ביהמ"ש לא ייתן צו במעמד צד אחד לנוכח השהוי הרב בהגשת הבקשה המוכנה "בהולה".
לא תוגש הודעה או בקשה נוספת עד יום 25.10, הבקשה תראה כמחוקה ללא צורך במתן החלטה נוספת.
"אמות המידה המרכזיות לבחינת הבקשה – כמקובל, שילוב סכויי העירעור לכאורה ומאזן הנוחות, שלו הבכורה. המשיבה ביקשה להקביל את הדיון באלה לדיון המקובל בבקשות לעיכוב ביצוע הנסבות על פסקי דין של בתי המשפט, שם סעד כספי במהותו חריג כי יעוכב ביצועו; טענה שאינה נטולת כל יסוד בשים לב לכך שאף המבקשת עצמה הסמכה טענותיה על הוראת תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינו סעד זמני בעירעור. ועם זאת יש לזכור כמובן כי אין לפנינו פסק דין של ערכאה דיונית, שערכאת העירעור אינה ממהרת להתערב במסקנותיו העובדתיות באופן שיש בו להקרין תדיר על סכויי העירעור. דרך בחינתה של ההחלטה להטלת עיצום כספי והטעמים להתערבות בה שונים מאלו הנוגעים לבחינת פסק דין של בית משפט, ואפילו במידת מה מאלו הנוגעים להחלטה מנהלית רגילה (לניתוח מקיף עיינו: עש"א 10263-08-16 כל בו חצי חינם בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, והאסמכתאות שם (10.1.2017)); אף שאין באמור כמובן להוביל לכך שההתערבות תיעשה ביד רחבה, ומשקל ממשי יינתן לכך שהגורם המחליט הוא האחראי על פי החוק לממש את המטרות שהעיצום הכספי נועד להשיגן (שם)."
להבדיל מעניין הלפ, בו ניסתה המערערת לשכנע ביהמ"ש כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך, המערערת כאן לא עשתה כן.
לעניין הטענות לגבי סכויי העירעור, ביהמ"ש לא מבטל סכויי העירעור, אך לא התרשם שמדובר בסיכוי ערעור גבוהים עד כדי כך, שיש להעדיף מבחן זה, על פני מבחן מאזן הנוחות.
בעיניין הלפ נקבע כלהלן:
"בשים לב לגובה העיצומים – כ-5.1 מיליון ₪ – דחיית הבקשה במלואה אפשר שתביא לסגירת החברה כבר עתה, כך עולה מן הנתונים החלקיים שהציגה המבקשת. אך גם בנסיבות המקרה המיוחדות, לחשש זה אין לתת משקל מכריע עד כדי העתרות לבקשת המבקשת להסתפק בתשלום נמוך, שאחריו ספק אם יבוא תשלום נוסף גם אם יידחה העירעור. לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון הנכבד בפסק דינו שניתן בימים אלה ממש, בהליך שעסק במבקשת עצמה, שעתרה לצוו שימנע מחברות שהעניקו לה שירותי סליקה לחדול ממתן השירותים, צעד שבו נקטו בתגובה לאותה חקירה מושא ההליך כאן (רע"א 5138/20 הלפ פי סי טכנולוגיות בע"מ נ' ישרכארט בע"מ 11.8.2020)). וכה קבע בית המשפט העליון (כב' השופטת י' וילנר):
...
(אשר למאזן הנוחות – אמנם אין לכחד כי דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני תסב נזק כלכלי למבקשת, ואולם, אני סבורה כי האינטרס הציבורי הטמון בהגנה על צרכנים קשישים מפני הונאה והטעיה – מכריע בענייננו את הכף.
"
לענייננו, אל מול החומרה היתרה של התנהלות כלפי אוכלסייה של צרכנים קשישים בעניין הלפ, שאינה נוגעת למקרה זה, יש להביא בחשבון מצבה הכספי האיתן של המבקשת, שכן לא טענה כלל לנזק בלתי הפיך, כך שהתוצאה היא שיש לחייב המערערת בתשלום בשיעור זהה, דהינו, רבע מסכום העיצום.
