דא עקא, לבקשת הנתבעת ומריאנה, הכרעת הדין וגזר הדין הנ"ל בוטלו, אולם בהמשך הן הורשעו בנוכחותן בעבירה המיוחסות להן בכתב האישום – ניהול המסעדה ללא רישיון עסק - וביום 21.05.2017 ניתן גזר הדין, לפיו הורה בית המשפט, בין היתר, להפסיק את הפעילות במסעדה החל מיום 30.09.2017 (להלן: "צו הסגירה").
וגם זאת, בין הבעלים של התובעת, פרץ סיכסוך אשר בעקבותיו הגיש קצ'קוב תביעה נגד התובעת לבית הדין האיזורי לעבודה.
בנידון נפסק ב- ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' דוד קסטרו, פ"ד לז(4) 673, 696-697, כדלקמן:
"הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב יכולה ללבוש צורתו של מחדל או של אי-גילוי עובדות, כאשר על-פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם, המנהל משא ומתן, יגלה אותן לצד השני. הגילוי המתחייב מסעיף 12 אינו דוקא גילוי כתוצאה משאלותיו של הצד השני. אלא יש נסיבות, בהן מתחייבת מסירת פרטים יזומה של מידע, שהוא חיוני למי שנימצא במשא ומתן לקראת כריתת חוזה. כך נאמר בע"א 494/74 [9], בעמ' 144, מפי חברי הנכבד, השופט בייסקי: ...'כאשר על-פי הנסיבות יש לצפות שמלבד הדברים והתיאורים שנאמרו היה מקום לומר דברים שמבחינת העסקה יש להם חשיבות - כי אז יתכן והשתיקה ואי-גילוי כל הפרטים מעוותת את התמונה בכללותה והעלמת אותם פרטים על-ידי שתיקה יוצרת מצג-שווא'. דברים דומים נאמרו גם בע"א 838/75 [3], בע"מ/241, על ידי השופט אשר:'היתנהגות בתום-לב בעת משא-ומתן לצורך כריתת חוזה משמעה היתנהגות ביושר ובהגינות. היינו חובה שלא להטעות את צד האחר על-ידי אי גלוי מידע חשוב לשיקוליו.' כללי היתנהגות נאותים אינם שתיקה והמנעות משקר בלבד..., אלא הם אותם יושר והגינות, המחייבים בנסיבות נתונות עשיית מעשה במקום ש'רשע היה יושב ושותק' ...... בנסיבות, בהן יש בעובדות כדי להשפיע על אופיים של ההסדרים הנערכים כתוצאה מן המשא ומתן בין הצדדים, חלה חובת גילוי כביטוי לחובת תום הלב ..... יש נסיבות, בהן חובה על הצדדים לנקוט פעולה אקטיבית של גילוי ...... חובת תום הלב כוללת את החובה לגלות ולהבהיר עובדות מטריאליות לפני כריתת החוזה, אם הדבר מתחייב לאור מהותה של העיסקה או לאור נסיבותיו של המקרה. חובת הגילוי היא תולדה של האמון המתחייב בין צדדים המנהלים משא ומתן, ומקורו של זה בחובה המשפטית, העולה מסעיף 12'' (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).
אדרבא ואדרבא, מנספח ז' לתיק המוצגים של התובעת, עולה כי לבית המשפט לעניינים מקומיים הוגשו מספר בקשות לעיכוב ביצוע צו ההפסקה, הן על ידי התובעת והן על ידי הנתבעת, ובית המשפט נעתר לכל אותן בקשות ללא יוצא מן הכלל.
...
בהעדר מחלוקת כי ממילא על התובעת מוטלת החובה לקבל רישיון עסק ולשאת בעלות הוצאתו, ומשבאתי לכלל מסקנה כי המכשול אשר מנע קבלתו היה העדר היתר לשימוש חורג, אזי ממילא התובעת אינה זכאית לפיצוי עבור הוצאותיה הנטענות בנדון.
לסיכום כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
התובעת תשלם לנתבעת, באמצעות בא כוחה, הוצאות משפט בסך כולל של 8,000 ש''ח וזאת עד ליום 10.02.2022, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
