נילי פיליפ 2.איב פינקלשטיין 3.מרים זוסמן 4.רחלי שלוס 5.מירי שלם 6.המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מיתקדמת בישראל על-ידי באת כוחן עו"ד אורלי ארז-לחובסקי - נ ג ד - המשיבים: 1.משה אבוטבול – ראש עריית בית שמש 2.עריית בית שמש באמצעות אגף היועץ המשפטי לעריית בית שמש על-ידי בא כוחם עו"ד מיקי גסטוירט המתייצב בהליך: היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) על-ידי באת כוח עו"ד עינב גיא-הרמן החלטה

עניינה היה בקשה מן המשיבים 2-1 (ראש עריית בית שמש מר משה אבוטבול וכן עריית בית שמש) – להסיר שלטים המכילים דרישות, בקשות וכיתוב פוגעניים כלפי נשים.

נטען בבקשה שלמרות פסק הדין שניתן; למרות אי החוקיות שבשלטים; למרות השתלשלות ההליכים הארוכה והענפה שקדמה להגשת העתירה המנהלית; ולמרות הפגיעה הנמשכת בנשים בעיר בית שמש – הן בשל השלטים והן בפגיעות פיזיות של ממש – לא נוקטת הערייה צעדי אכיפה משמעותיים ואפקטיביים כפי היתחייבותה בפסק הדין המוסכם.

צוין גם בתגובה הכתובה, שלאחר בירור עם גורמי המישטרה, התברר שאין למישטרה סמכויות אכיפה בנוגע לתליית השלטים וגם אין לה יכולת על כן לעכב חשודים או להכנס לחצרים.

צו כאמור ניתן בחודש ינואר 2017, אך הוא לא בוצע עד לעצם היום הזה והשלט לא הוסר.

על כן, על אף שהתחייבות זו שבפסק הדין – לגבי שלטים חדשים שיתלו במקום שבו היו תלויים השלטים שסומנו ז' – אינה נוקבת מועד ספציפי להסרת השלטים, מדובר בהתחייבות מסוימת דיה כדי לקבוע שהתנהלות המשיבים 2-1 אינה עומדת ברף הנידרש לפי פסק הדין וכי הם מפרים את פסק הדין בעיניין זה. בטענות המשיבים 2-1 בדבר העדר היכולת להסיר את השלטים מחשש לגילויי אלימות אין כדי לשנות מהמסקנה שלפיה הם אינם ממלאים את חובתם.

...

נוכח האמור לעיל, מסקנתי היא שהמשיבים מפרים כאמור את פסק הדין גם בעניין זה. על כן נקבע בזאת שככל שהשלטים שנתלו במקום שבו היו תלויים בעבר השלטים שסומנו ז' לא יוסרו עד ליום 6.7.2017, יישאו המשיבים 1 ו- 2 בקנס בסך כולל של 5,000 ₪ בגין כל יום איחור בהסרת השלטים מעבר למועד האמור, ועד שיקויים פסק הדין.

התוצאה בשל מכלול טעמים אלה, מסקנתי היא כדלקמן: כאמור בפסקה 23, דין הבקשה בהתייחס לשלט שסומן באות א' להתקבל.

כאמור בפסקה 31, דין הבקשה להתקבל גם בהתייחס לשלטים שנתלו במקום שבו היו תלויים השלטים שסומנו באות ז'.