בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין תעבורה בשל פגם בהליך

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לידון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". בהיעדר הסכמת תובע דין הבקשה להדחות.

"המונח 'עוות דין' פורש בפסיקתו של בית המשפט העליון כמקרה שבו תוצאת המשפט הייתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או במקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצידוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שניגרם עוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה". נקבע כי טענות בדבר קיומו של עוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו..

למעלה מן הצורך אוסיף כי מעיון בעברה התעבורתי עולה כי המבקשת אוחזת ברישיון נהיגה משנת 2012 ולחובתה 3 הרשעות קודמות בעבירות חמורות ביניהן עבירה של נהיגה במהירות מופרזת מעל 51 קמ"ש בגינה נפסל רישיונה והוטלה עליה פסילה מותנית, עבירת מהירות נוספת ועבירת עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף אשר בגינה הוטלה עליה בשנית תקופת פסילה מותנית וקנס כספי.

החלטת עיכוב ביצוע גזר הדין בטלה.

...

לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה ועיינתי באסמכתאות המצורפות ובתגובת המשיבה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנדון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". בהעדר הסכמת תובע דין הבקשה להידחות.

זאת ועוד; באשר לטענות בלבול או שכחה נקבע כי " שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון. דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו. עם זאת, כאמור, גם בנסיבות אלה, אם מוכיח המבקש – וזו האפשרות השנייה – שאי-היעתרות לבקשתו עלולה לגרום עיוות דין, דין בקשתו להתקבל, לדוגמה אם לא התייצב נאשם למשפטו עקב שכחה גרדא, אולם מבקשתו עולה באופן חד-משמעי כי בתאריך שבו מיוחסת לו עבירת תנועה הוא לא שהה בתוך גבולות המדינה כלל. בנסיבות אלה החלטה שלא לבטל את פסק-הדין תגרום למבקש עיוות דין, שכן אין כל ספק כי דיון ענייני באישום היה מוביל למסקנה שיש לזכותו". רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003).

אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקש הורשע בבצוע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת לפי תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה שנעברה ביום 12.08.2017 ונגזרו עליו 30 ימי פסילה, פסילה מותנית חודשיים לשנתיים וקנס כספי בסך 1800 ₪.

רק מטעם זה דינה להדחות שכן סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לידון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". כאמור - בקשה זו הוגשה בחלוף מספר שנים מעת מתן פסק הדין ובהיעדר הסכמת תובע.

וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):"המונח 'עוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצידוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שניגרם עוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפיסקה 7).

עיכוב הבצוע – בטל.

...

לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

רק מטעם זה דינה להידחות שכן סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנדון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". כאמור - בקשה זו הוגשה בחלוף מספר שנים מעת מתן פסק הדין ובהעדר הסכמת תובע.

ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

לצד זאת, נדחו גם יתר טענות המבקש שעניינן בפגמים שנפלו בהליך בדיקת הדגימה במעבדה, וחלף זאת נקבע כי הדגימה שנבדקה במעבדה היא הבדיקה שניטלה מהמבקש, וכי הבדיקה נערכה בהתאם לנוהל עבודה סדור ועקבי (עמ' 10-9 לפסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה).

במסגרת גזר הדין, נתן בית משפט השלום לתעבורה דעתו לכך שכפירת המבקש אינה סתמית או קנטרנית – שכן בגדרי ההליך הועלו טענות בעלות משקל בקשר עם עבודת השוטרים ולתיעוד המצוי בחומרי החקירה.

בנסיבות אלה, ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

...

בשים לב למכלול השיקולים, גזר בית משפט השלום לתעבורה על המבקש עונש פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 24 חודשים, פסילת רישיון על תנאי למשך 4 חודשים, וכן תשלום קנס בסך 1,500 ש"ח. המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין, וביום 02.05.2022 ערעורו נדחה על כלל רכיביו.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לרשות ערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

על יסוד האמור, הבקשה נדחית אפוא.

ביום 22/12/22, הורשע המבקש על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מפרשת התביעה, בבצוע העבירות כדלקמן: נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) בצרוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה(נ"ח),תשכ"א- 1961 (להלן:פקודת התעבורה);סטיה מנתיב נסיעה(נסיבות מחמירות),עבירה לפי סעיף 40 לתקנות התעבורה, תש"ל-1970 (להלן: תקנות התעבורה); מהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה; היתנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; נהיגת רכב בשכרות(בדיקת דם) עבירה לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה בצרוף סעיף 62(3) לפקודת התעבורה וסעיף 64ב(א)(3) לפקודת התעבורה בצרוף תקנה 169א(2) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש החדש הגיש ערעור על גזר הדין לבית משפט מחוזי וכן בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

בתאריך 7.1.24 הגיש ב"כ המבקש בקשה בכתב לחזרה מהודאה נשוא הדיון וחזר על עיקר בקשתו בעל פה. ב"כ המבקש טען כי בקשתו נסמכת על שלוש עילות , פגם ברצונו החופשי של המבקש והבנתו משמעות הודאתו, כשל בייצוג המשפטי שקבל ורצונו להביא לחשיפת האמת.

בתאריך 7.3.23 התיצב שוב המבקש בפני בית משפט, לאחר קבלת חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות השרות.המבקש התייצב שוב בפני בית משפט בתאריך 4.4.23 במועד מתן גזר הדין לאורך כל התקופה במשך מספר חודשים נכח המבקש במספר רב של הדיונים ה, קיבל אחרויות על מעשיו, התייצב בפני הממונה על עבודות השרות אף התחיל לרצות עונש המאסר בעבודות שירות דבר אשר מצביע באופן ברור כי המבקש היה מודע היטב להודעות ולמשמעות ההליך המתנהל נגדו.

...

לאור זאת, ומתוך התרשמות בלתי אמצעית מהתנהלותו של המבקש במהלך דיוני בית המשפט והצהרותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי בקשת המבקש לא נובעת ממניעים ענייניים, אלא מבוססת על תכסיסנות ומניפולציות, אשר נועדו להשגת רווחים טקטיים ותועלת משפטית במסגרת ההליך המתקיים מולו.

לסיכום אומר, כי לכל אורך הדרך המבקש היה מעורב בהליך, הבין את משמעות הודייתו ובית המשפט אף וידא זאת אל מול המבקש בשפתו, כאמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

כנגד המבקשת הוגש ביום 30.05.2023 כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה ביום 12.02.2023 כשתוקף רישיון הנהיגה שלה פקע ביום 22.08.2019, בנגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לידון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". בקשה זו הוגשה בחלוף מספר חודשים מעת מתן פסק הדין (ביום 28.01.2024) ובהיעדר הסכמת תובע.

לעניין אי התייצבות לדין - הרי שאין בעמדת המבקשת כדי לסתור את חזקת המסירה כדין שכן המבקשת אכן זומנה לדין במעמד ביצוע האכיפה.

וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):"המונח 'עוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצידוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שניגרם עוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפיסקה 7).

עיכוב הבצוע בטל.

...

לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.