בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בשל אי קבלת תסקיר סופי

בהתבסס על סקירת הפסיקה ועל תסקירי שירות המבחן בעיניינו של המבקש, בית המשפט המחוזי קבע כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן לנוער בדבר המנעות מגזירת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, על המבקש.

לשם שלמות התמונה יצוין כי על הנאשם 1 (אשר היה כאמור בגיר בעת ביצוע העבירות), הוטל עונש של 8 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופצוי לנפגעת העבירה על סך של 70,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, ולצידו הבקשה דנן לעיכוב ביצוע.

וכך נקבע בעיניין שוורץ: "האנטרס הצבורי, על היבטיו השונים, לרבות שקולי הרתעה, אפקטיביות ושמירה על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, עומד בעינו כאשר דנים אנו בסוגיית עיכוב ביצוע מאסר בתקופת העירעור. אלא שבהתקיים הליך של ערעור על פסק-הדין שבו הוטל עונש המאסר, החשש לפגיעה באנטרס הצבורי ושאלת המשקל שיש ליתן לו הם בעלי צביון מורכב יותר. אל מול השיקולים שמנינו לעיל, ניצב הצורך להמנע מפגיעה קשה ובלתי הפיכה בנדון עקב מאסרו המיידי, אם יתברר בדיעבד – לאחר בירור עירעורו – כי מאסרו היה בלתי מוצדק. אין להמעיט בחומרתה של פגיעה שכזו [...] פגיעה כזו איננה רק עניינו של הפרט אלא היא נוגעת גם לאנטרס צבורי כללי; האנטרס הצבורי הברור הוא כי אנשים אשר בסופו של ההליך המשפטי יימצאו זכאים בפסק-דין סופי, לא ירצו עונש מאסר. זאת ועוד, אמון הציבור במערכות המשפט והאכיפה עלול להפגע בצורה קשה אם יתברר בדיעבד כי המאסר שרוצה היה בלתי מוצדק" (שם, פסקה 14 לפסק דינה של השופטת ד' ביניש; ההדגשה הוספה – י' כ').

במובן זה, עירעורו של המבקש "קרוב" יותר למקרה של ערעור על הכרעת דין, שאז קיים חשש כי אם העירעור יתקבל בלא שגזר הדין יעוכב – המערער ירצה עונש מאסר שהוא לא אמור היה לרצות כלל.

...

כמו כן מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה: "ככלל, חומרתן של העבירות שביצע קטין, יכולה בהחלט שתגיע לדרגה שבה יהיה ההליך השיקומי שעובר הקטין מוצלח ומבטיח ככל שיהיה, ותהיינה ההמלצות של שירות המבחן חד-משמעיות ככל שתהיינה, לא ניתן להורות אלא על מאסר מאחורי סורג ובריח ולפרק זמן משמעותי" (הדברים תואמים במדויק את חוות דעתי ב-ע"פ 1589/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (להלן: ע"פ 1589/23)).

סבורני כי גם ערעור שסיכוייו לא היו מצדיקים צו לעיכוב ביצוע, בנסיבות "רגילות", יכול ויצדיק צו לעיכוב ביצוע בנסיבות מיוחדות כאמור, כבענייננו.

סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעור.

בין מועד הודאתו לבין מועד גזר הדין חלפה למעלה משנה בה התקבלו לא פחות מארבעה תסקירי שרות מבחן.

לנוכח מועד מתן גזר הדין, חל המועד הסופי להגשת ערעור היה ביום 1.3.2020.

המערער לא עשה כן וביום 2.7.20 הגיש בקשתו לעיכוב ביצוע גזר הדין ולהארכת המועד להגשת העירעור.

לגוף הענין טוען המערער, כי בשל כשלי שירות המבחן במינוי מתורגמן לא היתקבל תסקיר משלים ועל כן אין סיבה לגזר הדין המחמיר לדעתו לפיו חויב בבצוע חמישה חדשי עבודות שירות.

ניתנה היום, כ"ב אב תש"פ, 12 אוגוסט 2020, בהיעדר הצדדים.

...

המערער מפנה חיציו כנגד תוכן האמור בתסקירי שירות המבחן ובכלל זה טוען כי "התסקיר הרביעי נכתב למפרע כדי להציל את עורם של כל העוסקים במאשימה על חשבונו של המבקש המסכן". לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה לה ובתשובת המשיב לתגובה, וכן בחומר שבתיק בית המשפט קמא לרבות בתסקירי שירות המבחן, לא מצאתי כל יסוד לבקשה.

טענה כאמור הועלתה על ידו בדיון מיום 15.1.2020 ועל מנת שלא לפגוע בהגנתו מצא בית המשפט קמא לנכון לאפשר דחיה נוספת של הדיון על מנת לאפשר לו להיערך כראוי.

לאור האמור נדחית הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

בטרם נגזר דינו נשלח המבקש לקבלת תסקיר שירות המבחן.

משכך, ובטרם יגבש המלצה סופית, הומלץ על שילוב המבקש בהליך טפולי ועל הגשת תסקיר משלים בהמשך.

המבקש לא השלים עם פסק דין זה ומכאן הבקשה שלפניי, אליה צורפה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בבקשת רשות העירעור.

...

באשר לאפשרות אי ההרשעה קבע בית המשפט כי זו שמורה למקרים יוצאי דופן, וכי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על נסיבות המקרה דנן מביא למסקנה כי יש להרשיע את המבקש.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 6265/20 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: ווספי אבו אלקיען נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג 56305-02-20 מיום 18.8.2020 שניתן על ידי כב' הנשיאה רויטל יפה-כ"ץ וכב' השופטים יואל עדן ויובל ליבדרו ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בשם המבקש: עו"ד לימור רוט חזן ][]החלטה

עוד הוסיף בית המשפט כי על אף שהמבקש ניהל את ההליך באופן שהכביד על המערכת השיפוטית, אין בכך כדי להביא להחמרה בעונשו; כי ההגנה לא עתרה לקבלת תסקיר, אלא בפתח שמיעת הטיעונים לעונש, וכי ממילא לא היה מקום לקבלת תסקיר משהמבקש לא הודה ולא נטל אחריות על מעשיו; וכי תפקידו של המבקש בקהילתו כראש מישפחה, בעל עסקים ופותר סכסוכים לא מהוה נסיבה לקולה.

לבסוף, ולאור השיקולים לקולה בעיניינו של המבקש, בית המשפט מיקם את עונשו בתחתית מיתחם העונש ההולם והטיל עליו 15 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס בסך 10,000 ש"ח. בהחלטה נוספת בית המשפט הורה על חילוט רכבו של המבקש, בשווי של כ-30,000 ש"ח. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על גזר הדין היתקבל חלקית.

לבסוף, לפנים משורת הדין ובשל נסיבותיו האישיות של המבקש, תרומתו למדינה ולקהילה, העידר עבר פלילי וחילוט רכבו, בית המשפט הקל בעונשו של המבקש וקבע כי עונש המאסר יעמוד על 12 חודשי מאסר בפועל, לצד העונשים הנלווים שנקבעו בגזר הדין.

יתרה מזאת, עבירה של החזקת נשק, בה הורשע המבקש, הנה עבירה חמורה המצדיקה ענישה במאסר מאחורי סורג ובריח ולא בדרך של עבודות שירות, כאמירה ערכית, וביתר שאת לאור הקלות הבלתי נסבלת של השגת נשק והחזקתו, על כל הכרוך בשימוש בו. בהתייחס לטענת המבקש כי בית המשפט גזר את דינו מבלי קבלת המלצה סופית מטעם שירות המבחן, אומר כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, אלא משמשת ככלי עזר המסייע לבית המשפט בהכרעתו (רע"פ 2554/20 עביד נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (27.4.2020)).

...

בית המשפט המחוזי עמד על הצורך בענישה מרתיעה בגין עבירות נשק, וקבע כי נסיבות העניין, אי לקיחת אחריות מצדו של המבקש ואי השתלבותו בהליך טיפולי במהלך השנים שחלפו, מובילות למסקנה כי אין לסיים את ההליך במסלול השיקומי.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, וממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בבית המשפט העליון רע"פ 2917/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: אבי וזאנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-עפ"ג 54578-08-22 ו-עפ"ג 60571-08-22 מיום 27.3.2023 שניתן על ידי ד' מרשק-מרום, י' צלקובניק, ו-ד' ארד-אילון; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד יעקב (יקי) קהן ][]החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ד' מרשק-מרום, י' צלקובניק ו-ד' ארד-אילון) ב-עפ"ג 54578-08-22 ו-עפ"ג 60571-08-22 מיום 27.3.2023, בגדריו היתקבל ערעור המשיבה ונדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט ע' מורנו) ב-ת"פ 350-11-20 מיום 17.7.2022.

עובר להכרעה בעירעור, היתקבל תסקיר עדכני בו הומלץ כי גזר הדין של בית משפט השלום יוותר על כנו.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה וקבע כי עונשו של המבקש מקל עמו יתר על המידה בהנתן מדיניות הענישה הנוהגת; חומרת מעשיו; ובהעדר שקולי שקום המצדיקים סטייה ממיתחם העונש ההולם.

נוכח האמור, הודגש כי ישנו פער בין האמור בתסקירים להמלצתו הסופית של שירות המבחן.

...

דין הבקשה להידחות.

משבית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי יש להחמיר בעונשו של המבקש, מניה וביה נדחה ערעורו על קולת העונש.

סוף דבר: הבקשה נדחית.