בקשה לעיון ספיציפי במסמכים בתיק עבודה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר) בפר"ק 48403-04-14 מיום 24.1.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון במסמכים שונים מתיק הפרוק של המשיבה 1 – ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ (להלן: החברה), מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן בהתאמה: בקשת העיון ותקנות העיון).

למען שלמות התמונה, יצוין כי עובר להגשת הבקשה הנדונה הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת מכוח תקנות העיון (להלן: הבקשה הראשונה), בגדרה ביקש לעיין במלוא המסמכים שבתיק הפרוק (כאשר אך בתגובתו לתשובה לבקשה זו, הוסיף ונקב במסמכים ספציפיים).

...

שנית, ובכך העיקר, אני סבורה כי אף אם תינתן רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, הרי שסיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים, כפי שיבואר להלן.

לאור קביעות אלה, אני סבורה, כאמור, כי גם אם תינתן רשות ערעור בענייננו, הרי שלא יהא מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה ישנם טעמים כבדי משקל לדחיית בקשת העיון.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

לפני בקשת עיון בתיק בית המשפט בהתאם לתקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "התקנות").

נטען, כי ככל שהמבקש חפץ לעיין במסמכים שונים, ובכלל זה מסמכים בתיק זה, הוא רשאי להגיש בקשות בגדרי ההליך המתנהל בין הצדדים - בת"א 26331-09-20, שם תבחן הבקשה על ידי השופט הדן בתיק ובהתאם לרלבנטיות להליך.

לבסוף נטען כי אין המדובר בבקשה לעיון ספציפי, אלא בעיון בכלל התיק שיש בו היתייחסות ומידע אשר לעניינים אישיים של החייב.

...

אשר לשלב השני, על החייב מוטל הנטל לשכנע כי אין להתיר העיון "מנימוקים כבדי משקל". לאחר שעיינתי בתשובת החייב והנאמן מצאתי כי נטל זה הורם.

לפיכך, אני קובעת כי בנסיבות כפי שפורטו לעיל, המדובר בבקשה כללית ולא מידתית ואין בידי לאשרה.

סוף דבר מכל המפורט לעיל, הרי שאני דוחה בקשת העיון.

ובכן – בשים לב למחלוקת שבין הצדדים, האם הומצאו לידי התובע יומני הרכב לכלל תקופת העבודה, הנתבע ימציא לתיק בית הדין בתוך 10 ימים מהיום, את יומני הרכב, לתקופות המפורטות בסעיף 4 לתשובת התובע שכותרתה "בקשה חוזרת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים..." ואשר הוגשה לתיק ביום .

...

יצוין כי הן בתגובת הנתבע לבקשתו הראשונה של התובע בעניין זה והן בתגובתו לבקשה היום - לא נשמעה כל גרסה ברורה לכך כי הנתבע לא עשה שימוש במסופון "עדי". בתצהיר אשר הגיש הנתבע צוין כי המסמכים לא "אותרו". משהוגש תצהיר מטעם הנתבע, כי הנתונים אשר לגביהם ניתן הצו ביום 17.11.2023, לא אותרו - הרי שיש מקום להיעתר לבקשת התובע ולהורות לחברת "עדי מובייל" להמציא את הנתונים ישירות לתיק.

לפיכך, בקשת התובע למתן צו לחברה המנהלת את אפליקציית "אלפא דרייב" - נדחית.

לסיכום - ניתן צו לחברת "עדי מובייל" להמציא את רישומי הנהיגה של התובע ג'ריס עילבוני ת.ז 053744421 מחודש 9/2018 ועד ליום לחודש 3/2020 (כשנה וחצי).

רקע עובדתי, טענות הצדדים ומהלך הדיון התובע הגיש תביעה כנגד חב' טריא פי2פי בע"מ (להלן: "החברה" או "חברת טריא") בבית הדין לעבודה בתיק מספר 2975-11-20 זאת בגין הפרת חוק נתוני אשראי.

מנגד, טוען הנתבע כי במסגרת ההליך מול חברת טריא, הוגשה בקשה לגילוי ועיון מסמכים שנמצאים בשליטת החברה ובמסגרת הבקשה גולו מסמכים שהתובע הגיש במסגרת התיק שמתנהל מול בנק יהב.

התובע טוען כי דרך המלך הייתה לעשות שימוש בתקנות העיון או להגיש בקשה לעיון במסמכים ספציפיים אולם הנתבע לא מצא לנכון לעשות כן. התובע טוען כי הנתבע מבסס את הגנתו לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

...

הטענות שצדדים שלישיים נחשפו להליך לא הוכחו וממילא לא שוכנעתי כי מדובר בצדדים זרים להליך כמו גם שלא שוכנעתי כי שליחה באמצעות "מייל ג'מבו" חשפה את הפרסומים כלפי כולי עלמא.

לעניין ההוצאות, על אף שמדובר בתביעה קטנה ופסיקת ההוצאות נמוכה, סבורני שבתיק זה, בו התביעה נדחתה, הופיע עורך דין מטעם התובע והנתבע בעצמו עו"ד, נחקרו 3 עדים, סיכומים בעל פה והתובע הגיש בקשות והודעות מיותרות ותגובה למרות שלא התבקש, באופן שהכביד על ניהול ההליך (ר' בקשה מיום 8.12.22, בקשה מיום 13.12.22, בקשה מיום 2.1.23, בקשה מיום 5.1.21, בקשה מיום 2.2.23, תגובה מיום 25.12.22), סביר וראוי בעיני להטיל על התובע הוצאות בסך של 2,000 ₪ לטובת הנתבע.

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה נדחית.

בדיון, נדונו המחלוקות שבין הצדדים וכן טענות הצדדים בנושא בקשת התובע לעיון ספציפי במסמכים.

המסגרת הנורמאטיבית - תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), קובעת כי: "בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.2007), נקבע כך כי שלב ראשון בדיון בבקשה הוא בחינת רלוואנטיות המידע המבוקש לטענות התובע שבכתב התביעה: "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.

ככל שלא קיימים ברשות הנתבעים רשומי נוכחות או סדורי עבודה מעבר לאלה אשר הוגשו לתיק ביום הדיון על הנתבעים לציין זאת מפורשות בתמיכת תצהיר מטעם הנתבע 1.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובשים לב להסכמות החלקיות אליהן הגיעו הצדדים בדיון המוקדם ועל בסיס כלל החומר המונח בפני עד כה, אני מורה כדלקמן: אשר לרישומי הנוכחות ופנקס חופשות – אין מחלוקת בין הצדדים באשר לרלוונטיות רישומי הנוכחות, לדיון בתביעה.

משכך, בקשה זו נדחית.

לסיכום, על הנתבעים לפעול בהתאם להחלטה זו בתוך 14 ימים מהיום.